Yeshayahu 66:1-24
Yes 66:1 כה אמר יהוה השׁמים כסאי והארץ הדם רגלי אי־זה בית אשׁר תבנו־לי ואי־זה מקום מנוחתי׃
Yes 66:2 ואת־כל־אלה ידי עשׂתה ויהיו כל־אלה נאם־יהוה ואל־זה אביט אל־עני ונכה־רוח וחרד על־דברי׃
Yes 66:3 שׁוחט השׁור מכה־אישׁ זובח השׂה ערף כלב מעלה מנחה דם־חזיר מזכיר לבנה מברך און גם־המה בחרו בדרכיהם ובשׁקוציהם נפשׁם חפצה׃
Yes 66:4 גם־אני אבחר בתעלליהם ומגורתם אביא להם יען קראתי ואין עונה דברתי ולא שׁמעו ויעשׂו הרע בעיני ובאשׁר לא־חפצתי בחרו׃
Yes 66:5 שׁמעו דבר־יהוה החרדים אל־דברו אמרו אחיכם שׂנאיכם מנדיכם למען שׁמי יכבד יהוה ונראה בשׂמחתכם והם יבשׁו׃
Yes 66:6 קול שׁאון מעיר קול מהיכל קול יהוה משׁלם גמול לאיביו׃
Yes 66:7 בטרם תחיל ילדה בטרם יבוא חבל לה והמליטה זכר׃
Yes 66:8 מי־שׁמע כזאת מי ראה כאלה היוחל ארץ ביום אחד אם־יולד גוי פעם אחת כי־חלה גם־ילדה ציון את־בניה׃
Yes 66:9 האני אשׁביר ולא אוליד יאמר יהוה אם־אני המוליד ועצרתי אמר אלהיך׃
Yes 66:10 שׂמחו את־ירושׁלם וגילו בה כל־אהביה שׂישׂו אתה משׂושׂ כל־המתאבלים עליה׃
Yes 66:11 למען תינקו ושׂבעתם משׁד תנחמיה למען תמצו והתענגתם מזיז כבודה׃
Yes 66:12 כי־כה אמר יהוה הנני נטה־אליה כנהר שׁלום וכנחל שׁוטף כבוד גוים וינקתם על־צד תנשׂאו ועל־ברכים תשׁעשׁעו׃
Yes 66:13 כאישׁ אשׁר אמו תנחמנו כן אנכי אנחמכם ובירושׁלם תנחמו׃
Yes 66:14 וראיתם ושׂשׂ לבכם ועצמותיכם כדשׁא תפרחנה ונודעה יד־יהוה את־עבדיו וזעם את־איביו׃
Yes 66:15 כי־הנה יהוה באשׁ יבוא וכסופה מרכבתיו להשׁיב בחמה אפו וגערתו בלהבי־אשׁ׃
Yes 66:16 כי באשׁ יהוה נשׁפט ובחרבו את־כל־בשׂר ורבו חללי יהוה׃
Yes 66:17 המתקדשׁים והמטהרים אל־הגנות אחר אחד בתוך אכלי בשׂר החזיר והשׁקץ והעכבר יחדו יספו נאם־יהוה׃
Yes 66:18 ואנכי מעשׂיהם ומחשׁבתיהם באה לקבץ את־כל־הגוים והלשׁנות ובאו וראו את־כבודי׃
Yes 66:19 ושׂמתי בהם אות ושׁלחתי מהם פליטים אל־הגוים תרשׁישׁ פול ולוד משׁכי קשׁת תבל ויון האיים הרחקים אשׁר לא־שׁמעו את־שׁמעי ולא־ראו את־כבודי והגידו את־כבודי בגוים׃
Yes 66:20 והביאו את־כל־אחיכם מכל־הגוים מנחה ליהוה בסוסים וברכב ובצבים ובפרדים ובכרכרות על הר קדשׁי ירושׁלם אמר יהוה כאשׁר יביאו בני ישׂראל את־המנחה בכלי טהור בית יהוה׃
Yes 66:21 וגם־מהם אקח לכהנים ללוים אמר יהוה׃
Yes 66:22 כי כאשׁר השׁמים החדשׁים והארץ החדשׁה אשׁר אני עשׂה עמדים לפני נאם־יהוה כן יעמד זרעכם ושׁמכם׃
Yes 66:23 והיה מדי־חדשׁ בחדשׁו ומדי שׁבת בשׁבתו יבוא כל־בשׂר להשׁתחות לפני אמר יהוה׃
Yes 66:24 ויצאו וראו בפגרי האנשׁים הפשׁעים בי כי תולעתם לא תמות ואשׁם לא תכבה והיו דראון לכל־בשׂר׃
Showing posts with label Va'era. Show all posts
Showing posts with label Va'era. Show all posts
Va'era Haftarah 2
Yeshayahu 66:1-24
Yes 66:1 Thus said יהוה, “The heavens are My throne, and the earth is My footstool. Where is this house that you build for Me? And where is this place of My rest?Yes 66:2 “And all these My hand have made, and all these that exist,” declares יהוה. “Yet to such a one I look: on him who is poor and bruised of spirit, and who trembles at My Word.
Yes 66:3 “But whoever slaughters the bull slays a man; whoever slaughters the lamb breaks a dog’s neck; whoever brings a grain offering – pig’s blood; whoever burns incense blesses an idol. Indeed, they have chosen their own ways, and their being delights in their abominations.
Yes 66:4 “I shall also choose their punishments, and bring their fears on them. Because I called, but no one answered. I spoke and they did not hear, and they did evil before My eyes, and chose what was displeasing to Me.”
Yes 66:5 Hear the Word of יהוה, you who tremble at His Word, “Your brothers who hate you, who cast you out for My Name’s sake, said, ‘Let יהוה be esteemed, so that we see your joy.’ But they are put to shame.”
Yes 66:6 “A roaring sound from the city, a voice from the Hĕḵal, the voice of יהוה, repaying His enemies!
Yes 66:7 “Before she laboured, she gave birth; before a pain came to her, she was delivered of a male child.
Yes 66:8 “Who has heard the like of this? Who has seen the like of these? Is a land brought forth in one day? Is a nation born at once? For as soon as Tsiyon laboured, she gave birth to her children.
Yes 66:9 “Shall I bring to birth, and not give delivery?” says יהוה. “Shall I who give delivery restrain birth?” said your Elohim.
Yes 66:10 “Rejoice with Yerushalayim, and be glad with her, all you who love her; rejoice greatly with her, all you who mourn for her;
Yes 66:11 so that you feed, and shall be satisfied with the breast of her comforts, so that you drink deeply, and shall delight yourselves in her overflowing esteem.”
Yes 66:12 For thus said יהוה, “See, I am extending peace to her like a river, and the esteem of the goyim like a flowing stream. And you shall feed; you shall be carried on the side, and be fondled on her knees.
Yes 66:13 “As one whom his mother comforts, so I comfort you. And in Yerushalayim you are comforted.”
Yes 66:14 “And you shall see, and your heart shall rejoice, and your bones flourish as tender grass. And the hand of יהוה shall be known to His servants, and His displeasure to His enemies.
Yes 66:15 “For look, יהוה comes with fire and with His chariots, like a whirlwind, to render His displeasure with burning, and His rebuke with flames of fire.
Yes 66:16 “For by fire and by His sword יהוה shall judge all flesh, and the slain of יהוה shall be many –
Yes 66:17 those who set themselves apart and cleanse themselves at the gardens after ‘One’ in the midst, eating flesh of pigs and the abomination and the mouse, are snatched away, together,” declares יהוה.
Yes 66:18 “And I, because of their works and their imaginations, am coming to gather all nations and tongues. And they shall come and see My esteem.
Yes 66:19 “And I shall set a sign among them, and shall send some of those who escape to the nations – Tarshish and Pul and Luḏ, who draw the bow, and Tuḇal and Yawan, the coastlands afar off who have not heard My report nor seen My esteem. And they shall declare My esteem among the goyim.
Yes 66:20 “And they shall bring all your brothers as an offering to יהוה out of all the goyim, on horses and in chariots and in litters, on mules and on camels, to My kadosh mountain Yerushalayim,” declares יהוה, “as the children of Yisra’ĕl bring an offering in a clean vessel into the House of יהוה.
Yes 66:21 “And from them too I shall take for kohanim – for Lĕwites,” declares יהוה.
Yes 66:22 “For as the new heavens and the new earth that I make stand before Me,” declares יהוה, “so your seed and your name shall stand.
Yes 66:23 “And it shall be that from New Moon to New Moon, and from Sabbath to Sabbath, all flesh shall come to worship before Me,” declares יהוה.
Yes 66:24 “And they shall go forth and look upon the corpses of the men who have transgressed against Me. For their worm shall not die, and their fire not be quenched. And they shall be repulsive to all flesh!”
Va'era Gospel (Hebrew)
Mark 3
Mar 3:1 וישב ויבוא אל־בית הכנסת ושם־איש אשר ידו יבשה׃
Mar 3:2 ויארבו לו אם־ירפאהו בשבת למען ימצאו עליו עלילות דברים׃
Mar 3:3 ויאמר אל־האיש אשר יבשה ידו קום עמד בתוך׃
Mar 3:4 ויאמר אליהם המתר בשבת להיטיב או להרע להציל נפש או להמית ויחרישו׃
Mar 3:5 ויפן ויבט אליהם בזעף ויתעצב על־קשי לבבם ויאמר אל־האיש פשט את־ידך ויפשט ידו ותרפא ותשב כאחרת׃
Mar 3:6 ויצאו הפרושים וימהרו להתיעץ עליו עם־אנשי הורדוס לאבדו׃
Mar 3:7 וישוע סר משם עם־תלמידיו אל־יד הים וילכו אחריו עם־רב מן־הגליל׃
Mar 3:8 ומיהודה ומירושלים ומאדום ומעבר הירדן ומסביבות צור וצידון המון רב באו אליו כי שמעו את כל־אשר עשה׃
Mar 3:9 ויאמר אל־תלמידיו להכין לו אניה קטנה מפני העם למען אשר לא ידחקוהו׃
Mar 3:10 כי רפא לרבים עד כי־נפלו עליו כל־המנגעים לנגע בו׃
Mar 3:11 והרוחות הטמאות כראותן אתו נפלו לפניו ותצעקנה לאמר אתה הוא בן־אלהים׃
Mar 3:12 ויעד בם מאד למען אשר לא־תגלינה אותו׃
Mar 3:13 ויעל אל־ההר ויקרא אל־אשר הוא חפץ ויבאו אליו׃
Mar 3:14 וימן שנים עשר איש להיות אתו ולשלחם לקרא׃
Mar 3:15 והיה להם השלטן לרפא את־התחלאים ולגרש את־השדים׃
Mar 3:16 (וישם את־שנים העשר) ויכנה את־שמעון בשם פטרוס׃
Mar 3:17 ואת־יעקב בן־זבדי ואת יוחנן אחי יעקב ויכנה אתם בשם בני־רגוש הוא בני־רעם׃
Mar 3:18 ואת אנדרי ואת פילפוס ואת בר־תלמי ואת מתי ואת־תומא ואת־יעקב בן־חלפי ואת־תדי ואת שמעון הקני׃
Mar 3:19 ואת־יהודה איש קריות אשר הסגיר אתו׃
Mar 3:20 ויבאו הביתה ויוסף המון עם להתאסף עד כי־לא יכלו אף לאכל־לחם׃
Mar 3:21 וישמעו קרוביו ויצאו להחזיק בו כי אמרו יצא מדעתו׃
Mar 3:22 והסופרים אשר ירדו מירושלים אמרו בעל־זבול בו ועל־ידי שר־השדים הוא מגרש את־השדים׃
Mar 3:23 ויקרא אותם אליו וידבר להם במשלים לאמר איך יוכל השטן לגרש השטן׃
Mar 3:24 ואם־נחלקה ממלכה על־עצמה לא־תוכל לעמד הממלכה ההיא׃
Mar 3:25 ובית אם־נחלק על־עצמו לא־יוכל לעמד הבית ההוא׃
Mar 3:26 ואם־השטן יתקומם אל־עצמו ונחלק לא־יוכל לעמד כי־בא קצו׃
Mar 3:27 אין איש יכל לבוא לבית הגבור ולגזל את־כליו אם־לא יאסר בראשונה את־הגבור ואחר ישסה את־ביתו׃
Mar 3:28 אמן אמר אני לכם כי כל־החטאים יסלחו לבני אדם וכל־הגדופים אשר יגדפו׃
Mar 3:29 אך המגדף את־רוח הקדש אין־לו סליחה לעולם כי־עונו ישא לנצח׃
Mar 3:30 כי־המה אמרו רוח טמאה בו׃
Mar 3:31 ויבאו אמו ואחיו ויעמדו מחוץ וישלחו אליו לקרא לו׃
Mar 3:32 והמון עם ישבו סביב לו ויאמרו אליו הנה אמך ואחיך בחוץ ומבקשים אותך׃
Mar 3:33 ויען ויאמר אליהם מי הם אמי ואחי׃
Mar 3:34 ויפן ויבט אל־הישבים סביביו ויאמר הנה אמי ואחי׃
Mar 3:35 כי כל־אשר יעשה רצון האלהים הוא אחי ואחותי ואמי׃
Mar 3:1 וישב ויבוא אל־בית הכנסת ושם־איש אשר ידו יבשה׃
Mar 3:2 ויארבו לו אם־ירפאהו בשבת למען ימצאו עליו עלילות דברים׃
Mar 3:3 ויאמר אל־האיש אשר יבשה ידו קום עמד בתוך׃
Mar 3:4 ויאמר אליהם המתר בשבת להיטיב או להרע להציל נפש או להמית ויחרישו׃
Mar 3:5 ויפן ויבט אליהם בזעף ויתעצב על־קשי לבבם ויאמר אל־האיש פשט את־ידך ויפשט ידו ותרפא ותשב כאחרת׃
Mar 3:6 ויצאו הפרושים וימהרו להתיעץ עליו עם־אנשי הורדוס לאבדו׃
Mar 3:7 וישוע סר משם עם־תלמידיו אל־יד הים וילכו אחריו עם־רב מן־הגליל׃
Mar 3:8 ומיהודה ומירושלים ומאדום ומעבר הירדן ומסביבות צור וצידון המון רב באו אליו כי שמעו את כל־אשר עשה׃
Mar 3:9 ויאמר אל־תלמידיו להכין לו אניה קטנה מפני העם למען אשר לא ידחקוהו׃
Mar 3:10 כי רפא לרבים עד כי־נפלו עליו כל־המנגעים לנגע בו׃
Mar 3:11 והרוחות הטמאות כראותן אתו נפלו לפניו ותצעקנה לאמר אתה הוא בן־אלהים׃
Mar 3:12 ויעד בם מאד למען אשר לא־תגלינה אותו׃
Mar 3:13 ויעל אל־ההר ויקרא אל־אשר הוא חפץ ויבאו אליו׃
Mar 3:14 וימן שנים עשר איש להיות אתו ולשלחם לקרא׃
Mar 3:15 והיה להם השלטן לרפא את־התחלאים ולגרש את־השדים׃
Mar 3:16 (וישם את־שנים העשר) ויכנה את־שמעון בשם פטרוס׃
Mar 3:17 ואת־יעקב בן־זבדי ואת יוחנן אחי יעקב ויכנה אתם בשם בני־רגוש הוא בני־רעם׃
Mar 3:18 ואת אנדרי ואת פילפוס ואת בר־תלמי ואת מתי ואת־תומא ואת־יעקב בן־חלפי ואת־תדי ואת שמעון הקני׃
Mar 3:19 ואת־יהודה איש קריות אשר הסגיר אתו׃
Mar 3:20 ויבאו הביתה ויוסף המון עם להתאסף עד כי־לא יכלו אף לאכל־לחם׃
Mar 3:21 וישמעו קרוביו ויצאו להחזיק בו כי אמרו יצא מדעתו׃
Mar 3:22 והסופרים אשר ירדו מירושלים אמרו בעל־זבול בו ועל־ידי שר־השדים הוא מגרש את־השדים׃
Mar 3:23 ויקרא אותם אליו וידבר להם במשלים לאמר איך יוכל השטן לגרש השטן׃
Mar 3:24 ואם־נחלקה ממלכה על־עצמה לא־תוכל לעמד הממלכה ההיא׃
Mar 3:25 ובית אם־נחלק על־עצמו לא־יוכל לעמד הבית ההוא׃
Mar 3:26 ואם־השטן יתקומם אל־עצמו ונחלק לא־יוכל לעמד כי־בא קצו׃
Mar 3:27 אין איש יכל לבוא לבית הגבור ולגזל את־כליו אם־לא יאסר בראשונה את־הגבור ואחר ישסה את־ביתו׃
Mar 3:28 אמן אמר אני לכם כי כל־החטאים יסלחו לבני אדם וכל־הגדופים אשר יגדפו׃
Mar 3:29 אך המגדף את־רוח הקדש אין־לו סליחה לעולם כי־עונו ישא לנצח׃
Mar 3:30 כי־המה אמרו רוח טמאה בו׃
Mar 3:31 ויבאו אמו ואחיו ויעמדו מחוץ וישלחו אליו לקרא לו׃
Mar 3:32 והמון עם ישבו סביב לו ויאמרו אליו הנה אמך ואחיך בחוץ ומבקשים אותך׃
Mar 3:33 ויען ויאמר אליהם מי הם אמי ואחי׃
Mar 3:34 ויפן ויבט אל־הישבים סביביו ויאמר הנה אמי ואחי׃
Mar 3:35 כי כל־אשר יעשה רצון האלהים הוא אחי ואחותי ואמי׃
Va'era Gospel
Mark 3
Mar 3:1 And He went into the congregation again, and a man who had a withered hand was there.
Mar 3:2 And they were watching Him, whether He would heal him on the Shabbat, so as to accuse Him.
Mar 3:3 And He said to the man who had the withered hand, “Get up to the middle.”
Mar 3:4 And He said to them, “Is it right to do good on the Shabbat, or to do evil, to save life or to kill?” But they remained silent.
Mar 3:5 And having looked around on them with displeasure, being grieved at the hardness of their hearts, He said to the man, “Stretch out your hand.” And he stretched it out, and his hand was restored as healthy as the other.
Mar 3:6 And the Pharisees went out and immediately plotted with the Herodians against Him, how to destroy Him.
Mar 3:7 But יהושע withdrew with His talmidim to the sea. And a great crowd from Galil followed Him, and from Yehuḏah.
Mar 3:8 Even from Yerushalayim, and from Eḏom and beyond the Yardĕn, and those around Tsor and Tsiḏon, a large crowd came to Him when they heard how much He was doing.
Mar 3:9 And He spoke to His talmidim, that a small boat should be kept ready for Him because of the crowd, lest they should press upon Him.
Mar 3:10 For He healed many, so that as many as had afflictions fell upon Him to touch Him.
Mar 3:11 And the unclean spirits, whenever they saw Him, fell down before Him and cried out, saying, “You are the Son of Elohim.”
Mar 3:12 But He warned them many times that they should not make Him known.
Mar 3:13 And He went up on the mountain and called to Him whom He wished, and they came to Him.
Mar 3:14 And He appointed twelve to be with Him, and to be sent out to proclaim,
Mar 3:15 and to possess authority to heal sicknesses and to cast out demons.
Mar 3:16 And He appointed the twelve: Shimʽon, to whom He added the name Kĕpha;
Mar 3:17 and Ya`akov̱ the son of Zaḇdai, and Yochanan the brother of Ya`akov̱, to whom He added the name Beni-Reḡes, that is, “Sons of Thunder,”
Mar 3:18 and Andri, and Philip, and Bartholomi, and Mattithyahu, and T’oma, and Ya`akov̱ son of Alphai, and Taddai, and Shimʽon the Kenaʽanite;
Mar 3:19 and Yehuḏah from Qerioth, who did also deliver Him up. And they went into a house,
Mar 3:20 and again the crowd came together, so that they were unable even to eat bread.
Mar 3:21 And when His relatives heard about this, they went out to seize Him, for they said, “He is out of His mind.”
Mar 3:22 And the scribes who came down from Yerushalayim said, “He has Beʽelzebul,” and, “He casts out demons by the ruler of the demons.”
Mar 3:23 And calling them near He said to them in parables, “How is HaSatan able to cast out HaSatan?
Mar 3:24 “And if a reign is divided against itself, that reign is unable to stand.
Mar 3:25 “And if a house is divided against itself, that house is unable to stand.
Mar 3:26 “And if HaSatan has risen up against himself, and is divided, he is unable to stand, but has an end.
Mar 3:27 “No one is able to enter a strong man’s house and plunder his goods, unless he first binds the strong man, and then he shall plunder his house.
Mar 3:28 “Truly, I say to you, all the sins shall be forgiven the sons of men, and whatever blasphemies they speak,
Mar 3:29 but he who blasphemes against the Ruach HaKadosh has no forgiveness forever, but is subject to everlasting judgment,”
Mar 3:30 because they said, “He has an unclean spirit.”
Mar 3:31 And His brothers and His mother came, and standing outside they sent to Him, calling Him.
Mar 3:32 And a crowd was sitting around Him. And they said to Him, “See, Your mother and Your brothers are outside seeking You.”
Mar 3:33 But He answered them, saying, “Who is My mother, or My brothers?”
Mar 3:34 And looking about on those sitting round Him, He said, “See My mother and My brothers!
Mar 3:35 “For whoever does the desire of Elohim is My brother and My sister and mother.”1 Footnote: 1Mt. 12:50, Lk. 8:21.
Mar 3:1 And He went into the congregation again, and a man who had a withered hand was there.
Mar 3:2 And they were watching Him, whether He would heal him on the Shabbat, so as to accuse Him.
Mar 3:3 And He said to the man who had the withered hand, “Get up to the middle.”
Mar 3:4 And He said to them, “Is it right to do good on the Shabbat, or to do evil, to save life or to kill?” But they remained silent.
Mar 3:5 And having looked around on them with displeasure, being grieved at the hardness of their hearts, He said to the man, “Stretch out your hand.” And he stretched it out, and his hand was restored as healthy as the other.
Mar 3:6 And the Pharisees went out and immediately plotted with the Herodians against Him, how to destroy Him.
Mar 3:7 But יהושע withdrew with His talmidim to the sea. And a great crowd from Galil followed Him, and from Yehuḏah.
Mar 3:8 Even from Yerushalayim, and from Eḏom and beyond the Yardĕn, and those around Tsor and Tsiḏon, a large crowd came to Him when they heard how much He was doing.
Mar 3:9 And He spoke to His talmidim, that a small boat should be kept ready for Him because of the crowd, lest they should press upon Him.
Mar 3:10 For He healed many, so that as many as had afflictions fell upon Him to touch Him.
Mar 3:11 And the unclean spirits, whenever they saw Him, fell down before Him and cried out, saying, “You are the Son of Elohim.”
Mar 3:12 But He warned them many times that they should not make Him known.
Mar 3:13 And He went up on the mountain and called to Him whom He wished, and they came to Him.
Mar 3:14 And He appointed twelve to be with Him, and to be sent out to proclaim,
Mar 3:15 and to possess authority to heal sicknesses and to cast out demons.
Mar 3:16 And He appointed the twelve: Shimʽon, to whom He added the name Kĕpha;
Mar 3:17 and Ya`akov̱ the son of Zaḇdai, and Yochanan the brother of Ya`akov̱, to whom He added the name Beni-Reḡes, that is, “Sons of Thunder,”
Mar 3:18 and Andri, and Philip, and Bartholomi, and Mattithyahu, and T’oma, and Ya`akov̱ son of Alphai, and Taddai, and Shimʽon the Kenaʽanite;
Mar 3:19 and Yehuḏah from Qerioth, who did also deliver Him up. And they went into a house,
Mar 3:20 and again the crowd came together, so that they were unable even to eat bread.
Mar 3:21 And when His relatives heard about this, they went out to seize Him, for they said, “He is out of His mind.”
Mar 3:22 And the scribes who came down from Yerushalayim said, “He has Beʽelzebul,” and, “He casts out demons by the ruler of the demons.”
Mar 3:23 And calling them near He said to them in parables, “How is HaSatan able to cast out HaSatan?
Mar 3:24 “And if a reign is divided against itself, that reign is unable to stand.
Mar 3:25 “And if a house is divided against itself, that house is unable to stand.
Mar 3:26 “And if HaSatan has risen up against himself, and is divided, he is unable to stand, but has an end.
Mar 3:27 “No one is able to enter a strong man’s house and plunder his goods, unless he first binds the strong man, and then he shall plunder his house.
Mar 3:28 “Truly, I say to you, all the sins shall be forgiven the sons of men, and whatever blasphemies they speak,
Mar 3:29 but he who blasphemes against the Ruach HaKadosh has no forgiveness forever, but is subject to everlasting judgment,”
Mar 3:30 because they said, “He has an unclean spirit.”
Mar 3:31 And His brothers and His mother came, and standing outside they sent to Him, calling Him.
Mar 3:32 And a crowd was sitting around Him. And they said to Him, “See, Your mother and Your brothers are outside seeking You.”
Mar 3:33 But He answered them, saying, “Who is My mother, or My brothers?”
Mar 3:34 And looking about on those sitting round Him, He said, “See My mother and My brothers!
Mar 3:35 “For whoever does the desire of Elohim is My brother and My sister and mother.”1 Footnote: 1Mt. 12:50, Lk. 8:21.
Va'era Haftarah (Hebrew)
Yechezkel 28:25 - 29:21
Yech 28:25 כה־אמר אדני יהוה בקבצי את־בית ישׂראל מן־העמים אשׁר נפצו בם ונקדשׁתי בם לעיני הגוים וישׁבו על־אדמתם אשׁר נתתי לעבדי ליעקב׃
Yech 28:26 וישׁבו עליה לבטח ובנו בתים ונטעו כרמים וישׁבו לבטח בעשׂותי שׁפטים בכל השׁאטים אתם מסביבותם וידעו כי אני יהוה אלהיהם׃
Yech 29:1 בשׁנה העשׂירית בעשׂרי בשׁנים עשׂר לחדשׁ היה דבר־יהוה אלי לאמר׃
Yech 29:2 בן־אדם שׂים פניך על־פרעה מלך מצרים והנבא עליו ועל־מצרים כלה׃
Yech 29:3 דבר ואמרת כה־אמר אדני יהוה הנני עליך פרעה מלך־מצרים התנים הגדול הרבץ בתוך יאריו אשׁר אמר לי יארי ואני עשׂיתני׃
Yech 29:4 ונתתי חחיים בלחייך והדבקתי דגת־יאריך בקשׂקשׂתיך והעליתיך מתוך יאריך ואת כל־דגת יאריך בקשׂקשׂתיך תדבק׃
Yech 29:5 ונטשׁתיך המדברה אותך ואת כל־דגת יאריך על־פני השׂדה תפול לא תאסף ולא תקבץ לחית הארץ ולעוף השׁמים נתתיך לאכלה׃
Yech 29:6 וידעו כל־ישׁבי מצרים כי אני יהוה יען היותם משׁענת קנה לבית ישׂראל׃
Yech 29:7 בתפשׂם בך בכפך תרוץ ובקעת להם כל־כתף ובהשׁענם עליך תשׁבר והעמדת להם כל־מתנים׃
Yech 29:8 לכן כה אמר אדני יהוה הנני מביא עליך חרב והכרתי ממך אדם ובהמה׃
Yech 29:9 והיתה ארץ־מצרים לשׁממה וחרבה וידעו כי־אני יהוה יען אמר יאר לי ואני עשׂיתי׃
Yech 29:10 לכן הנני אליך ואל־יאריך ונתתי את־ארץ מצרים לחרבות חרב שׁממה ממגדל סונה ועד־גבול כושׁ׃
Yech 29:11 לא תעבר־בה רגל אדם ורגל בהמה לא תעבר־בה ולא תשׁב ארבעים שׁנה׃
Yech 29:12 ונתתי את־ארץ מצרים שׁממה בתוך ארצות נשׁמות ועריה בתוך ערים מחרבות תהיין שׁממה ארבעים שׁנה והפצתי את־מצרים בגוים וזריתים בארצות׃
Yech 29:13 כי כה אמר אדני יהוה מקץ ארבעים שׁנה אקבץ את־מצרים מן־העמים אשׁר־נפצו שׁמה׃
Yech 29:14 ושׁבתי את־שׁבות מצרים והשׁבתי אתם ארץ פתרוס על־ארץ מכורתם והיו שׁם ממלכה שׁפלה׃
Yech 29:15 מן־הממלכות תהיה שׁפלה ולא־תתנשׂא עוד על־הגוים והמעטתים לבלתי רדות בגוים׃
Yech 29:16 ולא יהיה־עוד לבית ישׂראל למבטח מזכיר עון בפנותם אחריהם וידעו כי אני אדני יהוה׃
Yech 29:17 ויהי בעשׂרים ושׁבע שׁנה בראשׁון באחד לחדשׁ היה דבר־יהוה אלי לאמר׃
Yech 29:18 בן־אדם נבוכדראצר מלך־בבל העביד את־חילו עבדה גדלה אל־צר כל־ראשׁ מקרח וכל־כתף מרוטה ושׂכר לא־היה לו ולחילו מצר על־העבדה אשׁר־עבד עליה׃
Yech 29:19 לכן כה אמר אדני יהוה הנני נתן לנבוכדראצר מלך־בבל את־ארץ מצרים ונשׂא המנה ושׁלל שׁללה ובזז בזה והיתה שׂכר לחילו׃
Yech 29:20 פעלתו אשׁר־עבד בה נתתי לו את־ארץ מצרים אשׁר עשׂו לי נאם אדני יהוה׃
Yech 29:21 ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישׂראל ולך אתן פתחון־פה בתוכם וידעו כי־אני יהוה׃
Yech 28:25 כה־אמר אדני יהוה בקבצי את־בית ישׂראל מן־העמים אשׁר נפצו בם ונקדשׁתי בם לעיני הגוים וישׁבו על־אדמתם אשׁר נתתי לעבדי ליעקב׃
Yech 28:26 וישׁבו עליה לבטח ובנו בתים ונטעו כרמים וישׁבו לבטח בעשׂותי שׁפטים בכל השׁאטים אתם מסביבותם וידעו כי אני יהוה אלהיהם׃
Yech 29:1 בשׁנה העשׂירית בעשׂרי בשׁנים עשׂר לחדשׁ היה דבר־יהוה אלי לאמר׃
Yech 29:2 בן־אדם שׂים פניך על־פרעה מלך מצרים והנבא עליו ועל־מצרים כלה׃
Yech 29:3 דבר ואמרת כה־אמר אדני יהוה הנני עליך פרעה מלך־מצרים התנים הגדול הרבץ בתוך יאריו אשׁר אמר לי יארי ואני עשׂיתני׃
Yech 29:4 ונתתי חחיים בלחייך והדבקתי דגת־יאריך בקשׂקשׂתיך והעליתיך מתוך יאריך ואת כל־דגת יאריך בקשׂקשׂתיך תדבק׃
Yech 29:5 ונטשׁתיך המדברה אותך ואת כל־דגת יאריך על־פני השׂדה תפול לא תאסף ולא תקבץ לחית הארץ ולעוף השׁמים נתתיך לאכלה׃
Yech 29:6 וידעו כל־ישׁבי מצרים כי אני יהוה יען היותם משׁענת קנה לבית ישׂראל׃
Yech 29:7 בתפשׂם בך בכפך תרוץ ובקעת להם כל־כתף ובהשׁענם עליך תשׁבר והעמדת להם כל־מתנים׃
Yech 29:8 לכן כה אמר אדני יהוה הנני מביא עליך חרב והכרתי ממך אדם ובהמה׃
Yech 29:9 והיתה ארץ־מצרים לשׁממה וחרבה וידעו כי־אני יהוה יען אמר יאר לי ואני עשׂיתי׃
Yech 29:10 לכן הנני אליך ואל־יאריך ונתתי את־ארץ מצרים לחרבות חרב שׁממה ממגדל סונה ועד־גבול כושׁ׃
Yech 29:11 לא תעבר־בה רגל אדם ורגל בהמה לא תעבר־בה ולא תשׁב ארבעים שׁנה׃
Yech 29:12 ונתתי את־ארץ מצרים שׁממה בתוך ארצות נשׁמות ועריה בתוך ערים מחרבות תהיין שׁממה ארבעים שׁנה והפצתי את־מצרים בגוים וזריתים בארצות׃
Yech 29:13 כי כה אמר אדני יהוה מקץ ארבעים שׁנה אקבץ את־מצרים מן־העמים אשׁר־נפצו שׁמה׃
Yech 29:14 ושׁבתי את־שׁבות מצרים והשׁבתי אתם ארץ פתרוס על־ארץ מכורתם והיו שׁם ממלכה שׁפלה׃
Yech 29:15 מן־הממלכות תהיה שׁפלה ולא־תתנשׂא עוד על־הגוים והמעטתים לבלתי רדות בגוים׃
Yech 29:16 ולא יהיה־עוד לבית ישׂראל למבטח מזכיר עון בפנותם אחריהם וידעו כי אני אדני יהוה׃
Yech 29:17 ויהי בעשׂרים ושׁבע שׁנה בראשׁון באחד לחדשׁ היה דבר־יהוה אלי לאמר׃
Yech 29:18 בן־אדם נבוכדראצר מלך־בבל העביד את־חילו עבדה גדלה אל־צר כל־ראשׁ מקרח וכל־כתף מרוטה ושׂכר לא־היה לו ולחילו מצר על־העבדה אשׁר־עבד עליה׃
Yech 29:19 לכן כה אמר אדני יהוה הנני נתן לנבוכדראצר מלך־בבל את־ארץ מצרים ונשׂא המנה ושׁלל שׁללה ובזז בזה והיתה שׂכר לחילו׃
Yech 29:20 פעלתו אשׁר־עבד בה נתתי לו את־ארץ מצרים אשׁר עשׂו לי נאם אדני יהוה׃
Yech 29:21 ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישׂראל ולך אתן פתחון־פה בתוכם וידעו כי־אני יהוה׃
Va'era Haftarah
Yechezkel 28:25 - 29:21
Yech 28:25 ‘Thus said the Master יהוה, “When I have gathered the house of Yisra’ĕl from the peoples among whom they are scattered, I shall be set-apart in them before the eyes of the gentiles. And they shall dwell in their own land which I gave to My servant Ya`akov̱.
Yech 28:26 “And they shall dwell safely, and build houses, and plant vineyards, and dwell safely, when I execute judgments on all those around them who despise them. And they shall know that I am יהוה their Elohim.” ’ ”
Yech 29:1 In the tenth year, in the tenth month, on the twelfth of the month, the word of יהוה came to me, saying,
Yech 29:2 “Son of man, set your face against Pharaoh the sovereign of Mitsrayim, and prophesy against him, and against Mitsrayim, all of it.
Yech 29:3 “Speak, and you shall say, ‘Thus said the Master יהוה, “See, I am against you, O Pharaoh sovereign of Mitsrayim, O great monster who lies in the midst of his rivers, who has said, ‘My River is my own, and I, I have made it for myself.’
Yech 29:4 “And I shall put hooks in your jaws, and I shall make the fish of your rivers cling to your scales. And I shall bring you up out of the midst of your rivers, and all the fish in your rivers cling to your scales.
Yech 29:5 “And I shall leave you in the wilderness, you and all the fish of your rivers. On the face of the field you shall fall, and you shall not be picked up or gathered. I shall give you as food to the beasts of the field and to the birds of the heavens.
Yech 29:6 “And all the inhabitants of Mitsrayim shall know that I am יהוה, because they have been a staff of reed to the house of Yisra’ĕl.
Yech 29:7 “When they grasped you with the hand, you broke and tore all their shoulders. When they leaned on you, you broke and made all their loins shake.”
Yech 29:8 ‘Therefore thus said the Master יהוה, “See, I am bringing a sword upon you and shall cut off from you man and beast.
Yech 29:9 “And the land of Mitsrayim shall become a desert and a waste. And they shall know that I am יהוה, because he said, ‘The River is mine, and I have made it.’
Yech 29:10 “Therefore see, I am against you and against your rivers, and shall make the land of Mitsrayim an utter waste and a desert, from Miḡdol to Sewĕnĕh, as far as the border of Kush.
Yech 29:11 “No foot of man shall pass through it, nor foot of beast pass through it, neither shall it be inhabited for forty years.
Yech 29:12 “And I shall make the land of Mitsrayim a desert in the midst of the lands that are waste. And among the cities that are ruined, her cities shall be a waste forty years. And I shall scatter the Mitsrites among the nations, and I shall disperse them throughout the lands.”
Yech 29:13 ‘For thus said the Master יהוה, “At the end of forty years I shall gather the Mitsrites from the peoples among whom they were scattered.
Yech 29:14 “And I shall turn back the captivity of Mitsrayim and I shall bring them back to the land of Pathros, to the land of their birth, and there they shall be a lowly reign,
Yech 29:15 being the lowliest of reigns, and never again exalt itself above the nations. And I shall make them few so as not to rule over the nations.
Yech 29:16 “And no longer is it to be the refuge of the house of Yisra’ĕl, bringing to remembrance their crookedness when they turned to follow them. And they shall know that I am the Master יהוה.” ’ ”
Yech 29:17 And it came to be in the twenty-seventh year, in the first month, on the first of the month, that the word of יהוה came to me, saying,
Yech 29:18 “Son of man, Neḇuḵaḏretstsar sovereign of Baḇel made his army to serve a great service against Tsor, every head was made bald and every shoulder worn bare. But he and his army received no reward from Tsor, for the service he served against it.
Yech 29:19 “Therefore thus said the Master יהוה, ‘See, I am giving the land of Mitsrayim to Neḇuḵaḏretstsar sovereign of Baḇel. And he shall take away her wealth, take her spoil, and remove her pillage. And it shall be a reward for his army.
Yech 29:20 ‘I have given him the land of Mitsrayim as a reward for his labor, because they worked for Me,’ declares the Master יהוה.
Yech 29:21 ‘In that day I shall make the horn of the house of Yisra’ĕl to spring forth, while I open your mouth to speak in their midst. And they shall know that I am יהוה.’ ”
Yech 28:25 ‘Thus said the Master יהוה, “When I have gathered the house of Yisra’ĕl from the peoples among whom they are scattered, I shall be set-apart in them before the eyes of the gentiles. And they shall dwell in their own land which I gave to My servant Ya`akov̱.
Yech 28:26 “And they shall dwell safely, and build houses, and plant vineyards, and dwell safely, when I execute judgments on all those around them who despise them. And they shall know that I am יהוה their Elohim.” ’ ”
Yech 29:1 In the tenth year, in the tenth month, on the twelfth of the month, the word of יהוה came to me, saying,
Yech 29:2 “Son of man, set your face against Pharaoh the sovereign of Mitsrayim, and prophesy against him, and against Mitsrayim, all of it.
Yech 29:3 “Speak, and you shall say, ‘Thus said the Master יהוה, “See, I am against you, O Pharaoh sovereign of Mitsrayim, O great monster who lies in the midst of his rivers, who has said, ‘My River is my own, and I, I have made it for myself.’
Yech 29:4 “And I shall put hooks in your jaws, and I shall make the fish of your rivers cling to your scales. And I shall bring you up out of the midst of your rivers, and all the fish in your rivers cling to your scales.
Yech 29:5 “And I shall leave you in the wilderness, you and all the fish of your rivers. On the face of the field you shall fall, and you shall not be picked up or gathered. I shall give you as food to the beasts of the field and to the birds of the heavens.
Yech 29:6 “And all the inhabitants of Mitsrayim shall know that I am יהוה, because they have been a staff of reed to the house of Yisra’ĕl.
Yech 29:7 “When they grasped you with the hand, you broke and tore all their shoulders. When they leaned on you, you broke and made all their loins shake.”
Yech 29:8 ‘Therefore thus said the Master יהוה, “See, I am bringing a sword upon you and shall cut off from you man and beast.
Yech 29:9 “And the land of Mitsrayim shall become a desert and a waste. And they shall know that I am יהוה, because he said, ‘The River is mine, and I have made it.’
Yech 29:10 “Therefore see, I am against you and against your rivers, and shall make the land of Mitsrayim an utter waste and a desert, from Miḡdol to Sewĕnĕh, as far as the border of Kush.
Yech 29:11 “No foot of man shall pass through it, nor foot of beast pass through it, neither shall it be inhabited for forty years.
Yech 29:12 “And I shall make the land of Mitsrayim a desert in the midst of the lands that are waste. And among the cities that are ruined, her cities shall be a waste forty years. And I shall scatter the Mitsrites among the nations, and I shall disperse them throughout the lands.”
Yech 29:13 ‘For thus said the Master יהוה, “At the end of forty years I shall gather the Mitsrites from the peoples among whom they were scattered.
Yech 29:14 “And I shall turn back the captivity of Mitsrayim and I shall bring them back to the land of Pathros, to the land of their birth, and there they shall be a lowly reign,
Yech 29:15 being the lowliest of reigns, and never again exalt itself above the nations. And I shall make them few so as not to rule over the nations.
Yech 29:16 “And no longer is it to be the refuge of the house of Yisra’ĕl, bringing to remembrance their crookedness when they turned to follow them. And they shall know that I am the Master יהוה.” ’ ”
Yech 29:17 And it came to be in the twenty-seventh year, in the first month, on the first of the month, that the word of יהוה came to me, saying,
Yech 29:18 “Son of man, Neḇuḵaḏretstsar sovereign of Baḇel made his army to serve a great service against Tsor, every head was made bald and every shoulder worn bare. But he and his army received no reward from Tsor, for the service he served against it.
Yech 29:19 “Therefore thus said the Master יהוה, ‘See, I am giving the land of Mitsrayim to Neḇuḵaḏretstsar sovereign of Baḇel. And he shall take away her wealth, take her spoil, and remove her pillage. And it shall be a reward for his army.
Yech 29:20 ‘I have given him the land of Mitsrayim as a reward for his labor, because they worked for Me,’ declares the Master יהוה.
Yech 29:21 ‘In that day I shall make the horn of the house of Yisra’ĕl to spring forth, while I open your mouth to speak in their midst. And they shall know that I am יהוה.’ ”
Va'era (Hebrew)
Shemot 6:2 - 9:35
Shemot 6:2 וידבר אלהים אל־משׁה ויאמר אליו אני יהוה׃
Shemot 6:3 וארא אל־אברהם אל־יצחק ואל־יעקב באל שׁדי ושׁמי יהוה לא נודעתי להם׃
Shemot 6:4 וגם הקמתי את־בריתי אתם לתת להם את־ארץ כנען את ארץ מגריהם אשׁר־גרו בה׃
Shemot 6:5 וגם אני שׁמעתי את־נאקת בני ישׂראל אשׁר מצרים מעבדים אתם ואזכר את־בריתי׃
Shemot 6:6 לכן אמר לבני־ישׂראל אני יהוה והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשׁפטים גדלים׃
Shemot 6:7 ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני יהוה אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים׃
Shemot 6:8 והבאתי אתכם אל־הארץ אשׁר נשׂאתי את־ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשׁה אני יהוה׃
Shemot 6:9 וידבר משׁה כן אל־בני ישׂראל ולא שׁמעו אל־משׁה מקצר רוח ומעבדה קשׁה׃
Shemot 6:10 וידבר יהוה אל־משׁה לאמר׃
Shemot 6:11 בא דבר אל־פרעה מלך מצרים וישׁלח את־בני־ישׂראל מארצו׃
Shemot 6:12 וידבר משׁה לפני יהוה לאמר הן בני־ישׂראל לא־שׁמעו אלי ואיך ישׁמעני פרעה ואני ערל שׂפתים׃
Shemot 6:13 וידבר יהוה אל־משׁה ואל־אהרן ויצום אל־בני ישׂראל ואל־פרעה מלך מצרים להוציא את־בני־ישׂראל מארץ מצרים׃
Shemot 6:14 אלה ראשׁי בית־אבתם בני ראובן בכר ישׂראל חנוך ופלוא חצרן וכרמי אלה משׁפחת ראובן׃
Shemot 6:15 ובני שׁמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושׁאול בן־הכנענית אלה משׁפחת שׁמעון׃
Shemot 6:16 ואלה שׁמות בני־לוי לתלדתם גרשׁון וקהת ומררי ושׁני חיי לוי שׁבע ושׁלשׁים ומאת שׁנה׃
Shemot 6:17 בני גרשׁון לבני ושׁמעי למשׁפחתם׃
Shemot 6:18 ובני קהת עמרם ויצהר וחברון ועזיאל ושׁני חיי קהת שׁלשׁ ושׁלשׁים ומאת שׁנה׃
Shemot 6:19 ובני מררי מחלי ומושׁי אלה משׁפחת הלוי לתלדתם׃
Shemot 6:20 ויקח עמרם את־יוכבד דדתו לו לאשׁה ותלד לו את־אהרן ואת־משׁה ושׁני חיי עמרם שׁבע ושׁלשׁים ומאת שׁנה׃
Shemot 6:21 ובני יצהר קרח ונפג וזכרי׃
Shemot 6:22 ובני עזיאל מישׁאל ואלצפן וסתרי׃
Shemot 6:23 ויקח אהרן את־אלישׁבע בת־עמינדב אחות נחשׁון לו לאשׁה ותלד לו את־נדב ואת־אביהוא את־אלעזר ואת־איתמר׃
Shemot 6:24 ובני קרח אסיר ואלקנה ואביאסף אלה משׁפחת הקרחי׃
Shemot 6:25 ואלעזר בן־אהרן לקח־לו מבנות פוטיאל לו לאשׁה ותלד לו את־פינחס אלה ראשׁי אבות הלוים למשׁפחתם׃
Shemot 6:26 הוא אהרן ומשׁה אשׁר אמר יהוה להם הוציאו את־בני ישׂראל מארץ מצרים על־צבאתם׃
Shemot 6:27 הם המדברים אל־פרעה מלך־מצרים להוציא את־בני־ישׂראל ממצרים הוא משׁה ואהרן׃
Shemot 6:28 ויהי ביום דבר יהוה אל־משׁה בארץ מצרים׃
Shemot 6:29 וידבר יהוה אל־משׁה לאמר אני יהוה דבר אל־פרעה מלך מצרים את כל־אשׁר אני דבר אליך׃
Shemot 6:30 ויאמר משׁה לפני יהוה הן אני ערל שׂפתים ואיך ישׁמע אלי פרעה׃
Shemot 7:1 ויאמר יהוה אל־משׁה ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך׃
Shemot 7:2 אתה תדבר את כל־אשׁר אצוך ואהרן אחיך ידבר אל־פרעה ושׁלח את־בני־ישׂראל מארצו׃
Shemot 7:3 ואני אקשׁה את־לב פרעה והרביתי את־אתתי ואת־מופתי בארץ מצרים׃
Shemot 7:4 ולא־ישׁמע אלכם פרעה ונתתי את־ידי במצרים והוצאתי את־צבאתי את־עמי בני־ישׂראל מארץ מצרים בשׁפטים גדלים׃
Shemot 7:5 וידעו מצרים כי־אני יהוה בנטתי את־ידי על־מצרים והוצאתי את־בני־ישׂראל מתוכם׃
Shemot 7:6 ויעשׂ משׁה ואהרן כאשׁר צוה יהוה אתם כן עשׂו׃
Shemot 7:7 ומשׁה בן־שׁמנים שׁנה ואהרן בן־שׁלשׁ ושׁמנים שׁנה בדברם אל־פרעה׃
Shemot 7:8 ויאמר יהוה אל־משׁה ואל־אהרן לאמר׃
Shemot 7:9 כי ידבר אלכם פרעה לאמר תנו לכם מופת ואמרת אל־אהרן קח את־מטך והשׁלך לפני־פרעה יהי לתנין׃
Shemot 7:10 ויבא משׁה ואהרן אל־פרעה ויעשׂו כן כאשׁר צוה יהוה וישׁלך אהרן את־מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו ויהי לתנין׃
Shemot 7:11 ויקרא גם־פרעה לחכמים ולמכשׁפים ויעשׂו גם־הם חרטמי מצרים בלהטיהם כן׃
Shemot 7:12 וישׁליכו אישׁ מטהו ויהיו לתנינם ויבלע מטה־אהרן את־מטתם׃
Shemot 7:13 ויחזק לב פרעה ולא שׁמע אלהם כאשׁר דבר יהוה׃
Shemot 7:14 ויאמר יהוה אל־משׁה כבד לב פרעה מאן לשׁלח העם׃
Shemot 7:15 לך אל־פרעה בבקר הנה יצא המימה ונצבת לקראתו על־שׂפת היאר והמטה אשׁר־נהפך לנחשׁ תקח בידך׃
Shemot 7:16 ואמרת אליו יהוה אלהי העברים שׁלחני אליך לאמר שׁלח את־עמי ויעבדני במדבר והנה לא־שׁמעת עד־כה׃
Shemot 7:17 כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה במטה אשׁר־בידי על־המים אשׁר ביאר ונהפכו לדם׃
Shemot 7:18 והדגה אשׁר־ביאר תמות ובאשׁ היאר ונלאו מצרים לשׁתות מים מן־היאר׃
Shemot 7:19 ויאמר יהוה אל־משׁה אמר אל־אהרן קח מטך ונטה־ידך על־מימי מצרים על־נהרתם על־יאריהם ועל־אגמיהם ועל כל־מקוה מימיהם ויהיו־דם והיה דם בכל־ארץ מצרים ובעצים ובאבנים׃
Shemot 7:20 ויעשׂו־כן משׁה ואהרן כאשׁר צוה יהוה וירם במטה ויך את־המים אשׁר ביאר לעיני פרעה ולעיני עבדיו ויהפכו כל־המים אשׁר־ביאר לדם׃
Shemot 7:21 והדגה אשׁר־ביאר מתה ויבאשׁ היאר ולא־יכלו מצרים לשׁתות מים מן־היאר ויהי הדם בכל־ארץ מצרים׃
Shemot 7:22 ויעשׂו־כן חרטמי מצרים בלטיהם ויחזק לב־פרעה ולא־שׁמע אלהם כאשׁר דבר יהוה׃
Shemot 7:23 ויפן פרעה ויבא אל־ביתו ולא־שׁת לבו גם־לזאת׃
Shemot 7:24 ויחפרו כל־מצרים סביבת היאר מים לשׁתות כי לא יכלו לשׁתת ממימי היאר׃
Shemot 7:25 וימלא שׁבעת ימים אחרי הכות־יהוה את־היאר׃
Shemot 8:1 (7:26) ויאמר יהוה אל־משׁה בא אל־פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה שׁלח את־עמי ויעבדני׃
Shemot 8:2 (7:27) ואם־מאן אתה לשׁלח הנה אנכי נגף את־כל־גבולך בצפרדעים׃
Shemot 8:3 (7:28) ושׁרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משׁכבך ועל־מטתך ובבית עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשׁארותיך׃
Shemot 8:4 (7:29) ובכה ובעמך ובכל־עבדיך יעלו הצפרדעים׃
Shemot 8:5 (8:1) ויאמר יהוה אל־משׁה אמר אל־אהרן נטה את־ידך במטך על־הנהרת על־היארים ועל־האגמים והעל את־הצפרדעים על־ארץ מצרים׃
Shemot 8:6 (8:2) ויט אהרן את־ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את־ארץ מצרים׃
Shemot 8:7 (8:3) ויעשׂו־כן החרטמים בלטיהם ויעלו את־הצפרדעים על־ארץ מצרים׃
Shemot 8:8 (8:4) ויקרא פרעה למשׁה ולאהרן ויאמר העתירו אל־יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשׁלחה את־העם ויזבחו ליהוה׃
Shemot 8:9 (8:5) ויאמר משׁה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך רק ביאר תשׁארנה׃
Shemot 8:10 (8:6) ויאמר למחר ויאמר כדברך למען תדע כי־אין כיהוה אלהינו׃
Shemot 8:11 (8:7) וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשׁארנה׃
Shemot 8:12 (8:8) ויצא משׁה ואהרן מעם פרעה ויצעק משׁה אל־יהוה על־דבר הצפרדעים אשׁר־שׂם לפרעה׃
Shemot 8:13 (8:9) ויעשׂ יהוה כדבר משׁה וימתו הצפרדעים מן־הבתים מן־החצרת ומן־השׂדת׃
Shemot 8:14 (8:10) ויצברו אתם חמרם חמרם ותבאשׁ הארץ׃
Shemot 8:15 (8:11) וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את־לבו ולא שׁמע אלהם כאשׁר דבר יהוה׃
Shemot 8:16 (8:12) ויאמר יהוה אל־משׁה אמר אל־אהרן נטה את־מטך והך את־עפר הארץ והיה לכנם בכל־ארץ מצרים׃
Shemot 8:17 (8:13) ויעשׂו־כן ויט אהרן את־ידו במטהו ויך את־עפר הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה כל־עפר הארץ היה כנים בכל־ארץ מצרים׃
Shemot 8:18 (8:14) ויעשׂו־כן החרטמים בלטיהם להוציא את־הכנים ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה׃
Shemot 8:19 (8:15) ויאמרו החרטמם אל־פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב־פרעה ולא־שׁמע אלהם כאשׁר דבר יהוה׃
Shemot 8:20 (8:16) ויאמר יהוה אל־משׁה השׁכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יוצא המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה שׁלח עמי ויעבדני׃
Shemot 8:21 (8:17) כי אם־אינך משׁלח את־עמי הנני משׁליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את־הערב ומלאו בתי מצרים את־הערב וגם האדמה אשׁר־הם עליה׃
Shemot 8:22 (8:18) והפליתי ביום ההוא את־ארץ גשׁן אשׁר עמי עמד עליה לבלתי היות־שׁם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ׃
Shemot 8:23 (8:19) ושׂמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האת הזה׃
Shemot 8:24 (8:20) ויעשׂ יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל־ארץ מצרים תשׁחת הארץ מפני הערב׃
Shemot 8:25 (8:21) ויקרא פרעה אל־משׁה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם בארץ׃
Shemot 8:26 (8:22) ויאמר משׁה לא נכון לעשׂות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את־תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו׃
Shemot 8:27 (8:23) דרך שׁלשׁת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשׁר יאמר אלינו׃
Shemot 8:28 (8:24) ויאמר פרעה אנכי אשׁלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר רק הרחק לא־תרחיקו ללכת העתירו בעדי׃
Shemot 8:29 (8:25) ויאמר משׁה הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל־יהוה וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר רק אל־יסף פרעה התל לבלתי שׁלח את־העם לזבח ליהוה׃
Shemot 8:30 (8:26) ויצא משׁה מעם פרעה ויעתר אל־יהוה׃
Shemot 8:31 (8:27) ויעשׂ יהוה כדבר משׁה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו לא נשׁאר אחד׃
Shemot 8:32 (8:28) ויכבד פרעה את־לבו גם בפעם הזאת ולא שׁלח את־העם׃
Shemot 9:1 ויאמר יהוה אל־משׁה בא אל־פרעה ודברת אליו כה־אמר יהוה אלהי העברים שׁלח את־עמי ויעבדני׃
Shemot 9:2 כי אם־מאן אתה לשׁלח ועודך מחזיק בם׃
Shemot 9:3 הנה יד־יהוה הויה במקנך אשׁר בשׂדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד׃
Shemot 9:4 והפלה יהוה בין מקנה ישׂראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל־לבני ישׂראל דבר׃
Shemot 9:5 וישׂם יהוה מועד לאמר מחר יעשׂה יהוה הדבר הזה בארץ׃
Shemot 9:6 ויעשׂ יהוה את־הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני־ישׂראל לא־מת אחד׃
Shemot 9:7 וישׁלח פרעה והנה לא־מת ממקנה ישׂראל עד־אחד ויכבד לב פרעה ולא שׁלח את־העם׃
Shemot 9:8 ויאמר יהוה אל־משׁה ואל־אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשׁן וזרקו משׁה השׁמימה לעיני פרעה׃
Shemot 9:9 והיה לאבק על כל־ארץ מצרים והיה על־האדם ועל־הבהמה לשׁחין פרח אבעבעת בכל־ארץ מצרים׃
Shemot 9:10 ויקחו את־פיח הכבשׁן ויעמדו לפני פרעה ויזרק אתו משׁה השׁמימה ויהי שׁחין אבעבעת פרח באדם ובבהמה׃
Shemot 9:11 ולא־יכלו החרטמים לעמד לפני משׁה מפני השׁחין כי־היה השׁחין בחרטמם ובכל־מצרים׃
Shemot 9:12 ויחזק יהוה את־לב פרעה ולא שׁמע אלהם כאשׁר דבר יהוה אל־משׁה׃
Shemot 9:13 ויאמר יהוה אל־משׁה השׁכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה־אמר יהוה אלהי העברים שׁלח את־עמי ויעבדני׃
Shemot 9:14 כי בפעם הזאת אני שׁלח את־כל־מגפתי אל־לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמני בכל־הארץ׃
Shemot 9:15 כי עתה שׁלחתי את־ידי ואך אותך ואת־עמך בדבר ותכחד מן־הארץ׃
Shemot 9:16 ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את־כחי ולמען ספר שׁמי בכל־הארץ׃
Shemot 9:17 עודך מסתולל בעמי לבלתי שׁלחם׃
Shemot 9:18 הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשׁר לא־היה כמהו במצרים למן־היום הוסדה ועד־עתה׃
Shemot 9:19 ועתה שׁלח העז את־מקנך ואת כל־אשׁר לך בשׂדה כל־האדם והבהמה אשׁר־ימצא בשׂדה ולא יאסף הביתה וירד עלהם הברד ומתו׃
Shemot 9:20 הירא את־דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את־עבדיו ואת־מקנהו אל־הבתים׃
Shemot 9:21 ואשׁר לא־שׂם לבו אל־דבר יהוה ויעזב את־עבדיו ואת־מקנהו בשׂדה׃
Shemot 9:22 ויאמר יהוה אל־משׁה נטה את־ידך על־השׁמים ויהי ברד בכל־ארץ מצרים על־האדם ועל־הבהמה ועל כל־עשׂב השׂדה בארץ מצרים׃
Shemot 9:23 ויט משׁה את־מטהו על־השׁמים ויהוה נתן קלת וברד ותהלך אשׁ ארצה וימטר יהוה ברד על־ארץ מצרים׃
Shemot 9:24 ויהי ברד ואשׁ מתלקחת בתוך הברד כבד מאד אשׁר לא־היה כמהו בכל־ארץ מצרים מאז היתה לגוי׃
Shemot 9:25 ויך הברד בכל־ארץ מצרים את כל־אשׁר בשׂדה מאדם ועד־בהמה ואת כל־עשׂב השׂדה הכה הברד ואת־כל־עץ השׂדה שׁבר׃
Shemot 9:26 רק בארץ גשׁן אשׁר־שׁם בני ישׂראל לא היה ברד׃
Shemot 9:27 וישׁלח פרעה ויקרא למשׁה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשׁעים׃
Shemot 9:28 העתירו אל־יהוה ורב מהית קלת אלהים וברד ואשׁלחה אתכם ולא תספון לעמד׃
Shemot 9:29 ויאמר אליו משׁה כצאתי את־העיר אפרשׂ את־כפי אל־יהוה הקלות יחדלון והברד לא יהיה־עוד למען תדע כי ליהוה הארץ׃
Shemot 9:30 ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני יהוה אלהים׃
Shemot 9:31 והפשׁתה והשׂערה נכתה כי השׂערה אביב והפשׁתה גבעל׃
Shemot 9:32 והחטה והכסמת לא נכו כי אפילת הנה׃
Shemot 9:33 ויצא משׁה מעם פרעה את־העיר ויפרשׂ כפיו אל־יהוה ויחדלו הקלות והברד ומטר לא־נתך ארצה׃
Shemot 9:34 וירא פרעה כי־חדל המטר והברד והקלת ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו׃
Shemot 9:35 ויחזק לב פרעה ולא שׁלח את־בני ישׂראל כאשׁר דבר יהוה ביד־משׁה׃
Shemot 6:2 וידבר אלהים אל־משׁה ויאמר אליו אני יהוה׃
Shemot 6:3 וארא אל־אברהם אל־יצחק ואל־יעקב באל שׁדי ושׁמי יהוה לא נודעתי להם׃
Shemot 6:4 וגם הקמתי את־בריתי אתם לתת להם את־ארץ כנען את ארץ מגריהם אשׁר־גרו בה׃
Shemot 6:5 וגם אני שׁמעתי את־נאקת בני ישׂראל אשׁר מצרים מעבדים אתם ואזכר את־בריתי׃
Shemot 6:6 לכן אמר לבני־ישׂראל אני יהוה והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשׁפטים גדלים׃
Shemot 6:7 ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני יהוה אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים׃
Shemot 6:8 והבאתי אתכם אל־הארץ אשׁר נשׂאתי את־ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשׁה אני יהוה׃
Shemot 6:9 וידבר משׁה כן אל־בני ישׂראל ולא שׁמעו אל־משׁה מקצר רוח ומעבדה קשׁה׃
Shemot 6:10 וידבר יהוה אל־משׁה לאמר׃
Shemot 6:11 בא דבר אל־פרעה מלך מצרים וישׁלח את־בני־ישׂראל מארצו׃
Shemot 6:12 וידבר משׁה לפני יהוה לאמר הן בני־ישׂראל לא־שׁמעו אלי ואיך ישׁמעני פרעה ואני ערל שׂפתים׃
Shemot 6:13 וידבר יהוה אל־משׁה ואל־אהרן ויצום אל־בני ישׂראל ואל־פרעה מלך מצרים להוציא את־בני־ישׂראל מארץ מצרים׃
Shemot 6:14 אלה ראשׁי בית־אבתם בני ראובן בכר ישׂראל חנוך ופלוא חצרן וכרמי אלה משׁפחת ראובן׃
Shemot 6:15 ובני שׁמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושׁאול בן־הכנענית אלה משׁפחת שׁמעון׃
Shemot 6:16 ואלה שׁמות בני־לוי לתלדתם גרשׁון וקהת ומררי ושׁני חיי לוי שׁבע ושׁלשׁים ומאת שׁנה׃
Shemot 6:17 בני גרשׁון לבני ושׁמעי למשׁפחתם׃
Shemot 6:18 ובני קהת עמרם ויצהר וחברון ועזיאל ושׁני חיי קהת שׁלשׁ ושׁלשׁים ומאת שׁנה׃
Shemot 6:19 ובני מררי מחלי ומושׁי אלה משׁפחת הלוי לתלדתם׃
Shemot 6:20 ויקח עמרם את־יוכבד דדתו לו לאשׁה ותלד לו את־אהרן ואת־משׁה ושׁני חיי עמרם שׁבע ושׁלשׁים ומאת שׁנה׃
Shemot 6:21 ובני יצהר קרח ונפג וזכרי׃
Shemot 6:22 ובני עזיאל מישׁאל ואלצפן וסתרי׃
Shemot 6:23 ויקח אהרן את־אלישׁבע בת־עמינדב אחות נחשׁון לו לאשׁה ותלד לו את־נדב ואת־אביהוא את־אלעזר ואת־איתמר׃
Shemot 6:24 ובני קרח אסיר ואלקנה ואביאסף אלה משׁפחת הקרחי׃
Shemot 6:25 ואלעזר בן־אהרן לקח־לו מבנות פוטיאל לו לאשׁה ותלד לו את־פינחס אלה ראשׁי אבות הלוים למשׁפחתם׃
Shemot 6:26 הוא אהרן ומשׁה אשׁר אמר יהוה להם הוציאו את־בני ישׂראל מארץ מצרים על־צבאתם׃
Shemot 6:27 הם המדברים אל־פרעה מלך־מצרים להוציא את־בני־ישׂראל ממצרים הוא משׁה ואהרן׃
Shemot 6:28 ויהי ביום דבר יהוה אל־משׁה בארץ מצרים׃
Shemot 6:29 וידבר יהוה אל־משׁה לאמר אני יהוה דבר אל־פרעה מלך מצרים את כל־אשׁר אני דבר אליך׃
Shemot 6:30 ויאמר משׁה לפני יהוה הן אני ערל שׂפתים ואיך ישׁמע אלי פרעה׃
Shemot 7:1 ויאמר יהוה אל־משׁה ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך׃
Shemot 7:2 אתה תדבר את כל־אשׁר אצוך ואהרן אחיך ידבר אל־פרעה ושׁלח את־בני־ישׂראל מארצו׃
Shemot 7:3 ואני אקשׁה את־לב פרעה והרביתי את־אתתי ואת־מופתי בארץ מצרים׃
Shemot 7:4 ולא־ישׁמע אלכם פרעה ונתתי את־ידי במצרים והוצאתי את־צבאתי את־עמי בני־ישׂראל מארץ מצרים בשׁפטים גדלים׃
Shemot 7:5 וידעו מצרים כי־אני יהוה בנטתי את־ידי על־מצרים והוצאתי את־בני־ישׂראל מתוכם׃
Shemot 7:6 ויעשׂ משׁה ואהרן כאשׁר צוה יהוה אתם כן עשׂו׃
Shemot 7:7 ומשׁה בן־שׁמנים שׁנה ואהרן בן־שׁלשׁ ושׁמנים שׁנה בדברם אל־פרעה׃
Shemot 7:8 ויאמר יהוה אל־משׁה ואל־אהרן לאמר׃
Shemot 7:9 כי ידבר אלכם פרעה לאמר תנו לכם מופת ואמרת אל־אהרן קח את־מטך והשׁלך לפני־פרעה יהי לתנין׃
Shemot 7:10 ויבא משׁה ואהרן אל־פרעה ויעשׂו כן כאשׁר צוה יהוה וישׁלך אהרן את־מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו ויהי לתנין׃
Shemot 7:11 ויקרא גם־פרעה לחכמים ולמכשׁפים ויעשׂו גם־הם חרטמי מצרים בלהטיהם כן׃
Shemot 7:12 וישׁליכו אישׁ מטהו ויהיו לתנינם ויבלע מטה־אהרן את־מטתם׃
Shemot 7:13 ויחזק לב פרעה ולא שׁמע אלהם כאשׁר דבר יהוה׃
Shemot 7:14 ויאמר יהוה אל־משׁה כבד לב פרעה מאן לשׁלח העם׃
Shemot 7:15 לך אל־פרעה בבקר הנה יצא המימה ונצבת לקראתו על־שׂפת היאר והמטה אשׁר־נהפך לנחשׁ תקח בידך׃
Shemot 7:16 ואמרת אליו יהוה אלהי העברים שׁלחני אליך לאמר שׁלח את־עמי ויעבדני במדבר והנה לא־שׁמעת עד־כה׃
Shemot 7:17 כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה במטה אשׁר־בידי על־המים אשׁר ביאר ונהפכו לדם׃
Shemot 7:18 והדגה אשׁר־ביאר תמות ובאשׁ היאר ונלאו מצרים לשׁתות מים מן־היאר׃
Shemot 7:19 ויאמר יהוה אל־משׁה אמר אל־אהרן קח מטך ונטה־ידך על־מימי מצרים על־נהרתם על־יאריהם ועל־אגמיהם ועל כל־מקוה מימיהם ויהיו־דם והיה דם בכל־ארץ מצרים ובעצים ובאבנים׃
Shemot 7:20 ויעשׂו־כן משׁה ואהרן כאשׁר צוה יהוה וירם במטה ויך את־המים אשׁר ביאר לעיני פרעה ולעיני עבדיו ויהפכו כל־המים אשׁר־ביאר לדם׃
Shemot 7:21 והדגה אשׁר־ביאר מתה ויבאשׁ היאר ולא־יכלו מצרים לשׁתות מים מן־היאר ויהי הדם בכל־ארץ מצרים׃
Shemot 7:22 ויעשׂו־כן חרטמי מצרים בלטיהם ויחזק לב־פרעה ולא־שׁמע אלהם כאשׁר דבר יהוה׃
Shemot 7:23 ויפן פרעה ויבא אל־ביתו ולא־שׁת לבו גם־לזאת׃
Shemot 7:24 ויחפרו כל־מצרים סביבת היאר מים לשׁתות כי לא יכלו לשׁתת ממימי היאר׃
Shemot 7:25 וימלא שׁבעת ימים אחרי הכות־יהוה את־היאר׃
Shemot 8:1 (7:26) ויאמר יהוה אל־משׁה בא אל־פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה שׁלח את־עמי ויעבדני׃
Shemot 8:2 (7:27) ואם־מאן אתה לשׁלח הנה אנכי נגף את־כל־גבולך בצפרדעים׃
Shemot 8:3 (7:28) ושׁרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משׁכבך ועל־מטתך ובבית עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשׁארותיך׃
Shemot 8:4 (7:29) ובכה ובעמך ובכל־עבדיך יעלו הצפרדעים׃
Shemot 8:5 (8:1) ויאמר יהוה אל־משׁה אמר אל־אהרן נטה את־ידך במטך על־הנהרת על־היארים ועל־האגמים והעל את־הצפרדעים על־ארץ מצרים׃
Shemot 8:6 (8:2) ויט אהרן את־ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את־ארץ מצרים׃
Shemot 8:7 (8:3) ויעשׂו־כן החרטמים בלטיהם ויעלו את־הצפרדעים על־ארץ מצרים׃
Shemot 8:8 (8:4) ויקרא פרעה למשׁה ולאהרן ויאמר העתירו אל־יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשׁלחה את־העם ויזבחו ליהוה׃
Shemot 8:9 (8:5) ויאמר משׁה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך רק ביאר תשׁארנה׃
Shemot 8:10 (8:6) ויאמר למחר ויאמר כדברך למען תדע כי־אין כיהוה אלהינו׃
Shemot 8:11 (8:7) וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשׁארנה׃
Shemot 8:12 (8:8) ויצא משׁה ואהרן מעם פרעה ויצעק משׁה אל־יהוה על־דבר הצפרדעים אשׁר־שׂם לפרעה׃
Shemot 8:13 (8:9) ויעשׂ יהוה כדבר משׁה וימתו הצפרדעים מן־הבתים מן־החצרת ומן־השׂדת׃
Shemot 8:14 (8:10) ויצברו אתם חמרם חמרם ותבאשׁ הארץ׃
Shemot 8:15 (8:11) וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את־לבו ולא שׁמע אלהם כאשׁר דבר יהוה׃
Shemot 8:16 (8:12) ויאמר יהוה אל־משׁה אמר אל־אהרן נטה את־מטך והך את־עפר הארץ והיה לכנם בכל־ארץ מצרים׃
Shemot 8:17 (8:13) ויעשׂו־כן ויט אהרן את־ידו במטהו ויך את־עפר הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה כל־עפר הארץ היה כנים בכל־ארץ מצרים׃
Shemot 8:18 (8:14) ויעשׂו־כן החרטמים בלטיהם להוציא את־הכנים ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה׃
Shemot 8:19 (8:15) ויאמרו החרטמם אל־פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב־פרעה ולא־שׁמע אלהם כאשׁר דבר יהוה׃
Shemot 8:20 (8:16) ויאמר יהוה אל־משׁה השׁכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יוצא המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה שׁלח עמי ויעבדני׃
Shemot 8:21 (8:17) כי אם־אינך משׁלח את־עמי הנני משׁליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את־הערב ומלאו בתי מצרים את־הערב וגם האדמה אשׁר־הם עליה׃
Shemot 8:22 (8:18) והפליתי ביום ההוא את־ארץ גשׁן אשׁר עמי עמד עליה לבלתי היות־שׁם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ׃
Shemot 8:23 (8:19) ושׂמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האת הזה׃
Shemot 8:24 (8:20) ויעשׂ יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל־ארץ מצרים תשׁחת הארץ מפני הערב׃
Shemot 8:25 (8:21) ויקרא פרעה אל־משׁה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם בארץ׃
Shemot 8:26 (8:22) ויאמר משׁה לא נכון לעשׂות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את־תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו׃
Shemot 8:27 (8:23) דרך שׁלשׁת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשׁר יאמר אלינו׃
Shemot 8:28 (8:24) ויאמר פרעה אנכי אשׁלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר רק הרחק לא־תרחיקו ללכת העתירו בעדי׃
Shemot 8:29 (8:25) ויאמר משׁה הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל־יהוה וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר רק אל־יסף פרעה התל לבלתי שׁלח את־העם לזבח ליהוה׃
Shemot 8:30 (8:26) ויצא משׁה מעם פרעה ויעתר אל־יהוה׃
Shemot 8:31 (8:27) ויעשׂ יהוה כדבר משׁה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו לא נשׁאר אחד׃
Shemot 8:32 (8:28) ויכבד פרעה את־לבו גם בפעם הזאת ולא שׁלח את־העם׃
Shemot 9:1 ויאמר יהוה אל־משׁה בא אל־פרעה ודברת אליו כה־אמר יהוה אלהי העברים שׁלח את־עמי ויעבדני׃
Shemot 9:2 כי אם־מאן אתה לשׁלח ועודך מחזיק בם׃
Shemot 9:3 הנה יד־יהוה הויה במקנך אשׁר בשׂדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד׃
Shemot 9:4 והפלה יהוה בין מקנה ישׂראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל־לבני ישׂראל דבר׃
Shemot 9:5 וישׂם יהוה מועד לאמר מחר יעשׂה יהוה הדבר הזה בארץ׃
Shemot 9:6 ויעשׂ יהוה את־הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני־ישׂראל לא־מת אחד׃
Shemot 9:7 וישׁלח פרעה והנה לא־מת ממקנה ישׂראל עד־אחד ויכבד לב פרעה ולא שׁלח את־העם׃
Shemot 9:8 ויאמר יהוה אל־משׁה ואל־אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשׁן וזרקו משׁה השׁמימה לעיני פרעה׃
Shemot 9:9 והיה לאבק על כל־ארץ מצרים והיה על־האדם ועל־הבהמה לשׁחין פרח אבעבעת בכל־ארץ מצרים׃
Shemot 9:10 ויקחו את־פיח הכבשׁן ויעמדו לפני פרעה ויזרק אתו משׁה השׁמימה ויהי שׁחין אבעבעת פרח באדם ובבהמה׃
Shemot 9:11 ולא־יכלו החרטמים לעמד לפני משׁה מפני השׁחין כי־היה השׁחין בחרטמם ובכל־מצרים׃
Shemot 9:12 ויחזק יהוה את־לב פרעה ולא שׁמע אלהם כאשׁר דבר יהוה אל־משׁה׃
Shemot 9:13 ויאמר יהוה אל־משׁה השׁכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה־אמר יהוה אלהי העברים שׁלח את־עמי ויעבדני׃
Shemot 9:14 כי בפעם הזאת אני שׁלח את־כל־מגפתי אל־לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמני בכל־הארץ׃
Shemot 9:15 כי עתה שׁלחתי את־ידי ואך אותך ואת־עמך בדבר ותכחד מן־הארץ׃
Shemot 9:16 ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את־כחי ולמען ספר שׁמי בכל־הארץ׃
Shemot 9:17 עודך מסתולל בעמי לבלתי שׁלחם׃
Shemot 9:18 הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשׁר לא־היה כמהו במצרים למן־היום הוסדה ועד־עתה׃
Shemot 9:19 ועתה שׁלח העז את־מקנך ואת כל־אשׁר לך בשׂדה כל־האדם והבהמה אשׁר־ימצא בשׂדה ולא יאסף הביתה וירד עלהם הברד ומתו׃
Shemot 9:20 הירא את־דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את־עבדיו ואת־מקנהו אל־הבתים׃
Shemot 9:21 ואשׁר לא־שׂם לבו אל־דבר יהוה ויעזב את־עבדיו ואת־מקנהו בשׂדה׃
Shemot 9:22 ויאמר יהוה אל־משׁה נטה את־ידך על־השׁמים ויהי ברד בכל־ארץ מצרים על־האדם ועל־הבהמה ועל כל־עשׂב השׂדה בארץ מצרים׃
Shemot 9:23 ויט משׁה את־מטהו על־השׁמים ויהוה נתן קלת וברד ותהלך אשׁ ארצה וימטר יהוה ברד על־ארץ מצרים׃
Shemot 9:24 ויהי ברד ואשׁ מתלקחת בתוך הברד כבד מאד אשׁר לא־היה כמהו בכל־ארץ מצרים מאז היתה לגוי׃
Shemot 9:25 ויך הברד בכל־ארץ מצרים את כל־אשׁר בשׂדה מאדם ועד־בהמה ואת כל־עשׂב השׂדה הכה הברד ואת־כל־עץ השׂדה שׁבר׃
Shemot 9:26 רק בארץ גשׁן אשׁר־שׁם בני ישׂראל לא היה ברד׃
Shemot 9:27 וישׁלח פרעה ויקרא למשׁה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשׁעים׃
Shemot 9:28 העתירו אל־יהוה ורב מהית קלת אלהים וברד ואשׁלחה אתכם ולא תספון לעמד׃
Shemot 9:29 ויאמר אליו משׁה כצאתי את־העיר אפרשׂ את־כפי אל־יהוה הקלות יחדלון והברד לא יהיה־עוד למען תדע כי ליהוה הארץ׃
Shemot 9:30 ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני יהוה אלהים׃
Shemot 9:31 והפשׁתה והשׂערה נכתה כי השׂערה אביב והפשׁתה גבעל׃
Shemot 9:32 והחטה והכסמת לא נכו כי אפילת הנה׃
Shemot 9:33 ויצא משׁה מעם פרעה את־העיר ויפרשׂ כפיו אל־יהוה ויחדלו הקלות והברד ומטר לא־נתך ארצה׃
Shemot 9:34 וירא פרעה כי־חדל המטר והברד והקלת ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו׃
Shemot 9:35 ויחזק לב פרעה ולא שׁלח את־בני ישׂראל כאשׁר דבר יהוה ביד־משׁה׃
Va'era
Shemot 6:2 - 9:35
Shemot 6:2 And Elohim spoke to Moshe and said to him, “I am יהוה.
Shemot 6:3 “And I appeared to Avraham, to Yitzchak, and to Ya`akov̱, as Ěl Shaddai. And by My Name, יהוה, was I not known to them?
Shemot 6:4 “And I also established My covenant with them, to give them the land of Kenaʽan, the land of their sojournings, in which they have sojourned.
Shemot 6:5 “And I have also heard the groaning of the children of Yisra’ĕl whom the Mitsrites are enslaving, and I have remembered My covenant.
Shemot 6:6 “Say, therefore, to the children of Yisra’ĕl, ‘I am יהוה, and I shall bring you out from under the burdens of the Mitsrites, and shall deliver you from their enslaving, and shall redeem you with an outstretched arm, and with great judgments,
Shemot 6:7 and shall take you as My people, and I shall be your Elohim. And you shall know that I am יהוה your Elohim who is bringing you out from under the burdens of the Mitsrites.
Shemot 6:8 ‘And I shall bring you into the land which I swore to give to Avraham, to Yitzchak, and to Ya`akov̱, to give it to you as an inheritance. I am יהוה.’ ”
Shemot 6:9 And Moshe spoke thus to the children of Yisra’ĕl, but they did not listen to Moshe, because of shortness of spirit, and from hard slavery.
Shemot 6:10 And יהוה spoke to Moshe, saying,
Shemot 6:11 “Go in, speak to Pharaoh sovereign of Mitsrayim, to let the children of Yisra’ĕl go out of his land.”
Shemot 6:12 And Moshe spoke before יהוה, saying, “The children of Yisra’ĕl have not listened to me, and why would Pharaoh listen to me, for I am of uncircumcised lips?”
Shemot 6:13 And יהוה spoke to Moshe and to Aharon, and gave them a command for the children of Yisra’ĕl and for Pharaoh, sovereign of Mitsrayim, to bring the children of Yisra’ĕl out of the land of Mitsrayim.
Shemot 6:14 These are the heads of their fathers’ houses: The sons of Re’uḇĕn, the first-born of Yisra’ĕl: Ḥanoḵ and Pallu, Ḥetsron and Karmi. These are the clans of Re’uḇĕn.
Shemot 6:15 And the sons of Shimʽon: Yemu’ĕl, and Yamin, and Ohaḏ, and Yaḵin, and Tsoḥar, and Sha’ul the son of a Kenaʽanite woman. These are the clans of Shimʽon.
Shemot 6:16 These are the names of the sons of Lĕwi according to their generations: Gĕreshon, and Qehath, and Merari. And the years of the life of Lĕwi were one hundred and thirty-seven.
Shemot 6:17 The sons of Gĕreshon: Liḇni and Shimʽi according to their clans.
Shemot 6:18 And the sons of Qehath: Amram, and Yitshar, and Ḥeḇron, and Uzzi’ĕl. And the years of the life of Qehath were one hundred and thirty-three.
Shemot 6:19 And the sons of Merari: Maḥli and Mushi. These are the clans of Lĕwi according to their generations.
Shemot 6:20 And Amram took for himself Yoḵeḇeḏ, his father’s sister, as wife. And she bore him Aharon and Moshe. And the years of the life of Amram were one hundred and thirty-seven.
Shemot 6:21 And the sons of Yitshar: Qoraḥ, and Nepheḡ, and Ziḵri.
Shemot 6:22 And the sons of Uzzi’ĕl: Misha’ĕl, and Eltsaphan, and Sithri.
Shemot 6:23 Aharon took to himself Elisheḇa, daughter of Amminaḏaḇ, sister of Naḥshon, as wife. And she bore him Naḏaḇ, and Aḇihu, Elʽazar, and Ithamar.
Shemot 6:24 And the sons of Qoraḥ: Assir, Elqanah, and Aḇiyasaph. These are the clans of the Qorḥites.
Shemot 6:25 And Elʽazar, Aharon’s son, took for himself one of the daughters of Puti’ĕl as wife. And she bore him Pineḥas. These are the heads of the fathers of the Lĕwites according to their clans.
Shemot 6:26 This is Aharon, and Moshe, to whom יהוה said, “Bring out the children of Yisra’ĕl from the land of Mitsrayim according to their divisions.”
Shemot 6:27 They were the ones who spoke to Pharaoh sovereign of Mitsrayim, to bring out the children of Yisra’ĕl from Mitsrayim. This is Moshe, and Aharon.
Shemot 6:28 And it came to be, on the day when יהוה spoke to Moshe in the land of Mitsrayim,
Shemot 6:29 that יהוה spoke to Moshe, saying, “I am יהוה. Speak to Pharaoh sovereign of Mitsrayim all that I say to you.”
Shemot 6:30 And Moshe said before יהוה, “See, I am of uncircumcised lips, and why would Pharaoh listen to me?”
Shemot 7:1 So יהוה said to Moshe, “See, I have made you an elohim1 to Pharaoh, and Aharon your brother is your Navi. Footnote: 1Or mighty one – see footnote at 4:16.
Shemot 7:2 “You shall speak all that I command you, and Aharon your brother shall speak to Pharaoh, to let the children of Yisra’ĕl go out of his land.
Shemot 7:3 “But I am going to harden the heart of Pharaoh, and shall increase My signs and My wonders in the land of Mitsrayim.
Shemot 7:4 “And Pharaoh is not going to listen to you, and I shall lay My hand on Mitsrayim, and bring My divisions and My people, the children of Yisra’ĕl, out of the land of Mitsrayim by great judgments.
Shemot 7:5 “And the Mitsrites shall know that I am יהוה, when I stretch out My hand on Mitsrayim. And I shall bring the children of Yisra’ĕl out from among them.”
Shemot 7:6 And Moshe and Aharon did as יהוה commanded them, so they did.
Shemot 7:7 Now Moshe was eighty years old and Aharon eighty-three years old when they spoke to Pharaoh.
Shemot 7:8 And יהוה spoke to Moshe and to Aharon, saying,
Shemot 7:9 “When Pharaoh speaks to you, saying, ‘Show a miracle for yourselves,’ then you shall say to Aharon, ‘Take your rod and throw it before Pharaoh, and let it become a serpent.’ ”
Shemot 7:10 So Moshe and Aharon went in to Pharaoh, and they did so, as יהוה commanded. And Aharon threw his rod before Pharaoh and before his servants, and it became a serpent.
Shemot 7:11 But Pharaoh also called the wise men and the practisers of witchcraft. And they, the magicians of Mitsrayim, also did so with their magic.
Shemot 7:12 And they, each one, threw down his rod, and they became serpents. But the rod of Aharon swallowed up their rods.
Shemot 7:13 And Pharaoh’s heart was hardened, and he did not listen to them, as יהוה had said.
Shemot 7:14 And יהוה said to Moshe, “The heart of Pharaoh is hard, he refuses to let the people go.
Shemot 7:15 “Go to Pharaoh in the morning, as he goes out to the water, and you shall stand by the river’s bank to meet him. And take in your hand the rod which was turned into a serpent.
Shemot 7:16 “And you shall say to him, ‘יהוה the Elohim of the Heḇrews has sent me to you, saying, “Let My people go, so that they serve Me in the wilderness,” but see, until now you have not listened!
Shemot 7:17 ‘Thus said יהוה, “By this you know that I am יהוה. See, I am striking the waters which are in the river with the rod that is in my hand, and they shall be turned to blood,
Shemot 7:18 and the fish in the river shall die. And the river shall stink, and the Mitsrites shall find it impossible to drink the water of the river.” ’ ”
Shemot 7:19 And יהוה spoke to Moshe, “Say to Aharon, ‘Take your rod and stretch out your hand over the waters of Mitsrayim, over their streams, over their rivers, over their ponds, and over all their pools of water, that they become blood. And there shall be blood in all the land of Mitsrayim, both in wooden and in stone containers.’ ”
Shemot 7:20 And Moshe and Aharon did so, as יהוה commanded. And he lifted up the rod and struck the waters that were in the river, in the eyes of Pharaoh and in the eyes of his servants. And all the waters that were in the river were turned to blood.
Shemot 7:21 And the fish that were in the river died, and the river stank, and the Mitsrites were unable to drink the water of the river. And the blood was in all the land of Mitsrayim.
Shemot 7:22 And the magicians of Mitsrayim did the same with their magic. And the heart of Pharaoh was hardened, and he did not listen to them, as יהוה had said.
Shemot 7:23 And Pharaoh turned and went into his house, and his heart was not moved by this either.
Shemot 7:24 And all the Mitsrites dug all around the river for water to drink, for they were unable to drink the water of the river.
Shemot 7:25 And seven days were completed after יהוה had struck the river.
Shemot 8:1 And יהוה spoke to Moshe, “Go to Pharaoh and say to him, ‘Thus said יהוה, “Let My people go, so that they serve Me.
Shemot 8:2 “But if you refuse to let them go, see, I am smiting your entire border with frogs.
Shemot 8:3 “And the river shall swarm with frogs, which shall go up and shall come into your house, and into your bedroom, and on your bed, and into the houses of your servants, and on your people, and into your ovens, and into your kneading bowls,
Shemot 8:4 and the frogs shall come up on you and on your people and on all your servants.” ’ ”
Shemot 8:5 And יהוה said to Moshe, “Say to Aharon, ‘Stretch out your hand with your rod over the streams, over the rivers, and over the ponds, and cause frogs to come up on the land of Mitsrayim.’ ”
Shemot 8:6 So Aharon stretched out his hand over the waters of Mitsrayim, and the frogs came up, and covered the land of Mitsrayim.
Shemot 8:7 And the magicians did so with their magic, and brought up frogs on the land of Mitsrayim.
Shemot 8:8 Pharaoh then called for Moshe and Aharon, and said, “Pray to יהוה to take away the frogs from me and from my people, and I shall let the people go to slaughter to יהוה.”
Shemot 8:9 And Moshe said to Pharaoh, “Explain yourself to me: When am I to pray for you, and for your servants, and for your people, to destroy the frogs from you and your houses, and remain only in the river?”
Shemot 8:10 So he said, “Tomorrow.” And he said, “Let it be according to your word, so that you know that there is no one like יהוה our Elohim.
Shemot 8:11 “And the frogs shall turn aside from you, and from your houses, and from your servants, and from your people – they shall remain in the river only.”
Shemot 8:12 And Moshe and Aharon went out from Pharaoh. And Moshe cried out to יהוה concerning the frogs which He had brought against Pharaoh.
Shemot 8:13 And יהוה did according to the word of Moshe. And the frogs died out of the houses, out of the courtyards, and out of the fields.
Shemot 8:14 And they gathered them together in heaps, and the land stank.
Shemot 8:15 And when Pharaoh saw that there was relief, he hardened his heart and did not listen to them, as יהוה had said.
Shemot 8:16 And יהוה said to Moshe, “Say to Aharon, ‘Stretch out your rod, and strike the dust of the land, so that it becomes gnats in all the land of Mitsrayim.’ ”
Shemot 8:17 And they did so, and Aharon stretched out his hand with his rod and struck the dust of the earth, and it became gnats on man and beast. All the dust of the land became gnats in all the land of Mitsrayim.
Shemot 8:18 And the magicians did similarly with their magic to bring forth gnats, but they were unable. And there were gnats on man and beast.
Shemot 8:19 The magicians then said to Pharaoh, “This is the finger of Elohim!” But the heart of Pharaoh was hardened, and he did not listen to them, as יהוה had said.
Shemot 8:20 And יהוה said to Moshe, “Rise early in the morning and stand before Pharaoh as he comes out to the water, and say to him, ‘Thus said יהוה, “Let My people go, so that they serve Me.
Shemot 8:21 “Or else, if you do not let My people go, see, I am sending swarms of flies on you and your servants, and on your people and into your houses. And the houses of the Mitsrites shall be filled with swarms of flies, and also the ground on which they stand.
Shemot 8:22 “And in that day I shall separate the land of Goshen, in which My people dwell, that no swarms of flies shall be there, so that you know that I am יהוה in the midst of the land.
Shemot 8:23 “And I shall put a distinction between My people and your people. Tomorrow this sign shall be.” ’ ”
Shemot 8:24 And יהוה did so, and thick swarms of flies came into the house of Pharaoh, and into his servants’ houses, and into all the land of Mitsrayim, and the land was ruined because of the swarms of flies.
Shemot 8:25 Pharaoh then called for Moshe and Aharon, and said, “Go, slaughter to your Elohim in the land.”
Shemot 8:26 And Moshe said, “It is not right to do so, for we would be slaughtering the abomination of the Mitsrites to יהוה our Elohim. See, if we slaughter the abomination of the Mitsrites before their eyes, would they not stone us?
Shemot 8:27 “Let us go three days’ journey into the wilderness, then we shall slaughter to יהוה our Elohim, as He commands us.”
Shemot 8:28 And Pharaoh said, “I am letting you go, then you shall slaughter to יהוה your Elohim in the wilderness. Only, do not go very far away! Pray for me.”
Shemot 8:29 And Moshe said, “See, when I leave you I shall pray to יהוה, and tomorrow the swarms of flies shall depart from Pharaoh, from his servants, and from his people. But do not let Pharaoh again deceive, not to let the people go to slaughter to יהוה.”
Shemot 8:30 And Moshe went out from Pharaoh and prayed to יהוה.
Shemot 8:31 And יהוה did according to the word of Moshe and removed the swarms of flies from Pharaoh, from his servants, and from his people. Not one remained.
Shemot 8:32 But Pharaoh hardened his heart at this time too, and did not let the people go.
Shemot 9:1 And יהוה said to Moshe, “Go in to Pharaoh and speak to him, ‘Thus said יהוה Elohim of the Heḇrews, “Let My people go, so that they serve Me.
Shemot 9:2 “For if you refuse to let them go, and still hold them,
Shemot 9:3 see, the hand of יהוה is on your livestock in the field, on the horses, on the donkeys, on the camels, on the cattle, and on the sheep – a very grievous pestilence.
Shemot 9:4 “And יהוה shall separate between the livestock of Yisra’ĕl and the livestock of Mitsrayim, and let no matter die of all that belongs to the children of Yisra’ĕl.” ’ ”
Shemot 9:5 And יהוה set an appointed time, saying, “Tomorrow יהוה is going to do this word in the land.”
Shemot 9:6 And יהוה did this word on the next day, and all the livestock of Mitsrayim died, but of the livestock of the children of Yisra’ĕl, not one died.
Shemot 9:7 Then Pharaoh sent, and see, not even one of the livestock of the Yisra’ĕlites was dead. But the heart of Pharaoh was hardened, and he did not let the people go.
Shemot 9:8 And יהוה said to Moshe and Aharon, “Fill your hands with ashes from a furnace and let Moshe scatter it toward the heavens before the eyes of Pharaoh.
Shemot 9:9 “And it shall become fine dust in all the land of Mitsrayim, and it shall cause boils that break out in sores on man and beast in all the land of Mitsrayim.”
Shemot 9:10 So they took ashes from the furnace and stood before Pharaoh, and Moshe scattered them toward the heavens. And they caused boils, breaking out in sores on man and beast.
Shemot 9:11 And the magicians were unable to stand before Moshe because of the boils, for the boils were on the magicians and on all the Mitsrites.
Shemot 9:12 But יהוה hardened the heart of Pharaoh, and he did not listen to them, as יהוה had said to Moshe.
Shemot 9:13 And יהוה said to Moshe, “Rise early in the morning and stand before Pharaoh, and say to him, ‘Thus said יהוה Elohim of the Heḇrews, “Let My people go, so that they serve Me,
Shemot 9:14 for at this time I am sending all My plagues unto your heart, and on your servants and on your people, so that you know that there is no one like Me in all the earth.
Shemot 9:15 “Now if I had stretched out My hand and struck you and your people with pestilence, then you would have been cut off from the earth.
Shemot 9:16 “And for this reason I have raised you up, in order to show you My power, and in order to declare My Name in all the earth.
Shemot 9:17 “You still exalt yourself against My people in that you do not let them go!
Shemot 9:18 “See, tomorrow about this time I am causing very heavy hail to rain down, such as has not been in Mitsrayim, from the day of its founding until now.
Shemot 9:19 “And now send, bring your livestock to safety, and all that you have in the field, for the hail shall come down on every man and every beast which is found in the field and is not brought home, and they shall die.” ’ ”
Shemot 9:20 Those among the servants of Pharaoh who feared the word of יהוה made their servants and livestock flee to the houses.
Shemot 9:21 But those who did not set their heart on the word of יהוה left their servants and livestock in the field.
Shemot 9:22 Then יהוה said to Moshe, “Stretch out your hand toward the heavens, and let there be hail in all the land of Mitsrayim – on man, and on beast, and on every plant of the field, throughout the land of Mitsrayim.”
Shemot 9:23 Then Moshe stretched out his rod toward the heavens. And יהוה sent thunder and hail, and fire came down to the earth. And יהוה rained hail on the land of Mitsrayim.
Shemot 9:24 Thus there came to be hail, and fire flashing continually in the midst of the hail, very heavy, such as had not been in all the land of Mitsrayim since it became a nation.
Shemot 9:25 And the hail smote in all the land of Mitsrayim all that was in the field, both man and beast. And the hail smote every plant of the field and broke every tree of the field.
Shemot 9:26 Only in the land of Goshen, where the children of Yisra’ĕl were, there was no hail.
Shemot 9:27 Pharaoh then sent and called for Moshe and for Aharon, and said to them, “I have sinned this time. יהוה is righteous, and my people and I are wrong.
Shemot 9:28 “Pray to יהוה, for there has been enough of the thunder and hail of Elohim. And I am letting you go, so that you stay no longer.”
Shemot 9:29 And Moshe said to him, “As soon as I go out of the city, let me spread out my hands to יהוה, let the thunder cease and the hail be no more, so that you know that the earth belongs to יהוה.
Shemot 9:30 “But as for you and your servants, I know that you do not yet fear before יהוה Elohim.”
Shemot 9:31 And the flax and the barley were smitten, for the barley was in the head and the flax was in bud.
Shemot 9:32 But the wheat and the spelt were not smitten, for they were late crops.
Shemot 9:33 And Moshe went out of the city from Pharaoh and spread out his hands to יהוה, and the thunder and the hail ceased, and the rain was not poured on the earth.
Shemot 9:34 And Pharaoh saw that the rain, and the hail, and the thunder had ceased, yet he sinned again and he hardened his heart, he and his servants.
Shemot 9:35 And the heart of Pharaoh was hardened, and he did not let the children of Yisra’ĕl go, as יהוה had said through Moshe.
Shemot 6:2 And Elohim spoke to Moshe and said to him, “I am יהוה.
Shemot 6:3 “And I appeared to Avraham, to Yitzchak, and to Ya`akov̱, as Ěl Shaddai. And by My Name, יהוה, was I not known to them?
Shemot 6:4 “And I also established My covenant with them, to give them the land of Kenaʽan, the land of their sojournings, in which they have sojourned.
Shemot 6:5 “And I have also heard the groaning of the children of Yisra’ĕl whom the Mitsrites are enslaving, and I have remembered My covenant.
Shemot 6:6 “Say, therefore, to the children of Yisra’ĕl, ‘I am יהוה, and I shall bring you out from under the burdens of the Mitsrites, and shall deliver you from their enslaving, and shall redeem you with an outstretched arm, and with great judgments,
Shemot 6:7 and shall take you as My people, and I shall be your Elohim. And you shall know that I am יהוה your Elohim who is bringing you out from under the burdens of the Mitsrites.
Shemot 6:8 ‘And I shall bring you into the land which I swore to give to Avraham, to Yitzchak, and to Ya`akov̱, to give it to you as an inheritance. I am יהוה.’ ”
Shemot 6:9 And Moshe spoke thus to the children of Yisra’ĕl, but they did not listen to Moshe, because of shortness of spirit, and from hard slavery.
Shemot 6:10 And יהוה spoke to Moshe, saying,
Shemot 6:11 “Go in, speak to Pharaoh sovereign of Mitsrayim, to let the children of Yisra’ĕl go out of his land.”
Shemot 6:12 And Moshe spoke before יהוה, saying, “The children of Yisra’ĕl have not listened to me, and why would Pharaoh listen to me, for I am of uncircumcised lips?”
Shemot 6:13 And יהוה spoke to Moshe and to Aharon, and gave them a command for the children of Yisra’ĕl and for Pharaoh, sovereign of Mitsrayim, to bring the children of Yisra’ĕl out of the land of Mitsrayim.
Shemot 6:14 These are the heads of their fathers’ houses: The sons of Re’uḇĕn, the first-born of Yisra’ĕl: Ḥanoḵ and Pallu, Ḥetsron and Karmi. These are the clans of Re’uḇĕn.
Shemot 6:15 And the sons of Shimʽon: Yemu’ĕl, and Yamin, and Ohaḏ, and Yaḵin, and Tsoḥar, and Sha’ul the son of a Kenaʽanite woman. These are the clans of Shimʽon.
Shemot 6:16 These are the names of the sons of Lĕwi according to their generations: Gĕreshon, and Qehath, and Merari. And the years of the life of Lĕwi were one hundred and thirty-seven.
Shemot 6:17 The sons of Gĕreshon: Liḇni and Shimʽi according to their clans.
Shemot 6:18 And the sons of Qehath: Amram, and Yitshar, and Ḥeḇron, and Uzzi’ĕl. And the years of the life of Qehath were one hundred and thirty-three.
Shemot 6:19 And the sons of Merari: Maḥli and Mushi. These are the clans of Lĕwi according to their generations.
Shemot 6:20 And Amram took for himself Yoḵeḇeḏ, his father’s sister, as wife. And she bore him Aharon and Moshe. And the years of the life of Amram were one hundred and thirty-seven.
Shemot 6:21 And the sons of Yitshar: Qoraḥ, and Nepheḡ, and Ziḵri.
Shemot 6:22 And the sons of Uzzi’ĕl: Misha’ĕl, and Eltsaphan, and Sithri.
Shemot 6:23 Aharon took to himself Elisheḇa, daughter of Amminaḏaḇ, sister of Naḥshon, as wife. And she bore him Naḏaḇ, and Aḇihu, Elʽazar, and Ithamar.
Shemot 6:24 And the sons of Qoraḥ: Assir, Elqanah, and Aḇiyasaph. These are the clans of the Qorḥites.
Shemot 6:25 And Elʽazar, Aharon’s son, took for himself one of the daughters of Puti’ĕl as wife. And she bore him Pineḥas. These are the heads of the fathers of the Lĕwites according to their clans.
Shemot 6:26 This is Aharon, and Moshe, to whom יהוה said, “Bring out the children of Yisra’ĕl from the land of Mitsrayim according to their divisions.”
Shemot 6:27 They were the ones who spoke to Pharaoh sovereign of Mitsrayim, to bring out the children of Yisra’ĕl from Mitsrayim. This is Moshe, and Aharon.
Shemot 6:28 And it came to be, on the day when יהוה spoke to Moshe in the land of Mitsrayim,
Shemot 6:29 that יהוה spoke to Moshe, saying, “I am יהוה. Speak to Pharaoh sovereign of Mitsrayim all that I say to you.”
Shemot 6:30 And Moshe said before יהוה, “See, I am of uncircumcised lips, and why would Pharaoh listen to me?”
Shemot 7:1 So יהוה said to Moshe, “See, I have made you an elohim1 to Pharaoh, and Aharon your brother is your Navi. Footnote: 1Or mighty one – see footnote at 4:16.
Shemot 7:2 “You shall speak all that I command you, and Aharon your brother shall speak to Pharaoh, to let the children of Yisra’ĕl go out of his land.
Shemot 7:3 “But I am going to harden the heart of Pharaoh, and shall increase My signs and My wonders in the land of Mitsrayim.
Shemot 7:4 “And Pharaoh is not going to listen to you, and I shall lay My hand on Mitsrayim, and bring My divisions and My people, the children of Yisra’ĕl, out of the land of Mitsrayim by great judgments.
Shemot 7:5 “And the Mitsrites shall know that I am יהוה, when I stretch out My hand on Mitsrayim. And I shall bring the children of Yisra’ĕl out from among them.”
Shemot 7:6 And Moshe and Aharon did as יהוה commanded them, so they did.
Shemot 7:7 Now Moshe was eighty years old and Aharon eighty-three years old when they spoke to Pharaoh.
Shemot 7:8 And יהוה spoke to Moshe and to Aharon, saying,
Shemot 7:9 “When Pharaoh speaks to you, saying, ‘Show a miracle for yourselves,’ then you shall say to Aharon, ‘Take your rod and throw it before Pharaoh, and let it become a serpent.’ ”
Shemot 7:10 So Moshe and Aharon went in to Pharaoh, and they did so, as יהוה commanded. And Aharon threw his rod before Pharaoh and before his servants, and it became a serpent.
Shemot 7:11 But Pharaoh also called the wise men and the practisers of witchcraft. And they, the magicians of Mitsrayim, also did so with their magic.
Shemot 7:12 And they, each one, threw down his rod, and they became serpents. But the rod of Aharon swallowed up their rods.
Shemot 7:13 And Pharaoh’s heart was hardened, and he did not listen to them, as יהוה had said.
Shemot 7:14 And יהוה said to Moshe, “The heart of Pharaoh is hard, he refuses to let the people go.
Shemot 7:15 “Go to Pharaoh in the morning, as he goes out to the water, and you shall stand by the river’s bank to meet him. And take in your hand the rod which was turned into a serpent.
Shemot 7:16 “And you shall say to him, ‘יהוה the Elohim of the Heḇrews has sent me to you, saying, “Let My people go, so that they serve Me in the wilderness,” but see, until now you have not listened!
Shemot 7:17 ‘Thus said יהוה, “By this you know that I am יהוה. See, I am striking the waters which are in the river with the rod that is in my hand, and they shall be turned to blood,
Shemot 7:18 and the fish in the river shall die. And the river shall stink, and the Mitsrites shall find it impossible to drink the water of the river.” ’ ”
Shemot 7:19 And יהוה spoke to Moshe, “Say to Aharon, ‘Take your rod and stretch out your hand over the waters of Mitsrayim, over their streams, over their rivers, over their ponds, and over all their pools of water, that they become blood. And there shall be blood in all the land of Mitsrayim, both in wooden and in stone containers.’ ”
Shemot 7:20 And Moshe and Aharon did so, as יהוה commanded. And he lifted up the rod and struck the waters that were in the river, in the eyes of Pharaoh and in the eyes of his servants. And all the waters that were in the river were turned to blood.
Shemot 7:21 And the fish that were in the river died, and the river stank, and the Mitsrites were unable to drink the water of the river. And the blood was in all the land of Mitsrayim.
Shemot 7:22 And the magicians of Mitsrayim did the same with their magic. And the heart of Pharaoh was hardened, and he did not listen to them, as יהוה had said.
Shemot 7:23 And Pharaoh turned and went into his house, and his heart was not moved by this either.
Shemot 7:24 And all the Mitsrites dug all around the river for water to drink, for they were unable to drink the water of the river.
Shemot 7:25 And seven days were completed after יהוה had struck the river.
Shemot 8:1 And יהוה spoke to Moshe, “Go to Pharaoh and say to him, ‘Thus said יהוה, “Let My people go, so that they serve Me.
Shemot 8:2 “But if you refuse to let them go, see, I am smiting your entire border with frogs.
Shemot 8:3 “And the river shall swarm with frogs, which shall go up and shall come into your house, and into your bedroom, and on your bed, and into the houses of your servants, and on your people, and into your ovens, and into your kneading bowls,
Shemot 8:4 and the frogs shall come up on you and on your people and on all your servants.” ’ ”
Shemot 8:5 And יהוה said to Moshe, “Say to Aharon, ‘Stretch out your hand with your rod over the streams, over the rivers, and over the ponds, and cause frogs to come up on the land of Mitsrayim.’ ”
Shemot 8:6 So Aharon stretched out his hand over the waters of Mitsrayim, and the frogs came up, and covered the land of Mitsrayim.
Shemot 8:7 And the magicians did so with their magic, and brought up frogs on the land of Mitsrayim.
Shemot 8:8 Pharaoh then called for Moshe and Aharon, and said, “Pray to יהוה to take away the frogs from me and from my people, and I shall let the people go to slaughter to יהוה.”
Shemot 8:9 And Moshe said to Pharaoh, “Explain yourself to me: When am I to pray for you, and for your servants, and for your people, to destroy the frogs from you and your houses, and remain only in the river?”
Shemot 8:10 So he said, “Tomorrow.” And he said, “Let it be according to your word, so that you know that there is no one like יהוה our Elohim.
Shemot 8:11 “And the frogs shall turn aside from you, and from your houses, and from your servants, and from your people – they shall remain in the river only.”
Shemot 8:12 And Moshe and Aharon went out from Pharaoh. And Moshe cried out to יהוה concerning the frogs which He had brought against Pharaoh.
Shemot 8:13 And יהוה did according to the word of Moshe. And the frogs died out of the houses, out of the courtyards, and out of the fields.
Shemot 8:14 And they gathered them together in heaps, and the land stank.
Shemot 8:15 And when Pharaoh saw that there was relief, he hardened his heart and did not listen to them, as יהוה had said.
Shemot 8:16 And יהוה said to Moshe, “Say to Aharon, ‘Stretch out your rod, and strike the dust of the land, so that it becomes gnats in all the land of Mitsrayim.’ ”
Shemot 8:17 And they did so, and Aharon stretched out his hand with his rod and struck the dust of the earth, and it became gnats on man and beast. All the dust of the land became gnats in all the land of Mitsrayim.
Shemot 8:18 And the magicians did similarly with their magic to bring forth gnats, but they were unable. And there were gnats on man and beast.
Shemot 8:19 The magicians then said to Pharaoh, “This is the finger of Elohim!” But the heart of Pharaoh was hardened, and he did not listen to them, as יהוה had said.
Shemot 8:20 And יהוה said to Moshe, “Rise early in the morning and stand before Pharaoh as he comes out to the water, and say to him, ‘Thus said יהוה, “Let My people go, so that they serve Me.
Shemot 8:21 “Or else, if you do not let My people go, see, I am sending swarms of flies on you and your servants, and on your people and into your houses. And the houses of the Mitsrites shall be filled with swarms of flies, and also the ground on which they stand.
Shemot 8:22 “And in that day I shall separate the land of Goshen, in which My people dwell, that no swarms of flies shall be there, so that you know that I am יהוה in the midst of the land.
Shemot 8:23 “And I shall put a distinction between My people and your people. Tomorrow this sign shall be.” ’ ”
Shemot 8:24 And יהוה did so, and thick swarms of flies came into the house of Pharaoh, and into his servants’ houses, and into all the land of Mitsrayim, and the land was ruined because of the swarms of flies.
Shemot 8:25 Pharaoh then called for Moshe and Aharon, and said, “Go, slaughter to your Elohim in the land.”
Shemot 8:26 And Moshe said, “It is not right to do so, for we would be slaughtering the abomination of the Mitsrites to יהוה our Elohim. See, if we slaughter the abomination of the Mitsrites before their eyes, would they not stone us?
Shemot 8:27 “Let us go three days’ journey into the wilderness, then we shall slaughter to יהוה our Elohim, as He commands us.”
Shemot 8:28 And Pharaoh said, “I am letting you go, then you shall slaughter to יהוה your Elohim in the wilderness. Only, do not go very far away! Pray for me.”
Shemot 8:29 And Moshe said, “See, when I leave you I shall pray to יהוה, and tomorrow the swarms of flies shall depart from Pharaoh, from his servants, and from his people. But do not let Pharaoh again deceive, not to let the people go to slaughter to יהוה.”
Shemot 8:30 And Moshe went out from Pharaoh and prayed to יהוה.
Shemot 8:31 And יהוה did according to the word of Moshe and removed the swarms of flies from Pharaoh, from his servants, and from his people. Not one remained.
Shemot 8:32 But Pharaoh hardened his heart at this time too, and did not let the people go.
Shemot 9:1 And יהוה said to Moshe, “Go in to Pharaoh and speak to him, ‘Thus said יהוה Elohim of the Heḇrews, “Let My people go, so that they serve Me.
Shemot 9:2 “For if you refuse to let them go, and still hold them,
Shemot 9:3 see, the hand of יהוה is on your livestock in the field, on the horses, on the donkeys, on the camels, on the cattle, and on the sheep – a very grievous pestilence.
Shemot 9:4 “And יהוה shall separate between the livestock of Yisra’ĕl and the livestock of Mitsrayim, and let no matter die of all that belongs to the children of Yisra’ĕl.” ’ ”
Shemot 9:5 And יהוה set an appointed time, saying, “Tomorrow יהוה is going to do this word in the land.”
Shemot 9:6 And יהוה did this word on the next day, and all the livestock of Mitsrayim died, but of the livestock of the children of Yisra’ĕl, not one died.
Shemot 9:7 Then Pharaoh sent, and see, not even one of the livestock of the Yisra’ĕlites was dead. But the heart of Pharaoh was hardened, and he did not let the people go.
Shemot 9:8 And יהוה said to Moshe and Aharon, “Fill your hands with ashes from a furnace and let Moshe scatter it toward the heavens before the eyes of Pharaoh.
Shemot 9:9 “And it shall become fine dust in all the land of Mitsrayim, and it shall cause boils that break out in sores on man and beast in all the land of Mitsrayim.”
Shemot 9:10 So they took ashes from the furnace and stood before Pharaoh, and Moshe scattered them toward the heavens. And they caused boils, breaking out in sores on man and beast.
Shemot 9:11 And the magicians were unable to stand before Moshe because of the boils, for the boils were on the magicians and on all the Mitsrites.
Shemot 9:12 But יהוה hardened the heart of Pharaoh, and he did not listen to them, as יהוה had said to Moshe.
Shemot 9:13 And יהוה said to Moshe, “Rise early in the morning and stand before Pharaoh, and say to him, ‘Thus said יהוה Elohim of the Heḇrews, “Let My people go, so that they serve Me,
Shemot 9:14 for at this time I am sending all My plagues unto your heart, and on your servants and on your people, so that you know that there is no one like Me in all the earth.
Shemot 9:15 “Now if I had stretched out My hand and struck you and your people with pestilence, then you would have been cut off from the earth.
Shemot 9:16 “And for this reason I have raised you up, in order to show you My power, and in order to declare My Name in all the earth.
Shemot 9:17 “You still exalt yourself against My people in that you do not let them go!
Shemot 9:18 “See, tomorrow about this time I am causing very heavy hail to rain down, such as has not been in Mitsrayim, from the day of its founding until now.
Shemot 9:19 “And now send, bring your livestock to safety, and all that you have in the field, for the hail shall come down on every man and every beast which is found in the field and is not brought home, and they shall die.” ’ ”
Shemot 9:20 Those among the servants of Pharaoh who feared the word of יהוה made their servants and livestock flee to the houses.
Shemot 9:21 But those who did not set their heart on the word of יהוה left their servants and livestock in the field.
Shemot 9:22 Then יהוה said to Moshe, “Stretch out your hand toward the heavens, and let there be hail in all the land of Mitsrayim – on man, and on beast, and on every plant of the field, throughout the land of Mitsrayim.”
Shemot 9:23 Then Moshe stretched out his rod toward the heavens. And יהוה sent thunder and hail, and fire came down to the earth. And יהוה rained hail on the land of Mitsrayim.
Shemot 9:24 Thus there came to be hail, and fire flashing continually in the midst of the hail, very heavy, such as had not been in all the land of Mitsrayim since it became a nation.
Shemot 9:25 And the hail smote in all the land of Mitsrayim all that was in the field, both man and beast. And the hail smote every plant of the field and broke every tree of the field.
Shemot 9:26 Only in the land of Goshen, where the children of Yisra’ĕl were, there was no hail.
Shemot 9:27 Pharaoh then sent and called for Moshe and for Aharon, and said to them, “I have sinned this time. יהוה is righteous, and my people and I are wrong.
Shemot 9:28 “Pray to יהוה, for there has been enough of the thunder and hail of Elohim. And I am letting you go, so that you stay no longer.”
Shemot 9:29 And Moshe said to him, “As soon as I go out of the city, let me spread out my hands to יהוה, let the thunder cease and the hail be no more, so that you know that the earth belongs to יהוה.
Shemot 9:30 “But as for you and your servants, I know that you do not yet fear before יהוה Elohim.”
Shemot 9:31 And the flax and the barley were smitten, for the barley was in the head and the flax was in bud.
Shemot 9:32 But the wheat and the spelt were not smitten, for they were late crops.
Shemot 9:33 And Moshe went out of the city from Pharaoh and spread out his hands to יהוה, and the thunder and the hail ceased, and the rain was not poured on the earth.
Shemot 9:34 And Pharaoh saw that the rain, and the hail, and the thunder had ceased, yet he sinned again and he hardened his heart, he and his servants.
Shemot 9:35 And the heart of Pharaoh was hardened, and he did not let the children of Yisra’ĕl go, as יהוה had said through Moshe.
Subscribe to:
Posts (Atom)
