Yochanan 13-14
Joh 13:1 ולפני חג הפסח כשידע ישוע כי באה שעתו לעבר מן־העולם הזה אל־אביו כאשר אהב את בחיריו אשר בעולם כן אהבם עד־הקץ׃
Joh 13:2 ויהי בסעודת הערב והשטן נתן בלב יהודה בן־שמעון איש קריות למסרו׃
Joh 13:3 וידע ישוע כי נתן אביו את־הכל בידו וכי מאת אלהים בא ואל־אלהים ישוב׃
Joh 13:4 ויקם מעל השלחן ויפשט את־בגדיו ויקח מטפחת ויחגרה׃
Joh 13:5 ואחר יצק מים בכיור ויחל לרחץ את־רגלי תלמידיו ולנגב במטפחת אשר־הוא חגור בה׃
Joh 13:6 ויגש אל־שמעון פטרוס והוא אמר אליו אדני האתה תרחץ את־רגלי׃
Joh 13:7 ויען ישוע ויאמר אליו את אשר אני עשה אינך ידע כעת ואחרי־כן תדע׃
Joh 13:8 ויאמר אליו פטרוס לא־תרחץ את־רגלי לעולם ויען אתו ישוע אם־לא ארחץ אתך אין לך חלק עמי׃
Joh 13:9 ויאמר אליו שמעון פטרוס אדני לא את־רגלי לבד כי גם את־ידי ואת־ראשי׃
Joh 13:10 ויאמר אליו ישוע המרחץ אין־לו לרחץ עוד כי אם־את־רגליו כי כלו טהור הוא ואתם טהורים אך לא כלכם׃
Joh 13:11 כי ידע מי ימסריהו על־כן אמר לא כלכם טהורים׃
Joh 13:12 ויהי אחרי אשר־רחץ את רגליהם וילבש את־בגדיו וישב להסב ויאמר אליהם הידעתם מה הדבר אשר עשיתי לכם׃
Joh 13:13 אתם קראים־לי מורה ואדון והיטבתם אשר דברתם כי־אני הוא׃
Joh 13:14 לכן אם־אני המורה והאדון רחצתי את־רגליכם גם־אתם חיבים לרחץ איש את־רגלי אחיו׃
Joh 13:15 כי מופת נתתי לכם למען תעשו גם־אתם כאשר עשיתי לכם׃
Joh 13:16 אמן אמן אני אמר לכם אין העבד גדול מאדניו ואין השליח גדול משלחו׃
Joh 13:17 אם־ידעתם זאת אשריכם בעשותכם כן׃
Joh 13:18 לא על־כלכם דברתי יודע אני את־אשר בחרתי בהם אך למען ימלא הכתוב אוכל לחמי הגדיל עלי עקב׃
Joh 13:19 מעתה אני אמר לכם בטרם היותה למען תבא והאמנתם כי אני הוא׃
Joh 13:20 אמן אמן אני אמר לכם כי כל־המקבל את אשר אשלחהו אתי מקבל והמקבל אתי מקבל את־שלחי׃
Joh 13:21 ויהי ככלות ישוע לדבר הדברים האלה ויבהל ברוחו ויעד ויאמר אמן אמן אני אמר לכם כי אחד מכם ימסרני׃
Joh 13:22 ויביטו תלמידיו ויתמהו איש אל־רעהו כי נבוכו ולא ידעו על־מי דבר׃
Joh 13:23 ואחד מתלמידיו אשר ישוע אהבו מסב על־חיק ישוע׃
Joh 13:24 וירמז־לו שמעון פטרוס לדרש מי־הוא זה אשר דבר עליו׃
Joh 13:25 ויפל על־לב ישוע ויאמר אליו אדני מי הוא׃
Joh 13:26 ויען ישוע הנה זה הוא אשר־אטבל פרוסתי לתתה לו ויטבל את־פרוסתו ויתן אל־יהודה בן־שמעון איש קריות׃
Joh 13:27 ואחרי בלעו בא השטן אל־קרבו ויאמר אליו ישוע את אשר־תעשה עשה מהרה׃
Joh 13:28 ומן־המסבים לא־ידע איש על־מה דבר אליו כזאת׃
Joh 13:29 כי יש אשר חשבו כי־אמר אליו ישוע קנה־לנו צרכי החג או לתת לאביונים יען אשר כיס הכסף ביד יהודה׃
Joh 13:30 והוא בקחתו את־פרוסת הלחם מהר לצאת החוצה ולילה היה׃
Joh 13:31 הוא יצא וישוע אמר עתה נתפאר בן־האדם והאלהים נתפאר בו׃
Joh 13:32 הן האלהים נתפאר בו וגם יפארנו האלהים בעצמו ובמהרה יפארהו׃
Joh 13:33 בני עוד־מעט מזער אהיה עמכם אתם תבקשוני וכאשר אמרתי אל־היהודים כי אל־אשר אני הולך לא תוכלו לבוא שמה כן אני אמר אליכם עתה׃
Joh 13:34 מצוה חדשה אני נתן לכם אשר תאהבו אטש את־אחיו כאשר אהבתי אתכם כן גם־אתם איש את־אחיו תאהבון׃
Joh 13:35 בזאת ידעו כלם כי תלמידים אתם לי תשכן אהבה ביניכם׃
Joh 13:36 ויאמר אליו פטרוס אדני אנה תלך ויען אתו ישוע אל־אשר אני הולך שמה לא־תוכל עתה ללכת אחרי ואחרי־כן תלך אחרי׃
Joh 13:37 ויאמר אליו פטרוס מדוע לא־אוכל עתה ללכת אחריך הן־נפשי אתן בעד־נפשך׃
Joh 13:38 ויען אתו ישוע התתן נפשך בעד נפשי אמן אמן אני אמר בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃
Joh 14:1 אל־יבהל לבבכם האמינו באלהים וגם בי האמינו׃
Joh 14:2 בבית אבי מדורות רבים ואם־לא כן הייתי אומר לכם הנני הלך להכין לכם מקום׃
Joh 14:3 והיה כי־הלכתי והכינותי לכם מקום שוב אשוב ולקחתי אתכם אלי למען תהיו גם־אתם באשר אני שם׃
Joh 14:4 וידעתם אנה אני הולך ואת־הדרך ידעתם׃
Joh 14:5 ויאמר אליו תומא אדני לא ידענו אנה אתה הלך ואיככה נדע את־הדרך׃
Joh 14:6 ויאמר אליו ישוע אנכי הדרך והאמת והחיים לא־יבא איש אל־האב בלתי על־ידי׃
Joh 14:7 לו־ידעתם אתי גם את־אבי ידעתם ומעתה ידעתם אתו וגם ראיתם אתו׃
Joh 14:8 ויאמר אליו פילפוס אדני הראנו נא את־האב ודי לנו׃
Joh 14:9 ויאמר אליו ישוע זה כמה ימים אנכי אתכם ואתה פילפוס הטרם תדעני הראה אתי ראה את־האב ולמה־זה תאמר הראנו את־האב׃
Joh 14:10 האינך מאמין כי אנכי באבי ואבי בי הדברים אשר אדבר אליכם לא־מנפשי אנכי דבר כי אבי השכן בקרבי הוא עשה את־המעשים׃
Joh 14:11 האמינו לי כי־אנכי באבי ואבי בי ואם־לא האמינו לי בגלל המעשים׃
Joh 14:12 אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי יעשה גם־הוא את־המעשים אשר אנכי עשה וגדלות מאלה יעשה אל־אבי׃
Joh 14:13 וכל־אשר תשאלו בשמי אעשנו יכבד האב בבנו׃
Joh 14:14 כי־תשאלו דבר בשמי אני אעשנו׃
Joh 14:15 אם־אהבתם אתי את־מצותי תשמרו׃
Joh 14:16 ואני אשאלה מאבי והוא יתן לכם פרקליט אחר אשר־ישכן אתכם לנצח׃
Joh 14:17 את־רוח האמת אשר לא־יכל העולם להשיגו באשר לא יראהו ולא ידעהו ואתם ידעתם אתו כי־הוא שכן אתכם ויהיה בקרבכם׃
Joh 14:18 לא אעזבכם יתומים אבואה אליכם׃
Joh 14:19 עוד מעט והעולם לא יוסיף לראות אתי ואתם תראוני כי חי אני וגם־אתם חיה תחיו׃
Joh 14:20 והיה ביום ההוא ידוע תדעו כי־אני באבי ואתם בי ואני בכם׃
Joh 14:21 מי אשר מצותי אתו וישמר אתן הוא אשר אהב אתי ואהבי אהוב לאבי ואני אהבהו ואליו אתודע׃
Joh 14:22 ויאמר אליו יהודה והוא לא איש קריות אדני מה־לך כי תחפץ להתודע אלינו ולא לעולם׃
Joh 14:23 ויען ישוע ויאמר אליו איש כי יאהבני ישמר את־דברי ואבי יאהב אתו ונבואה אליו ונשים מעונתנו אצלו׃
Joh 14:24 ואשר לא יאהבני הוא לא ישמר את־דברי והדבר אשר שמעתם לא־שלי הוא כי אם־של־אבי אשר שלחני׃
Joh 14:25 את־אלה דברתי אליכם בעוד היותי עמכם׃
Joh 14:26 והפרקליט רוח הקדש אשר־ישלח אבי בשמי הוא ילמדכם את־כל ויזכיר את־כל אשר־הגדתי לכם׃
Joh 14:27 שלום אניחן לכם את־שלומי אתן לכם לא כאשר יתן העולם אנכי נתן לכם אל־יבהל לבבכם ואל־יחת׃
Joh 14:28 הלא שמעתם כי אמרתי אליכם אלך ואשובה אליכם לו אהבתם אתי כי־עתה תשמחו בהגידי לכם כי־הלך אני אל־האב כי אבי גדול ממני׃
Joh 14:29 ועתה הנה הגדתי זאת לכם בטרם היותה למען תבא ותאמינו׃
Joh 14:30 לא־ארבה עוד אמרים עמכם כי הנה בא שר העולם הזה ובי אין־לו כל׃
Joh 14:31 אך למען ידע העולם כי אהב אני את־אבי וכאשר צוני אבי כן אעשה קומו ונלכה מזה׃
Showing posts with label Balak. Show all posts
Showing posts with label Balak. Show all posts
Balak Gospel
Yochanan 13-14
Yoch 13:1 It was just before the festival of Pesach, and Yahshua knew that the time had come for him to pass from this world to the Father. Having loved his own people in the world, he loved them to the end.
Yoch 13:2 They were at supper, and the Adversary had already put the desire to betray him into the heart of Y'hudah Ben-Shim`on from K'riot.
Yoch 13:3 Yahshua was aware that the Father had put everything in his power, and that he had come from Elohim and was returning to Elohim.
Yoch 13:4 So he rose from the table, removed his outer garments and wrapped a towel around his waist.
Yoch 13:5 Then he poured some water into a basin and began to wash the feet of the talmidim and wipe them off with the towel wrapped around him.
Yoch 13:6 He came to Shim`on Kefa, who said to him, "Adon! You are washing my feet?"
Yoch 13:7 Yahshua answered him, "You don't understand yet what I am doing, but in time you will understand."
Yoch 13:8 "No!" said Kefa, "You will never wash my feet!" Yahshua answered him, "If I don't wash you, you have no share with me."
Yoch 13:9 "Adon," Shim`on Kefa replied, "not only my feet, but my hands and head too!"
Yoch 13:10 Yahshua said to him, "A man who has had a bath doesn't need to wash, except his feet — his body is already clean. And you people are clean, but not all of you."
Yoch 13:11 (He knew who was betraying him; this is why he said, "Not all of you are clean.")
Yoch 13:12 After he had washed their feet, taken back his clothes and returned to the table, he said to them, "Do you understand what I have done to you?
Yoch 13:13 You call me 'Rabbi' and 'Adon,' and you are right, because I am.
Yoch 13:14 Now if I, the Adonai and Rabbi, have washed your feet, you also should wash each other's feet.
Yoch 13:15 For I have set you an example, so that you may do as I have done to you.
Yoch 13:16 Yes, indeed! I tell you, a slave is not greater than his master, nor is an emissary greater than the one who sent him.
Yoch 13:17 If you know these things, you will be blessed if you do them.
Yoch 13:18 "I'm not talking to all of you — I know which ones I have chosen. But the words of the Tanakh must be fulfilled that say, 'The one eating my bread has turned against me.'
Yoch 13:19 I'm telling you now, before it happens; so that when it does happen, you may believe that I AM [who I say I am].
Yoch 13:20 Yes, indeed! I tell you that a person who receives someone I send receives me, and that anyone who receives me receives the One who sent me."
Yoch 13:21 After saying this, Yahshua, in deep anguish of spirit, declared, "Yes, indeed! I tell you that one of you will betray me."
Yoch 13:22 The talmidim stared at one another, totally mystified — whom could he mean?
Yoch 13:23 One of his talmidim, the one Yahshua particularly loved, was reclining close beside him.
Yoch 13:24 So Shim`on Kefa motioned to him and said, "Ask which one he's talking about."
Yoch 13:25 Leaning against Yahshua's chest, he asked Yahshua, "Adon, who is it?"
Yoch 13:26 Yahshua answered, "It's the one to whom I give this piece of matzah after I dip it in the dish." So he dipped the piece of matzah and gave it to Y'hudah Ben-Shim`on from K'riot.
Yoch 13:27 As soon as Y'hudah took the piece of matzah, the Adversary went into him. "What you are doing, do quickly!" Yahshua said to him.
Yoch 13:28 But no one at the table understood why he had said this to him.
Yoch 13:29 Some thought that since Y'hudah was in charge of the common purse, Yahshua was telling him, "Buy what we need for the festival," or telling him to give something to the poor.
Yoch 13:30 As soon as he had taken the piece of matzah, Y'hudah went out, and it was night.
Yoch 13:31 After Y'hudah had left, Yahshua said, "Now the Son of Man has been glorified, and Elohim has been glorified in him.
Yoch 13:32 If the Son has glorified Elohim, Elohim will himself glorify the Son, and will do so without delay.
Yoch 13:33 Little children, I will be with you only a little longer. You will look for me; and, as I said to the Judeans, 'Where I am going, you cannot come,' now I say it to you as well.
Yoch 13:34 "I am giving you a new command: that you keep on loving each other. In the same way that I have loved you, you are also to keep on loving each other.
Yoch 13:35 Everyone will know that you are my talmidim by the fact that you have love for each other."
Yoch 13:36 Shim`on Kefa said to him, "Adon, where are you going?" Yahshua answered, "Where I am going, you cannot follow me now; but you will follow later."
Yoch 13:37 "Adon," Kefa said to him, "why can't I follow you now? I will lay down my life for you!"
Yoch 13:38 Yahshua answered, "You will lay down your life for me? Yes, indeed! I tell you, before the rooster crows you will disown me three times.
Yoch 14:1 "Don't let yourselves be disturbed. Trust in Elohim and trust in me.
Yoch 14:2 In my Father's house are many places to live. If there weren't, I would have told you; because I am going there to prepare a place for you.
Yoch 14:3 Since I am going and preparing a place for you, I will return to take you with me; so that where I am, you may be also.
Yoch 14:4 Furthermore, you know where I'm going; and you know the way there."
Yoch 14:5 T'oma said to him, "Adon, we don't know where you're going; so how can we know the way?"
Yoch 14:6 Yahshua said, "I AM the Way — and the Truth and the Life; no one comes to the Father except through me.
Yoch 14:7 Because you have known me, you will also know my Father; from now on, you do know him — in fact, you have seen him."
Yoch 14:8 Philip said to him, "Adon, show us the Father, and it will be enough for us."
Yoch 14:9 Yahshua replied to him, "Have I been with you so long without your knowing me, Philip? Whoever has seen me has seen the Father; so how can you say, 'Show us the Father'?
Yoch 14:10 Don't you believe that I am one with the Father, and the Father one with me? What I am telling you, I am not saying on my own initiative; the Father living in me is doing his own works.
Yoch 14:11 Trust me, that I am one with the Father, and the Father one with me. But if you can't, then trust because of the works themselves.
Yoch 14:12 Yes, indeed! I tell you that whoever trusts in me will also do the works I do! Indeed, he will do greater ones, because I am going to the Father.
Yoch 14:13 In fact, whatever you ask for in my name, I will do; so that the Father may be glorified in the Son.
Yoch 14:14 If you ask me for something in my name, I will do it.
Yoch 14:15 "If you love me, you will keep my commands;
Yoch 14:16 and I will ask the Father, and he will give you another comforting Counselor like me, the Spirit of Truth, to be with you forever.
Yoch 14:17 The world cannot receive him, because it neither sees nor knows him. You know him, because he is staying with you and will be one with you.
Yoch 14:18 I will not leave you orphans — I am coming to you.
Yoch 14:19 In just a little while, the world will no longer see me; but you will see me. Because I live, you too will live.
Yoch 14:20 When that day comes, you will know that I am one with my Father, and you with me, and I with you.
Yoch 14:21 Whoever has my commands and keeps them is the one who loves me, and the one who loves me will be loved by my Father, and I will love him and reveal myself to him."
Yoch 14:22 Y'hudah (not the one from K'riot) said to him, "What has happened, Adon, that you are about to reveal yourself to us and not to the world?"
Yoch 14:23 Yahshua answered him, "If someone loves me, he will keep my word; and my Father will love him, and we will come to him and make our home with him.
Yoch 14:24 Someone who doesn't love me doesn't keep my words — and the word you are hearing is not my own but that of the Father who sent me.
Yoch 14:25 "I have told you these things while I am still with you.
Yoch 14:26 But the Counselor, the Ruach HaKodesh, whom the Father will send in my name, will teach you everything; that is, he will remind you of everything I have said to you.
Yoch 14:27 "What I am leaving with you is shalom — I am giving you my shalom. I don't give the way the world gives. Don't let yourselves be upset or frightened.
Yoch 14:28 You heard me tell you, 'I am leaving, and I will come back to you.' If you loved me, you would have been glad that I am going to the Father; because the Father is greater than I.
Yoch 14:29 "Also, I have said it to you now, before it happens; so that when it does happen, you will trust.
Yoch 14:30 "I won't be talking with you much longer, because the ruler of this world is coming. He has no claim on me;
Yoch 14:31 rather, this is happening so that the world may know that I love the Father, and that I do as the Father has commanded me. "Get up! Let's get going!
Yoch 13:1 It was just before the festival of Pesach, and Yahshua knew that the time had come for him to pass from this world to the Father. Having loved his own people in the world, he loved them to the end.
Yoch 13:2 They were at supper, and the Adversary had already put the desire to betray him into the heart of Y'hudah Ben-Shim`on from K'riot.
Yoch 13:3 Yahshua was aware that the Father had put everything in his power, and that he had come from Elohim and was returning to Elohim.
Yoch 13:4 So he rose from the table, removed his outer garments and wrapped a towel around his waist.
Yoch 13:5 Then he poured some water into a basin and began to wash the feet of the talmidim and wipe them off with the towel wrapped around him.
Yoch 13:6 He came to Shim`on Kefa, who said to him, "Adon! You are washing my feet?"
Yoch 13:7 Yahshua answered him, "You don't understand yet what I am doing, but in time you will understand."
Yoch 13:8 "No!" said Kefa, "You will never wash my feet!" Yahshua answered him, "If I don't wash you, you have no share with me."
Yoch 13:9 "Adon," Shim`on Kefa replied, "not only my feet, but my hands and head too!"
Yoch 13:10 Yahshua said to him, "A man who has had a bath doesn't need to wash, except his feet — his body is already clean. And you people are clean, but not all of you."
Yoch 13:11 (He knew who was betraying him; this is why he said, "Not all of you are clean.")
Yoch 13:12 After he had washed their feet, taken back his clothes and returned to the table, he said to them, "Do you understand what I have done to you?
Yoch 13:13 You call me 'Rabbi' and 'Adon,' and you are right, because I am.
Yoch 13:14 Now if I, the Adonai and Rabbi, have washed your feet, you also should wash each other's feet.
Yoch 13:15 For I have set you an example, so that you may do as I have done to you.
Yoch 13:16 Yes, indeed! I tell you, a slave is not greater than his master, nor is an emissary greater than the one who sent him.
Yoch 13:17 If you know these things, you will be blessed if you do them.
Yoch 13:18 "I'm not talking to all of you — I know which ones I have chosen. But the words of the Tanakh must be fulfilled that say, 'The one eating my bread has turned against me.'
Yoch 13:19 I'm telling you now, before it happens; so that when it does happen, you may believe that I AM [who I say I am].
Yoch 13:20 Yes, indeed! I tell you that a person who receives someone I send receives me, and that anyone who receives me receives the One who sent me."
Yoch 13:21 After saying this, Yahshua, in deep anguish of spirit, declared, "Yes, indeed! I tell you that one of you will betray me."
Yoch 13:22 The talmidim stared at one another, totally mystified — whom could he mean?
Yoch 13:23 One of his talmidim, the one Yahshua particularly loved, was reclining close beside him.
Yoch 13:24 So Shim`on Kefa motioned to him and said, "Ask which one he's talking about."
Yoch 13:25 Leaning against Yahshua's chest, he asked Yahshua, "Adon, who is it?"
Yoch 13:26 Yahshua answered, "It's the one to whom I give this piece of matzah after I dip it in the dish." So he dipped the piece of matzah and gave it to Y'hudah Ben-Shim`on from K'riot.
Yoch 13:27 As soon as Y'hudah took the piece of matzah, the Adversary went into him. "What you are doing, do quickly!" Yahshua said to him.
Yoch 13:28 But no one at the table understood why he had said this to him.
Yoch 13:29 Some thought that since Y'hudah was in charge of the common purse, Yahshua was telling him, "Buy what we need for the festival," or telling him to give something to the poor.
Yoch 13:30 As soon as he had taken the piece of matzah, Y'hudah went out, and it was night.
Yoch 13:31 After Y'hudah had left, Yahshua said, "Now the Son of Man has been glorified, and Elohim has been glorified in him.
Yoch 13:32 If the Son has glorified Elohim, Elohim will himself glorify the Son, and will do so without delay.
Yoch 13:33 Little children, I will be with you only a little longer. You will look for me; and, as I said to the Judeans, 'Where I am going, you cannot come,' now I say it to you as well.
Yoch 13:34 "I am giving you a new command: that you keep on loving each other. In the same way that I have loved you, you are also to keep on loving each other.
Yoch 13:35 Everyone will know that you are my talmidim by the fact that you have love for each other."
Yoch 13:36 Shim`on Kefa said to him, "Adon, where are you going?" Yahshua answered, "Where I am going, you cannot follow me now; but you will follow later."
Yoch 13:37 "Adon," Kefa said to him, "why can't I follow you now? I will lay down my life for you!"
Yoch 13:38 Yahshua answered, "You will lay down your life for me? Yes, indeed! I tell you, before the rooster crows you will disown me three times.
Yoch 14:1 "Don't let yourselves be disturbed. Trust in Elohim and trust in me.
Yoch 14:2 In my Father's house are many places to live. If there weren't, I would have told you; because I am going there to prepare a place for you.
Yoch 14:3 Since I am going and preparing a place for you, I will return to take you with me; so that where I am, you may be also.
Yoch 14:4 Furthermore, you know where I'm going; and you know the way there."
Yoch 14:5 T'oma said to him, "Adon, we don't know where you're going; so how can we know the way?"
Yoch 14:6 Yahshua said, "I AM the Way — and the Truth and the Life; no one comes to the Father except through me.
Yoch 14:7 Because you have known me, you will also know my Father; from now on, you do know him — in fact, you have seen him."
Yoch 14:8 Philip said to him, "Adon, show us the Father, and it will be enough for us."
Yoch 14:9 Yahshua replied to him, "Have I been with you so long without your knowing me, Philip? Whoever has seen me has seen the Father; so how can you say, 'Show us the Father'?
Yoch 14:10 Don't you believe that I am one with the Father, and the Father one with me? What I am telling you, I am not saying on my own initiative; the Father living in me is doing his own works.
Yoch 14:11 Trust me, that I am one with the Father, and the Father one with me. But if you can't, then trust because of the works themselves.
Yoch 14:12 Yes, indeed! I tell you that whoever trusts in me will also do the works I do! Indeed, he will do greater ones, because I am going to the Father.
Yoch 14:13 In fact, whatever you ask for in my name, I will do; so that the Father may be glorified in the Son.
Yoch 14:14 If you ask me for something in my name, I will do it.
Yoch 14:15 "If you love me, you will keep my commands;
Yoch 14:16 and I will ask the Father, and he will give you another comforting Counselor like me, the Spirit of Truth, to be with you forever.
Yoch 14:17 The world cannot receive him, because it neither sees nor knows him. You know him, because he is staying with you and will be one with you.
Yoch 14:18 I will not leave you orphans — I am coming to you.
Yoch 14:19 In just a little while, the world will no longer see me; but you will see me. Because I live, you too will live.
Yoch 14:20 When that day comes, you will know that I am one with my Father, and you with me, and I with you.
Yoch 14:21 Whoever has my commands and keeps them is the one who loves me, and the one who loves me will be loved by my Father, and I will love him and reveal myself to him."
Yoch 14:22 Y'hudah (not the one from K'riot) said to him, "What has happened, Adon, that you are about to reveal yourself to us and not to the world?"
Yoch 14:23 Yahshua answered him, "If someone loves me, he will keep my word; and my Father will love him, and we will come to him and make our home with him.
Yoch 14:24 Someone who doesn't love me doesn't keep my words — and the word you are hearing is not my own but that of the Father who sent me.
Yoch 14:25 "I have told you these things while I am still with you.
Yoch 14:26 But the Counselor, the Ruach HaKodesh, whom the Father will send in my name, will teach you everything; that is, he will remind you of everything I have said to you.
Yoch 14:27 "What I am leaving with you is shalom — I am giving you my shalom. I don't give the way the world gives. Don't let yourselves be upset or frightened.
Yoch 14:28 You heard me tell you, 'I am leaving, and I will come back to you.' If you loved me, you would have been glad that I am going to the Father; because the Father is greater than I.
Yoch 14:29 "Also, I have said it to you now, before it happens; so that when it does happen, you will trust.
Yoch 14:30 "I won't be talking with you much longer, because the ruler of this world is coming. He has no claim on me;
Yoch 14:31 rather, this is happening so that the world may know that I love the Father, and that I do as the Father has commanded me. "Get up! Let's get going!
Balak Haftarah (Hebrew)
Micah 5:6-6:8
Mic 5:6 (5:5) ורעו את־ארץ אשׁור בחרב ואת־ארץ נמרד בפתחיה והציל מאשׁור כי־יבוא בארצנו וכי ידרך בגבולנו׃
Mic 5:7 (5:6) והיה שׁארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת יהוה כרביבים עלי־עשׂב אשׁר לא־יקוה לאישׁ ולא ייחל לבני אדם׃
Mic 5:8 (5:7) והיה שׁארית יעקב בגוים בקרב עמים רבים כאריה בבהמות יער ככפיר בעדרי־צאן אשׁר אם עבר ורמס וטרף ואין מציל׃
Mic 5:9 (5:8) תרם ידך על־צריך וכל־איביך יכרתו׃
Mic 5:10 (5:9) והיה ביום־ההוא נאם־יהוה והכרתי סוסיך מקרבך והאבדתי מרכבתיך׃
Mic 5:11 (5:10) והכרתי ערי ארצך והרסתי כל־מבצריך׃
Mic 5:12 (5:11) והכרתי כשׁפים מידך ומעוננים לא יהיו־לך׃
Mic 5:13 (5:12) והכרתי פסיליך ומצבותיך מקרבך ולא־תשׁתחוה עוד למעשׂה ידיך׃
Mic 5:14 (5:13) ונתשׁתי אשׁיריך מקרבך והשׁמדתי עריך׃
Mic 5:15 (5:14) ועשׂיתי באף ובחמה נקם את־הגוים אשׁר לא שׁמעו׃
Mic 6:1 שׁמעו־נא את אשׁר־יהוה אמר קום ריב את־ההרים ותשׁמענה הגבעות קולך׃
Mic 6:2 שׁמעו הרים את־ריב יהוה והאתנים מסדי ארץ כי ריב ליהוה עם־עמו ועם־ישׂראל יתוכח׃
Mic 6:3 עמי מה־עשׂיתי לך ומה הלאתיך ענה בי׃
Mic 6:4 כי העלתיך מארץ מצרים ומבית עבדים פדיתיך ואשׁלח לפניך את־משׁה אהרן ומרים׃
Mic 6:5 עמי זכר־נא מה־יעץ בלק מלך מואב ומה־ענה אתו בלעם בן־בעור מן־השׁטים עד־הגלגל למען דעת צדקות יהוה׃
Mic 6:6 במה אקדם יהוה אכף לאלהי מרום האקדמנו בעולות בעגלים בני שׁנה׃
Mic 6:7 הירצה יהוה באלפי אילים ברבבות נחלי־שׁמן האתן בכורי פשׁעי פרי בטני חטאת נפשׁי׃
Mic 6:8 הגיד לך אדם מה־טוב ומה־יהוה דורשׁ ממך כי אם־עשׂות משׁפט ואהבת חסד והצנע לכת עם־אלהיך׃
Mic 5:6 (5:5) ורעו את־ארץ אשׁור בחרב ואת־ארץ נמרד בפתחיה והציל מאשׁור כי־יבוא בארצנו וכי ידרך בגבולנו׃
Mic 5:7 (5:6) והיה שׁארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת יהוה כרביבים עלי־עשׂב אשׁר לא־יקוה לאישׁ ולא ייחל לבני אדם׃
Mic 5:8 (5:7) והיה שׁארית יעקב בגוים בקרב עמים רבים כאריה בבהמות יער ככפיר בעדרי־צאן אשׁר אם עבר ורמס וטרף ואין מציל׃
Mic 5:9 (5:8) תרם ידך על־צריך וכל־איביך יכרתו׃
Mic 5:10 (5:9) והיה ביום־ההוא נאם־יהוה והכרתי סוסיך מקרבך והאבדתי מרכבתיך׃
Mic 5:11 (5:10) והכרתי ערי ארצך והרסתי כל־מבצריך׃
Mic 5:12 (5:11) והכרתי כשׁפים מידך ומעוננים לא יהיו־לך׃
Mic 5:13 (5:12) והכרתי פסיליך ומצבותיך מקרבך ולא־תשׁתחוה עוד למעשׂה ידיך׃
Mic 5:14 (5:13) ונתשׁתי אשׁיריך מקרבך והשׁמדתי עריך׃
Mic 5:15 (5:14) ועשׂיתי באף ובחמה נקם את־הגוים אשׁר לא שׁמעו׃
Mic 6:1 שׁמעו־נא את אשׁר־יהוה אמר קום ריב את־ההרים ותשׁמענה הגבעות קולך׃
Mic 6:2 שׁמעו הרים את־ריב יהוה והאתנים מסדי ארץ כי ריב ליהוה עם־עמו ועם־ישׂראל יתוכח׃
Mic 6:3 עמי מה־עשׂיתי לך ומה הלאתיך ענה בי׃
Mic 6:4 כי העלתיך מארץ מצרים ומבית עבדים פדיתיך ואשׁלח לפניך את־משׁה אהרן ומרים׃
Mic 6:5 עמי זכר־נא מה־יעץ בלק מלך מואב ומה־ענה אתו בלעם בן־בעור מן־השׁטים עד־הגלגל למען דעת צדקות יהוה׃
Mic 6:6 במה אקדם יהוה אכף לאלהי מרום האקדמנו בעולות בעגלים בני שׁנה׃
Mic 6:7 הירצה יהוה באלפי אילים ברבבות נחלי־שׁמן האתן בכורי פשׁעי פרי בטני חטאת נפשׁי׃
Mic 6:8 הגיד לך אדם מה־טוב ומה־יהוה דורשׁ ממך כי אם־עשׂות משׁפט ואהבת חסד והצנע לכת עם־אלהיך׃
Balak Haftarah
Micah 5:6-6:8
Mic 5:7 (5:6) Then the remnant of Ya`akov, surrounded by many peoples, will be like dew from YHVH, like showers on the grass, which doesn't wait for a man or expect anything from mortals.
Mic 5:8 (5:7) The remnant of Ya`akov among the nations, surrounded by many peoples, will be like a lion among forest animals, like a young lion among flocks of sheep — if it passes through, tramples and tears to pieces, there is no one to rescue them.
Mic 5:9 (5:8) Your hand will be raised over your enemies; all your adversaries will be destroyed.
Mic 5:10 (5:9) "When that day comes," says YHVH, "I will cut off your horses from among you and destroy your chariots.
Mic 5:11 (5:10) I will cut off the cities of your land and lay waste your strongholds.
Mic 5:12 (5:1) I will cut off sorceries from your land; you will no longer have soothsayers.
Mic 5:13 (5:2) I will cut off your carved images and standing-stones from among you; no longer will you worship what your own hands have made.
Mic 5:14 (5:3) I will pull up your sacred poles from among you and destroy your enemies.
Mic 5:15 (5:4) I will wreak vengeance in anger and fury on the nations, because they would not listen."
Mic 6:1 So listen now to what YHVH says: "Stand up and state your case to the mountains, let the hills hear what you have to say."
Mic 6:2 Listen, mountains, to YHVH's case; also you enduring rocks that support the earth! YHVH has a case against his people; he wants to argue it out with Yisra'el:
Mic 6:3 "My people, what have I done to you? How have I wearied you? Answer me!
Mic 6:4 I brought you up from the land of Mitsrayim. I redeemed you from a life of slavery. I sent Moshe, Aharon and Miryam to lead you.
Mic 6:5 My people, just remember what Balak the king of Mo'av had planned, what Bil`am the son of B`or answered him, [and what happened] between Sheetim and Gilgal — so that you will understand the saving deeds of YHVH."
Mic 6:6 "With what can I come before YHVH to bow down before Elohim on high? Should I come before him with burnt offerings? with calves in their first year?
Mic 6:7 Would YHVH take delight in thousands of rams with ten thousand rivers of olive oil? Could I give my firstborn to pay for my crimes, the fruit of my body for the sin of my soul?"
Mic 6:8 Human being, you have already been told what is good, what YHVH demands of you — no more than to act justly, love grace and walk in purity with your Elohim.
Mic 5:7 (5:6) Then the remnant of Ya`akov, surrounded by many peoples, will be like dew from YHVH, like showers on the grass, which doesn't wait for a man or expect anything from mortals.
Mic 5:8 (5:7) The remnant of Ya`akov among the nations, surrounded by many peoples, will be like a lion among forest animals, like a young lion among flocks of sheep — if it passes through, tramples and tears to pieces, there is no one to rescue them.
Mic 5:9 (5:8) Your hand will be raised over your enemies; all your adversaries will be destroyed.
Mic 5:10 (5:9) "When that day comes," says YHVH, "I will cut off your horses from among you and destroy your chariots.
Mic 5:11 (5:10) I will cut off the cities of your land and lay waste your strongholds.
Mic 5:12 (5:1) I will cut off sorceries from your land; you will no longer have soothsayers.
Mic 5:13 (5:2) I will cut off your carved images and standing-stones from among you; no longer will you worship what your own hands have made.
Mic 5:14 (5:3) I will pull up your sacred poles from among you and destroy your enemies.
Mic 5:15 (5:4) I will wreak vengeance in anger and fury on the nations, because they would not listen."
Mic 6:1 So listen now to what YHVH says: "Stand up and state your case to the mountains, let the hills hear what you have to say."
Mic 6:2 Listen, mountains, to YHVH's case; also you enduring rocks that support the earth! YHVH has a case against his people; he wants to argue it out with Yisra'el:
Mic 6:3 "My people, what have I done to you? How have I wearied you? Answer me!
Mic 6:4 I brought you up from the land of Mitsrayim. I redeemed you from a life of slavery. I sent Moshe, Aharon and Miryam to lead you.
Mic 6:5 My people, just remember what Balak the king of Mo'av had planned, what Bil`am the son of B`or answered him, [and what happened] between Sheetim and Gilgal — so that you will understand the saving deeds of YHVH."
Mic 6:6 "With what can I come before YHVH to bow down before Elohim on high? Should I come before him with burnt offerings? with calves in their first year?
Mic 6:7 Would YHVH take delight in thousands of rams with ten thousand rivers of olive oil? Could I give my firstborn to pay for my crimes, the fruit of my body for the sin of my soul?"
Mic 6:8 Human being, you have already been told what is good, what YHVH demands of you — no more than to act justly, love grace and walk in purity with your Elohim.
Balak (Hebrew)
B'midbar 22:2-25:9
Num 22:2 וירא בלק בן־צפור את כל־אשׁר־עשׂה ישׂראל לאמרי׃
Num 22:3 ויגר מואב מפני העם מאד כי רב־הוא ויקץ מואב מפני בני ישׂראל׃
Num 22:4 ויאמר מואב אל־זקני מדין עתה ילחכו הקהל את־כל־סביבתינו כלחך השׁור את ירק השׂדה ובלק בן־צפור מלך למואב בעת ההוא׃
Num 22:5 וישׁלח מלאכים אל־בלעם בן־בעור פתורה אשׁר על־הנהר ארץ בני־עמו לקרא־לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את־עין הארץ והוא ישׁב ממלי׃
Num 22:6 ועתה לכה־נא ארה־לי את־העם הזה כי־עצום הוא ממני אולי אוכל נכה־בו ואגרשׁנו מן־הארץ כי ידעתי את אשׁר־תברך מברך ואשׁר תאר יואר׃
Num 22:7 וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל־בלעם וידברו אליו דברי בלק׃
Num 22:8 ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשׁבתי אתכם דבר כאשׁר ידבר יהוה אלי וישׁבו שׂרי־מואב עם־בלעם׃
Num 22:9 ויבא אלהים אל־בלעם ויאמר מי האנשׁים האלה עמך׃
Num 22:10 ויאמר בלעם אל־האלהים בלק בן־צפר מלך מואב שׁלח אלי׃
Num 22:11 הנה העם היצא ממצרים ויכס את־עין הארץ עתה לכה קבה־לי אתו אולי אוכל להלחם בו וגרשׁתיו׃
Num 22:12 ויאמר אלהים אל־בלעם לא תלך עמהם לא תאר את־העם כי ברוך הוא׃
Num 22:13 ויקם בלעם בבקר ויאמר אל־שׂרי בלק לכו אל־ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם׃
Num 22:14 ויקומו שׂרי מואב ויבאו אל־בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו׃
Num 22:15 ויסף עוד בלק שׁלח שׂרים רבים ונכבדים מאלה׃
Num 22:16 ויבאו אל־בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן־צפור אל־נא תמנע מהלך אלי׃
Num 22:17 כי־כבד אכבדך מאד וכל אשׁר־תאמר אלי אעשׂה ולכה־נא קבה־לי את העם הזה׃
Num 22:18 ויען בלעם ויאמר אל־עבדי בלק אם־יתן־לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את־פי יהוה אלהי לעשׂות קטנה או גדולה׃
Num 22:19 ועתה שׁבו נא בזה גם־אתם הלילה ואדעה מה־יסף יהוה דבר עמי׃
Num 22:20 ויבא אלהים אל־בלעם לילה ויאמר לו אם־לקרא לך באו האנשׁים קום לך אתם ואך את־הדבר אשׁר־אדבר אליך אתו תעשׂה׃
Num 22:21 ויקם בלעם בבקר ויחבשׁ את־אתנו וילך עם־שׂרי מואב׃
Num 22:22 ויחר־אף אלהים כי־הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשׂטן לו והוא רכב על־אתנו ושׁני נעריו עמו׃
Num 22:23 ותרא האתון את־מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שׁלופה בידו ותט האתון מן־הדרך ותלך בשׂדה ויך בלעם את־האתון להטתה הדרך׃
Num 22:24 ויעמד מלאך יהוה במשׁעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה׃
Num 22:25 ותרא האתון את־מלאך יהוה ותלחץ אל־הקיר ותלחץ את־רגל בלעם אל־הקיר ויסף להכתה׃
Num 22:26 ויוסף מלאך־יהוה עבור ויעמד במקום צר אשׁר אין־דרך לנטות ימין ושׂמאול׃
Num 22:27 ותרא האתון את־מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר־אף בלעם ויך את־האתון במקל׃
Num 22:28 ויפתח יהוה את־פי האתון ותאמר לבלעם מה־עשׂיתי לך כי הכיתני זה שׁלשׁ רגלים׃
Num 22:29 ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו ישׁ־חרב בידי כי עתה הרגתיך׃
Num 22:30 ותאמר האתון אל־בלעם הלוא אנכי אתנך אשׁר־רכבת עלי מעודך עד־היום הזה ההסכן הסכנתי לעשׂות לך כה ויאמר לא׃
Num 22:31 ויגל יהוה את־עיני בלעם וירא את־מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שׁלפה בידו ויקד וישׁתחו לאפיו׃
Num 22:32 ויאמר אליו מלאך יהוה על־מה הכית את־אתנך זה שׁלושׁ רגלים הנה אנכי יצאתי לשׂטן כי־ירט הדרך לנגדי׃
Num 22:33 ותראני האתון ותט לפני זה שׁלשׁ רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם־אתכה הרגתי ואותה החייתי׃
Num 22:34 ויאמר בלעם אל־מלאך יהוה חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם־רע בעיניך אשׁובה לי׃
Num 22:35 ויאמר מלאך יהוה אל־בלעם לך עם־האנשׁים ואפס את־הדבר אשׁר־אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם־שׂרי בלק׃
Num 22:36 וישׁמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל־עיר מואב אשׁר על־גבול ארנן אשׁר בקצה הגבול׃
Num 22:37 ויאמר בלק אל־בלעם הלא שׁלח שׁלחתי אליך לקרא־לך למה לא־הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך׃
Num 22:38 ויאמר בלעם אל־בלק הנה־באתי אליך עתה היכל אוכל דבר מאומה הדבר אשׁר ישׂים אלהים בפי אתו אדבר׃
Num 22:39 וילך בלעם עם־בלק ויבאו קרית חצות׃
Num 22:40 ויזבח בלק בקר וצאן וישׁלח לבלעם ולשׂרים אשׁר אתו׃
Num 22:41 ויהי בבקר ויקח בלק את־בלעם ויעלהו במות בעל וירא משׁם קצה העם׃
Num 23:1 ויאמר בלעם אל־בלק בנה־לי בזה שׁבעה מזבחת והכן לי בזה שׁבעה פרים ושׁבעה אילים׃
Num 23:2 ויעשׂ בלק כאשׁר דבר בלעם ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח׃
Num 23:3 ויאמר בלעם לבלק התיצב על־עלתך ואלכה אולי יקרה יהוה לקראתי ודבר מה־יראני והגדתי לך וילך שׁפי׃
Num 23:4 ויקר אלהים אל־בלעם ויאמר אליו את־שׁבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח׃
Num 23:5 וישׂם יהוה דבר בפי בלעם ויאמר שׁוב אל־בלק וכה תדבר׃
Num 23:6 וישׁב אליו והנה נצב על־עלתו הוא וכל־שׂרי מואב׃
Num 23:7 וישׂא משׁלו ויאמר מן־ארם ינחני בלק מלך־מואב מהררי־קדם לכה ארה־לי יעקב ולכה זעמה ישׂראל׃
Num 23:8 מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם יהוה׃
Num 23:9 כי־מראשׁ צרים אראנו ומגבעות אשׁורנו הן־עם לבדד ישׁכן ובגוים לא יתחשׁב׃
Num 23:10 מי מנה עפר יעקב ומספר את־רבע ישׂראל תמת נפשׁי מות ישׁרים ותהי אחריתי כמהו׃
Num 23:11 ויאמר בלק אל־בלעם מה עשׂית לי לקב איבי לקחתיך והנה ברכת ברך׃
Num 23:12 ויען ויאמר הלא את אשׁר ישׂים יהוה בפי אתו אשׁמר לדבר׃
Num 23:13 ויאמר אליו בלק לך־נא אתי אל־מקום אחר אשׁר תראנו משׁם אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו־לי משׁם׃
Num 23:14 ויקחהו שׂדה צפים אל־ראשׁ הפסגה ויבן שׁבעה מזבחת ויעל פר ואיל במזבח׃
Num 23:15 ויאמר אל־בלק התיצב כה על־עלתך ואנכי אקרה כה׃
Num 23:16 ויקר יהוה אל־בלעם וישׂם דבר בפיו ויאמר שׁוב אל־בלק וכה תדבר׃
Num 23:17 ויבא אליו והנו נצב על־עלתו ושׂרי מואב אתו ויאמר לו בלק מה־דבר יהוה׃
Num 23:18 וישׂא משׁלו ויאמר קום בלק ושׁמע האזינה עדי בנו צפר׃
Num 23:19 לא אישׁ אל ויכזב ובן־אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשׂה ודבר ולא יקימנה׃
Num 23:20 הנה ברך לקחתי וברך ולא אשׁיבנה׃
Num 23:21 לא־הביט און ביעקב ולא־ראה עמל בישׂראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו׃
Num 23:22 אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו׃
Num 23:23 כי לא־נחשׁ ביעקב ולא־קסם בישׂראל כעת יאמר ליעקב ולישׂראל מה־פעל אל׃
Num 23:24 הן־עם כלביא יקום וכארי יתנשׂא לא ישׁכב עד־יאכל טרף ודם־חללים ישׁתה׃
Num 23:25 ויאמר בלק אל־בלעם גם־קב לא תקבנו גם־ברך לא תברכנו׃
Num 23:26 ויען בלעם ויאמר אל־בלק הלא דברתי אליך לאמר כל אשׁר־ידבר יהוה אתו אעשׂה׃
Num 23:27 ויאמר בלק אל־בלעם לכה־נא אקחך אל־מקום אחר אולי יישׁר בעיני האלהים וקבתו לי משׁם׃
Num 23:28 ויקח בלק את־בלעם ראשׁ הפעור הנשׁקף על־פני הישׁימן׃
Num 23:29 ויאמר בלעם אל־בלק בנה־לי בזה שׁבעה מזבחת והכן לי בזה שׁבעה פרים ושׁבעה אילם׃
Num 23:30 ויעשׂ בלק כאשׁר אמר בלעם ויעל פר ואיל במזבח׃
Num 24:1 וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את־ישׂראל ולא־הלך כפעם־בפעם לקראת נחשׁים וישׁת אל־המדבר פניו׃
Num 24:2 וישׂא בלעם את־עיניו וירא את־ישׂראל שׁכן לשׁבטיו ותהי עליו רוח אלהים׃
Num 24:3 וישׂא משׁלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שׁתם העין׃
Num 24:4 נאם שׁמע אמרי־אל אשׁר מחזה שׁדי יחזה נפל וגלוי עינים׃
Num 24:5 מה־טבו אהליך יעקב משׁכנתיך ישׂראל׃
Num 24:6 כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי־מים׃
Num 24:7 יזל־מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשׂא מלכתו׃
Num 24:8 אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ׃
Num 24:9 כרע שׁכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור׃
Num 24:10 ויחר־אף בלק אל־בלעם ויספק את־כפיו ויאמר בלק אל־בלעם לקב איבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שׁלשׁ פעמים׃
Num 24:11 ועתה ברח־לך אל־מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד׃
Num 24:12 ויאמר בלעם אל־בלק הלא גם אל־מלאכיך אשׁר־שׁלחת אלי דברתי לאמר׃
Num 24:13 אם־יתן־לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את־פי יהוה לעשׂות טובה או רעה מלבי אשׁר־ידבר יהוה אתו אדבר׃
Num 24:14 ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשׁר יעשׂה העם הזה לעמך באחרית הימים׃
Num 24:15 וישׂא משׁלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שׁתם העין׃
Num 24:16 נאם שׁמע אמרי־אל וידע דעת עליון מחזה שׁדי יחזה נפל וגלוי עינים׃
Num 24:17 אראנו ולא עתה אשׁורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שׁבט מישׂראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל־בני־שׁת׃
Num 24:18 והיה אדום ירשׁה והיה ירשׁה שׂעיר איביו וישׂראל עשׂה חיל׃
Num 24:19 וירד מיעקב והאביד שׂריד מעיר׃
Num 24:20 וירא את־עמלק וישׂא משׁלו ויאמר ראשׁית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד׃
Num 24:21 וירא את־הקיני וישׂא משׁלו ויאמר איתן מושׁבך ושׂים בסלע קנך׃
Num 24:22 כי אם־יהיה לבער קין עד־מה אשׁור תשׁבך׃
Num 24:23 וישׂא משׁלו ויאמר אוי מי יחיה משׂמו אל׃
Num 24:24 וצים מיד כתים וענו אשׁור וענו־עבר וגם־הוא עדי אבד׃
Num 24:25 ויקם בלעם וילך וישׁב למקמו וגם־בלק הלך לדרכו׃
Num 25:1 וישׁב ישׂראל בשׁטים ויחל העם לזנות אל־בנות מואב׃
Num 25:2 ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישׁתחוו לאלהיהן׃
Num 25:3 ויצמד ישׂראל לבעל פעור ויחר־אף יהוה בישׂראל׃
Num 25:4 ויאמר יהוה אל־משׁה קח את־כל־ראשׁי העם והוקע אותם ליהוה נגד השׁמשׁ וישׁב חרון אף־יהוה מישׂראל׃
Num 25:5 ויאמר משׁה אל־שׁפטי ישׂראל הרגו אישׁ אנשׁיו הנצמדים לבעל פעור׃
Num 25:6 והנה אישׁ מבני ישׂראל בא ויקרב אל־אחיו את־המדינית לעיני משׁה ולעיני כל־עדת בני־ישׂראל והמה בכים פתח אהל מועד׃
Num 25:7 וירא פינחס בן־אלעזר בן־אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו׃
Num 25:8 ויבא אחר אישׁ־ישׂראל אל־הקבה וידקר את־שׁניהם את אישׁ ישׂראל ואת־האשׁה אל־קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישׂראל׃
Num 25:9 ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשׂרים אלף׃
Num 22:2 וירא בלק בן־צפור את כל־אשׁר־עשׂה ישׂראל לאמרי׃
Num 22:3 ויגר מואב מפני העם מאד כי רב־הוא ויקץ מואב מפני בני ישׂראל׃
Num 22:4 ויאמר מואב אל־זקני מדין עתה ילחכו הקהל את־כל־סביבתינו כלחך השׁור את ירק השׂדה ובלק בן־צפור מלך למואב בעת ההוא׃
Num 22:5 וישׁלח מלאכים אל־בלעם בן־בעור פתורה אשׁר על־הנהר ארץ בני־עמו לקרא־לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את־עין הארץ והוא ישׁב ממלי׃
Num 22:6 ועתה לכה־נא ארה־לי את־העם הזה כי־עצום הוא ממני אולי אוכל נכה־בו ואגרשׁנו מן־הארץ כי ידעתי את אשׁר־תברך מברך ואשׁר תאר יואר׃
Num 22:7 וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל־בלעם וידברו אליו דברי בלק׃
Num 22:8 ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשׁבתי אתכם דבר כאשׁר ידבר יהוה אלי וישׁבו שׂרי־מואב עם־בלעם׃
Num 22:9 ויבא אלהים אל־בלעם ויאמר מי האנשׁים האלה עמך׃
Num 22:10 ויאמר בלעם אל־האלהים בלק בן־צפר מלך מואב שׁלח אלי׃
Num 22:11 הנה העם היצא ממצרים ויכס את־עין הארץ עתה לכה קבה־לי אתו אולי אוכל להלחם בו וגרשׁתיו׃
Num 22:12 ויאמר אלהים אל־בלעם לא תלך עמהם לא תאר את־העם כי ברוך הוא׃
Num 22:13 ויקם בלעם בבקר ויאמר אל־שׂרי בלק לכו אל־ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם׃
Num 22:14 ויקומו שׂרי מואב ויבאו אל־בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו׃
Num 22:15 ויסף עוד בלק שׁלח שׂרים רבים ונכבדים מאלה׃
Num 22:16 ויבאו אל־בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן־צפור אל־נא תמנע מהלך אלי׃
Num 22:17 כי־כבד אכבדך מאד וכל אשׁר־תאמר אלי אעשׂה ולכה־נא קבה־לי את העם הזה׃
Num 22:18 ויען בלעם ויאמר אל־עבדי בלק אם־יתן־לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את־פי יהוה אלהי לעשׂות קטנה או גדולה׃
Num 22:19 ועתה שׁבו נא בזה גם־אתם הלילה ואדעה מה־יסף יהוה דבר עמי׃
Num 22:20 ויבא אלהים אל־בלעם לילה ויאמר לו אם־לקרא לך באו האנשׁים קום לך אתם ואך את־הדבר אשׁר־אדבר אליך אתו תעשׂה׃
Num 22:21 ויקם בלעם בבקר ויחבשׁ את־אתנו וילך עם־שׂרי מואב׃
Num 22:22 ויחר־אף אלהים כי־הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשׂטן לו והוא רכב על־אתנו ושׁני נעריו עמו׃
Num 22:23 ותרא האתון את־מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שׁלופה בידו ותט האתון מן־הדרך ותלך בשׂדה ויך בלעם את־האתון להטתה הדרך׃
Num 22:24 ויעמד מלאך יהוה במשׁעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה׃
Num 22:25 ותרא האתון את־מלאך יהוה ותלחץ אל־הקיר ותלחץ את־רגל בלעם אל־הקיר ויסף להכתה׃
Num 22:26 ויוסף מלאך־יהוה עבור ויעמד במקום צר אשׁר אין־דרך לנטות ימין ושׂמאול׃
Num 22:27 ותרא האתון את־מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר־אף בלעם ויך את־האתון במקל׃
Num 22:28 ויפתח יהוה את־פי האתון ותאמר לבלעם מה־עשׂיתי לך כי הכיתני זה שׁלשׁ רגלים׃
Num 22:29 ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו ישׁ־חרב בידי כי עתה הרגתיך׃
Num 22:30 ותאמר האתון אל־בלעם הלוא אנכי אתנך אשׁר־רכבת עלי מעודך עד־היום הזה ההסכן הסכנתי לעשׂות לך כה ויאמר לא׃
Num 22:31 ויגל יהוה את־עיני בלעם וירא את־מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שׁלפה בידו ויקד וישׁתחו לאפיו׃
Num 22:32 ויאמר אליו מלאך יהוה על־מה הכית את־אתנך זה שׁלושׁ רגלים הנה אנכי יצאתי לשׂטן כי־ירט הדרך לנגדי׃
Num 22:33 ותראני האתון ותט לפני זה שׁלשׁ רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם־אתכה הרגתי ואותה החייתי׃
Num 22:34 ויאמר בלעם אל־מלאך יהוה חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם־רע בעיניך אשׁובה לי׃
Num 22:35 ויאמר מלאך יהוה אל־בלעם לך עם־האנשׁים ואפס את־הדבר אשׁר־אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם־שׂרי בלק׃
Num 22:36 וישׁמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל־עיר מואב אשׁר על־גבול ארנן אשׁר בקצה הגבול׃
Num 22:37 ויאמר בלק אל־בלעם הלא שׁלח שׁלחתי אליך לקרא־לך למה לא־הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך׃
Num 22:38 ויאמר בלעם אל־בלק הנה־באתי אליך עתה היכל אוכל דבר מאומה הדבר אשׁר ישׂים אלהים בפי אתו אדבר׃
Num 22:39 וילך בלעם עם־בלק ויבאו קרית חצות׃
Num 22:40 ויזבח בלק בקר וצאן וישׁלח לבלעם ולשׂרים אשׁר אתו׃
Num 22:41 ויהי בבקר ויקח בלק את־בלעם ויעלהו במות בעל וירא משׁם קצה העם׃
Num 23:1 ויאמר בלעם אל־בלק בנה־לי בזה שׁבעה מזבחת והכן לי בזה שׁבעה פרים ושׁבעה אילים׃
Num 23:2 ויעשׂ בלק כאשׁר דבר בלעם ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח׃
Num 23:3 ויאמר בלעם לבלק התיצב על־עלתך ואלכה אולי יקרה יהוה לקראתי ודבר מה־יראני והגדתי לך וילך שׁפי׃
Num 23:4 ויקר אלהים אל־בלעם ויאמר אליו את־שׁבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח׃
Num 23:5 וישׂם יהוה דבר בפי בלעם ויאמר שׁוב אל־בלק וכה תדבר׃
Num 23:6 וישׁב אליו והנה נצב על־עלתו הוא וכל־שׂרי מואב׃
Num 23:7 וישׂא משׁלו ויאמר מן־ארם ינחני בלק מלך־מואב מהררי־קדם לכה ארה־לי יעקב ולכה זעמה ישׂראל׃
Num 23:8 מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם יהוה׃
Num 23:9 כי־מראשׁ צרים אראנו ומגבעות אשׁורנו הן־עם לבדד ישׁכן ובגוים לא יתחשׁב׃
Num 23:10 מי מנה עפר יעקב ומספר את־רבע ישׂראל תמת נפשׁי מות ישׁרים ותהי אחריתי כמהו׃
Num 23:11 ויאמר בלק אל־בלעם מה עשׂית לי לקב איבי לקחתיך והנה ברכת ברך׃
Num 23:12 ויען ויאמר הלא את אשׁר ישׂים יהוה בפי אתו אשׁמר לדבר׃
Num 23:13 ויאמר אליו בלק לך־נא אתי אל־מקום אחר אשׁר תראנו משׁם אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו־לי משׁם׃
Num 23:14 ויקחהו שׂדה צפים אל־ראשׁ הפסגה ויבן שׁבעה מזבחת ויעל פר ואיל במזבח׃
Num 23:15 ויאמר אל־בלק התיצב כה על־עלתך ואנכי אקרה כה׃
Num 23:16 ויקר יהוה אל־בלעם וישׂם דבר בפיו ויאמר שׁוב אל־בלק וכה תדבר׃
Num 23:17 ויבא אליו והנו נצב על־עלתו ושׂרי מואב אתו ויאמר לו בלק מה־דבר יהוה׃
Num 23:18 וישׂא משׁלו ויאמר קום בלק ושׁמע האזינה עדי בנו צפר׃
Num 23:19 לא אישׁ אל ויכזב ובן־אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשׂה ודבר ולא יקימנה׃
Num 23:20 הנה ברך לקחתי וברך ולא אשׁיבנה׃
Num 23:21 לא־הביט און ביעקב ולא־ראה עמל בישׂראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו׃
Num 23:22 אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו׃
Num 23:23 כי לא־נחשׁ ביעקב ולא־קסם בישׂראל כעת יאמר ליעקב ולישׂראל מה־פעל אל׃
Num 23:24 הן־עם כלביא יקום וכארי יתנשׂא לא ישׁכב עד־יאכל טרף ודם־חללים ישׁתה׃
Num 23:25 ויאמר בלק אל־בלעם גם־קב לא תקבנו גם־ברך לא תברכנו׃
Num 23:26 ויען בלעם ויאמר אל־בלק הלא דברתי אליך לאמר כל אשׁר־ידבר יהוה אתו אעשׂה׃
Num 23:27 ויאמר בלק אל־בלעם לכה־נא אקחך אל־מקום אחר אולי יישׁר בעיני האלהים וקבתו לי משׁם׃
Num 23:28 ויקח בלק את־בלעם ראשׁ הפעור הנשׁקף על־פני הישׁימן׃
Num 23:29 ויאמר בלעם אל־בלק בנה־לי בזה שׁבעה מזבחת והכן לי בזה שׁבעה פרים ושׁבעה אילם׃
Num 23:30 ויעשׂ בלק כאשׁר אמר בלעם ויעל פר ואיל במזבח׃
Num 24:1 וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את־ישׂראל ולא־הלך כפעם־בפעם לקראת נחשׁים וישׁת אל־המדבר פניו׃
Num 24:2 וישׂא בלעם את־עיניו וירא את־ישׂראל שׁכן לשׁבטיו ותהי עליו רוח אלהים׃
Num 24:3 וישׂא משׁלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שׁתם העין׃
Num 24:4 נאם שׁמע אמרי־אל אשׁר מחזה שׁדי יחזה נפל וגלוי עינים׃
Num 24:5 מה־טבו אהליך יעקב משׁכנתיך ישׂראל׃
Num 24:6 כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי־מים׃
Num 24:7 יזל־מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשׂא מלכתו׃
Num 24:8 אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ׃
Num 24:9 כרע שׁכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור׃
Num 24:10 ויחר־אף בלק אל־בלעם ויספק את־כפיו ויאמר בלק אל־בלעם לקב איבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שׁלשׁ פעמים׃
Num 24:11 ועתה ברח־לך אל־מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד׃
Num 24:12 ויאמר בלעם אל־בלק הלא גם אל־מלאכיך אשׁר־שׁלחת אלי דברתי לאמר׃
Num 24:13 אם־יתן־לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את־פי יהוה לעשׂות טובה או רעה מלבי אשׁר־ידבר יהוה אתו אדבר׃
Num 24:14 ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשׁר יעשׂה העם הזה לעמך באחרית הימים׃
Num 24:15 וישׂא משׁלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שׁתם העין׃
Num 24:16 נאם שׁמע אמרי־אל וידע דעת עליון מחזה שׁדי יחזה נפל וגלוי עינים׃
Num 24:17 אראנו ולא עתה אשׁורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שׁבט מישׂראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל־בני־שׁת׃
Num 24:18 והיה אדום ירשׁה והיה ירשׁה שׂעיר איביו וישׂראל עשׂה חיל׃
Num 24:19 וירד מיעקב והאביד שׂריד מעיר׃
Num 24:20 וירא את־עמלק וישׂא משׁלו ויאמר ראשׁית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד׃
Num 24:21 וירא את־הקיני וישׂא משׁלו ויאמר איתן מושׁבך ושׂים בסלע קנך׃
Num 24:22 כי אם־יהיה לבער קין עד־מה אשׁור תשׁבך׃
Num 24:23 וישׂא משׁלו ויאמר אוי מי יחיה משׂמו אל׃
Num 24:24 וצים מיד כתים וענו אשׁור וענו־עבר וגם־הוא עדי אבד׃
Num 24:25 ויקם בלעם וילך וישׁב למקמו וגם־בלק הלך לדרכו׃
Num 25:1 וישׁב ישׂראל בשׁטים ויחל העם לזנות אל־בנות מואב׃
Num 25:2 ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישׁתחוו לאלהיהן׃
Num 25:3 ויצמד ישׂראל לבעל פעור ויחר־אף יהוה בישׂראל׃
Num 25:4 ויאמר יהוה אל־משׁה קח את־כל־ראשׁי העם והוקע אותם ליהוה נגד השׁמשׁ וישׁב חרון אף־יהוה מישׂראל׃
Num 25:5 ויאמר משׁה אל־שׁפטי ישׂראל הרגו אישׁ אנשׁיו הנצמדים לבעל פעור׃
Num 25:6 והנה אישׁ מבני ישׂראל בא ויקרב אל־אחיו את־המדינית לעיני משׁה ולעיני כל־עדת בני־ישׂראל והמה בכים פתח אהל מועד׃
Num 25:7 וירא פינחס בן־אלעזר בן־אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו׃
Num 25:8 ויבא אחר אישׁ־ישׂראל אל־הקבה וידקר את־שׁניהם את אישׁ ישׂראל ואת־האשׁה אל־קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישׂראל׃
Num 25:9 ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשׂרים אלף׃
Balak
B'midbar 22:2-25:9
Num 22:2 Now Balak the son of Tzippor saw all that Yisra’el had done to the Emori.
Num 22:3 Mo'av was very afraid of the people, because there were so many of them; Mo'av was overcome with dread because of the people of Yisra’el.
Num 22:4 So Mo'av said to the leaders of Midyan, "This horde will lick up everything around us, the way an ox licks up grass in the field." Balak the son of Tzippor was melech of Mo'av at that time.
Num 22:5 He sent messengers to Bil`am the son of B`or, at P'tor by the [Euphrates] River in his native land, to tell him, "Listen, a people has come out of Mitsrayim, spread over all the land and settled down next to me.
Num 22:6 Therefore, please come, and curse this people for me, because they are stronger than I am. Maybe I will be able to strike them down and drive them out of the land, for I know that whomever you bless is in fact blessed, and whomever you curse is in fact cursed."
Num 22:7 The leaders of Mo'av and Midyan left, taking with them the payment for divining, came to Bil`am and spoke to him the words of Balak.
Num 22:8 He said to them, "Stay here tonight, and I will bring you back whatever answer YHVH tells me." So the princes of Mo'av stayed with Bil`am.
Num 22:9 Elohim came to Bil`am and said, "Who are these men with you?"
Num 22:10 Bil`am said to Elohim, "Balak the son of Tzippor, melech of Mo'av, has sent me this message:
Num 22:11 'The people who came out of Mitsrayim have spread over the land; now, come and curse them for me; maybe I will be able to fight against them and drive them out.' "
Num 22:12 Elohim answered Bil`am, "You are not to go with them; you are not to curse the people, because they are blessed."
Num 22:13 Bil`am got up in the morning and said to the princes of Balak, "Return to your own land, because YHVH refuses to give me permission to go with you."
Num 22:14 The princes of Mo'av got up, returned to Balak and said, "Bil`am refuses to come with us."
Num 22:15 Balak again sent princes, more of them and of higher status than the first group.
Num 22:16 They went to Bil`am and said to him, "Here is what Balak the son of Tzippor says: 'Please don't let anything keep you from coming to me.
Num 22:17 I will reward you very well, and whatever you say to me I will do. So please come, and curse this people for me.' "
Num 22:18 Bil`am answered the servants of Balak, "Even if Balak were to give me his palace filled with silver and gold, I cannot go beyond the word of YHVH my Elohim to do anything, great or small.
Num 22:19 Now, please, you too, stay here tonight; so that I may find out what else YHVH will say to me."
Num 22:20 Elohim came to Bil`am during the night and said to him, "If the men have come to summon you, get up and go with them; but do only what I tell you."
Num 22:21 So Bil`am got up in the morning, saddled his ass and went with the princes of Mo'av.
Num 22:22 But Elohim's anger flared up because he went, and the malachei of YHVH stationed himself on the path to bar his way. He was riding on his ass, and his two servants were with him.
Num 22:23 The ass saw the malachei of YHVH standing on the road, drawn sword in hand; so the ass turned off the road into the field; and Bil`am had to beat the ass to get it back on the road.
Num 22:24 Then the malachei of YHVH stood on the road where it became narrow as it passed among the vineyards and had stone walls on both sides.
Num 22:25 The ass saw the malachei of YHVH and pushed up against the wall, crushing Bil`am's foot against the wall. So he beat it again.
Num 22:26 The malachei of YHVH moved ahead and stood in a place so tight that there was no room to turn either right or left.
Num 22:27 Again the ass saw the malachei of YHVH and lay down under Bil`am, which made him so angry that he hit the ass with his stick.
Num 22:28 But YHVH enabled the ass to speak, and it said to Bil`am, "What have I done to you to make you beat me these three times?"
Num 22:29 Bil`am said to the ass, "It's because you've been making a fool of me! I wish I had a sword in my hand; I would kill you on the spot!"
Num 22:30 The ass said to Bil`am, "I'm your ass, right? You've ridden me all your life, right? Have I ever treated you like this before?" "No," he admitted.
Num 22:31 Then YHVH opened Bil`am's eyes, so that he could see the malachei of YHVH standing in the way with his drawn sword in his hand, and he bowed his head and fell on his face.
Num 22:32 The malachei of YHVH said to him, "Why did you hit your ass three times like that? I have come out here to bar your way, because you are rushing to oppose me.
Num 22:33 The ass saw me and turned aside these three times; and indeed, if she hadn't turned away from me, I would have killed you by now and saved it alive!"
Num 22:34 Bil`am said to the malachei of YHVH, "I have sinned. I didn't know that you were standing on the road to block me. Now, therefore, if what I am doing displeases you, I will go back."
Num 22:35 But the malachei of YHVH said to Bil`am, "No, go on with the men; but you are to say only what I tell you to say." So Bil`am went along with the princes of Balak.
Num 22:36 When Balak heard that Bil`am had come, he went out to meet him in the city of Mo'av at the Arnon border, in the farthest reaches of the territory.
Num 22:37 Balak said to Bil`am, "I sent more than once to summon you! Why didn't you come to me? Did you think I couldn't pay you enough?"
Num 22:38 Bil`am replied to Balak, "Here, I've come to you! But I have no power of my own to say anything. The word that Elohim puts in my mouth is what I will say."
Num 22:39 Bil`am went with Balak. When they arrived at Kiryat-Hutzot,
Num 22:40 Balak sacrificed cattle and sheep, then sent to Bil`am and the princes with him.
Num 22:41 In the morning Balak took Bil`am and brought him up to the high places of Ba`al; from there he could see a portion of the people.
Num 23:1 Bil`am said to Balak, "Build me seven altars here, and prepare me seven bulls and seven rams here."
Num 23:2 Balak did as Bil`am said; then Balak and Bil`am offered a bull and a ram on each altar.
Num 23:3 Bil`am said to Balak, "Stand by your burnt offering while I go off; maybe YHVH will come and meet me; and whatever he shows me I will tell you." He went off to a bare hill.
Num 23:4 Elohim met Bil`am, who said to him, "I prepared the seven altars and offered a bull and a ram on each altar."
Num 23:5 Then YHVH put a word in Bil`am's mouth and said, "Go on back to Balak, and speak as I tell you."
Num 23:6 He went back to him, and there, standing by his burnt offering, he with all the princes of Mo'av,
Num 23:7 he made his pronouncement: "Balak, the melech of Mo'av, brings me from Aram, from the eastern hills, saying, 'Come, curse Ya`akov for me; come and denounce Yisra’el.'
Num 23:8 "How am I to curse those whom Elohim has not cursed? How am I to denounce those whom YHVH has not denounced?
Num 23:9 "From the top of the rocks I see them, from the hills I behold them — yes, a people that will dwell alone and not think itself one of the nations.
Num 23:10 "Who has counted the dust of Ya`akov or numbered the ashes of Yisra’el? May I die as the righteous die! May my end be like theirs!"
Num 23:11 Balak said to Bil`am, "What have you done to me?! To curse my enemies is why I brought you; and, here, you have totally blessed them!"
Num 23:12 He answered, "Mustn't I take care to say just what YHVH puts in my mouth?"
Num 23:13 Balak said to him, "All right, come with me to another place where you can see them. You will see only some of them, not all; but you can curse them for me from there."
Num 23:14 He took him through the field of Tzofim to the top of the Pisgah Range, built seven altars and offered a bull and a ram on each altar.
Num 23:15 Bil`am said to Balak, "Stand here by your burnt offering, while I go over there for a meeting."
Num 23:16 YHVH met Bil`am, put a word in his mouth and said, "Go on back to Balak, and speak as I tell you."
Num 23:17 He came to him and stood by his burnt offering, with all the princes of Mo'av. Balak asked him, "What did YHVH say?"
Num 23:18 Then Bil`am made his pronouncement: "Get up, Balak, and listen! Turn your ears to me, son of Tzippor!
Num 23:19 "Elohim is not a human who lies or a mortal who changes his mind. When he says something, he will do it; when he makes a promise, he will fulfill it.
Num 23:20 Look, I am ordered to bless; when he blesses, I can't reverse it.
Num 23:21 "No one has seen guilt in Ya`akov, or perceived perversity in Yisra’el; YHVH their Elohim is with them and acclaimed as melech among them.
Num 23:22 "Elohim, who brought them out of Mitsrayim, gives them the strength of a wild ox;
Num 23:23 thus one can't put a spell on Ya`akov, no magic will work against Yisra’el. It can now be said of Ya`akov and Yisra’el, 'What is this that Elohim has done?!'
Num 23:24 "Here is a people rising up like a lioness; like a lion he rears himself up — he will not lie down till he eats up the prey and drinks the blood of the slain."
Num 23:25 Balak said to Bil`am, "Obviously, you won't curse them. But at least don't bless them!"
Num 23:26 However, Bil`am answered Balak, "Didn't I warn you that I must do everything YHVH says?"
Num 23:27 Balak said to Bil`am, "Come, I will take you now to another place; maybe it will please Elohim for you to curse them for me from there."
Num 23:28 Balak took Bil`am to the top of P`or, overlooking the desert.
Num 23:29 Bil`am said to Balak, "Build me seven altars here, and prepare me seven bulls and seven rams."
Num 23:30 Balak did as Bil`am said and offered a bull and a ram on each altar.
Num 24:1 When Bil`am saw that it pleased YHVH to bless Yisra’el, he didn't go, as at the other times, to make use of divination, but looked out toward the desert.
Num 24:2 Bil`am raised his eyes and saw Yisra’el encamped tribe by tribe. Then the Spirit of Elohim came upon him,
Num 24:3 and he made his pronouncement: "This is the speech of Bil`am, son of B`or; the speech of the man whose eyes have been opened;
Num 24:4 the speech of him who hears Elohim's words; who sees what Shaddai sees, who has fallen, yet has open eyes:
Num 24:5 "How lovely are your tents, Ya`akov; your encampments, Yisra’el!
Num 24:6 They spread out like valleys, like gardens by the riverside, like succulent aloes planted by YHVH, like cedar trees next to the water.
Num 24:7 "Water will flow from their branches, their seed will have water aplenty. Their melech will be higher than Agag and his kingdom lifted high.
Num 24:8 Elohim, who brought them out of Mitsrayim, gives them the strength of a wild ox. They will devour the nations opposing them, break their bones, pierce them with their arrows.
Num 24:9 "When they lie down they crouch like a lion, or like a lioness — who dares to rouse it? Blessed be all who bless you! Cursed be all who curse you!"
Num 24:10 Balak blazed with fury against Bil`am. He struck his hands together and said to Bil`am, "I summoned you to curse my enemies. But here, you have done nothing but bless them — three times already!
Num 24:11 Now you had better escape to your own place! I had planned to reward you very well, but now YHVH has deprived you of payment."
Num 24:12 Bil`am answered Balak, "Didn't I tell the messengers you sent me
Num 24:13 that even if Balak would give me his palace full of silver and gold, I could not of my own accord go beyond the word of YHVH to do either good or bad? that what YHVH said is what I would say?
Num 24:14 But now that I am going back to my own people, come, I will warn you what this people will do to your people in the acharit-hayamim.
Num 24:15 So he made his pronouncement: "This is the speech of Bil`am, son of B`or; the speech of the man whose eyes have been opened;
Num 24:16 the speech of him who hears Elohim's words; who knows what `Elyon knows, who sees what Shaddai sees, who has fallen, yet has open eyes:
Num 24:17 "I see him, but not now; I behold him, but not soon — a star will step forth from Ya`akov, a scepter will arise from Yisra’el, to crush the corners of Mo'av and destroy all descendants of Shet.
Num 24:18 His enemies will be his possessions — Edom and Se`ir, possessions. Yisra’el will do valiantly,
Num 24:19 From Ya`akov will come someone who will rule, and he will destroy what is left of the city."
Num 24:20 He saw `Amalek and made this pronouncement: "First among nations was `Amalek, but destruction will be its end."
Num 24:21 He saw the Keini and made this pronouncement: "Though your dwelling is firm, your nest set on rock,
Num 24:22 Kayin will be wasted while captive to Ashur."
Num 24:23 Finally, he made this pronouncement: "Oh no! Who can live when Elohim does this?
Num 24:24 But ships will come from the coast of Kittim to subdue Ashur and subdue `Ever, but they too will come to destruction."
Num 24:25 Then Bil`am got up, left and returned to his home; and Balak too went his way.
Num 25:1 Yisra’el stayed at Sheetim, and there the people began whoring with the women of Mo'av.
Num 25:2 These women invited the people to the sacrifices of their Elohim, where the people ate and bowed down to their Elohim.
Num 25:3 With Yisra’el thus joined to Ba`al-P`or, the anger of YHVH blazed up against Yisra’el.
Num 25:4 YHVH said to Moshe, "Take all the chiefs of the people, and hang them facing the sun before YHVH, so that the raging fury of YHVH will turn away from Yisra’el."
Num 25:5 Moshe said to the judges of Yisra’el, "Each of you is to put to death those in his tribe who have joined themselves to Ba`al-P`or."
Num 25:6 Just then, in the sight of Moshe and the whole community of Yisra’el, as they were weeping at the entrance to the tent of meeting, a man from Yisra’el came by, bringing to his family a woman from Midyan.
Num 25:7 When Pinchas the son of El`azar, the son of Aharon the kohen, saw it, he got up from the middle of the crowd, took a spear in his hand,
Num 25:8 and pursued the man from Yisra’el right into the inner part of the tent, where he thrust his spear through both of them — the man from Yisra’el and the woman through her stomach. Thus was the plague among the people of Yisra’el stopped;
Num 25:9 nevertheless, 24,000 died in the plague.
Num 22:2 Now Balak the son of Tzippor saw all that Yisra’el had done to the Emori.
Num 22:3 Mo'av was very afraid of the people, because there were so many of them; Mo'av was overcome with dread because of the people of Yisra’el.
Num 22:4 So Mo'av said to the leaders of Midyan, "This horde will lick up everything around us, the way an ox licks up grass in the field." Balak the son of Tzippor was melech of Mo'av at that time.
Num 22:5 He sent messengers to Bil`am the son of B`or, at P'tor by the [Euphrates] River in his native land, to tell him, "Listen, a people has come out of Mitsrayim, spread over all the land and settled down next to me.
Num 22:6 Therefore, please come, and curse this people for me, because they are stronger than I am. Maybe I will be able to strike them down and drive them out of the land, for I know that whomever you bless is in fact blessed, and whomever you curse is in fact cursed."
Num 22:7 The leaders of Mo'av and Midyan left, taking with them the payment for divining, came to Bil`am and spoke to him the words of Balak.
Num 22:8 He said to them, "Stay here tonight, and I will bring you back whatever answer YHVH tells me." So the princes of Mo'av stayed with Bil`am.
Num 22:9 Elohim came to Bil`am and said, "Who are these men with you?"
Num 22:10 Bil`am said to Elohim, "Balak the son of Tzippor, melech of Mo'av, has sent me this message:
Num 22:11 'The people who came out of Mitsrayim have spread over the land; now, come and curse them for me; maybe I will be able to fight against them and drive them out.' "
Num 22:12 Elohim answered Bil`am, "You are not to go with them; you are not to curse the people, because they are blessed."
Num 22:13 Bil`am got up in the morning and said to the princes of Balak, "Return to your own land, because YHVH refuses to give me permission to go with you."
Num 22:14 The princes of Mo'av got up, returned to Balak and said, "Bil`am refuses to come with us."
Num 22:15 Balak again sent princes, more of them and of higher status than the first group.
Num 22:16 They went to Bil`am and said to him, "Here is what Balak the son of Tzippor says: 'Please don't let anything keep you from coming to me.
Num 22:17 I will reward you very well, and whatever you say to me I will do. So please come, and curse this people for me.' "
Num 22:18 Bil`am answered the servants of Balak, "Even if Balak were to give me his palace filled with silver and gold, I cannot go beyond the word of YHVH my Elohim to do anything, great or small.
Num 22:19 Now, please, you too, stay here tonight; so that I may find out what else YHVH will say to me."
Num 22:20 Elohim came to Bil`am during the night and said to him, "If the men have come to summon you, get up and go with them; but do only what I tell you."
Num 22:21 So Bil`am got up in the morning, saddled his ass and went with the princes of Mo'av.
Num 22:22 But Elohim's anger flared up because he went, and the malachei of YHVH stationed himself on the path to bar his way. He was riding on his ass, and his two servants were with him.
Num 22:23 The ass saw the malachei of YHVH standing on the road, drawn sword in hand; so the ass turned off the road into the field; and Bil`am had to beat the ass to get it back on the road.
Num 22:24 Then the malachei of YHVH stood on the road where it became narrow as it passed among the vineyards and had stone walls on both sides.
Num 22:25 The ass saw the malachei of YHVH and pushed up against the wall, crushing Bil`am's foot against the wall. So he beat it again.
Num 22:26 The malachei of YHVH moved ahead and stood in a place so tight that there was no room to turn either right or left.
Num 22:27 Again the ass saw the malachei of YHVH and lay down under Bil`am, which made him so angry that he hit the ass with his stick.
Num 22:28 But YHVH enabled the ass to speak, and it said to Bil`am, "What have I done to you to make you beat me these three times?"
Num 22:29 Bil`am said to the ass, "It's because you've been making a fool of me! I wish I had a sword in my hand; I would kill you on the spot!"
Num 22:30 The ass said to Bil`am, "I'm your ass, right? You've ridden me all your life, right? Have I ever treated you like this before?" "No," he admitted.
Num 22:31 Then YHVH opened Bil`am's eyes, so that he could see the malachei of YHVH standing in the way with his drawn sword in his hand, and he bowed his head and fell on his face.
Num 22:32 The malachei of YHVH said to him, "Why did you hit your ass three times like that? I have come out here to bar your way, because you are rushing to oppose me.
Num 22:33 The ass saw me and turned aside these three times; and indeed, if she hadn't turned away from me, I would have killed you by now and saved it alive!"
Num 22:34 Bil`am said to the malachei of YHVH, "I have sinned. I didn't know that you were standing on the road to block me. Now, therefore, if what I am doing displeases you, I will go back."
Num 22:35 But the malachei of YHVH said to Bil`am, "No, go on with the men; but you are to say only what I tell you to say." So Bil`am went along with the princes of Balak.
Num 22:36 When Balak heard that Bil`am had come, he went out to meet him in the city of Mo'av at the Arnon border, in the farthest reaches of the territory.
Num 22:37 Balak said to Bil`am, "I sent more than once to summon you! Why didn't you come to me? Did you think I couldn't pay you enough?"
Num 22:38 Bil`am replied to Balak, "Here, I've come to you! But I have no power of my own to say anything. The word that Elohim puts in my mouth is what I will say."
Num 22:39 Bil`am went with Balak. When they arrived at Kiryat-Hutzot,
Num 22:40 Balak sacrificed cattle and sheep, then sent to Bil`am and the princes with him.
Num 22:41 In the morning Balak took Bil`am and brought him up to the high places of Ba`al; from there he could see a portion of the people.
Num 23:1 Bil`am said to Balak, "Build me seven altars here, and prepare me seven bulls and seven rams here."
Num 23:2 Balak did as Bil`am said; then Balak and Bil`am offered a bull and a ram on each altar.
Num 23:3 Bil`am said to Balak, "Stand by your burnt offering while I go off; maybe YHVH will come and meet me; and whatever he shows me I will tell you." He went off to a bare hill.
Num 23:4 Elohim met Bil`am, who said to him, "I prepared the seven altars and offered a bull and a ram on each altar."
Num 23:5 Then YHVH put a word in Bil`am's mouth and said, "Go on back to Balak, and speak as I tell you."
Num 23:6 He went back to him, and there, standing by his burnt offering, he with all the princes of Mo'av,
Num 23:7 he made his pronouncement: "Balak, the melech of Mo'av, brings me from Aram, from the eastern hills, saying, 'Come, curse Ya`akov for me; come and denounce Yisra’el.'
Num 23:8 "How am I to curse those whom Elohim has not cursed? How am I to denounce those whom YHVH has not denounced?
Num 23:9 "From the top of the rocks I see them, from the hills I behold them — yes, a people that will dwell alone and not think itself one of the nations.
Num 23:10 "Who has counted the dust of Ya`akov or numbered the ashes of Yisra’el? May I die as the righteous die! May my end be like theirs!"
Num 23:11 Balak said to Bil`am, "What have you done to me?! To curse my enemies is why I brought you; and, here, you have totally blessed them!"
Num 23:12 He answered, "Mustn't I take care to say just what YHVH puts in my mouth?"
Num 23:13 Balak said to him, "All right, come with me to another place where you can see them. You will see only some of them, not all; but you can curse them for me from there."
Num 23:14 He took him through the field of Tzofim to the top of the Pisgah Range, built seven altars and offered a bull and a ram on each altar.
Num 23:15 Bil`am said to Balak, "Stand here by your burnt offering, while I go over there for a meeting."
Num 23:16 YHVH met Bil`am, put a word in his mouth and said, "Go on back to Balak, and speak as I tell you."
Num 23:17 He came to him and stood by his burnt offering, with all the princes of Mo'av. Balak asked him, "What did YHVH say?"
Num 23:18 Then Bil`am made his pronouncement: "Get up, Balak, and listen! Turn your ears to me, son of Tzippor!
Num 23:19 "Elohim is not a human who lies or a mortal who changes his mind. When he says something, he will do it; when he makes a promise, he will fulfill it.
Num 23:20 Look, I am ordered to bless; when he blesses, I can't reverse it.
Num 23:21 "No one has seen guilt in Ya`akov, or perceived perversity in Yisra’el; YHVH their Elohim is with them and acclaimed as melech among them.
Num 23:22 "Elohim, who brought them out of Mitsrayim, gives them the strength of a wild ox;
Num 23:23 thus one can't put a spell on Ya`akov, no magic will work against Yisra’el. It can now be said of Ya`akov and Yisra’el, 'What is this that Elohim has done?!'
Num 23:24 "Here is a people rising up like a lioness; like a lion he rears himself up — he will not lie down till he eats up the prey and drinks the blood of the slain."
Num 23:25 Balak said to Bil`am, "Obviously, you won't curse them. But at least don't bless them!"
Num 23:26 However, Bil`am answered Balak, "Didn't I warn you that I must do everything YHVH says?"
Num 23:27 Balak said to Bil`am, "Come, I will take you now to another place; maybe it will please Elohim for you to curse them for me from there."
Num 23:28 Balak took Bil`am to the top of P`or, overlooking the desert.
Num 23:29 Bil`am said to Balak, "Build me seven altars here, and prepare me seven bulls and seven rams."
Num 23:30 Balak did as Bil`am said and offered a bull and a ram on each altar.
Num 24:1 When Bil`am saw that it pleased YHVH to bless Yisra’el, he didn't go, as at the other times, to make use of divination, but looked out toward the desert.
Num 24:2 Bil`am raised his eyes and saw Yisra’el encamped tribe by tribe. Then the Spirit of Elohim came upon him,
Num 24:3 and he made his pronouncement: "This is the speech of Bil`am, son of B`or; the speech of the man whose eyes have been opened;
Num 24:4 the speech of him who hears Elohim's words; who sees what Shaddai sees, who has fallen, yet has open eyes:
Num 24:5 "How lovely are your tents, Ya`akov; your encampments, Yisra’el!
Num 24:6 They spread out like valleys, like gardens by the riverside, like succulent aloes planted by YHVH, like cedar trees next to the water.
Num 24:7 "Water will flow from their branches, their seed will have water aplenty. Their melech will be higher than Agag and his kingdom lifted high.
Num 24:8 Elohim, who brought them out of Mitsrayim, gives them the strength of a wild ox. They will devour the nations opposing them, break their bones, pierce them with their arrows.
Num 24:9 "When they lie down they crouch like a lion, or like a lioness — who dares to rouse it? Blessed be all who bless you! Cursed be all who curse you!"
Num 24:10 Balak blazed with fury against Bil`am. He struck his hands together and said to Bil`am, "I summoned you to curse my enemies. But here, you have done nothing but bless them — three times already!
Num 24:11 Now you had better escape to your own place! I had planned to reward you very well, but now YHVH has deprived you of payment."
Num 24:12 Bil`am answered Balak, "Didn't I tell the messengers you sent me
Num 24:13 that even if Balak would give me his palace full of silver and gold, I could not of my own accord go beyond the word of YHVH to do either good or bad? that what YHVH said is what I would say?
Num 24:14 But now that I am going back to my own people, come, I will warn you what this people will do to your people in the acharit-hayamim.
Num 24:15 So he made his pronouncement: "This is the speech of Bil`am, son of B`or; the speech of the man whose eyes have been opened;
Num 24:16 the speech of him who hears Elohim's words; who knows what `Elyon knows, who sees what Shaddai sees, who has fallen, yet has open eyes:
Num 24:17 "I see him, but not now; I behold him, but not soon — a star will step forth from Ya`akov, a scepter will arise from Yisra’el, to crush the corners of Mo'av and destroy all descendants of Shet.
Num 24:18 His enemies will be his possessions — Edom and Se`ir, possessions. Yisra’el will do valiantly,
Num 24:19 From Ya`akov will come someone who will rule, and he will destroy what is left of the city."
Num 24:20 He saw `Amalek and made this pronouncement: "First among nations was `Amalek, but destruction will be its end."
Num 24:21 He saw the Keini and made this pronouncement: "Though your dwelling is firm, your nest set on rock,
Num 24:22 Kayin will be wasted while captive to Ashur."
Num 24:23 Finally, he made this pronouncement: "Oh no! Who can live when Elohim does this?
Num 24:24 But ships will come from the coast of Kittim to subdue Ashur and subdue `Ever, but they too will come to destruction."
Num 24:25 Then Bil`am got up, left and returned to his home; and Balak too went his way.
Num 25:1 Yisra’el stayed at Sheetim, and there the people began whoring with the women of Mo'av.
Num 25:2 These women invited the people to the sacrifices of their Elohim, where the people ate and bowed down to their Elohim.
Num 25:3 With Yisra’el thus joined to Ba`al-P`or, the anger of YHVH blazed up against Yisra’el.
Num 25:4 YHVH said to Moshe, "Take all the chiefs of the people, and hang them facing the sun before YHVH, so that the raging fury of YHVH will turn away from Yisra’el."
Num 25:5 Moshe said to the judges of Yisra’el, "Each of you is to put to death those in his tribe who have joined themselves to Ba`al-P`or."
Num 25:6 Just then, in the sight of Moshe and the whole community of Yisra’el, as they were weeping at the entrance to the tent of meeting, a man from Yisra’el came by, bringing to his family a woman from Midyan.
Num 25:7 When Pinchas the son of El`azar, the son of Aharon the kohen, saw it, he got up from the middle of the crowd, took a spear in his hand,
Num 25:8 and pursued the man from Yisra’el right into the inner part of the tent, where he thrust his spear through both of them — the man from Yisra’el and the woman through her stomach. Thus was the plague among the people of Yisra’el stopped;
Num 25:9 nevertheless, 24,000 died in the plague.
Subscribe to:
Posts (Atom)
