Vayigash Gospel (Hebrew)

MattithYahu 23-25
Mat 23:1 אז ידבר ישוע אל־המון העם ואל־תלמידיו לאמר׃
Mat 23:2 הסופרים והפרושים ישבים על־כסא משה׃
Mat 23:3 לכן כל אשר־יאמרו לכם שמרו ועשו רק השמרו מעשות כמעשיהם כי אמרים הם ואינם עשים׃
Mat 23:4 כי אסרים משאת כבדים ועמסים על־שכם האנשים והם אינם רוצים להניעם אף באצבעם׃
Mat 23:5 ועשים את־כל־מעשיהם להראות בהם לבני אדם כי מרחיבים את־תפליהם ומאריכים את־ציציותיהם׃
Mat 23:6 ואהבים להסב ראשנים בסעודות ולשבת ראשנים בבתי כנסיות׃
Mat 23:7 ושישאלו בשלומם בשוקים ושיקראו להם בני האדם רבי רבי׃
Mat 23:8 ואתם אל־יקרא לכם רבי כי אחד הוא מוריכם המשיח ואתם אחים כלכם׃
Mat 23:9 ואל־תקראו אב לאיש מכם בארץ כי אחד הוא אביכם אשר בשמים׃
Mat 23:10 גם אל־יקרא לכם מורה כי מורה אחד לכם המשיח׃
Mat 23:11 והגדול בכם יהי לכם למשרת׃
Mat 23:12 כל־המרומם את־עצמו ישפל והמשפיל את־עצמו ירומם׃
Mat 23:13 אבל אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סגרים אתם מפני האדם את מלכות השמים הן אתם לא־תבאו בה ואת הבאים לא תניחו לבוא׃
Mat 23:14 (ואוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי־בלעים אתם את־בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עינים תחת זאת משפט גדול יתר מאד תשפטו ׃)
Mat 23:15 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי־סובבים אתם בים וביבשה למען גיר איש אחד וכי יתגיר תעשו אותו לבן־גיהנם כפלים ככם׃
Mat 23:16 אוי לכם מנהיגים עורים האמרים הנשבע בהיכל אין־זאת מאומה והנשבע בזהב ההיכל חיב׃
Mat 23:17 כסילים ועורים כי מה־הוא הגדול אם־הזהב או ההיכל המקדש את־הזהב׃
Mat 23:18 ואמרתם הנשבע במזבח אין מאומה והנשבע בקרבן אשר־עליו חיב׃
Mat 23:19 כסילים ועורים כי מה־הוא הגדול אם־הקרבן או המזבח המקדש את־הקרבן׃
Mat 23:20 לכן הנשבע במזבח נשבע בו ובכל אשר עליו׃
Mat 23:21 והנשבע בהיכל נשבע בו ובשוכן בו׃
Mat 23:22 והנשבע בשמים נשבע בכסא אלהים ובישב עליו׃
Mat 23:23 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מעשרים אתם את־המנתא ואת־השבת ואת־הכמן ותניחו את החמורות בתורה את־המשפט ואת־החסד ואת־האמונה והיה לכם לעשות את אלה ולא להניח גם־את־אלה׃
Mat 23:24 מנהיגים עורים המסננים את היתוש ובלעים את הגמל׃
Mat 23:25 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מטהרים אתם את־הכוס ואת־הקערה מחוץ ותוכן מלא גזל וגרגרנות׃
Mat 23:26 פרוש עור טהר בראשונה את־תוך הכוס למען תטהר גם־מחוץ׃
Mat 23:27 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי־דמים אתם לקברים המסידים הנראים נאים מחוץ ותוכם מלא עצמות מתים וכל־טמאה׃
Mat 23:28 ככה צדיקים אתם למראה עיני בני אדם ותוככם מלא חנפה ואון׃
Mat 23:29 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בונים אתם קברי הנביאים ותיפו את־ציוני קברות הצדיקים׃
Mat 23:30 ואמרתם אם־היינו בימי אבותינו לא־היתה ידנו עמהם לשפך דם הנביאים׃
Mat 23:31 והנה אתם מעידים בעצמכם שבנים אתם לרוצחי הנביאים׃
Mat 23:32 ובכן מלאו אתם סאת אבותיכם׃
Mat 23:33 נחשים ילדי צפעונים איך תמלטו מדין גיהנם׃
Mat 23:34 לכן הנני שלח לכם נביאים וחכמים וסופרים ומהם תהרגו ותצלבו ומהם תכו בשוטים בכנסיותיכם ותרדפום מעיר לעיר׃
Mat 23:35 למען יבא עליכם כל־דם נקי הנשפך בארץ מדם־הבל הצדיק עד־דם זכריה בן־ברכיה אשר רצחתם אותו בין ההיכל ולמזבח׃
Mat 23:36 אמן אמר אני לכם בא יבא כל־אלה על־הדור הזה׃
Mat 23:37 ירושלים ירושלים ההרגת את־הנביאים והסקלת את השלוחים אליה כמה פעמים חפצתי לקבץ את־בניך כתרנגלת המקבצת את־אפרחיה תחת כנפיה ולא אביתם׃
Mat 23:38 הנה ביתכם יעזב לכם שמם׃
Mat 23:39 כי אני אמר לכם מעתה לא תראוני עד אשר תאמרו ברוך הבא בשם־יהוה׃
Mat 24:1 ויצא־ישוע מן־המקדש ללכת לדרכו ויגשו תלמידיו להראותו את־בניני המקדש׃
Mat 24:2 ויען ישוע ויאמר אליהם הראיתם את־כל־אלה אמן אמר אני לכם לא־תשאר פה אבן על־אבן אשר לא תתפרק׃
Mat 24:3 וישב על־הר הזיתים ויגשו אליו התלמידים לבדם ויאמרו אמר־נא לנו מתי תהיה זאת ומה אות בואך ואות קץ העולם׃
Mat 24:4 ויען ישוע ויאמר להם ראו פן־יתעה אתכם איש׃
Mat 24:5 כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא המשיח והתעו רבים׃
Mat 24:6 ואתם עתידים לשמע מלחמות ושמעות מלחמה ראו פן־תבהלו כי־היו תהיה כל־זאת אך עדן אין הקץ׃
Mat 24:7 כי יקום גוי על־גוי וממלכה על־ממלכה והיה רעב ודבר ורעש הנה והנה׃
Mat 24:8 וכל־אלה רק ראשית החבלים׃
Mat 24:9 אז יסגירו אתכם לצרה והמיתו אתכם והייתם שנואים לכל־הגוים למען שמי׃
Mat 24:10 ואז יכשלו רבים ומסרו איש את־רעהו ושנאו איש את־אחיו׃
Mat 24:11 ונביאי שקר רבים יקומו והתעו רבים׃
Mat 24:12 ומפני אשר ירבה הפשע תפוג אהבת הרבים׃
Mat 24:13 והמחכה עד־עת קץ הוא יושע׃
Mat 24:14 ותקרא בשורת המלכות הזאת בכל־הארץ לעדות לכל־הגוים ואחר יבוא הקץ׃
Mat 24:15 לכן כאשר תראו את־שקוץ משמם אשר אמר דניאל הנביא עומד במקום קדוש הקרא יבין׃
Mat 24:16 אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל־ההרים׃
Mat 24:17 ואשר על־הגג אל־ירד לשאת דבר מביתו׃
Mat 24:18 ואשר בשדה אל־ישב הביתה לשאת את־מלבושו׃
Mat 24:19 ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם׃
Mat 24:20 אך התפללו שלא תהיה מנוסתכם בחרף ולא בשבת׃
Mat 24:21 כי אז תהיה צרה גדולה אשר כמוה לא־נהיתה מראשית הולם ועד־עתה וכמוה לא תוסף׃
Mat 24:22 ולולא נקצרו הימים ההם לא ינצל כל־בשר אך למען הבחירים יקצרו הימים ההם׃
Mat 24:23 וכי־יאמר אליכם איש בעת ההיא הנה־פה המשיח או הנו־שם אל־תאמינו׃
Mat 24:24 כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ויתנו אתות גדלות ומופתים למען התעות אף את־הבחירים אם־יוכלו׃
Mat 24:25 הנה מראש הגדתי לכם׃
Mat 24:26 לכן כי־יאמרו אליכם הנו במדבר אל־תצאו הנו בחדרים אל־תאמינו׃
Mat 24:27 כי כברק היוצא ממזרח ומאיר עד־המערב כן יהיה גם־בואו של־בן־האדם׃
Mat 24:28 כי באשר החלל שם יקבצו הנשרים׃
Mat 24:29 ומיד אחרי צרת הימים ההם תחשך השמש והירח לא יגיה אורו והכוכבים יפלו מן־השמים וחילי השמים יתמוטטו׃
Mat 24:30 אז יראה אות בן־האדם בשמים וספדו כל־משפחות הארץ וראו את־בן־האדם בא עם־ענני השמים בגבורה וכבוד רב׃
Mat 24:31 ושלח את־מלאכיו בקול שופר גדול וקבצו את־בחיריו מארבע הרוחות למקצה השמים ועד קצה השמים׃
Mat 24:32 ומן־התאנה למדו את־המשל הזה כאשר ירטב ענפה ופרחו עליה ידעתם כי קרוב הקיץ׃
Mat 24:33 כן גם־אתם בראותכם את־כל־אלה דעו כי־קרוב הוא בפתח׃
Mat 24:34 אמן אמר אני לכם כי לא יעבר הדור הזה עד אשר־יהיו כל־אלה׃
Mat 24:35 השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃
Mat 24:36 והיום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע גם־לא מלאכי השמים גם־לא הבן בלתי אבי לבדו׃
Mat 24:37 וכימי נח כן יהיה גם־בואו של־בן־האדם׃
Mat 24:38 כי כאשר לפני ימי המבול היו אכלים ושתים נשאים נשים ונתנים נשים לאנשים עד־היום אשר־בא נח אל־התבה׃
Mat 24:39 ולא ידעו עד־בוא המבול וימח את־כלם כן יהיה גם־בואו של־בן־האדם׃
Mat 24:40 אז יהיו שנים בשדה ויאסף אחד והאחד יעזב׃
Mat 24:41 שתים טוחנות ברחים ותאסף אחת ואחת תעזב׃
Mat 24:42 לכן שקדו כי אינכם יודעים באי־זו שעה יבא אדניכם׃
Mat 24:43 ואת־זאת דעו אשר לו־ידע בעל הבית באי־זו אשמורה יבא הגנב כי־עתה שקד ולא הניח לחתר את־ביתו׃
Mat 24:44 לכן היו נכונים גם־אתם כי בשעה אשר לא תדמו יבוא בן־האדם׃
Mat 24:45 מי הוא אפוא העבד הנאמן והנבון אשר הפקידו אדניו על־עבדיו לתת להם את־אכלם בעתו׃
Mat 24:46 אשרי העבד אשר יבוא אדניו וימצאהו עשה כן׃
Mat 24:47 אמן אמר אני לכם כי יפקידהו על־כל־אשר־לו׃
Mat 24:48 ואם־יאמר העבד הרע בלבו מאחר אדני לבוא׃
Mat 24:49 והכה את־חבריו ואכל ושתה עם־הסובאים׃
Mat 24:50 בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע׃
Mat 24:51 וישסף אתו וישים את־חלקו עם־החנפים שם תהיה היללה וחרק השנים׃
Mat 25:1 אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את־נרותיהן ותצאנה לקראת החתן׃
Mat 25:2 חמש מהן חכמות וחמש כסילות׃
Mat 25:3 ותקחנה הכסילות את־הנרות ולא־לקחו עמהן שמן׃
Mat 25:4 והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן׃
Mat 25:5 וכאשר אחר החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה׃
Mat 25:6 ויהי בחצות הלילה וישמע קול תרועה הנה החתן צאינה לקראתו׃
Mat 25:7 אז התעוררו כל־העלמות ההן ותיטבנה את־נרותיהן׃
Mat 25:8 ותאמרנה הכסילות אל־החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו׃
Mat 25:9 ותענינה החכמות לאמר לא כן פן־לא יספיק לנו ולכן כי אם־לכנה אל־המוכרים וקנינה לכן׃
Mat 25:10 ויהי הנה הלכות לקנות והחתן בא ותבאנה הנכנות עמו אל־החתנה ותסגר הדלת׃
Mat 25:11 ואחר באו גם־יתר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח־לנו׃
Mat 25:12 ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן׃
Mat 25:13 לכן שקדו כי אינכם יודעים את־היום ואת־השעה (אשר יבא בה בן־האדם)׃
Mat 25:14 כי הדבר דמה לאיש נסע למרחוק אשר קרא אל־עבדיו ויפקד בידם את־רכושו׃
Mat 25:15 ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל־איש לפי יכלתו וימהר ויסע משם׃
Mat 25:16 וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש חמש ככרים אחרות׃
Mat 25:17 וכן הלקח שתים גם־הוא הרויח שתים אחרות׃
Mat 25:18 ולקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את־כסף אדניו׃
Mat 25:19 ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם׃
Mat 25:20 ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות ויאמר אדני חמש ככרים הפקדת בידי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן׃
Mat 25:21 ויאמר אליו אדניו הטיבת לעשות עבד טוב ונאמן כי במעט נאמן היית ועל־הרבה אפקידך בוא לשמחת אדניך׃
Mat 25:22 ויגש גם־לקח הככרים ויאמר אדני ככרים הפקדת בידי הנה ככרים הרוחתי בהן׃
Mat 25:23 ויאמר אליו אדניו הטיבת לעשות עבד טוב ונאמן במזער נאמן היית ועל־הרבה אפקידך בוא לשמחת אדניך׃
Mat 25:24 ויגש גם־הלקח את־הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי־איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת׃
Mat 25:25 ואירא ואלך ואטמן את־ככרך באדמה ועתה הא־לך אשר־לך׃
Mat 25:26 ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי־קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי׃
Mat 25:27 לכן היה עליך לתת את־כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר־לי ותרביתו׃
Mat 25:28 על־כן שאו ממנו את הככר ותנו אל־האיש אשר־לו עשר הככר׃
Mat 25:29 כי מי אשר יש־לו ינתן לו ויעדיף ומי אשר אין־לו יקח ממנו גם את אשר־לו׃
Mat 25:30 ואת־עבד הבליעל השליכו אל־החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃
Mat 25:31 והיה כי יבוא בן־האדם בכבודו וכל־המלאכים הקדשים עמו וישב על־כסא כבודו׃
Mat 25:32 ונאספו לפניו כל־הגוים והפריד ביניהם כאשר יפריד הרעה בין הכבשים ובין העתודים׃
Mat 25:33 והציב את־הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו׃
Mat 25:34 אז יאמר המלך אל־הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את־המלכות המוכנה לכם למן־הוסד העולם׃
Mat 25:35 כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני ארח הייתי ותאספוני׃
Mat 25:36 ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי׃
Mat 25:37 וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך׃
Mat 25:38 ומתי ראינוך ארח ונאספ או ערם ונכס׃
Mat 25:39 ומתי ראינוך חולה או במשמר ונבא אליך׃
Mat 25:40 והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה־שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם׃
Mat 25:41 ואז יאמר גם אל־הנצבים לשמאלו לכו מעלי ארורים אל־אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו׃
Mat 25:42 כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי׃
Mat 25:43 ארח הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי׃
Mat 25:44 וענו גם־הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או ארח או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך׃
Mat 25:45 אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה־שלא עשיתם לאחד מן־הצעירים האלה גם־לי לא עשיתם׃
Mat 25:46 והלכו אלה למעצבת עולם והצדיקים לחיי עולם׃