Chukat Gospel (Hebrew)

Yochanan 11-12
Joh 11:1 ויהי איש חולה והוא לעזר מבית־היני כפר מרים ומרתא אחותה׃
Joh 11:2 היא מרים אשר את־האדון במרקחת ותנגב את־רגליו בשערותיה ולעזר אחיה הוא חלה׃
Joh 11:3 ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה אשר אהבת חלה הוא׃
Joh 11:4 וישמע ישוע ויאמר המחלה הזאת לא למות היא כי אם־לכבוד האלהים למען יכבד־בה בן־האלהים׃
Joh 11:5 וישוע אהב את מרתא ואת־אחותה ואת־לעזר׃
Joh 11:6 וכשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר־הוא שם׃
Joh 11:7 ומאחרי־כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה אל־ארץ יהודה׃
Joh 11:8 ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה׃
Joh 11:9 ויען ישוע הלא שתים־עשרה שעות ליום איש כי־ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה׃
Joh 11:10 וההלך בלילה יכשל כי האור איננו בו׃
Joh 11:11 ואחרי דברו כזאת אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו׃
Joh 11:12 ויאמרו תלמידיו אדני אם־ישן הוא ירפא לו׃
Joh 11:13 וישוע דבר על־מותו והמה חשבו כי על־מנוחת השנה דבר׃
Joh 11:14 אז אמר ישוע אליהם מפורש לעזר מת׃
Joh 11:15 ושמח אני בגללכם כי לא־הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו׃
Joh 11:16 ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל־התלמידים חבריו נלכה גם־אנחנו למען נמות עמו׃
Joh 11:17 ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר׃
Joh 11:18 ובית־היני קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס׃
Joh 11:19 ורבים מן־היהודים באו בית־מרתא ומרים לנחם אתהן על־אחיהן׃
Joh 11:20 ויהי כשמע מרתא כי בא ישוע ותצא לקראתו ומרים יושבת בבית׃
Joh 11:21 ותאמר מרתא אל־ישוע אדני לו היית פה כי־אז לא־מת אחי׃
Joh 11:22 וגם־עתה ידעתי כי כל־אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים׃
Joh 11:23 ןיאמר אליה ישוע אחיך קום יקום׃
Joh 11:24 ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון׃
Joh 11:25 ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי־ימות׃
Joh 11:26 וכל־החי אשר יאמין־בי לא־ימות לעולם התאמיני לדבר הזה׃
Joh 11:27 ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי־אתה המשיח בן־האלהים הבא לעולם׃
Joh 11:28 זאת דברה והלכה וקראה למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה והוא קרא לך׃
Joh 11:29 היא שמעה ותקם ותבא אליו׃
Joh 11:30 וישוע טרם יבא אל־הכפר כי־עודנו עמד במקום אשר פגשתו־שם מרתא׃
Joh 11:31 והיהודים אשר־באו אל־ביתה לנחמה כראותם את־מרים כי־קמה פתאם ותצא הלכו אחריה כי אמרו הלכה אל־הקבר לבכות שמה׃
Joh 11:32 ותבא מרים אל־המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני לו היית פה כי־אז לא־מת אחי׃
Joh 11:33 ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם־היהודים אשר־באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד׃
Joh 11:34 ויאמר איפה הנחתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה׃
Joh 11:35 ויבך ישוע׃
Joh 11:36 ויאמרו היהודים הנה מה רבה האהבה אשר אהבו׃
Joh 11:37 ויש אשר אמרו הפקח עיני העור הלא גם־יכל לחשך אתו ממות׃
Joh 11:38 ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל־הקבר והוא מערה ואבן על־מבואה׃
Joh 11:39 ויאמר ישוע שאו את־האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי־ארבעה ימים לו׃
Joh 11:40 ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם־תאמיני תחזי את־כבוד האלהים׃
Joh 11:41 וישאו את־האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את־עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני׃
Joh 11:42 ואני ידעתי כי תענני תמיד ואולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני׃
Joh 11:43 ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא׃
Joh 11:44 ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופניו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו׃
Joh 11:45 ורבים מן־היהודים אשר באו אל־מרים בראותם את־אשר עשה ישוע האמינו בו׃
Joh 11:46 ויש אשר הלכו אל־הפרושים ויגידו להם את־אשר עשה ישוע׃
Joh 11:47 אז יקהילו ראשי הכהנים והפרושים את־סנהדרין ויאמרו מה־נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה׃
Joh 11:48 אם־לא נכלאהו כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את־אדמתנו וגם את־עמנו׃
Joh 11:49 ויאמר אליהם אחד מהם והוא קיפא הכהן הגדול בשנה ההיא אתם לא־תדעו דבר׃
Joh 11:50 אף לא־תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו׃
Joh 11:51 ולא מלבו דבר הדבר הזה כי היה הכהן הגדול בשנה ההיא וינבא אשר ימות ישוע בעד העם׃
Joh 11:52 ולא־בעד העם לבדו כי גם־לקבץ את־בני האלהים המפזרים והיו לאחדים׃
Joh 11:53 ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה׃
Joh 11:54 על־כן לא־התהלך ישוע עוד בתוך היהודים לעיני העם כי אם־סר משם אל־הארץ הקרובה למדבר אל־עיר עפרים ויגר־שם עם־תלמידיו׃
Joh 11:55 ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם־רב עלו מן־הארץ ירושלימה לפני הפסח להתקדש׃
Joh 11:56 ויבקשו את־ישוע ויהי הם עמדים בבית המקדש וידברו איש אל־רעהו מה־תאמרו הכי יבוא אל־החג׃
Joh 11:57 וראשי הכהנים והפרושים גזרו גזרה אשר אם־ידע איש את־מקומו יודיענו למען יתפשהו׃
Joh 12:1 וששת ימים לפני חג־הפסח בא ישוע לבית היני מקום לעזר אשר העיר מעם המתים׃
Joh 12:2 ויעשו־לו שם משתה בערב ומרתא משרתת ולעזר אחד מן־המסבים אתו׃
Joh 12:3 ותקח מרים מרקחת נרד זך ויקר מאד לטרא אחת משקלה ותסך את־רגלי ישוע ותגנב את־רגליו בשערותיה והבית ימלא ריח המרקחת׃
Joh 12:4 ויאמר אחד מתלמידיו הוא יהודה בן־שמעון איש קריות אשר ימסר אתו׃
Joh 12:5 מדוע לא־נמכרה המרקחת בשלש מאות דינר ונתן לעניים׃
Joh 12:6 והוא לא־דבר זאת מחמלתו על־העניים כי גנב היה וכיס הכסף בידו ונשא מאשר ישימו בו׃
Joh 12:7 ויאמר ישוע הניחה־לה ליום קבורתי צפנה זאת׃
Joh 12:8 כי העניים תמיד עמכם ואני אינני תמיד עמכם׃
Joh 12:9 וישמעו עם־רב ביהודה כי־הוא שם ויבאו לא־בעבור ישוע לבדו כי גם־לראות את־לעזר אשר העירו מעם המתים׃
Joh 12:10 וראשי הכהנים התיעצו להרג את־לעזר׃
Joh 12:11 כי בגללו באו שמה רבים מן־היהודים ויאמינו בישוע׃
Joh 12:12 ויהי ממחרת כשמוע המון רב אשר באו לחג החג כי־יבא ישוע ירושלים׃
Joh 12:13 ויקחו בידם כפות תמרים ויצאו לקראתו ויריעו לאמר הושע־נא ברוך הבא בשם יהוה מלך ישראל׃
Joh 12:14 וימצא ישוע עיר אחד וירכב עליו ככתוב׃
Joh 12:15 אל־תראי בת־ציון הנה מלכך יבוא לך רכב על־עיר בן־אתנות׃
Joh 12:16 ותלמידיו לא־הבינו בראשונה כל־זאת אך אחרי אשר נתפאר ישוע זכרו כי־כן כתוב עליו וכן גם־עשו לו׃
Joh 12:17 ויעידו הרבים אשר היו אצלו בקראו אל־לעזר לצאת מן־הקבר ויער אתו מעם המתים׃
Joh 12:18 על־כן המון העם יצא לקראתו כי שמעו אשר עשה את־האות הזה׃
Joh 12:19 והפרושים דברו איש את־אחיו לאמר הראיתם כי הועיל לא תועילו הנה כל־העולם נמשך אחריו׃
Joh 12:20 ובתוך העלים להשתחות בחג אנשים יונים׃
Joh 12:21 ויקרבו אל־פילפוס איש בית־צידה אשר בארץ הגליל וישאלו ממנו לאמר אדני חפצנו לראות את־ישוע׃
Joh 12:22 ויבא פילפוס ויגד אל־אנדרי ואנדרי ופילפוס הגידו אל־ישוע׃
Joh 12:23 ויען אותם ישוע ויאמר באה השעה שיפאר בן־האדם׃
Joh 12:24 אמן אמן אני אמר לכם אם לא־תפל החטה אל־תוך האדמה ומתה תשאר לבדה וכאשר מתה תעשה פרי הרבה׃
Joh 12:25 האהב את־נפשו יאבדנה והשנא את־נפשו בעולם הזה ינצרה לחיי נצח׃
Joh 12:26 ואיש כי חפץ לשרתני ילך אחרי ובאשר אהיה שם יהיה גם־משרתי ואשר ישרתני יכבדנו אבי׃
Joh 12:27 עתה נבהלה נפשי ומה אמר הצילני אבי מן־השעה הזאת אך על־כן הגעתי לשעה הזאת׃
Joh 12:28 אבי פאר את־שמך ויצא קול מן־השמים אמר פארתי ואפאר עוד׃
Joh 12:29 והעם העמדים שמה שמעו ויאמרו רעם נשמע ואחרים אמרו מלאך דבר אתו׃
Joh 12:30 ויען ישוע ויאמר לא היה הקול הזה למעני כי אם־למענכם׃
Joh 12:31 עתה העולם הזה נדון עתה ישלך שר העולם הזה חוצה׃
Joh 12:32 ואני בהנשאי מעל־הארץ אמשך כלם אלי׃
Joh 12:33 וזאת דבר לרמוז אי־זה המות אשר ימות׃
Joh 12:34 ויענו אתו העם ויאמרו אנחנו שמענו מן התורה כי המשיח יכון לעולם ואיך אמרת בן־האדם צריך להנשא ומי בן־האדם ההוא׃
Joh 12:35 ויאמר אליהם ישוע אך־למצער יהיה האור עמכם התהלכו בעוד לכם האור פן־ישופכם חשך וההלך בחשך לא ידע אנה הוא הלך׃
Joh 12:36 בעוד לכם האור האמינו באור למען תהיו בני האור את־הדברים האלה דבר ישוע וילך ויסתר מפניהם׃
Joh 12:37 רבים האתות אשר עשה לעיניהם ובכל־זאת לא האמינו בו׃
Joh 12:38 למלאת דבר ישעיהו הנביא אשר אמר יהוה מי האמין לשמעתנו וזרוע יהוה על־מי נגלתה׃
Joh 12:39 על־כן לא יכלו להאמין כי עוד אמר ישעיהו׃
Joh 12:40 השע עיניהם והשמין לבבם פן־יראו בעיניהם ולבבם יבין ושבו ורפאתי להם׃
Joh 12:41 כזאת דבר ישעיהו בראותו את־תפארתו וינבא עליו׃
Joh 12:42 אולם גם מן־השרים האמינו־בו רבים אך בגלל הפרושים לא הודו למען אשר־לא ינדו׃
Joh 12:43 כי כבוד אנשים חביב עליהם מכבוד האלהים׃
Joh 12:44 ויקרא ישוע ויאמר המאמין בי לא־בי הוא מאמין כי אם־בשלח אתי׃
Joh 12:45 והראה אתי הוא ראה את־שלחי׃
Joh 12:46 אני באתי אל־העולם להיות אור למען כל־המאמין בי לא ישב בחשך׃
Joh 12:47 והשמע את־דברי ולא ישמרם אני לא אשפט אתו כי לא־באתי לשפט את־העולם כי אם־להושיע את־העולם׃
Joh 12:48 ואיש אשר יבזני ולא יקח אמרי יש אחד אשר־ידין אתו הדבר אשר דברתי הוא ידין אתו ביום האחרון׃
Joh 12:49 כי אני לא מלבי דברתי כי אם־אבי השלח אתי הוא צוני את־אשר אמר ואת־אשר אמר ואת־אשר אדבר׃
Joh 12:50 ואני ידעתי כי מצותו חיי עולם לכן כל־אשר אדבר כאשר אמר אלי אבי כן אני מדבר׃