Acts of the Jewish Apostles 6-7
Act 6:1 בימים ההם כאשר רבו התלמידים היתה תלונת היהודים היונים על־העבריים על־אשר העלימו עיניהם מאלמנותיהם לבלתי־תת להן יום יום את־ארוחתן׃
Act 6:2 ויקראו שנים העשר את־המון התלמידים ויאמרו לא־נאוה לנו כי נעזב את־דבר האלהים ונשמש את־השלחנות׃
Act 6:3 לכן אחי ברו־לכם שבעה אנשים מקרבכם אשר שם טוב להם ומלאים רוח הקדש וחכמה ונפקידם על־הענין הזה׃
Act 6:4 ואנחנו נשקד על־התפלה ועל־שמוש הדבר׃
Act 6:5 וייטב הדבר לפני כל־ההמון ויבחרו את־אסטפנוס איש מלא אמונה ורוח הקדש ואת־פילפוס ואת־פרוכורוס ואת־ניקנור ואת־טימון ואת־פרמנס ואת־ניקלס גר אנטיוכיא׃
Act 6:6 את־אלה העמידו לפני השליחים ויתפללו ויסמכו את־ידיהם עליהם׃
Act 6:7 ויהי דבר האלהים הולך וגדל וירב מספר התלמידים בירושלים עד־מאד וגם־המון רב מן־הכהנים הטו את־לבם אל־האמונה׃
Act 6:8 ואסטפנוס מלא חסד וגבורה ויעש אתות ומופתים גדולים בקרב העם׃
Act 6:9 ויקומו אנשים מבית־הכנסת הנקרא על־שם הליברטינים ושל־קורינים ואלכסנדריים ומן־בני קיליקיא ואסיא ויתוכחו עם־אסטפנוס׃
Act 6:10 ולא יכלו עמד לנגד החכמה והרוח אשר־דבר בו׃
Act 6:11 ויסיתו בו אנשים לאמר שמענו אתו מדבר גדופים במשה ובאלהים׃
Act 6:12 ויעוררו את־העם ואת־הזקנים והסופרים ויקומו עליו ויחטפהו ויביאהו לפני סנהדרין׃
Act 6:13 ויעמידו עדי שקר אשר אמרו האיש הזה איננו חדל להטיח דברים נגד מקום הקדש הזה ונגד התורה׃
Act 6:14 כי שמענהו אמר זה ישוע הנצרי יתץ את־המקום הזה וישנה את־החקים אשר מסר־לנו משה׃
Act 6:15 ויסתכלו בו כל־הישבים בסנהדרין ויראו והנה פניו כפני מלאך אלהים׃
Act 7:1 ויאמר הכהן הגדול האמת דברם׃
Act 7:2 ויען ויאמר אנשים אחים ואבות שמעו אלהי הכבוד נראה אל־אברהם אבינו בהיותו בארם נהרים טרם ישב בחרן׃
Act 7:3 ויאמר אליו לך־לך מארצך וממולדתך ובא אל־הארץ אשר ארא׃
Act 7:4 ויצא מארץ כשדים וישב בחרן ואחרי מות אביו העביר אתו משם אל־הארץ הזאת אשר אתם ישבים בה כיום הזה׃
Act 7:5 ולא נתן לו בה נחלה אף־לא מדרך כף־רגל ויבטח לתתה לאחזה לו ולזרעו אחריו בטרם היה־לו בן׃
Act 7:6 ויאמר לו אלהים כי־גר יהיה זרעו בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה׃
Act 7:7 וגם את־הגוי אשר יעבדו דן אנכי אמר אלהים ואחרי־כן יצאו ויעבדוני במקום הזה׃
Act 7:8 ויתן־לו את־ברית המילה וכן הוליד את־יצחק וימל אתו ביום השמיני ויצחק הוליד את־יעקב ויעקב הוליד את־שנים עשר האבות׃
Act 7:9 ויקנאו האבות ביוסף וימכרו אותו מצרימה ואלהים היה עמו׃
Act 7:10 ויצילהו מכל־צרותיו ויתן־לו חן וחכמה לפני פרעה מלך מצרים וישימהו שליט על־מצרים ועל כל־ביתו׃
Act 7:11 ויהי רעב על־כל־ארץ מצרים וכנען וצרה גדולה ואבותינו לא־מצאו אכל׃
Act 7:12 וישמע יעקב כי יש־שבר במצרים וישלח־שמה את־אבותינו בפעם הראשונה׃
Act 7:13 ובפעם השנית התודע יוסף אל־אחיו ומולדת יוסף נגלתה לפרעה׃
Act 7:14 וישלח יוסף ויקרא ליעקב אביו ולכל־משפחתו שבעים וחמש נפש׃
Act 7:15 וירד יעקב מצרימה וימת הוא ואבותינו׃
Act 7:16 ויובאו שכמה ויושמו בקבר אשר קנה אברהם בכספו מיד בני־חמור אבי שכם׃
Act 7:17 ויהי כאשר קרבה עת השבועה אשר נשבע אלהים לאברהם ויגדל העם וירב במצרים׃
Act 7:18 עד כי־קם מלך אחר אשר לא־ידע את־יוסף׃
Act 7:19 וזה התחכם למשפחתנו וירע לאבותינו להשליך את־עלליהם אל־פני השדה לבלתי החיותם׃
Act 7:20 בעת ההיא נולד משה ויהי־טוב לאלהים ויהי אמון בבית אביו שלשה ירחים׃
Act 7:21 וכאשר השלך אספה אתו בת־פרעה ותגדלהו לה לבן׃
Act 7:22 וילמד משה בכל־חכמת מצרים ויהי גבור בדברים ובמעשים׃
Act 7:23 ובמלאת־לו ארבעים שנה עלה על־לבו לפקד את־אחיו בני ישראל׃
Act 7:24 וירא איש אחד מכה חנם ויושע לו ויקם נקמת המכה בהכותו את־המצרי׃
Act 7:25 ויחשב בלבבו כי יבינו אחיו אשר על־ידו יתן האלהים להם תשועה והם לא הבינו׃
Act 7:26 ויהי ביום השני ויבא בתוכם והם נצים ויבקש לעשות שלום ביניהם לאמר אנשים אחים אתם ולמה תכו איש את־אחיו׃
Act 7:27 והמכה את־רעהו הדפו לאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו׃
Act 7:28 הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת אתמל את־המצרי׃
Act 7:29 ויברח משה על־הדבר הזה ויהי־גר בארץ מדין ויולד שם שני בנים׃
Act 7:30 ובמלאת ארבעים שנה נראה אליו מלאך במדבר הר סיני בלבת־אש מתוך הסנה׃
Act 7:31 וירא משה ויתמה על־המראה ובסורו לראות ויהי־קול יהוה אליו׃
Act 7:32 אנכי אלהי אבותיך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויחרד משה ויירא מהביט׃
Act 7:33 ויאמר אליו יהוה של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת־קדש הוא׃
Act 7:34 ראה ראיתי את־עני עמי אשר במצרים ואת־נאקתם שמעתי וארד להצילם ועתה לכה ואשלחך מצרימה׃
Act 7:35 הוא משה אשר כחשו־בו לאמר מי שמך לשר ושפט אתו שלח האלהים לשר וגאל ביד המלאך הנראה אליו בסנה׃
Act 7:36 והוא הוציאם ויעש אתות ומפתים בארץ מצרים ובים־סוף ובמדבר ארבעים שנה׃
Act 7:37 הוא משה אשר אמר אל־בני ישראל נביא מקרב אחיכם כמני יקים לכם יהוה אלהיכם אליו תשמעון׃
Act 7:38 הוא אשר היה בקהל במדבר עם־המלאך הדבר אליו בהר סיני ועם־אבותינו ואשר קבל דברים חיים לתת לנו׃
Act 7:39 הוא אשר אבותינו לא אבו לשמע לו וימאסו אתו ולבבם פנה מצרימה׃
Act 7:40 ויאמרו אל־אהרון עשה־לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה־היה לו׃
Act 7:41 ויעשו עגל בימים ההם ויזבחו זבחים לאליל וישמחו במעשה ידיהם׃
Act 7:42 ויפן מהם האלהים ויתנם לעבד את־צבא השמים ככתוב בספר הנביאים הזבחים ומנחה הגשתם־לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל׃
Act 7:43 ונשאתם את סכת מלכם ואת־כוכב אלהיכם רמפן הצלמים אשר עשיתם להשתחות להם והגליתי אתכם מהלאה לבבל׃
Act 7:44 משכן העדות היה לאבותינו במדבר אשר עשה משה כתבנית אשר ראה כאשר צוה אתו המדבר אליו׃
Act 7:45 ואבותינו לקחהו וגם־הביאהו אתם הם ויהושע ברשתם את־ארצות הגוים אשר גרש אתם אלהים מפני אבותינו עד־ימי דוד׃
Act 7:46 והוא מצא חן בעיני אלהים וישאל למצא משכנות לאלהי יעקב׃
Act 7:47 ושלמה בנה־לו בית׃
Act 7:48 אבל העליון לא ישכן בהיכלות מעשי ידים כאשר אמר הנביא׃
Act 7:49 השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי־זה בית אשר תבנו־לי אמר יהוה ואי־זה מקום מנוחתי׃
Act 7:50 הלא את־כל־אלה ידי־עשתה׃
Act 7:51 קשי ערף וערלי לב ואזנים ממרים הייתם תמיד ברוח הקדש כאבותיכם גם־אתם׃
Act 7:52 מי מהנביאים אשר לא רדפוהו אבותיכם אף־המיתו את המבשרים מקדם ביאת הצדיק אשר עתה הייתם אתם מוסריו ומרצחיו׃
Act 7:53 אתם אשר קבלתם את־התורה על־ידי מלאכות המלאכים ולא שמרתם אותה׃
Act 7:54 ויהי כשמעם את־אלה ויגע בהם עד נפש ויחרקו עליו שניהם׃
Act 7:55 והוא מלא רוח הקדש ויבט השמימה וירא את־כבוד אלהים ואת־ישוע נצב לימין האלהים׃
Act 7:56 ויאמר הנני ראה את־השמים נפתחים ואת בן־האדם נצב לימין האלהים׃
Act 7:57 ויזעקו קול גדול ויאטמו את־אזניהם ויתנפלו עליו כלם יחד׃
Act 7:58 וידחפהו חוצה לעיר ויסקלו אתו באבנים והעדים פשטו את־בגדיהם לרגלי בחור אחד ושמו שאול׃
Act 7:59 ויסקלו את־אסטפנוס והוא משוע ואמר אדני ישוע קבל את־רוחי׃
Act 7:60 ויכרע על־ברכיו ויזעק קול גדול יהוה אל־תשמר להם את־החטא הזה ויהי אחרי דברו כדבר הזה ויישן׃