Devarim Gospel (Hebrew)

Acts of the Jewish Apostles 1-2
Act 1:1 במאמר הראשון כתבתי תאופילוס על־כל אשר החל ישוע לעשות וללמד׃
Act 1:2 עד־היום אשר לקח למרום אחרי צותו ברוח הקדש את־השליחים אשר־בחר בהם׃
Act 1:3 ואשר גם־התיצב להם באתות רבות אחרי ענותו וירא אליהם ארבעים יום וידבר על־מלכות האלהים׃
Act 1:4 ובאכלו עמהם צוה אתם לבלתי סור מירושלים ולהוחיל להבטחת האב אשר שמעתם ממני׃
Act 1:5 כי יוחנן הטביל במים ואתם תטבלו ברוח הקדש בקרוב אחרי הימים האלה׃
Act 1:6 ויהי בהתאספם יחדו וישאלהו לאמר אדנינו התשיב בעת הזאת את־המלכות לישראל׃
Act 1:7 ויאמר אליהם לא לכם לדעת העתים והזמנים אשר קבע האב בשלטנו של׃
Act 1:8 אבל תשאו גבורה בבוא עליכם רוח הקדש והייתם עדי בירושלים ובכל יהודה ובשומרון ועד־קצה הארץ׃
Act 1:9 ויהי ככלותו לדבר זאת העלה והם ראים וישאהו ענן מנגד עיניהם׃
Act 1:10 ויביטו אחריו השמים בעלותו והנה שני אנשים לבושי בדים נצבים עליהם׃
Act 1:11 ויאמרו אנשי הגליל מה־תעמדו ועיניכם לשמים זה ישוע אשר הועלה מעליכם השמים בוא יבוא כאשר ראיתם אתו עלה למרום׃
Act 1:12 ויפנו וילכו ירושלימה מן־ההר הנקרא הר הזיתים והוא קרוב לירושלים כדרך תחום שבת׃
Act 1:13 ויבאו העירה ויעלו אל־העליה אשר ישבו־בה פטרוס ויעקב ויוחנן ואנדרי פילפוס ותומא בר־תלמי ומתי יעקב בן־חלפי ושמעון הקנא ויהודה בן־יעקב׃
Act 1:14 כל אלה היו שקדים יחדו בלב אחד בתפלה ובתחנונים הם והנשים עם מרים אם ישוע ועם־אחיו׃
Act 1:15 ובימים ההם קם פטרוס בתוך האחים ומספר שמות הנקהלים יחד כמאה ועשרים ויאמר׃
Act 1:16 אנשים אחים צריך היה שימלא הכתוב הזה אשר רוח הקדש דבר מקדם בפי דוד על־יהודה אשר היה למוליך את־תפשי ישוע׃
Act 1:17 כי־היה נמנה אתנו וזכה בגורל השרות הזה׃
Act 1:18 והנה הוא קנה לו שדה בשכר הרשעה ויפל על־פניו ארצה ויבקע בתוך וישפכו כל־מעיו׃
Act 1:19 ונודע הדבר הזה לכל־ישבי ירושלים ויקרא בשפתם לשדה ההוא חקל דמא הוא שדה הדם׃
Act 1:20 כי כתוב בספר תהלים תהי־טירתו נשמה ואל־יהי בה ישב ואומר פקדתו יקח אחר׃
Act 1:21 ועל־כן צריך שאחד מן־האנשים אשר התהלכו אתנו כל־ימי אשר אדנינו ישוע יוצא ובא לפנינו׃
Act 1:22 החל מטבילת יוחנן עד־יום הלקחו מאתנו יהיה עמנו לעד תחיתו מן־המתים׃
Act 1:23 ויעמידו שנים את־יוסף הנקרא בר־שבא והוא מכנה יוסטוס ואת מתיה׃
Act 1:24 ויתפללו ויאמרו אתה יהוה היודע כל־הלבבות הראה־נא מן־השנים האלה את־האחד אשר בחרת בו׃
Act 1:25 לקחת את־גורל השרות הזה והשליחות אשר עבר ממנה יהודה להלך אל־מקומו שלו׃
Act 1:26 ויפילו גורלות ויפל הגורל על־מתיה ויספח אל־עשתי עשר השליחים׃
Act 2:1 וביום מלאת שבעת השבעות נאספו כלם לב אחד׃
Act 2:2 ויהי קול רעש מן־השמים פתאם כקול רוח סערה וימלא את־כל־הבית אשר הם ישבים בו׃
Act 2:3 ותראינה אליהם לשנות מתפרדות במראה אש ותנוח אחת אחת על כל־אחד מהם׃
Act 2:4 וימלאו כלם רוח הקדש ויחלו לדבר בלשנות אחרות כאשר נתנם הרוח לספר׃
Act 2:5 ובירושלים שכנו יהודים יראי אלהים מבין כל־גוי אשר תחת כל השמים׃
Act 2:6 ויהי בהיות קול הרעש ההוא ויקבצו עם־רב ויהיו נבכים כי כל־איש שמע אתם מדברים כשפת ארצו׃
Act 2:7 וישתוממו ויתמהו ויאמרו איש אל־רעהו הנה המדברים האלה הלא כלם בני הגליל המה׃
Act 2:8 ואיך שמעים אנחנו אתם איש כשפת־ארץ מולדתנו׃
Act 2:9 פרתיים ומדים ועילמים וישבי ארם נהרים יהודה וקפודקיה פנטוס ואסיא׃
Act 2:10 פרוגיא ופמפוליא מצרים וחבל לוב אשר על־יד קוריני והבאים מרומי יהודים וגרים׃
Act 2:11 כרתים וערבים הנה אנחנו שמעים אתם מספרים בלשנותינו גדלות האלהים׃
Act 2:12 ויתמהו כלם ויבהלו ויאמרו איש אל־אחיו מה־זאת׃
Act 2:13 ואחרים לעגו ויאמרו כי־מלאי עסיס המה׃
Act 2:14 אז יעמד פטרוס ועשתי העשר עמו וישא את־קולו וידבר אליהם לאמר אנשי יהודה וישבי ירושלים כלם זאת ידע תדעו והאזינו אל־דברי׃
Act 2:15 כי האנשים האלה לא שכורים המה כאשר אמרתם כי שלש שעות ביום עתה׃
Act 2:16 והוא האמור על־ידי יואל הנביא׃
Act 2:17 והיה באחרית הימים נאם אלהים אשפך את־רוחי על־כל־בשר ונבאו בניכם ובנתיכם ובחוריכם חזינות יראו וזקניכם חלמות יחלמון׃
Act 2:18 וגם על־עבדי ועל־שפחותי בימים ההמה אשפך את־רוחי ונבאו׃
Act 2:19 ונתתי מופתים בשמים ממעל ואתות בארץ מתחת דם ואש ותימרות עשן׃
Act 2:20 השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא׃
Act 2:21 והיה כל אשר־יקרא בשם־יהוה ימלט׃
Act 2:22 אנשי ישראל שמעו הדברים האלה ישוע הנצרי האיש אשר נאמן לכם מאת האלהים בגבורות ובמופתים ובאתות אשר האלהים עשה על־ידו בתוככם כאשר ידעתם גם־אתם׃
Act 2:23 אתו הנמסר על־פי עצת האלהים הנחרצה וידיעתו מקדם לקחתם ובידי רשעים הוקעתם והרגתם׃
Act 2:24 ואלהים הקימו מן־המתים בהתירו את־חבלי המות לפי שלא היה בידו להחזיק בו׃
Act 2:25 כי־דוד אמר עליו שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל־אמוט׃
Act 2:26 לכן שמח לבי ויגל כבודי אף־בשרי ישכן לבטח׃
Act 2:27 כי לא־תעזב נפשי לשאול לא־תתן חסידך לראות שחת׃
Act 2:28 תודיעני ארחות חיים שבע שמחות את־פניך׃
Act 2:29 אנשים אחים הניחו לי ואדברה אליכם כאשר עם לבבי דוד אבינו מת ונקבר וקבורתו אתנו היא עד־היום הזה׃
Act 2:30 והוא נביא וידע את־השבועה אשר נשבע לו האלהים (להקים את המשיח כפי הבשר) מפרי חלציו להושיבו על־כסאו׃
Act 2:31 לכן בחזותו למרחוק דבר על־תקומת המשיח כי לא־נעזבה נפשו לשאול וגם־בשרו לא־ראה שחת׃
Act 2:32 הוא ישוע אשר הקים אלהים מן־המתים ואנחנו כלנו עדיו׃
Act 2:33 ועתה אחרי הנשאו בימין האלהים לקח מאת אביו את־הבטחת רוח הקדש וישפך את־אשר אתם ראים ושמעים׃
Act 2:34 כי דוד לא עלה השמימה והנה הוא אמר נאם־יהוה לאדני שב לימיני׃
Act 2:35 עד־אשית איביך הדם לרגליך׃
Act 2:36 לכן ידע־נא בית־ישראל כלו ברור כי האלהים שם את־ישוע זה אשר צלבתם לאדון ולמשיח׃
Act 2:37 ויהי כשמעם התעצבו אל־לבם ויאמרו אל־פטרוס ואל־שאר השליחים אנשים אחים מה־נעשה׃
Act 2:38 ויאמר פטרוס אליהם שובו מדרכיכם והטבלו כל־איש מכם לשם ישוע המשיח לסליחת חטאיכם וקבלתם את־מתנת רוח הקדש׃
Act 2:39 כי לכם ההבטחה ולבניכם ולכל הרחוקים לכל־אשר קרא יהוה אלהינו להם׃
Act 2:40 ויעד עוד בהם בדברים אחרים הרבה ויזהירם לאמר המלטו נא מן־הדור העקש הזה׃
Act 2:41 ויקבלו את־דברו בשמחה ויטבלו וביום ההוא נוספו כשלשת אלפי נפש׃
Act 2:42 ויהיו שקדים על־תורת השליחים ועל־ההתחברות ועל־בציעת הלחם ועל־התפלה׃
Act 2:43 ותפל אימה על־כל־נפש ומופתים רבים ואתות נעשו על־ידי השליחים בירושלים (ואימה גדולה היתה על־כלם)׃
Act 2:44 וכל־המאמינים התאחדו יחד וכל־אשר להם היה לנחלת כלם׃
Act 2:45 וימכרו את־אחזתם ואת־רכושם ויחלקו לכלם לאיש איש די מחסורו׃
Act 2:46 ויום יום היו שקדים להיות במקדש לב אחד ויבצעו את־הלחם בבית בבית׃
Act 2:47 ויאכלו מזונם בגילה ובתם לבב וישבחו את־האלהים וימצאו חן בעיני כל־העם והאדון הוסיף יום יום על־העדה את־הנושעים׃