Ki Tisa (Hebrew)

Shemot 30:11 - 34:35
Shemot 30:11 וידבר יהוה אל־משׁה לאמר׃
Shemot 30:12 כי תשׂא את־ראשׁ בני־ישׂראל לפקדיהם ונתנו אישׁ כפר נפשׁו ליהוה בפקד אתם ולא־יהיה בהם נגף בפקד אתם׃
Shemot 30:13 זה יתנו כל־העבר על־הפקדים מחצית השׁקל בשׁקל הקדשׁ עשׂרים גרה השׁקל מחצית השׁקל תרומה ליהוה׃
Shemot 30:14 כל העבר על־הפקדים מבן עשׂרים שׁנה ומעלה יתן תרומת יהוה׃
Shemot 30:15 העשׁיר לא־ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השׁקל לתת את־תרומת יהוה לכפר על־נפשׁתיכם׃
Shemot 30:16 ולקחת את־כסף הכפרים מאת בני ישׂראל ונתת אתו על־עבדת אהל מועד והיה לבני ישׂראל לזכרון לפני יהוה לכפר על־נפשׁתיכם׃
Shemot 30:17 וידבר יהוה אל־משׁה לאמר׃
Shemot 30:18 ועשׂית כיור נחשׁת וכנו נחשׁת לרחצה ונתת אתו בין־אהל מועד ובין המזבח ונתת שׁמה מים׃
Shemot 30:19 ורחצו אהרן ובניו ממנו את־ידיהם ואת־רגליהם׃
Shemot 30:20 בבאם אל־אהל מועד ירחצו־מים ולא ימתו או בגשׁתם אל־המזבח לשׁרת להקטיר אשׁה ליהוה׃
Shemot 30:21 ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימתו והיתה להם חק־עולם לו ולזרעו לדרתם׃
Shemot 30:22 וידבר יהוה אל־משׁה לאמר׃
Shemot 30:23 ואתה קח־לך בשׂמים ראשׁ מר־דרור חמשׁ מאות וקנמן־בשׂם מחציתו חמשׁים ומאתים וקנה־בשׂם חמשׁים ומאתים׃
Shemot 30:24 וקדה חמשׁ מאות בשׁקל הקדשׁ ושׁמן זית הין׃
Shemot 30:25 ועשׂית אתו שׁמן משׁחת־קדשׁ רקח מרקחת מעשׂה רקח שׁמן משׁחת־קדשׁ יהיה׃
Shemot 30:26 ומשׁחת בו את־אהל מועד ואת ארון העדת׃
Shemot 30:27 ואת־השׁלחן ואת־כל־כליו ואת־המנרה ואת־כליה ואת מזבח הקטרת׃
Shemot 30:28 ואת־מזבח העלה ואת־כל־כליו ואת־הכיר ואת־כנו׃
Shemot 30:29 וקדשׁת אתם והיו קדשׁ קדשׁים כל־הנגע בהם יקדשׁ׃
Shemot 30:30 ואת־אהרן ואת־בניו תמשׁח וקדשׁת אתם לכהן לי׃
Shemot 30:31 ואל־בני ישׂראל תדבר לאמר שׁמן משׁחת־קדשׁ יהיה זה לי לדרתיכם׃
Shemot 30:32 על־בשׂר אדם לא ייסך ובמתכנתו לא תעשׂו כמהו קדשׁ הוא קדשׁ יהיה לכם׃
Shemot 30:33 אישׁ אשׁר ירקח כמהו ואשׁר יתן ממנו על־זר ונכרת מעמיו׃
Shemot 30:34 ויאמר יהוה אל־משׁה קח־לך סמים נטף ושׁחלת וחלבנה סמים ולבנה זכה בד בבד יהיה׃
Shemot 30:35 ועשׂית אתה קטרת רקח מעשׂה רוקח ממלח טהור קדשׁ׃
Shemot 30:36 ושׁחקת ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשׁר אועד לך שׁמה קדשׁ קדשׁים תהיה לכם׃
Shemot 30:37 והקטרת אשׁר תעשׂה במתכנתה לא תעשׂו לכם קדשׁ תהיה לך ליהוה׃
Shemot 30:38 אישׁ אשׁר־יעשׂה כמוה להריח בה ונכרת מעמיו׃
Shemot 31:1 וידבר יהוה אל־משׁה לאמר׃
Shemot 31:2 ראה קראתי בשׁם בצלאל בן־אורי בן־חור למטה יהודה׃
Shemot 31:3 ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל־מלאכה׃
Shemot 31:4 לחשׁב מחשׁבת לעשׂות בזהב ובכסף ובנחשׁת׃
Shemot 31:5 ובחרשׁת אבן למלאת ובחרשׁת עץ לעשׂות בכל־מלאכה׃
Shemot 31:6 ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בן־אחיסמך למטה־דן ובלב כל־חכם־לב נתתי חכמה ועשׂו את כל־אשׁר צויתך׃
Shemot 31:7 את אהל מועד ואת־הארן לעדת ואת־הכפרת אשׁר עליו ואת כל־כלי האהל׃
Shemot 31:8 ואת־השׁלחן ואת־כליו ואת־המנרה הטהרה ואת־כל־כליה ואת מזבח הקטרת׃
Shemot 31:9 ואת־מזבח העלה ואת־כל־כליו ואת־הכיור ואת־כנו׃
Shemot 31:10 ואת בגדי השׂרד ואת־בגדי הקדשׁ לאהרן הכהן ואת־בגדי בניו לכהן׃
Shemot 31:11 ואת שׁמן המשׁחה ואת־קטרת הסמים לקדשׁ ככל אשׁר־צויתך יעשׂו׃
Shemot 31:12 ויאמר יהוה אל־משׁה לאמר׃
Shemot 31:13 ואתה דבר אל־בני ישׂראל לאמר אך את־שׁבתתי תשׁמרו כי אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם לדעת כי אני יהוה מקדשׁכם׃
Shemot 31:14 ושׁמרתם את־השׁבת כי קדשׁ הוא לכם מחלליה מות יומת כי כל־העשׂה בה מלאכה ונכרתה הנפשׁ ההוא מקרב עמיה׃
Shemot 31:15 שׁשׁת ימים יעשׂה מלאכה וביום השׁביעי שׁבת שׁבתון קדשׁ ליהוה כל־העשׂה מלאכה ביום השׁבת מות יומת׃
Shemot 31:16 ושׁמרו בני־ישׂראל את־השׁבת לעשׂות את־השׁבת לדרתם ברית עולם׃
Shemot 31:17 ביני ובין בני ישׂראל אות הוא לעלם כי־שׁשׁת ימים עשׂה יהוה את־השׁמים ואת־הארץ וביום השׁביעי שׁבת וינפשׁ׃
Shemot 31:18 ויתן אל־משׁה ככלתו לדבר אתו בהר סיני שׁני לחת העדת לחת אבן כתבים באצבע אלהים׃
Shemot 32:1 וירא העם כי־בשׁשׁ משׁה לרדת מן־ההר ויקהל העם על־אהרן ויאמרו אליו קום עשׂה־לנו אלהים אשׁר ילכו לפנינו כי־זה משׁה האישׁ אשׁר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה־היה לו׃
Shemot 32:2 ויאמר אלהם אהרן פרקו נזמי הזהב אשׁר באזני נשׁיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי׃
Shemot 32:3 ויתפרקו כל־העם את־נזמי הזהב אשׁר באזניהם ויביאו אל־אהרן׃
Shemot 32:4 ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשׂהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישׂראל אשׁר העלוך מארץ מצרים׃
Shemot 32:5 וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר׃
Shemot 32:6 וישׁכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשׁו שׁלמים וישׁב העם לאכל ושׁתו ויקמו לצחק׃
Shemot 32:7 וידבר יהוה אל־משׁה לך־רד כי שׁחת עמך אשׁר העלית מארץ מצרים׃
Shemot 32:8 סרו מהר מן־הדרך אשׁר צויתם עשׂו להם עגל מסכה וישׁתחוו־לו ויזבחו־לו ויאמרו אלה אלהיך ישׂראל אשׁר העלוך מארץ מצרים׃
Shemot 32:9 ויאמר יהוה אל־משׁה ראיתי את־העם הזה והנה עם־קשׁה־ערף הוא׃
Shemot 32:10 ועתה הניחה לי ויחר־אפי בהם ואכלם ואעשׂה אותך לגוי גדול׃
Shemot 32:11 ויחל משׁה את־פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשׁר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה׃
Shemot 32:12 למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה שׁוב מחרון אפך והנחם על־הרעה לעמך׃
Shemot 32:13 זכר לאברהם ליצחק ולישׂראל עבדיך אשׁר נשׁבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את־זרעכם ככוכבי השׁמים וכל־הארץ הזאת אשׁר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם׃
Shemot 32:14 וינחם יהוה על־הרעה אשׁר דבר לעשׂות לעמו׃
Shemot 32:15 ויפן וירד משׁה מן־ההר ושׁני לחת העדת בידו לחת כתבים משׁני עבריהם מזה ומזה הם כתבים׃
Shemot 32:16 והלחת מעשׂה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על־הלחת׃
Shemot 32:17 וישׁמע יהושׁע את־קול העם ברעה ויאמר אל־משׁה קול מלחמה במחנה׃
Shemot 32:18 ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושׁה קול ענות אנכי שׁמע׃
Shemot 32:19 ויהי כאשׁר קרב אל־המחנה וירא את־העגל ומחלת ויחר־אף משׁה וישׁלך מידו את־הלחת וישׁבר אתם תחת ההר׃
Shemot 32:20 ויקח את־העגל אשׁר עשׂו וישׂרף באשׁ ויטחן עד אשׁר־דק ויזר על־פני המים וישׁק את־בני ישׂראל׃
Shemot 32:21 ויאמר משׁה אל־אהרן מה־עשׂה לך העם הזה כי־הבאת עליו חטאה גדלה׃
Shemot 32:22 ויאמר אהרן אל־יחר אף אדני אתה ידעת את־העם כי ברע הוא׃
Shemot 32:23 ויאמרו לי עשׂה־לנו אלהים אשׁר ילכו לפנינו כי־זה משׁה האישׁ אשׁר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה־היה לו׃
Shemot 32:24 ואמר להם למי זהב התפרקו ויתנו־לי ואשׁלכהו באשׁ ויצא העגל הזה׃
Shemot 32:25 וירא משׁה את־העם כי פרע הוא כי־פרעה אהרן לשׁמצה בקמיהם׃
Shemot 32:26 ויעמד משׁה בשׁער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל־בני לוי׃
Shemot 32:27 ויאמר להם כה־אמר יהוה אלהי ישׂראל שׂימו אישׁ־חרבו על־ירכו עברו ושׁובו משׁער לשׁער במחנה והרגו אישׁ־את־אחיו ואישׁ את־רעהו ואישׁ את־קרבו׃
Shemot 32:28 ויעשׂו בני־לוי כדבר משׁה ויפל מן־העם ביום ההוא כשׁלשׁת אלפי אישׁ׃
Shemot 32:29 ויאמר משׁה מלאו ידכם היום ליהוה כי אישׁ בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה׃
Shemot 32:30 ויהי ממחרת ויאמר משׁה אל־העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל־יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם׃
Shemot 32:31 וישׁב משׁה אל־יהוה ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשׂו להם אלהי זהב׃
Shemot 32:32 ועתה אם־תשׂא חטאתם ואם־אין מחני נא מספרך אשׁר כתבת׃
Shemot 32:33 ויאמר יהוה אל־משׁה מי אשׁר חטא־לי אמחנו מספרי׃
Shemot 32:34 ועתה לך נחה את־העם אל אשׁר־דברתי לך הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי ופקדתי עלהם חטאתם׃
Shemot 32:35 ויגף יהוה את־העם על אשׁר עשׂו את־העגל אשׁר עשׂה אהרן׃
Shemot 33:1 וידבר יהוה אל־משׁה לך עלה מזה אתה והעם אשׁר העלית מארץ מצרים אל־הארץ אשׁר נשׁבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה׃
Shemot 33:2 ושׁלחתי לפניך מלאך וגרשׁתי את־הכנעני האמרי והחתי והפרזי החוי והיבוסי׃
Shemot 33:3 אל־ארץ זבת חלב ודבשׁ כי לא אעלה בקרבך כי עם־קשׁה־ערף אתה פן־אכלך בדרך׃
Shemot 33:4 וישׁמע העם את־הדבר הרע הזה ויתאבלו ולא־שׁתו אישׁ עדיו עליו׃
Shemot 33:5 ויאמר יהוה אל־משׁה אמר אל־בני־ישׂראל אתם עם־קשׁה־ערף רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשׂה־לך׃
Shemot 33:6 ויתנצלו בני־ישׂראל את־עדים מהר חורב׃
Shemot 33:7 ומשׁה יקח את־האהל ונטה־לו מחוץ למחנה הרחק מן־המחנה וקרא לו אהל מועד והיה כל־מבקשׁ יהוה יצא אל־אהל מועד אשׁר מחוץ למחנה׃
Shemot 33:8 והיה כצאת משׁה אל־האהל יקומו כל־העם ונצבו אישׁ פתח אהלו והביטו אחרי משׁה עד־באו האהלה׃
Shemot 33:9 והיה כבא משׁה האהלה ירד עמוד הענן ועמד פתח האהל ודבר עם־משׁה׃
Shemot 33:10 וראה כל־העם את־עמוד הענן עמד פתח האהל וקם כל־העם והשׁתחוו אישׁ פתח אהלו׃
Shemot 33:11 ודבר יהוה אל־משׁה פנים אל־פנים כאשׁר ידבר אישׁ אל־רעהו ושׁב אל־המחנה ומשׁרתו יהושׁע בן־נון נער לא ימישׁ מתוך האהל׃
Shemot 33:12 ויאמר משׁה אל־יהוה ראה אתה אמר אלי העל את־העם הזה ואתה לא הודעתני את אשׁר־תשׁלח עמי ואתה אמרת ידעתיך בשׁם וגם־מצאת חן בעיני׃
Shemot 33:13 ועתה אם־נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את־דרכך ואדעך למען אמצא־חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה׃
Shemot 33:14 ויאמר פני ילכו והנחתי לך׃
Shemot 33:15 ויאמר אליו אם־אין פניך הלכים אל־תעלנו מזה׃
Shemot 33:16 ובמה יודע אפוא כי־מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלוא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל־העם אשׁר על־פני האדמה׃
Shemot 33:17 ויאמר יהוה אל־משׁה גם את־הדבר הזה אשׁר דברת אעשׂה כי־מצאת חן בעיני ואדעך בשׁם׃
Shemot 33:18 ויאמר הראני נא את־כבדך׃
Shemot 33:19 ויאמר אני אעביר כל־טובי על־פניך וקראתי בשׁם יהוה לפניך וחנתי את־אשׁר אחן ורחמתי את־אשׁר ארחם׃
Shemot 33:20 ויאמר לא תוכל לראת את־פני כי לא־יראני האדם וחי׃
Shemot 33:21 ויאמר יהוה הנה מקום אתי ונצבת על־הצור׃
Shemot 33:22 והיה בעבר כבדי ושׂמתיך בנקרת הצור ושׂכתי כפי עליך עד־עברי׃
Shemot 33:23 והסרתי את־כפי וראית את־אחרי ופני לא יראו׃
Shemot 34:1 ויאמר יהוה אל־משׁה פסל־לך שׁני־לחת אבנים כראשׁנים וכתבתי על־הלחת את־הדברים אשׁר היו על־הלחת הראשׁנים אשׁר שׁברת׃
Shemot 34:2 והיה נכון לבקר ועלית בבקר אל־הר סיני ונצבת לי שׁם על־ראשׁ ההר׃
Shemot 34:3 ואישׁ לא־יעלה עמך וגם־אישׁ אל־ירא בכל־ההר גם־הצאן והבקר אל־ירעו אל־מול ההר ההוא׃
Shemot 34:4 ויפסל שׁני־לחת אבנים כראשׁנים וישׁכם משׁה בבקר ויעל אל־הר סיני כאשׁר צוה יהוה אתו ויקח בידו שׁני לחת אבנים׃
Shemot 34:5 וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שׁם ויקרא בשׁם יהוה׃
Shemot 34:6 ויעבר יהוה על־פניו ויקרא יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב־חסד ואמת׃
Shemot 34:7 נצר חסד לאלפים נשׂא עון ופשׁע וחטאה ונקה לא ינקה פקד עון אבות על־בנים ועל־בני בנים על־שׁלשׁים ועל־רבעים׃
Shemot 34:8 וימהר משׁה ויקד ארצה וישׁתחו׃
Shemot 34:9 ויאמר אם־נא מצאתי חן בעיניך אדני ילך־נא אדני בקרבנו כי עם־קשׁה־ערף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו׃
Shemot 34:10 ויאמר הנה אנכי כרת ברית נגד כל־עמך אעשׂה נפלאת אשׁר לא־נבראו בכל־הארץ ובכל־הגוים וראה כל־העם אשׁר־אתה בקרבו את־מעשׂה יהוה כי־נורא הוא אשׁר אני עשׂה עמך׃
Shemot 34:11 שׁמר־לך את אשׁר אנכי מצוך היום הנני גרשׁ מפניך את־האמרי והכנעני והחתי והפרזי והחוי והיבוסי׃
Shemot 34:12 השׁמר לך פן־תכרת ברית ליושׁב הארץ אשׁר אתה בא עליה פן־יהיה למוקשׁ בקרבך׃
Shemot 34:13 כי את־מזבחתם תתצון ואת־מצבתם תשׁברון ואת־אשׁריו תכרתון׃
Shemot 34:14 כי לא תשׁתחוה לאל אחר כי יהוה קנא שׁמו אל קנא הוא׃
Shemot 34:15 פן־תכרת ברית ליושׁב הארץ וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו׃
Shemot 34:16 ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את־בניך אחרי אלהיהן׃
Shemot 34:17 אלהי מסכה לא תעשׂה־לך׃
Shemot 34:18 את־חג המצות תשׁמר שׁבעת ימים תאכל מצות אשׁר צויתך למועד חדשׁ האביב כי בחדשׁ האביב יצאת ממצרים׃
Shemot 34:19 כל־פטר רחם לי וכל־מקנך תזכר פטר שׁור ושׂה׃
Shemot 34:20 ופטר חמור תפדה בשׂה ואם־לא תפדה וערפתו כל בכור בניך תפדה ולא־יראו פני ריקם׃
Shemot 34:21 שׁשׁת ימים תעבד וביום השׁביעי תשׁבת בחרישׁ ובקציר תשׁבת׃
Shemot 34:22 וחג שׁבעת תעשׂה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף תקופת השׁנה׃
Shemot 34:23 שׁלשׁ פעמים בשׁנה יראה כל־זכורך את־פני האדן יהוה אלהי ישׂראל׃
Shemot 34:24 כי־אורישׁ גוים מפניך והרחבתי את־גבלך ולא־יחמד אישׁ את־ארצך בעלתך לראות את־פני יהוה אלהיך שׁלשׁ פעמים בשׁנה׃
Shemot 34:25 לא־תשׁחט על־חמץ דם־זבחי ולא־ילין לבקר זבח חג הפסח׃
Shemot 34:26 ראשׁית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא־תבשׁל גדי בחלב אמו׃
Shemot 34:27 ויאמר יהוה אל־משׁה כתב־לך את־הדברים האלה כי על־פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת־ישׂראל׃
Shemot 34:28 ויהי־שׁם עם־יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שׁתה ויכתב על־הלחת את דברי הברית עשׂרת הדברים׃
Shemot 34:29 ויהי ברדת משׁה מהר סיני ושׁני לחת העדת ביד־משׁה ברדתו מן־ההר ומשׁה לא־ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו׃
Shemot 34:30 וירא אהרן וכל־בני ישׂראל את־משׁה והנה קרן עור פניו וייראו מגשׁת אליו׃
Shemot 34:31 ויקרא אלהם משׁה וישׁבו אליו אהרן וכל־הנשׂאים בעדה וידבר משׁה אלהם׃
Shemot 34:32 ואחרי־כן נגשׁו כל־בני ישׂראל ויצום את כל־אשׁר דבר יהוה אתו בהר סיני׃
Shemot 34:33 ויכל משׁה מדבר אתם ויתן על־פניו מסוה׃
Shemot 34:34 ובבא משׁה לפני יהוה לדבר אתו יסיר את־המסוה עד־צאתו ויצא ודבר אל־בני ישׂראל את אשׁר יצוה׃
Shemot 34:35 וראו בני־ישׂראל את־פני משׁה כי קרן עור פני משׁה והשׁיב משׁה את־המסוה על־פניו עד־באו לדבר אתו׃