Bo (Hebrew)

Shemot 10:1 - 13:16
Shemot 10:1 ויאמר יהוה אל־משׁה בא אל־פרעה כי־אני הכבדתי את־לבו ואת־לב עבדיו למען שׁתי אתתי אלה בקרבו׃
Shemot 10:2 ולמען תספר באזני בנך ובן־בנך את אשׁר התעללתי במצרים ואת־אתתי אשׁר־שׂמתי בם וידעתם כי־אני יהוה׃
Shemot 10:3 ויבא משׁה ואהרן אל־פרעה ויאמרו אליו כה־אמר יהוה אלהי העברים עד־מתי מאנת לענת מפני שׁלח עמי ויעבדני׃
Shemot 10:4 כי אם־מאן אתה לשׁלח את־עמי הנני מביא מחר ארבה בגבלך׃
Shemot 10:5 וכסה את־עין הארץ ולא יוכל לראת את־הארץ ואכל את־יתר הפלטה הנשׁארת לכם מן־הברד ואכל את־כל־העץ הצמח לכם מן־השׂדה׃
Shemot 10:6 ומלאו בתיך ובתי כל־עבדיך ובתי כל־מצרים אשׁר לא־ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על־האדמה עד היום הזה ויפן ויצא מעם פרעה׃
Shemot 10:7 ויאמרו עבדי פרעה אליו עד־מתי יהיה זה לנו למוקשׁ שׁלח את־האנשׁים ויעבדו את־יהוה אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים׃
Shemot 10:8 ויושׁב את־משׁה ואת־אהרן אל־פרעה ויאמר אלהם לכו עבדו את־יהוה אלהיכם מי ומי ההלכים׃
Shemot 10:9 ויאמר משׁה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג־יהוה לנו׃
Shemot 10:10 ויאמר אלהם יהי כן יהוה עמכם כאשׁר אשׁלח אתכם ואת־טפכם ראו כי רעה נגד פניכם׃
Shemot 10:11 לא כן לכו־נא הגברים ועבדו את־יהוה כי אתה אתם מבקשׁים ויגרשׁ אתם מאת פני פרעה׃
Shemot 10:12 ויאמר יהוה אל־משׁה נטה ידך על־ארץ מצרים בארבה ויעל על־ארץ מצרים ויאכל את־כל־עשׂב הארץ את כל־אשׁר השׁאיר הברד׃
Shemot 10:13 ויט משׁה את־מטהו על־ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל־היום ההוא וכל־הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשׂא את־הארבה׃
Shemot 10:14 ויעל הארבה על כל־ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא־היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה־כן׃
Shemot 10:15 ויכס את־עין כל־הארץ ותחשׁך הארץ ויאכל את־כל־עשׂב הארץ ואת כל־פרי העץ אשׁר הותיר הברד ולא־נותר כל־ירק בעץ ובעשׂב השׂדה בכל־ארץ מצרים׃
Shemot 10:16 וימהר פרעה לקרא למשׁה ולאהרן ויאמר חטאתי ליהוה אלהיכם ולכם׃
Shemot 10:17 ועתה שׂא נא חטאתי אך הפעם והעתירו ליהוה אלהיכם ויסר מעלי רק את־המות הזה׃
Shemot 10:18 ויצא מעם פרעה ויעתר אל־יהוה׃
Shemot 10:19 ויהפך יהוה רוח־ים חזק מאד וישׂא את־הארבה ויתקעהו ימה סוף לא נשׁאר ארבה אחד בכל גבול מצרים׃
Shemot 10:20 ויחזק יהוה את־לב פרעה ולא שׁלח את־בני ישׂראל׃
Shemot 10:21 ויאמר יהוה אל־משׁה נטה ידך על־השׁמים ויהי חשׁך על־ארץ מצרים וימשׁ חשׁך׃
Shemot 10:22 ויט משׁה את־ידו על־השׁמים ויהי חשׁך־אפלה בכל־ארץ מצרים שׁלשׁת ימים׃
Shemot 10:23 לא־ראו אישׁ את־אחיו ולא־קמו אישׁ מתחתיו שׁלשׁת ימים ולכל־בני ישׂראל היה אור במושׁבתם׃
Shemot 10:24 ויקרא פרעה אל־משׁה ויאמר לכו עבדו את־יהוה רק צאנכם ובקרכם יצג גם־טפכם ילך עמכם׃
Shemot 10:25 ויאמר משׁה גם־אתה תתן בידנו זבחים ועלת ועשׂינו ליהוה אלהינו׃
Shemot 10:26 וגם־מקננו ילך עמנו לא תשׁאר פרסה כי ממנו נקח לעבד את־יהוה אלהינו ואנחנו לא־נדע מה־נעבד את־יהוה עד־באנו שׁמה׃
Shemot 10:27 ויחזק יהוה את־לב פרעה ולא אבה לשׁלחם׃
Shemot 10:28 ויאמר־לו פרעה לך מעלי השׁמר לך אל־תסף ראות פני כי ביום ראתך פני תמות׃
Shemot 10:29 ויאמר משׁה כן דברת לא־אסף עוד ראות פניך׃
Shemot 11:1 ויאמר יהוה אל־משׁה עוד נגע אחד אביא על־פרעה ועל־מצרים אחרי־כן ישׁלח אתכם מזה כשׁלחו כלה גרשׁ יגרשׁ אתכם מזה׃
Shemot 11:2 דבר־נא באזני העם וישׁאלו אישׁ מאת רעהו ואשׁה מאת רעותה כלי־כסף וכלי זהב׃
Shemot 11:3 ויתן יהוה את־חן העם בעיני מצרים גם האישׁ משׁה גדול מאד בארץ מצרים בעיני עבדי־פרעה ובעיני העם׃
Shemot 11:4 ויאמר משׁה כה אמר יהוה כחצת הלילה אני יוצא בתוך מצרים׃
Shemot 11:5 ומת כל־בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישׁב על־כסאו עד בכור השׁפחה אשׁר אחר הרחים וכל בכור בהמה׃
Shemot 11:6 והיתה צעקה גדלה בכל־ארץ מצרים אשׁר כמהו לא נהיתה וכמהו לא תסף׃
Shemot 11:7 ולכל בני ישׂראל לא יחרץ־כלב לשׁנו למאישׁ ועד־בהמה למען תדעון אשׁר יפלה יהוה בין מצרים ובין ישׂראל׃
Shemot 11:8 וירדו כל־עבדיך אלה אלי והשׁתחוו־לי לאמר צא אתה וכל־העם אשׁר־ברגליך ואחרי־כן אצא ויצא מעם־פרעה בחרי־אף׃
Shemot 11:9 ויאמר יהוה אל־משׁה לא־ישׁמע אליכם פרעה למען רבות מופתי בארץ מצרים׃
Shemot 11:10 ומשׁה ואהרן עשׂו את־כל־המפתים האלה לפני פרעה ויחזק יהוה את־לב פרעה ולא־שׁלח את־בני־ישׂראל מארצו׃
Shemot 12:1 ויאמר יהוה אל־משׁה ואל־אהרן בארץ מצרים לאמר׃
Shemot 12:2 החדשׁ הזה לכם ראשׁ חדשׁים ראשׁון הוא לכם לחדשׁי השׁנה׃
Shemot 12:3 דברו אל־כל־עדת ישׂראל לאמר בעשׂר לחדשׁ הזה ויקחו להם אישׁ שׂה לבית־אבת שׂה לבית׃
Shemot 12:4 ואם־ימעט הבית מהיות משׂה ולקח הוא ושׁכנו הקרב אל־ביתו במכסת נפשׁת אישׁ לפי אכלו תכסו על־השׂה׃
Shemot 12:5 שׂה תמים זכר בן־שׁנה יהיה לכם מן־הכבשׂים ומן־העזים תקחו׃
Shemot 12:6 והיה לכם למשׁמרת עד ארבעה עשׂר יום לחדשׁ הזה ושׁחטו אתו כל קהל עדת־ישׂראל בין הערבים׃
Shemot 12:7 ולקחו מן־הדם ונתנו על־שׁתי המזוזת ועל־המשׁקוף על הבתים אשׁר־יאכלו אתו בהם׃
Shemot 12:8 ואכלו את־הבשׂר בלילה הזה צלי־אשׁ ומצות על־מררים יאכלהו׃
Shemot 12:9 אל־תאכלו ממנו נא ובשׁל מבשׁל במים כי אם־צלי־אשׁ ראשׁו על־כרעיו ועל־קרבו׃
Shemot 12:10 ולא־תותירו ממנו עד־בקר והנתר ממנו עד־בקר באשׁ תשׂרפו׃
Shemot 12:11 וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה׃
Shemot 12:12 ועברתי בארץ־מצרים בלילה הזה והכיתי כל־בכור בארץ מצרים מאדם ועד־בהמה ובכל־אלהי מצרים אעשׂה שׁפטים אני יהוה׃
Shemot 12:13 והיה הדם לכם לאת על הבתים אשׁר אתם שׁם וראיתי את־הדם ופסחתי עלכם ולא־יהיה בכם נגף למשׁחית בהכתי בארץ מצרים׃
Shemot 12:14 והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדרתיכם חקת עולם תחגהו׃
Shemot 12:15 שׁבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשׁון תשׁביתו שׂאר מבתיכם כי כל־אכל חמץ ונכרתה הנפשׁ ההוא מישׂראל מיום הראשׁן עד־יום השׁבעי׃
Shemot 12:16 וביום הראשׁון מקרא־קדשׁ וביום השׁביעי מקרא־קדשׁ יהיה לכם כל־מלאכה לא־יעשׂה בהם אך אשׁר יאכל לכל־נפשׁ הוא לבדו יעשׂה לכם׃
Shemot 12:17 ושׁמרתם את־המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את־צבאותיכם מארץ מצרים ושׁמרתם את־היום הזה לדרתיכם חקת עולם׃
Shemot 12:18 בראשׁן בארבעה עשׂר יום לחדשׁ בערב תאכלו מצת עד יום האחד ועשׂרים לחדשׁ בערב׃
Shemot 12:19 שׁבעת ימים שׂאר לא ימצא בבתיכם כי כל־אכל מחמצת ונכרתה הנפשׁ ההוא מעדת ישׂראל בגר ובאזרח הארץ׃
Shemot 12:20 כל־מחמצת לא תאכלו בכל מושׁבתיכם תאכלו מצות׃
Shemot 12:21 ויקרא משׁה לכל־זקני ישׂראל ויאמר אלהם משׁכו וקחו לכם צאן למשׁפחתיכם ושׁחטו הפסח׃
Shemot 12:22 ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשׁר־בסף והגעתם אל־המשׁקוף ואל־שׁתי המזוזת מן־הדם אשׁר בסף ואתם לא תצאו אישׁ מפתח־ביתו עד־בקר׃
Shemot 12:23 ועבר יהוה לנגף את־מצרים וראה את־הדם על־המשׁקוף ועל שׁתי המזוזת ופסח יהוה על־הפתח ולא יתן המשׁחית לבא אל־בתיכם לנגף׃
Shemot 12:24 ושׁמרתם את־הדבר הזה לחק־לך ולבניך עד־עולם׃
Shemot 12:25 והיה כי־תבאו אל־הארץ אשׁר יתן יהוה לכם כאשׁר דבר ושׁמרתם את־העבדה הזאת׃
Shemot 12:26 והיה כי־יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם׃
Shemot 12:27 ואמרתם זבח־פסח הוא ליהוה אשׁר פסח על־בתי בני־ישׂראל במצרים בנגפו את־מצרים ואת־בתינו הציל ויקד העם וישׁתחוו׃
Shemot 12:28 וילכו ויעשׂו בני ישׂראל כאשׁר צוה יהוה את־משׁה ואהרן כן עשׂו׃
Shemot 12:29 ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל־בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישׁב על־כסאו עד בכור השׁבי אשׁר בבית הבור וכל בכור בהמה׃
Shemot 12:30 ויקם פרעה לילה הוא וכל־עבדיו וכל־מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי־אין בית אשׁר אין־שׁם מת׃
Shemot 12:31 ויקרא למשׁה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם־אתם גם־בני ישׂראל ולכו עבדו את־יהוה כדברכם׃
Shemot 12:32 גם־צאנכם גם־בקרכם קחו כאשׁר דברתם ולכו וברכתם גם־אתי׃
Shemot 12:33 ותחזק מצרים על־העם למהר לשׁלחם מן־הארץ כי אמרו כלנו מתים׃
Shemot 12:34 וישׂא העם את־בצקו טרם יחמץ משׁארתם צררת בשׂמלתם על־שׁכמם׃
Shemot 12:35 ובני־ישׂראל עשׂו כדבר משׁה וישׁאלו ממצרים כלי־כסף וכלי זהב ושׂמלת׃
Shemot 12:36 ויהוה נתן את־חן העם בעיני מצרים וישׁאלום וינצלו את־מצרים׃
Shemot 12:37 ויסעו בני־ישׂראל מרעמסס סכתה כשׁשׁ־מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף׃
Shemot 12:38 וגם־ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד׃
Shemot 12:39 ויאפו את־הבצק אשׁר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא חמץ כי־גרשׁו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם־צדה לא־עשׂו להם׃
Shemot 12:40 ומושׁב בני ישׂראל אשׁר ישׁבו במצרים שׁלשׁים שׁנה וארבע מאות שׁנה׃
Shemot 12:41 ויהי מקץ שׁלשׁים שׁנה וארבע מאות שׁנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל־צבאות יהוה מארץ מצרים׃
Shemot 12:42 ליל שׁמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא־הלילה הזה ליהוה שׁמרים לכל־בני ישׂראל לדרתם׃
Shemot 12:43 ויאמר יהוה אל־משׁה ואהרן זאת חקת הפסח כל־בן־נכר לא־יאכל בו׃
Shemot 12:44 וכל־עבד אישׁ מקנת־כסף ומלתה אתו אז יאכל בו׃
Shemot 12:45 תושׁב ושׂכיר לא־יאכל־בו׃
Shemot 12:46 בבית אחד יאכל לא־תוציא מן־הבית מן־הבשׂר חוצה ועצם לא תשׁברו־בו׃
Shemot 12:47 כל־עדת ישׂראל יעשׂו אתו׃
Shemot 12:48 וכי־יגור אתך גר ועשׂה פסח ליהוה המול לו כל־זכר ואז יקרב לעשׂתו והיה כאזרח הארץ וכל־ערל לא־יאכל בו׃
Shemot 12:49 תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם׃
Shemot 12:50 ויעשׂו כל־בני ישׂראל כאשׁר צוה יהוה את־משׁה ואת־אהרן כן עשׂו׃
Shemot 12:51 ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את־בני ישׂראל מארץ מצרים על־צבאתם׃
Shemot 13:1 וידבר יהוה אל־משׁה לאמר׃
Shemot 13:2 קדשׁ־לי כל־בכור פטר כל־רחם בבני ישׂראל באדם ובבהמה לי הוא׃
Shemot 13:3 ויאמר משׁה אל־העם זכור את־היום הזה אשׁר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ׃
Shemot 13:4 היום אתם יצאים בחדשׁ האביב׃
Shemot 13:5 והיה כי־יביאך יהוה אל־ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשׁר נשׁבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבשׁ ועבדת את־העבדה הזאת בחדשׁ הזה׃
Shemot 13:6 שׁבעת ימים תאכל מצת וביום השׁביעי חג ליהוה׃
Shemot 13:7 מצות יאכל את שׁבעת הימים ולא־יראה לך חמץ ולא־יראה לך שׂאר בכל־גבלך׃
Shemot 13:8 והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשׂה יהוה לי בצאתי ממצרים׃
Shemot 13:9 והיה לך לאות על־ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת יהוה בפיך כי ביד חזקה הוצאך יהוה ממצרים׃
Shemot 13:10 ושׁמרת את־החקה הזאת למועדה מימים ימימה׃
Shemot 13:11 והיה כי־יבאך יהוה אל־ארץ הכנעני כאשׁר נשׁבע לך ולאבתיך ונתנה לך׃
Shemot 13:12 והעברת כל־פטר־רחם ליהוה וכל־פטר שׁגר בהמה אשׁר יהיה לך הזכרים ליהוה׃
Shemot 13:13 וכל־פטר חמר תפדה בשׂה ואם־לא תפדה וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה׃
Shemot 13:14 והיה כי־ישׁאלך בנך מחר לאמר מה־זאת ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים מבית עבדים׃
Shemot 13:15 ויהי כי־הקשׁה פרעה לשׁלחנו ויהרג יהוה כל־בכור בארץ מצרים מבכר אדם ועד־בכור בהמה על־כן אני זבח ליהוה כל־פטר רחם הזכרים וכל־בכור בני אפדה׃
Shemot 13:16 והיה לאות על־ידכה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים׃