MattithYahu 11-12
Mat 11:1 ויהי ככלות ישוע לצות את־שנים עשר תלמידיו וילך משם ללמד ולקרא בעריהם׃
Mat 11:2 ויוחנן שמע בבית הסהר את־מעשי המשיח וישלח שנים מתלמידיו׃
Mat 11:3 ויאמר אליו האתה הוא הבא אם־נחכה לאחר׃
Mat 11:4 ויען ישוע ויאמר להם לכו הגידו ליוחנן את־אשר שמעתם ואת־אשר ראיתם׃
Mat 11:5 עורים ראים ופסחים מהלכים מצרעים מטהרים וחרשים שומעים ומתים קמים ועניים מתבשרים׃
Mat 11:6 ואשרי האיש אשר לא־יכשל בי׃
Mat 11:7 המה הלכו וישוע החל לדבר אל־המון העם על־אדות יוחנן ויאמר מה־זה יצאתם המדברה לראות הקנה אשר ינוע ברוח׃
Mat 11:8 או מה־זה יצאתם לראות האיש לבוש בגדי עדנים הנה הלבשים עדנים בבתי המלכים המה׃
Mat 11:9 ועתה מה־זה יצאתם לראות אם לראות איש נביא אכן אמר אני לכם אף־גדול הוא מנביא׃
Mat 11:10 כי זה הוא אשר כתוב עליו הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך לפניך׃
Mat 11:11 אמן אמר אני לכם לא קם בילודי אשה גדול מיוחנן המטביל והקטן במלכות השמים יגדל ממנו׃
Mat 11:12 ומימי יוחנן המטביל ועד־הנה מלכות השמים נתפשה ביד חזקה והמתחזקים יחטפוה׃
Mat 11:13 כי כל־הנביאים והתורה עד־יוחנן נבאו׃
Mat 11:14 ואם־תרצו לקבל הנה הוא אליה העתיד לבוא׃
Mat 11:15 מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
Mat 11:16 ואל־מי אדמה את־הדור הזה דומה הוא לילדים הישבים בשוקים וקראים לחבריהם לאמר׃
Mat 11:17 חללנו לכם בחלילים ולא רקדתם קוננו לכם קינה ולא ספדתם׃
Mat 11:18 כי־בא־יוחנן והוא לא אכל ולא שתה ויאמרו שד בו׃
Mat 11:19 ויבא בן־האדם אכל ושתה והם אמרים הנה איש זולל וסבא ואהב מוכסים וחטאים ונצדקה החכמה בבניה׃
Mat 11:20 אז החל להוכיח הערים אשר־רב גבורותיו נעשו בתוכן ולא שבו׃
Mat 11:21 אוי לך כורזין אוי לך בית־צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן לו בצור ובצידון נעשו הלא־כבר שבו בשק ואפר׃
Mat 11:22 אבל אני אמר לכם כי ביום הדין יקל לצור וצידון מכם׃
Mat 11:23 ואת כפר־נחום המרוממה עד־השמים עד־שאול תורדי כי הגבורות אשר נעשו בתוכך לו בסדום נעשו כי עתה עמדה על־תלה עד־היום הזה׃
Mat 11:24 אבל אני אמר לכם כי ביום הדין יקל לאדמת סדום ממך׃
Mat 11:25 בעת ההיא ענה ישוע ואמר אודך אבי אדון השמים והארץ כי הסתרת את־אלה מן־החכמים והנבונים וגליתם לעוללים׃
Mat 11:26 הן אבי כי כן היה רצון לפניך׃
Mat 11:27 הכל נמסר־לי מאת אבי ואין מכיר את־הבן בלתי האב ואין מכיר את־האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלות לו׃
Mat 11:28 פנו אלי כל־העמלים והטעונים ואני אניח לכם׃
Mat 11:29 קבלו עליכם את־עלי ולמדו ממני כי־ענו ושפל רוח אנכי ומצאו מרגוע לנפשתיכם׃
Mat 11:30 כי עלי נעים וקל משאי׃
Mat 12:1 בעת ההיא עבר ישוע בין הקמה ביום השבת ותלמידיו רעבו ויחלו לקטף מלילת ויאכלו׃
Mat 12:2 ויראו הפרושים ויאמרו לו הנה תלמידיך עשים את אשר לא יעשה בשבת׃
Mat 12:3 ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד כאשר רעב הוא ואנשיו׃
Mat 12:4 אשר בא אל־בית האלהים ויאכל את־לחם הפנים אשר איננו מתר לו ולאנשיו לאכל רק לכהנים לבדם׃
Mat 12:5 והלא קראתם בתורה כי בשבתות יחללו הכהנים את־השבת במקדש ואין להם עון׃
Mat 12:6 ואני אמר לכם כי יש־פה גדול מן־המקדש׃
Mat 12:7 ולו ידעתם מה־הוא שנאמר חסד חפצתי ולא זבח לא הרשעתם את הנקים׃
Mat 12:8 כי בן־האדם הוא גם־אדון השבת׃
Mat 12:9 ויעבר משם אל־בית הכנסת שלהם׃
Mat 12:10 והנה־שם איש וידו יבשה וישאלוהו המתר לרפא בשבת למען ימצאו עליו עלילת דברים׃
Mat 12:11 ויאמר אליהם היש בכם אדם אשר־לו כבש אחד ונפל בבור בשבת ולא־יחזיק בו ויעלנו׃
Mat 12:12 ומה־יקר אדם מן־הכבש לכן מתר לעשות טובה בשבת׃
Mat 12:13 ויאמר אל־האיש פשט את־ידך ויפשט אתה ותרפא ותשב כידו האחרת׃
Mat 12:14 ויצאו הפרושים ויתיעצו עליו לאבדו׃
Mat 12:15 וידע ישוע ויסר משם וילך אחריו המון עם רב וירפאם כלם׃
Mat 12:16 ויגער בם ויצו עליהם שלא יגלהו׃
Mat 12:17 למלאת את אשר דבר ישעיהו הנביא לאמר׃
Mat 12:18 הן עבדי בחרתי בו ידידי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו ומשפט לגוים יוציא׃
Mat 12:19 לא יצעק ולא ישא ולא ישמיע בחוץ קולו׃
Mat 12:20 קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה עד־יוציא לנצח משפט׃
Mat 12:21 ולשמו גוים ייחלו׃
Mat 12:22 אז הובא אליו איש עור ואלם אשר אחזו שד וירפאהו וידבר האלם וגם ראה׃
Mat 12:23 ויתמהו כל־המון העם ויאמרו הכי זה בן־דוד׃
Mat 12:24 וישמעו הפרושים ויאמרו אין זה מגרש את־השדים כי אם־על־ידי בעל זבול שר השדים׃
Mat 12:25 וישוע ידע את־מחשבותם ויאמר אליהם כל־ממלכה הנחלקה על־עצמה תחרב וכל־עיר ובית הנחלקים על־עצמם לא יכונו׃
Mat 12:26 והשטן אם־יגרש את־השטן נחלק על־עצמו ואיככה תכון ממלכתו׃
Mat 12:27 ואם־אני מגרש את־השדים בבעל־זבול בניכם במי יגרשו אתם על־כן המה יהיו שפטיכם׃
Mat 12:28 ואם ברוח אלהים אני מגרש את־השדים הנה הגיעה אליכם מלכות האלהים׃
Mat 12:29 או איך יוכל איש לבוא לבית הגבור ולגזל את־כליו אם־לא יאסר בראשונה את־הגבור ואחר ישסה את־ביתו׃
Mat 12:30 כל אשר איננו אתי הוא לנגדי ואשר איננו מכנס אתי הוא מפזר׃
Mat 12:31 על־כן אני אמר לכם כל־חטא וגדוף יסלח לאדם אך־גדוף הרוח לא יסלח לאדם׃
Mat 12:32 וכל אשר ידבר דבר חרפה בבן־האדם יסלח לו והמחרף את־רוח הקדש לא יסלח לו לא־בעולם הזה ולא־לעולם הבא׃
Mat 12:33 אמרו לעץ טוב ולפריו טוב או אמרו לעץ נשחת ולפריו נשחת כי בפריו נכר העץ׃
Mat 12:34 ילדי צפעונים איכה תוכלו לדבר טוב ואתם רעים כי־משפעת הלב ידבר הפה׃
Mat 12:35 איש טוב מאוצר לבו הטוב מוציא את־הטוב ואיש רע מאוצר הרע מוציא רע׃
Mat 12:36 ואני אמר לכם כל־מלה בטלה אשר ידברו בני האדם יתנו עליה חשבון ביום הדין׃
Mat 12:37 כי מדבריך תצדק ומדבריך תחיב׃
Mat 12:38 ויענו אנשים מן־הסופרים והפרושים ויאמרו רבי חפצנו לראות אות על־ידך׃
Mat 12:39 ויען ויאמר אליהם דור רע ומנאף מבקש־לו אות ואות לא ינתן־לו בלתי אם־אות יונה הנביא׃
Mat 12:40 כי כאשר היה יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות כן יהיה בן־האדם בלב האדמה שלשה ימים ושלשה לילות׃
Mat 12:41 אנשי נינוה יעמדו למשפט עם־הדור הזה וירשיעוהו כי הם שבו בקריאת יונה והנה־פה גדול מיונה׃
Mat 12:42 מלכת תימן תעמד למשפט עם־הדור הזה ותרשיענו כי באה מקצות הארץ לשמע את־חכמת שלמה והנה־פה גדול משלמה׃
Mat 12:43 והרוח הטמאה אחרי צאתה מן־האדם תשטט במקמות ציה לבקש־לה מנוח ולא תמצא׃
Mat 12:44 אז תאמר אשובה אל־ביתי אשר יצאתי משם ובאה ומצאה אתו מפנה ומטאטא ומהדר׃
Mat 12:45 ואחר תלך ולקחה עמה שבע רוחות אחרות רעות ממנה ובאו ושכנו שם והיתה אחרית האדם ההוא רעה מראשיתו כן יהיה גם־לדור הרע הזה׃
Mat 12:46 עודנו מדבר אל־המון העם והנה אמו ואחיו עמדו בחוץ והם מבקשים לדבר אתו׃
Mat 12:47 ויגד אליו לאמר הנה אמך ואחיך עמדים בחוץ ומבקשים לדבר אתך׃
Mat 12:48 ויען ויאמר אל־האיש המגיד לו מי היא אמי ומי הם אחי׃
Mat 12:49 ויט ידו על־תלמידיו ויאמר הנה אמי ואחי׃
Mat 12:50 כי כל העשה רצון אבי שבשמים הוא אח ואחות ואם לי׃