Yitro Gospel (Hebrew)

Mark 7 - 8
Mar 7:1 ויקהלו אליו הפרושים ואנשים מן־הסופרים אשר באו מירושלים׃
Mar 7:2 ויהי כראותם מתלמידיו אכלים לחם בידים טמאות כלומר בלא נטילה ויוכיחו אתם׃
Mar 7:3 כי הפרושים וכל־היהודים לא יאכלו עד־אשר נטלו את־ידיהם עד־הפרק באחזם במה־שמסרו הזקנים׃
Mar 7:4 ואת אשר מן־השוק אינם אכלים בלא טבילה ועוד דברים רבים אשר קבלו לשמר כמו טבילת כסות וכדים ויורות (ומטות)׃
Mar 7:5 וישאלו אותו הפרושים והסופרים מדוע תלמידיך אינם נהגים כפי מסרת הזקנים כי־אכלים לחם בלא נטילת ידים׃
Mar 7:6 ויען ויאמר אליהם היטב נבא ישעיהו עליכם החנפים ככתוב העם הזה בשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃
Mar 7:7 ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃
Mar 7:8 כי עזבתם את־מצות אלהים להחזיק במסרת בני־אדם (טבילות כדים וכסות וכאלה רבות אתם עשים)׃
Mar 7:9 ויאמר אליהם יפה בטלתם את־מצות האלהים כדי שתשמרו את־המסרת שלכם׃
Mar 7:10 כי־משה אמר כבד את־אביך ואת־אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃
Mar 7:11 ואתם אמרים איש כי־יאמר לאביו ולאמו קרבן פרושו מתנה לאלהים מה־שאתה נהנה לי׃
Mar 7:12 ולא תניחו לו לעשות עוד מאומה לאביו ולאמו׃
Mar 7:13 ותפרו את־דבר האלהים על־ידי קבלתכם אשר קבלתם והרבה כאלה אתם עשים׃
Mar 7:14 ויקרא אל־כל־העם ויאמר אליהם שמעו אלי כלכם והבינו׃
Mar 7:15 אין דבר מחוץ לאדם אשר יוכל לטמא אותו בבאו אל־קרבו כי אם־הדברים היוצאים ממנו המה יטמאו את־האדם׃
Mar 7:16 כל־אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
Mar 7:17 ויהי כאשר שב הביתה מן־ההמון וישאלהו תלמידיו על־דבר המשל׃
Mar 7:18 ויאמר אליהם האף־אתם חסרי בינה הלא תשכילו כי כל־הבא אל־תוך האדם מחוצה לו לא יטמאנו׃
Mar 7:19 כי לא־יבוא בלבו כי אם־בכרשו ויצא אל־בית הכסא המנקה כל־הנאכל׃
Mar 7:20 ויאמר היצא מן־האדם הוא מטמא את־האדם׃
Mar 7:21 כי מקרב האדם מלבו יצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח׃
Mar 7:22 וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות ועין רעה וגדוף וזדון וסכלות׃
Mar 7:23 כל־הרעות האלה מקרב האדם הן יוצאות ומטמאות אתו׃
Mar 7:24 ויקם משם וילך לו אל־גבולות צור וצידון ובבואו הביתה לא אבה שיודע לאיש ולא יכל להסתר׃
Mar 7:25 כי אשה אשר רוח טמאה נכנסה בבתה הקטנה שמעה את־שמעו ותבא ותפל לרגליו׃
Mar 7:26 והאשה יונית וארץ מולדתה פניקיא אשר לסוריא ותבקש ממנו לגרש את־השד מבתה׃
Mar 7:27 ויאמר אליה ישוע הניחי לבנים לשבע בראשונה כי לא־טוב לקחת לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃
Mar 7:28 ותען ותאמר אליו כן אדני אבל גם־צעירי הכלבים יאכלו תחת השלחן מפרורי לחם הבנים׃
Mar 7:29 ויאמר אליה בגלל דברך זה לכי־לך יצא השד מבתך׃
Mar 7:30 ותבא אל־ביתה ותמצא את־הילדה משכבת על־המטה והשד יצא ממנה׃
Mar 7:31 וישב ויצא מגבול צור וצידון ויבא אל־ים הגליל בתוך גבול עשר הערים׃
Mar 7:32 ויביאו אליו איש אשר היה חרש ואלם ויתחננו לו לשום עליו את־ידו׃
Mar 7:33 ויקח אתו לבדו מקרב ההמון וישם את־אצבעותיו באזניו וירק ויגע על־לשנו׃
Mar 7:34 ויבט השמימה ויאנח ויאמר אליו אפתח ופרושו התפתח׃
Mar 7:35 וברגע נפתחו אזניו ויתר אסור לשונו וידבר בשפה ברורה׃
Mar 7:36 ויצו עליהם שלא־יגידו לאיש וכאשר יזהירם כן ירבו להשמיע׃
Mar 7:37 וישתוממו עד־מאד ויאמרו את־הכל עשה יפה גם־החרשים הוא עשה לשמעים גם־האלמים למדברים׃
Mar 8:1 ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה־יאכלו ויקרא ישוע אל־תלמידיו ויאמר אליהם׃
Mar 8:2 נכמרו רחמי על־העם כי־זה שלשת ימים עמדו עמי ואין להם לחם לאכל׃
Mar 8:3 והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי־יש בהם אשר באו ממרחק׃
Mar 8:4 ויענו תלמידיו ויאמרו אליו מאין יוכל איש להשביע את־אלה לחם פה במדבר׃
Mar 8:5 וישאל אותם ויאמר כמה ככרות־לחם יש לכם ויאמרו שבע׃
Mar 8:6 ויצו את־העם לשבת לארץ ויקח את־שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם׃
Mar 8:7 ולהם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם־את־אלה׃
Mar 8:8 ויאכלו וישבעו וישאו מן־הפתותים הנותרים שבעה דודים׃
Mar 8:9 והאכלים כארבעת אלפים וישלחם׃
Mar 8:10 וירד באניה עם־תלמידיו ויבא אל־גלילות דלמנותא׃
Mar 8:11 ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח עמו וישאלו מאתו אות מן־השמים למען נסתו׃
Mar 8:12 ויאנח ברוחו ויאמר מה־הדור הזה מבקש־לו אות אמן אמר אני לכם אם־ינתן אות לדור הזה׃
Mar 8:13 ויעל מעליהם וישב וירד באניה ויעבר אל־עבר הים׃
Mar 8:14 והם שכחו לקחת בידם לחם ולא־היה להם באניה בלתי אם־ככר־לחם אחת׃
Mar 8:15 ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס׃
Mar 8:16 ויחשבו כה וכה ויאמרו איש אל־רעהו על כי־לחם אין אתנו׃
Mar 8:17 וידע ישוע ויאמר להם מה־תחשבו על כי־לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו קשה׃
Mar 8:18 עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו׃
Mar 8:19 כאשר פרסתי את־חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר׃
Mar 8:20 ובשבע לארבעת אלפי איש כמה דודים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שבעה׃
Mar 8:21 ויאמר אליהם איך לא תבינו׃
Mar 8:22 ויבא אל־בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו׃
Mar 8:23 ויאחז ביד העור ויוליכהו אל־מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם ידיו עליו וישאלהו ויאמר אליו הראה אתה׃
Mar 8:24 ויבט ויאמר אראה את־בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה׃
Mar 8:25 ויוסף וישם שנית ידיו על־עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד־למרחוק׃
Mar 8:26 וישלחהו אל־ביתו ויאמר אל־תבא אל־תוך הכפר (ואל־תדבר לאיש בכפר)׃
Mar 8:27 ויצא ישוע ותלמידיו ללכת אל־כפרי קיסריה של־פיליפוס ויהי בדרך וישאל את־תלמידיו ויאמר אליהם מה־אמרים לי בני אדם מי־אני׃
Mar 8:28 ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים אחד מן־הנביאים׃
Mar 8:29 וישאל אתם לאמר ואתם מה־תאמרו לי מי־אני ויען פטרוס ויאמר אליו אתה הוא המשיח׃
Mar 8:30 ויעד בם לבלתי דבר־עליו לאיש׃
Mar 8:31 ויחל להורתם שצריך בן־האדם לענות הרבה והזקנים וראשי הכהנים והסופרים ימאסהו ויהרג ומקצה שלשת ימים קום יקום׃
Mar 8:32 והוא דבר את־הדבר הזה באזני כלם ויקחהו פטרוס ויחל לגער־בו׃
Mar 8:33 ויפן אחריו ויבט אל־תלמידיו ויגער בפטרוס ויאמר סור מעל פני השטן כי אין לבך לדברי האלהים כי אם־לדברי האדם׃
Mar 8:34 ויקרא אל־העם ואל־תלמידיו ויאמר אליהם החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את־צלובו וילך אחרי׃
Mar 8:35 כי כל־אשר יחפץ להציל את־נפשו יאבדנה וכל אשר תאבד נפשו למעני ולמען הבשורה הוא יצילנה׃
Mar 8:36 כי מה־יסכן לאדם שיקנה את־כל־העולם ונשחתה נפשו׃
Mar 8:37 או מה־יתן איש פדיון נפשו׃
Mar 8:38 כי האיש אשר־הייתי אני ודברי לו לחרפה בדור הנאף והחוטא הזה אף־הוא יהיה לחרפה לבן־האדם בבואו בכבוד אביו עם־המלאכים הקדושים׃