Mark 1 - 2
Mar 1:1  תחלת בשורת ישוע המשיח בן־האלהים׃
Mar 1:2  ככתוב בנביאים הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך׃
Mar 1:3  קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו׃
Mar 1:4  יוחנן היה טבל במדבר וקורא טבילת התשובה לסליחת חטאים׃
Mar 1:5  ותצא אליו כל־ארץ יהודה ובני ירושלים ויטבלו כלם על־ידו בנהר הירדן מתודים את־חטאתם׃
Mar 1:6  ויוחנן לבוש שער גמלים ואזור עור במתניו ומאכלו חגבים ודבש היער׃
Mar 1:7  ויקרא לאמר בוא יבא אחרי החזק ממני אשר קטנתי מלכרע להתיר את־שרוך נעליו׃
Mar 1:8  אנכי טבלתי אתכם במים והוא יטבל אתכם ברוח הקדש׃
Mar 1:9  ויהי בימים ההם ויבא ישוע מנצרת אשר בגליל ויטבל על־ידי יוחנן בירדן׃
Mar 1:10  ויהי אך־עלה עלה מן־המים וירא השמים והנה נפתחו והרוח כיונה ירדת עליו׃
Mar 1:11  ויהי קול מן־השמים אתה בני ידידי אשר רציתי־בו׃
Mar 1:12  ומהר הוציאו הרוח המדברה׃
Mar 1:13  ויהי שם במדבר ארבעים יום והשטן נסהו ויהי עם־החיות והמלאכים שרתוהו׃
Mar 1:14  ואחרי אשר הסגר יוחנן בא ישוע הגלילה ויקרא את־בשורת מלכות האלהים ויאמר׃
Mar 1:15  מלאה העת וקרבה מלכות האלהים שובו והאמינו בבשורה׃
Mar 1:16  ויהי בהתהלכו על־יד ים־הגליל וירא והנה שמעון ואנדרי אחי שמעון פרשים מצודה בים כי דיגים היו׃
Mar 1:17  ויאמר אליהם ישוע לכו אחרי ואתנכם דיגי אנשים׃
Mar 1:18  ויעזבו מהר את־מכמרתיהם וילכו אחריו׃
Mar 1:19  ויהי כעברו מעט משם וירא את־יעקב בן־זבדי ואת־יוחנן אחיו וגם־המה באניה ומתקנים את־המכמרות׃
Mar 1:20  וימהר ויקרא אליהם ויעזבו את־זבדי אביהם באניה עם־השכירים וילכו אחריו׃
Mar 1:21  ויבאו אל־כפר נחום וימהר לבוא בשבת לבית הכנסת וילמד׃
Mar 1:22  וישתוממו על־תורתו כי־היה מלמדם כאיש שלטון ולא כספרים׃
Mar 1:23  ואיש היה שם בבית הכנסת שלהם אשר־רוח טמאה בו ויזעק לאמר׃
Mar 1:24  אהה מה־לנו ולך ישוע הנצרי להאבידנו באת ידעתיך מי אתה קדוש האלהים׃
Mar 1:25  ויגער־בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו׃
Mar 1:26  ויסחבהו רוח הטמאה ויזעק בקול גדול ויצא ממנו׃
Mar 1:27  ויבהלו כלם וישאלו איש את־רעהו לאמר מה־זאת מה־היא התורה החדשה אשר אף־לרוחות הטמאה מצוה הוא בגבורה והנה שמעות לו׃
Mar 1:28  ויצא שמעו מהר בכל־סביבות ארץ הגליל׃
Mar 1:29  ויהי אחרי צאתם מבית הכנסת ויבאו ביתה שמעון ואנדרי עם יעקב ויוחנן׃
Mar 1:30  וחותנת שמעון שכבה אחוזת הקדחת וימהרו וידברו אליו עליה׃
Mar 1:31  ויגש ויאחז בידה ויקימה ותרף ממנה הקדחת פתאם ותשרת אותם׃
Mar 1:32  ויהי בערב כבוא השמש ויביאו אליו את כל־החולים ואת אחוזי השדים׃
Mar 1:33  וכל־העיר נאספו יחדו פתח הבית׃
Mar 1:34  וירפא רבים אשר היו חולים חליים שונים ויגרש שדים הרבה ולא־נתן את־השדים לדבר כי ידעהו׃
Mar 1:35  וישכם בבקר בעוד נשף ויצא וילך אל־מקום חרבה ויתפלל שם׃
Mar 1:36  וירדפו אחריו שמעון והאנשים אשר אתו׃
Mar 1:37  וימצאהו ויאמרו אליו הנה כלם מבקשים אותך׃
Mar 1:38  ויאמר אליהם לכו ונלכה אל־ערי הפרזות הקרבות ואקרא גם־שם כי בעבור־זאת יצאתי׃
Mar 1:39  ויהי קרא בכנסיותיהם בכל־הגליל ויגרש את־השדים׃
Mar 1:40  ויבוא אליו איש מצרע ויתחנן אליו ויכרע על־ברכיו ויאמר לו אם־תרצה תוכל לטהרני׃
Mar 1:41  וירחם עליו ישוע וישלח ידו ויגע־בו ויאמר רצה אנכי טהר׃
Mar 1:42  עודנו מדבר והצרעת סרה ממנו ויטהר׃
Mar 1:43  ויגער־בו וימהר להוציאו החוצה׃
Mar 1:44  ויאמר אליו ראה אל־תגיד לאיש דבר ולך הראה אל־הכהן והקרב לטהרתך את אשר־צוה משה לעדות להם׃
Mar 1:45  והוא יצא ויחל לקרא הרבה ולהשמיע הדבר עד אשר לא־יכל לבוא עוד אל־עיר לעיני העם וישב מחוץ לעיר במקמות חרבה ויבאו אליו מכל־עבריו מסביב׃
Mar 2:1  ויהי מימים ויבא שנית אל־כפר נחום וישמעו כי־הוא בבית׃
Mar 2:2  ויאספו רבים מהרה עד־אפס מקום לעמד אף־לפני הפתח וידבר אליהם את־הדבר׃
Mar 2:3  ויבאו אליו אנשים נשאים איש נכה אברים וישאהו בארבעה׃
Mar 2:4  ולא יכלו לגשת אליו מפני העם ויסירו את־הגג במקום אשר היה שם ויחתרו חתירה ויורידו את־המשכב אשר שכב עליה נכה האברים׃
Mar 2:5  ויהי כראות ישוע את־אמונתם ויאמר אל־נכה האברים בני נסלחו־לך חטאתיך׃
Mar 2:6  ושם אנשים מן־הסופרים ישבים ויאמרו בלבם׃
Mar 2:7  מה־לזה כי ידבר גדופים כאלה מי יכל לסלח לחטאים כי אם האלהים לבדו׃
Mar 2:8  וידע ישוע ברוחו כי־כן חשבים בלבבם ויאמר אליהם מדוע תחשבו כאלה בלבבכם׃
Mar 2:9  מה הנקל האמר אל־נכה האברים נסלחו־לך חטאתיך אם־אמור קום שא את משכבך והתהלך׃
Mar 2:10  ולמען תדעון כי בן־האדם יש־לו השלטן לסלח לחטאים בארץ ויאמר אל־נכה האברים׃
Mar 2:11  לך אני אמר קום שא את־משכבך ולך אל־ביתך׃
Mar 2:12  ויקם פתאם וישא את־משכבו ויצא לעיני כלם עד כי־תמהו כלם וישבחו את־האלהים לאמר מעולם לא־ראינו כזאת׃
Mar 2:13  וישב ויצא אל־יד הים ויבאו אליו כל־העם וילמדם׃
Mar 2:14  ויהי בעברו וירא את־לוי בן־חלפי ישב בבית המכס ויאמר אליו לכה אחרי ויקם וילך אחריו׃
Mar 2:15  ויהי כאשר הסב בביתו ויסבו מוכסים וחטאים רבים עם־ישוע ועם־תלמידיו כי רבים היו ההלכים אחריו׃
Mar 2:16  והסופרים והפרושים ראו אתו אכל עם־המוכסים והחטאים ויאמרו אל־תלמידיו מה־לרבכם כי אכל ושתה הוא עם־המוכסים והחטאים׃
Mar 2:17  וישמע ישוע ויאמר החזקים אינם צריכים לרפא כי אם־החלים לא באתי לקרא הצדיקים כי אם־החטאים (לתשובה)׃
Mar 2:18  ותלמידי יוחנן ותלמידי הפרושים היו מרבים לצום ויבאו ויאמרו אליו מדוע תלמידי יוחנן ותלמידי הפרושים צמים ותלמידיך אינם צמים׃
Mar 2:19  ויאמר אליהם ישוע איך יוכלו בני החפה לצום בעוד החתן עמהם כל־ימי היות החתן עמהם לא יוכלו לצום׃
Mar 2:20  הנה ימים באים ולקח מאתם החתן ואז יצומו בימים ההם׃
Mar 2:21  אין־אדם תפר טלאי בד חדש על־שמלה בלה כי אם־כן ינתק מלויו החדש מן־הבלה ויתרחב הקרע׃
Mar 2:22  ואין אדם נתן יין חדש בנאדות בלים כי אם־כן יבקע היין החדש את־הנאדות והיין ישפך והנאדות יאבדו אבל יין חדש ינתן בנאדות חדשים׃
Mar 2:23  ויהי כעברו בשבת בין השדות ויחלו תלמידיו לקטף מלילת בלכתם׃
Mar 2:24  ויאמרו אליו הפרושים ראה מה־המה עשים בשבת את אשר־לא יעשה׃
Mar 2:25  ויאמר אליהם הכי לא קראתם את־אשר עשה דוד בהיתו חסר ורעב הוא ואנשיו׃
Mar 2:26  אשר בא אל־בית אלהים בימי אביתר הכהן הגדול ויאכל את־לחם הפנים אשר לא נתן לאכלה כי אם־לכהנים ויתן גם־לאנשים אשר אתו׃
Mar 2:27  ויאמר אליהם השבת נתנה בעבור האדם ולא האדם בעבור השבת׃
Mar 2:28  לכן אדון בן־האדם גם לשבת׃
 


