Shmu'el Alef 11:14 - 12:22
1Sa 11:14 Then Sh'mu'el said to the people, "Come, let's go to Gilgal and inaugurate the rulership there.
1Sa 11:15 So all the people went to Gilgal; and there in Gilgal, before YHVH, they made Sha'ul melech. They presented sacrifices as peace offerings before YHVH there, and there Sha'ul and all the people of Yisra’el celebrated with great joy.
1Sa 12:1 Sh'mu'el said to all Yisra’el, "Here, I have done everything you asked me to do — I have made a melech over you.
1Sa 12:2 There is the melech, walking ahead of you; but I am old and gray-headed. There are my sons with you, and I have walked at your head from when I was a boy until today.
1Sa 12:3 So here I am; now is the time to witness against me before YHVH and before his anointed melech. Does any of you think I have taken your ox or donkey, defrauded or oppressed you, or accepted a bribe to deprive you of justice? Tell me, and I will restore it to you."
1Sa 12:4 They answered, "You haven't defrauded or oppressed us, and you have accepted nothing from anyone."
1Sa 12:5 He said, "YHVH is witness against you, and his anointed melech is witness against you today, that you have found nothing in my hands?" They replied, "He is witness."
1Sa 12:6 Sh'mu'el said to the people, "It was YHVH who appointed Moshe and Aharon and who brought your ancestors up from the land of Mitsrayim.
1Sa 12:7 Now, hold still; because I am going to enter into judgment with you before YHVH regarding all the righteous acts of YHVH that he did for you and your ancestors.
1Sa 12:8 "After Ya`akov had entered Mitsrayim, your ancestors cried to YHVH; and YHVH sent Moshe and Aharon, who brought your ancestors out of Mitsrayim and had them live here in this place.
1Sa 12:9 But they forgot YHVH their Elohim; so he handed them over to Sisra, commander of the army of Hatzor, and to the P'lishtim, and to the melech of Mo'av; and they fought against them.
1Sa 12:10 But they cried to YHVH and said, 'We sinned by abandoning YHVH and serving the ba`alim and `ashtarot. But now, if you rescue us from the power of our enemies, we will serve you.'
1Sa 12:11 So YHVH sent Yeruba`al, B'dan, Yiftach and Sh'mu'el and rescued you from the power of your enemies on every side, and you lived securely.
1Sa 12:12 When you saw that Nachash the melech of the people of `Amon was attacking you, you said to me, "No, we want a melech to rule over us" — when YHVH your Elohim was your melech.
1Sa 12:13 Now, here's the melech you have chosen, the one you asked for. See, YHVH has put a melech over you.
1Sa 12:14 If you will fear YHVH, serve him, obey what he says and not rebel against YHVH's orders — if both you and the melech ruling you remain followers of YHVH your Elohim — [then things will go well for you.]
1Sa 12:15 But if you refuse to obey what YHVH says and rebel against YHVH's orders, then YHVH will oppress both you and your leaders.
1Sa 12:16 "Now therefore, hold still; and see the great deed which YHVH will perform before your very eyes.
1Sa 12:17 Now is wheat harvest time, isn't it? I am going to call on YHVH to send thunder and rain. Then you will understand and see how wicked from YHVH's viewpoint is the thing you have done in asking for a melech."
1Sa 12:18 Sh'mu'el called to YHVH, and YHVH sent thunder and rain that day. Then all the people became very much afraid of YHVH and Sh'mu'el.
1Sa 12:19 All the people said to Sh'mu'el, "Pray to YHVH your Elohim for your servants, so that we won't die; because to all our other sins now we've added this evil as well, asking for a melech over us."
1Sa 12:20 Sh'mu'el answered the people, "Don't be afraid. You have indeed done all this evil; yet now, just don't turn away from following YHVH; but serve YHVH with all your heart.
1Sa 12:21 Don't turn to the side; because then you would go after useless things that can neither help nor rescue, they are so futile.
1Sa 12:22 For the sake of his great reputation, YHVH will not abandon his people; because it has pleased YHVH to make you a people for himself.
Showing posts with label Korach. Show all posts
Showing posts with label Korach. Show all posts
Korach (Hebrew)
B'midbar 16:1 - 18:32
Num 16:1 ויקח קרח בן־יצהר בן־קהת בן־לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן־פלת בני ראובן׃
Num 16:2 ויקמו לפני משׁה ואנשׁים מבני־ישׂראל חמשׁים ומאתים נשׂיאי עדה קראי מועד אנשׁי־שׁם׃
Num 16:3 ויקהלו על־משׁה ועל־אהרן ויאמרו אלהם רב־לכם כי כל־העדה כלם קדשׁים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשׂאו על־קהל יהוה׃
Num 16:4 וישׁמע משׁה ויפל על־פניו׃
Num 16:5 וידבר אל־קרח ואל־כל־עדתו לאמר בקר וידע יהוה את־אשׁר־לו ואת־הקדושׁ והקריב אליו ואת אשׁר יבחר־בו יקריב אליו׃
Num 16:6 זאת עשׂו קחו־לכם מחתות קרח וכל־עדתו׃
Num 16:7 ותנו בהן אשׁ ושׂימו עליהן קטרת לפני יהוה מחר והיה האישׁ אשׁר־יבחר יהוה הוא הקדושׁ רב־לכם בני לוי׃
Num 16:8 ויאמר משׁה אל־קרח שׁמעו־נא בני לוי׃
Num 16:9 המעט מכם כי־הבדיל אלהי ישׂראל אתכם מעדת ישׂראל להקריב אתכם אליו לעבד את־עבדת משׁכן יהוה ולעמד לפני העדה לשׁרתם׃
Num 16:10 ויקרב אתך ואת־כל־אחיך בני־לוי אתך ובקשׁתם גם־כהנה׃
Num 16:11 לכן אתה וכל־עדתך הנעדים על־יהוה ואהרן מה־הוא כי תלונו עליו׃
Num 16:12 וישׁלח משׁה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה׃
Num 16:13 המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבשׁ להמיתנו במדבר כי־תשׂתרר עלינו גם־השׂתרר׃
Num 16:14 אף לא אל־ארץ זבת חלב ודבשׁ הביאתנו ותתן־לנו נחלת שׂדה וכרם העיני האנשׁים ההם תנקר לא נעלה׃
Num 16:15 ויחר למשׁה מאד ויאמר אל־יהוה אל־תפן אל־מנחתם לא חמור אחד מהם נשׂאתי ולא הרעתי את־אחד מהם׃
Num 16:16 ויאמר משׁה אל־קרח אתה וכל־עדתך היו לפני יהוה אתה והם ואהרן מחר׃
Num 16:17 וקחו אישׁ מחתתו ונתתם עליהם קטרת והקרבתם לפני יהוה אישׁ מחתתו חמשׁים ומאתים מחתת ואתה ואהרן אישׁ מחתתו׃
Num 16:18 ויקחו אישׁ מחתתו ויתנו עליהם אשׁ וישׂימו עליהם קטרת ויעמדו פתח אהל מועד ומשׁה ואהרן׃
Num 16:19 ויקהל עליהם קרח את־כל־העדה אל־פתח אהל מועד וירא כבוד־יהוה אל־כל־העדה׃
Num 16:20 וידבר יהוה אל־משׁה ואל־אהרן לאמר׃
Num 16:21 הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע׃
Num 16:22 ויפלו על־פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל־בשׂר האישׁ אחד יחטא ועל כל־העדה תקצף׃
Num 16:23 וידבר יהוה אל־משׁה לאמר׃
Num 16:24 דבר אל־העדה לאמר העלו מסביב למשׁכן־קרח דתן ואבירם׃
Num 16:25 ויקם משׁה וילך אל־דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישׂראל׃
Num 16:26 וידבר אל־העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשׁים הרשׁעים האלה ואל־תגעו בכל־אשׁר להם פן־תספו בכל־חטאתם׃
Num 16:27 ויעלו מעל משׁכן־קרח דתן ואבירם מסביב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשׁיהם ובניהם וטפם׃
Num 16:28 ויאמר משׁה בזאת תדעון כי־יהוה שׁלחני לעשׂות את כל־המעשׂים האלה כי־לא מלבי׃
Num 16:29 אם־כמות כל־האדם ימתון אלה ופקדת כל־האדם יפקד עליהם לא יהוה שׁלחני׃
Num 16:30 ואם־בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את־פיה ובלעה אתם ואת־כל־אשׁר להם וירדו חיים שׁאלה וידעתם כי נאצו האנשׁים האלה את־יהוה׃
Num 16:31 ויהי ככלתו לדבר את כל־הדברים האלה ותבקע האדמה אשׁר תחתיהם׃
Num 16:32 ותפתח הארץ את־פיה ותבלע אתם ואת־בתיהם ואת כל־האדם אשׁר לקרח ואת כל־הרכושׁ׃
Num 16:33 וירדו הם וכל־אשׁר להם חיים שׁאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל׃
Num 16:34 וכל־ישׂראל אשׁר סביבתיהם נסו לקלם כי אמרו פן־תבלענו הארץ׃
Num 16:35 ואשׁ יצאה מאת יהוה ותאכל את החמשׁים ומאתים אישׁ מקריבי הקטרת׃
Num 16:36 (17:1) וידבר יהוה אל־משׁה לאמר׃
Num 16:37 (17:2) אמר אל־אלעזר בן־אהרן הכהן וירם את־המחתת מבין השׂרפה ואת־האשׁ זרה־הלאה כי קדשׁו׃
Num 16:38 (17:3) את מחתות החטאים האלה בנפשׁתם ועשׂו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי־הקריבם לפני־יהוה ויקדשׁו ויהיו לאות לבני ישׂראל׃
Num 16:39 (17:4) ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשׁת אשׁר הקריבו השׂרפים וירקעום צפוי למזבח׃
Num 16:40 (17:5) זכרון לבני ישׂראל למען אשׁר לא־יקרב אישׁ זר אשׁר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא־יהיה כקרח וכעדתו כאשׁר דבר יהוה ביד־משׁה לו׃
Num 16:41 (17:6) וילנו כל־עדת בני־ישׂראל ממחרת על־משׁה ועל־אהרן לאמר אתם המתם את־עם יהוה׃
Num 16:42 (17:7) ויהי בהקהל העדה על־משׁה ועל־אהרן ויפנו אל־אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה׃
Num 16:43 (17:8) ויבא משׁה ואהרן אל־פני אהל מועד׃
Num 16:44 (17:9) וידבר יהוה אל־משׁה לאמר׃
Num 16:45 (17:10) הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על־פניהם׃
Num 16:46 (17:11) ויאמר משׁה אל־אהרן קח את־המחתה ותן־עליה אשׁ מעל המזבח ושׂים קטרת והולך מהרה אל־העדה וכפר עליהם כי־יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף׃
Num 16:47 (17:12) ויקח אהרן כאשׁר דבר משׁה וירץ אל־תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את־הקטרת ויכפר על־העם׃
Num 16:48 (17:13) ויעמד בין־המתים ובין החיים ותעצר המגפה׃
Num 16:49 (17:14) ויהיו המתים במגפה ארבעה עשׂר אלף ושׁבע מאות מלבד המתים על־דבר־קרח׃
Num 16:50 (17:15) וישׁב אהרן אל־משׁה אל־פתח אהל מועד והמגפה נעצרה׃
Num 17:1 (17:16) וידבר יהוה אל־משׁה לאמר׃
Num 17:2 (17:17) דבר אל־בני ישׂראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל־נשׂיאהם לבית אבתם שׁנים עשׂר מטות אישׁ את־שׁמו תכתב על־מטהו׃
Num 17:3 (17:18) ואת שׁם אהרן תכתב על־מטה לוי כי מטה אחד לראשׁ בית אבותם׃
Num 17:4 (17:19) והנחתם באהל מועד לפני העדות אשׁר אועד לכם שׁמה׃
Num 17:5 (17:20) והיה האישׁ אשׁר אבחר־בו מטהו יפרח והשׁכתי מעלי את־תלנות בני ישׂראל אשׁר הם מלינם עליכם׃
Num 17:6 (17:21) וידבר משׁה אל־בני ישׂראל ויתנו אליו כל־נשׂיאיהם מטה לנשׂיא אחד מטה לנשׂיא אחד לבית אבתם שׁנים עשׂר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם׃
Num 17:7 (17:22) וינח משׁה את־המטת לפני יהוה באהל העדת׃
Num 17:8 (17:23) ויהי ממחרת ויבא משׁה אל־אהל העדות והנה פרח מטה־אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שׁקדים׃
Num 17:9 (17:24) ויצא משׁה את־כל־המטת מלפני יהוה אל־כל־בני ישׂראל ויראו ויקחו אישׁ מטהו׃
Num 17:10 (17:25) ויאמר יהוה אל־משׁה השׁב את־מטה אהרן לפני העדות למשׁמרת לאות לבני־מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו׃
Num 17:11 (17:26) ויעשׂ משׁה כאשׁר צוה יהוה אתו כן עשׂה׃
Num 17:12 (17:27) ויאמרו בני ישׂראל אל־משׁה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו׃
Num 17:13 (17:28) כל הקרב הקרב אל־משׁכן יהוה ימות האם תמנו לגוע׃
Num 18:1 ויאמר יהוה אל־אהרן אתה ובניך ובית־אביך אתך תשׂאו את־עון המקדשׁ ואתה ובניך אתך תשׂאו את־עון כהנתכם׃
Num 18:2 וגם את־אחיך מטה לוי שׁבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישׁרתוך ואתה ובניך אתך לפני אהל העדת׃
Num 18:3 ושׁמרו משׁמרתך ומשׁמרת כל־האהל אך אל־כלי הקדשׁ ואל־המזבח לא יקרבו ולא־ימתו גם־הם גם־אתם׃
Num 18:4 ונלוו עליך ושׁמרו את־משׁמרת אהל מועד לכל עבדת האהל וזר לא־יקרב אליכם׃
Num 18:5 ושׁמרתם את משׁמרת הקדשׁ ואת משׁמרת המזבח ולא־יהיה עוד קצף על־בני ישׂראל׃
Num 18:6 ואני הנה לקחתי את־אחיכם הלוים מתוך בני ישׂראל לכם מתנה נתנים ליהוה לעבד את־עבדת אהל מועד׃
Num 18:7 ואתה ובניך אתך תשׁמרו את־כהנתכם לכל־דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבדת מתנה אתן את־כהנתכם והזר הקרב יומת׃
Num 18:8 וידבר יהוה אל־אהרן ואני הנה נתתי לך את־משׁמרת תרומתי לכל־קדשׁי בני־ישׂראל לך נתתים למשׁחה ולבניך לחק־עולם׃
Num 18:9 זה־יהיה לך מקדשׁ הקדשׁים מן־האשׁ כל־קרבנם לכל־מנחתם ולכל־חטאתם ולכל־אשׁמם אשׁר ישׁיבו לי קדשׁ קדשׁים לך הוא ולבניך׃
Num 18:10 בקדשׁ הקדשׁים תאכלנו כל־זכר יאכל אתו קדשׁ יהיה־לך׃
Num 18:11 וזה־לך תרומת מתנם לכל־תנופת בני ישׂראל לך נתתים ולבניך ולבנתיך אתך לחק־עולם כל־טהור בביתך יאכל אתו׃
Num 18:12 כל חלב יצהר וכל־חלב תירושׁ ודגן ראשׁיתם אשׁר־יתנו ליהוה לך נתתים׃
Num 18:13 בכורי כל־אשׁר בארצם אשׁר־יביאו ליהוה לך יהיה כל־טהור בביתך יאכלנו׃
Num 18:14 כל־חרם בישׂראל לך יהיה׃
Num 18:15 כל־פטר רחם לכל־בשׂר אשׁר־יקריבו ליהוה באדם ובבהמה יהיה־לך אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור־הבהמה הטמאה תפדה׃
Num 18:16 ופדויו מבן־חדשׁ תפדה בערכך כסף חמשׁת שׁקלים בשׁקל הקדשׁ עשׂרים גרה הוא׃
Num 18:17 אך בכור־שׁור או־בכור כשׂב או־בכור עז לא תפדה קדשׁ הם את־דמם תזרק על־המזבח ואת־חלבם תקטיר אשׁה לריח ניחח ליהוה׃
Num 18:18 ובשׂרם יהיה־לך כחזה התנופה וכשׁוק הימין לך יהיה׃
Num 18:19 כל תרומת הקדשׁים אשׁר ירימו בני־ישׂראל ליהוה נתתי לך ולבניך ולבנתיך אתך לחק־עולם ברית מלח עולם הוא לפני יהוה לך ולזרעך אתך׃
Num 18:20 ויאמר יהוה אל־אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא־יהיה לך בתוכם אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישׂראל׃
Num 18:21 ולבני לוי הנה נתתי כל־מעשׂר בישׂראל לנחלה חלף עבדתם אשׁר־הם עבדים את־עבדת אהל מועד׃
Num 18:22 ולא־יקרבו עוד בני ישׂראל אל־אהל מועד לשׂאת חטא למות׃
Num 18:23 ועבד הלוי הוא את־עבדת אהל מועד והם ישׂאו עונם חקת עולם לדרתיכם ובתוך בני ישׂראל לא ינחלו נחלה׃
Num 18:24 כי את־מעשׂר בני־ישׂראל אשׁר ירימו ליהוה תרומה נתתי ללוים לנחלה על־כן אמרתי להם בתוך בני ישׂראל לא ינחלו נחלה׃
Num 18:25 וידבר יהוה אל־משׁה לאמר׃
Num 18:26 ואל־הלוים תדבר ואמרת אלהם כי־תקחו מאת בני־ישׂראל את־המעשׂר אשׁר נתתי לכם מאתם בנחלתכם והרמתם ממנו תרומת יהוה מעשׂר מן־המעשׂר׃
Num 18:27 ונחשׁב לכם תרומתכם כדגן מן־הגרן וכמלאה מן־היקב׃
Num 18:28 כן תרימו גם־אתם תרומת יהוה מכל מעשׂרתיכם אשׁר תקחו מאת בני ישׂראל ונתתם ממנו את־תרומת יהוה לאהרן הכהן׃
Num 18:29 מכל מתנתיכם תרימו את כל־תרומת יהוה מכל־חלבו את־מקדשׁו ממנו׃
Num 18:30 ואמרת אלהם בהרימכם את־חלבו ממנו ונחשׁב ללוים כתבואת גרן וכתבואת יקב׃
Num 18:31 ואכלתם אתו בכל־מקום אתם וביתכם כי־שׂכר הוא לכם חלף עבדתכם באהל מועד׃
Num 18:32 ולא־תשׂאו עליו חטא בהרימכם את־חלבו ממנו ואת־קדשׁי בני־ישׂראל לא תחללו ולא תמותו׃
Num 16:1 ויקח קרח בן־יצהר בן־קהת בן־לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן־פלת בני ראובן׃
Num 16:2 ויקמו לפני משׁה ואנשׁים מבני־ישׂראל חמשׁים ומאתים נשׂיאי עדה קראי מועד אנשׁי־שׁם׃
Num 16:3 ויקהלו על־משׁה ועל־אהרן ויאמרו אלהם רב־לכם כי כל־העדה כלם קדשׁים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשׂאו על־קהל יהוה׃
Num 16:4 וישׁמע משׁה ויפל על־פניו׃
Num 16:5 וידבר אל־קרח ואל־כל־עדתו לאמר בקר וידע יהוה את־אשׁר־לו ואת־הקדושׁ והקריב אליו ואת אשׁר יבחר־בו יקריב אליו׃
Num 16:6 זאת עשׂו קחו־לכם מחתות קרח וכל־עדתו׃
Num 16:7 ותנו בהן אשׁ ושׂימו עליהן קטרת לפני יהוה מחר והיה האישׁ אשׁר־יבחר יהוה הוא הקדושׁ רב־לכם בני לוי׃
Num 16:8 ויאמר משׁה אל־קרח שׁמעו־נא בני לוי׃
Num 16:9 המעט מכם כי־הבדיל אלהי ישׂראל אתכם מעדת ישׂראל להקריב אתכם אליו לעבד את־עבדת משׁכן יהוה ולעמד לפני העדה לשׁרתם׃
Num 16:10 ויקרב אתך ואת־כל־אחיך בני־לוי אתך ובקשׁתם גם־כהנה׃
Num 16:11 לכן אתה וכל־עדתך הנעדים על־יהוה ואהרן מה־הוא כי תלונו עליו׃
Num 16:12 וישׁלח משׁה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה׃
Num 16:13 המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבשׁ להמיתנו במדבר כי־תשׂתרר עלינו גם־השׂתרר׃
Num 16:14 אף לא אל־ארץ זבת חלב ודבשׁ הביאתנו ותתן־לנו נחלת שׂדה וכרם העיני האנשׁים ההם תנקר לא נעלה׃
Num 16:15 ויחר למשׁה מאד ויאמר אל־יהוה אל־תפן אל־מנחתם לא חמור אחד מהם נשׂאתי ולא הרעתי את־אחד מהם׃
Num 16:16 ויאמר משׁה אל־קרח אתה וכל־עדתך היו לפני יהוה אתה והם ואהרן מחר׃
Num 16:17 וקחו אישׁ מחתתו ונתתם עליהם קטרת והקרבתם לפני יהוה אישׁ מחתתו חמשׁים ומאתים מחתת ואתה ואהרן אישׁ מחתתו׃
Num 16:18 ויקחו אישׁ מחתתו ויתנו עליהם אשׁ וישׂימו עליהם קטרת ויעמדו פתח אהל מועד ומשׁה ואהרן׃
Num 16:19 ויקהל עליהם קרח את־כל־העדה אל־פתח אהל מועד וירא כבוד־יהוה אל־כל־העדה׃
Num 16:20 וידבר יהוה אל־משׁה ואל־אהרן לאמר׃
Num 16:21 הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע׃
Num 16:22 ויפלו על־פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל־בשׂר האישׁ אחד יחטא ועל כל־העדה תקצף׃
Num 16:23 וידבר יהוה אל־משׁה לאמר׃
Num 16:24 דבר אל־העדה לאמר העלו מסביב למשׁכן־קרח דתן ואבירם׃
Num 16:25 ויקם משׁה וילך אל־דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישׂראל׃
Num 16:26 וידבר אל־העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשׁים הרשׁעים האלה ואל־תגעו בכל־אשׁר להם פן־תספו בכל־חטאתם׃
Num 16:27 ויעלו מעל משׁכן־קרח דתן ואבירם מסביב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשׁיהם ובניהם וטפם׃
Num 16:28 ויאמר משׁה בזאת תדעון כי־יהוה שׁלחני לעשׂות את כל־המעשׂים האלה כי־לא מלבי׃
Num 16:29 אם־כמות כל־האדם ימתון אלה ופקדת כל־האדם יפקד עליהם לא יהוה שׁלחני׃
Num 16:30 ואם־בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את־פיה ובלעה אתם ואת־כל־אשׁר להם וירדו חיים שׁאלה וידעתם כי נאצו האנשׁים האלה את־יהוה׃
Num 16:31 ויהי ככלתו לדבר את כל־הדברים האלה ותבקע האדמה אשׁר תחתיהם׃
Num 16:32 ותפתח הארץ את־פיה ותבלע אתם ואת־בתיהם ואת כל־האדם אשׁר לקרח ואת כל־הרכושׁ׃
Num 16:33 וירדו הם וכל־אשׁר להם חיים שׁאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל׃
Num 16:34 וכל־ישׂראל אשׁר סביבתיהם נסו לקלם כי אמרו פן־תבלענו הארץ׃
Num 16:35 ואשׁ יצאה מאת יהוה ותאכל את החמשׁים ומאתים אישׁ מקריבי הקטרת׃
Num 16:36 (17:1) וידבר יהוה אל־משׁה לאמר׃
Num 16:37 (17:2) אמר אל־אלעזר בן־אהרן הכהן וירם את־המחתת מבין השׂרפה ואת־האשׁ זרה־הלאה כי קדשׁו׃
Num 16:38 (17:3) את מחתות החטאים האלה בנפשׁתם ועשׂו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי־הקריבם לפני־יהוה ויקדשׁו ויהיו לאות לבני ישׂראל׃
Num 16:39 (17:4) ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשׁת אשׁר הקריבו השׂרפים וירקעום צפוי למזבח׃
Num 16:40 (17:5) זכרון לבני ישׂראל למען אשׁר לא־יקרב אישׁ זר אשׁר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא־יהיה כקרח וכעדתו כאשׁר דבר יהוה ביד־משׁה לו׃
Num 16:41 (17:6) וילנו כל־עדת בני־ישׂראל ממחרת על־משׁה ועל־אהרן לאמר אתם המתם את־עם יהוה׃
Num 16:42 (17:7) ויהי בהקהל העדה על־משׁה ועל־אהרן ויפנו אל־אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה׃
Num 16:43 (17:8) ויבא משׁה ואהרן אל־פני אהל מועד׃
Num 16:44 (17:9) וידבר יהוה אל־משׁה לאמר׃
Num 16:45 (17:10) הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על־פניהם׃
Num 16:46 (17:11) ויאמר משׁה אל־אהרן קח את־המחתה ותן־עליה אשׁ מעל המזבח ושׂים קטרת והולך מהרה אל־העדה וכפר עליהם כי־יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף׃
Num 16:47 (17:12) ויקח אהרן כאשׁר דבר משׁה וירץ אל־תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את־הקטרת ויכפר על־העם׃
Num 16:48 (17:13) ויעמד בין־המתים ובין החיים ותעצר המגפה׃
Num 16:49 (17:14) ויהיו המתים במגפה ארבעה עשׂר אלף ושׁבע מאות מלבד המתים על־דבר־קרח׃
Num 16:50 (17:15) וישׁב אהרן אל־משׁה אל־פתח אהל מועד והמגפה נעצרה׃
Num 17:1 (17:16) וידבר יהוה אל־משׁה לאמר׃
Num 17:2 (17:17) דבר אל־בני ישׂראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל־נשׂיאהם לבית אבתם שׁנים עשׂר מטות אישׁ את־שׁמו תכתב על־מטהו׃
Num 17:3 (17:18) ואת שׁם אהרן תכתב על־מטה לוי כי מטה אחד לראשׁ בית אבותם׃
Num 17:4 (17:19) והנחתם באהל מועד לפני העדות אשׁר אועד לכם שׁמה׃
Num 17:5 (17:20) והיה האישׁ אשׁר אבחר־בו מטהו יפרח והשׁכתי מעלי את־תלנות בני ישׂראל אשׁר הם מלינם עליכם׃
Num 17:6 (17:21) וידבר משׁה אל־בני ישׂראל ויתנו אליו כל־נשׂיאיהם מטה לנשׂיא אחד מטה לנשׂיא אחד לבית אבתם שׁנים עשׂר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם׃
Num 17:7 (17:22) וינח משׁה את־המטת לפני יהוה באהל העדת׃
Num 17:8 (17:23) ויהי ממחרת ויבא משׁה אל־אהל העדות והנה פרח מטה־אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שׁקדים׃
Num 17:9 (17:24) ויצא משׁה את־כל־המטת מלפני יהוה אל־כל־בני ישׂראל ויראו ויקחו אישׁ מטהו׃
Num 17:10 (17:25) ויאמר יהוה אל־משׁה השׁב את־מטה אהרן לפני העדות למשׁמרת לאות לבני־מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו׃
Num 17:11 (17:26) ויעשׂ משׁה כאשׁר צוה יהוה אתו כן עשׂה׃
Num 17:12 (17:27) ויאמרו בני ישׂראל אל־משׁה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו׃
Num 17:13 (17:28) כל הקרב הקרב אל־משׁכן יהוה ימות האם תמנו לגוע׃
Num 18:1 ויאמר יהוה אל־אהרן אתה ובניך ובית־אביך אתך תשׂאו את־עון המקדשׁ ואתה ובניך אתך תשׂאו את־עון כהנתכם׃
Num 18:2 וגם את־אחיך מטה לוי שׁבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישׁרתוך ואתה ובניך אתך לפני אהל העדת׃
Num 18:3 ושׁמרו משׁמרתך ומשׁמרת כל־האהל אך אל־כלי הקדשׁ ואל־המזבח לא יקרבו ולא־ימתו גם־הם גם־אתם׃
Num 18:4 ונלוו עליך ושׁמרו את־משׁמרת אהל מועד לכל עבדת האהל וזר לא־יקרב אליכם׃
Num 18:5 ושׁמרתם את משׁמרת הקדשׁ ואת משׁמרת המזבח ולא־יהיה עוד קצף על־בני ישׂראל׃
Num 18:6 ואני הנה לקחתי את־אחיכם הלוים מתוך בני ישׂראל לכם מתנה נתנים ליהוה לעבד את־עבדת אהל מועד׃
Num 18:7 ואתה ובניך אתך תשׁמרו את־כהנתכם לכל־דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבדת מתנה אתן את־כהנתכם והזר הקרב יומת׃
Num 18:8 וידבר יהוה אל־אהרן ואני הנה נתתי לך את־משׁמרת תרומתי לכל־קדשׁי בני־ישׂראל לך נתתים למשׁחה ולבניך לחק־עולם׃
Num 18:9 זה־יהיה לך מקדשׁ הקדשׁים מן־האשׁ כל־קרבנם לכל־מנחתם ולכל־חטאתם ולכל־אשׁמם אשׁר ישׁיבו לי קדשׁ קדשׁים לך הוא ולבניך׃
Num 18:10 בקדשׁ הקדשׁים תאכלנו כל־זכר יאכל אתו קדשׁ יהיה־לך׃
Num 18:11 וזה־לך תרומת מתנם לכל־תנופת בני ישׂראל לך נתתים ולבניך ולבנתיך אתך לחק־עולם כל־טהור בביתך יאכל אתו׃
Num 18:12 כל חלב יצהר וכל־חלב תירושׁ ודגן ראשׁיתם אשׁר־יתנו ליהוה לך נתתים׃
Num 18:13 בכורי כל־אשׁר בארצם אשׁר־יביאו ליהוה לך יהיה כל־טהור בביתך יאכלנו׃
Num 18:14 כל־חרם בישׂראל לך יהיה׃
Num 18:15 כל־פטר רחם לכל־בשׂר אשׁר־יקריבו ליהוה באדם ובבהמה יהיה־לך אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור־הבהמה הטמאה תפדה׃
Num 18:16 ופדויו מבן־חדשׁ תפדה בערכך כסף חמשׁת שׁקלים בשׁקל הקדשׁ עשׂרים גרה הוא׃
Num 18:17 אך בכור־שׁור או־בכור כשׂב או־בכור עז לא תפדה קדשׁ הם את־דמם תזרק על־המזבח ואת־חלבם תקטיר אשׁה לריח ניחח ליהוה׃
Num 18:18 ובשׂרם יהיה־לך כחזה התנופה וכשׁוק הימין לך יהיה׃
Num 18:19 כל תרומת הקדשׁים אשׁר ירימו בני־ישׂראל ליהוה נתתי לך ולבניך ולבנתיך אתך לחק־עולם ברית מלח עולם הוא לפני יהוה לך ולזרעך אתך׃
Num 18:20 ויאמר יהוה אל־אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא־יהיה לך בתוכם אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישׂראל׃
Num 18:21 ולבני לוי הנה נתתי כל־מעשׂר בישׂראל לנחלה חלף עבדתם אשׁר־הם עבדים את־עבדת אהל מועד׃
Num 18:22 ולא־יקרבו עוד בני ישׂראל אל־אהל מועד לשׂאת חטא למות׃
Num 18:23 ועבד הלוי הוא את־עבדת אהל מועד והם ישׂאו עונם חקת עולם לדרתיכם ובתוך בני ישׂראל לא ינחלו נחלה׃
Num 18:24 כי את־מעשׂר בני־ישׂראל אשׁר ירימו ליהוה תרומה נתתי ללוים לנחלה על־כן אמרתי להם בתוך בני ישׂראל לא ינחלו נחלה׃
Num 18:25 וידבר יהוה אל־משׁה לאמר׃
Num 18:26 ואל־הלוים תדבר ואמרת אלהם כי־תקחו מאת בני־ישׂראל את־המעשׂר אשׁר נתתי לכם מאתם בנחלתכם והרמתם ממנו תרומת יהוה מעשׂר מן־המעשׂר׃
Num 18:27 ונחשׁב לכם תרומתכם כדגן מן־הגרן וכמלאה מן־היקב׃
Num 18:28 כן תרימו גם־אתם תרומת יהוה מכל מעשׂרתיכם אשׁר תקחו מאת בני ישׂראל ונתתם ממנו את־תרומת יהוה לאהרן הכהן׃
Num 18:29 מכל מתנתיכם תרימו את כל־תרומת יהוה מכל־חלבו את־מקדשׁו ממנו׃
Num 18:30 ואמרת אלהם בהרימכם את־חלבו ממנו ונחשׁב ללוים כתבואת גרן וכתבואת יקב׃
Num 18:31 ואכלתם אתו בכל־מקום אתם וביתכם כי־שׂכר הוא לכם חלף עבדתכם באהל מועד׃
Num 18:32 ולא־תשׂאו עליו חטא בהרימכם את־חלבו ממנו ואת־קדשׁי בני־ישׂראל לא תחללו ולא תמותו׃
Korach
B'midbar 16:1 - 18:32
Num 16:1 Now Korach the son of Yitz'har, the son of K'hat, the son of Levi, along with Datan and Aviram, the sons of Eli'av, and On, the son of Pelet, descendants of Re'uven, took men and
Num 16:2 rebelled against Moshe. Siding with them were 250 men of Yisra’el, leaders of the community, key members of the council, men of reputation.
Num 16:3 They assembled themselves against Moshe and Aharon and said to them, "You take too much on yourselves! After all, the entire community is kadosh, every one of them, and YHVH is among them. So why do you lift yourselves up above YHVH's assembly?"
Num 16:4 When Moshe heard this he fell on his face.
Num 16:5 Then he said to Korach and his whole group, "In the morning, YHVH will show who are his and who is the kadosh person he will allow to approach him. Yes, he will bring whomever he chooses near to himself.
Num 16:6 Do this: take censers, Korach and all your group;
Num 16:7 put fire in them; and put incense in them before YHVH tomorrow. The one whom YHVH chooses will be the one who is kadosh! It is you, you sons of Levi, who are taking too much on yourselves!"
Num 16:8 Then Moshe said to Korach, "Listen here, you sons of Levi!
Num 16:9 Is it for you a mere trifle that the Elohim of Yisra’el has separated you from the community of Yisra’el to bring you close to himself, so that you can do the work in the tabernacle of YHVH and stand before the community serving them?
Num 16:10 He has brought you close and all your brothers the sons of Levi with you. Now you want the office of kohen too!
Num 16:11 That's why you and your group have gathered together against YHVH! After all, what is Aharon that you complain against him?"
Num 16:12 Then Moshe sent to summon Datan and Aviram, the sons of Eli'av. But they replied, "We won't come up!
Num 16:13 Is it such a mere trifle, bringing us up from a land flowing with milk and honey to kill us in the desert, that now you arrogate to yourself the role of dictator over us?
Num 16:14 You haven't at all brought us into a land flowing with milk and honey, and you haven't put us in possession of fields and vineyards. Do you think you can gouge out these men's eyes and blind them? We won't come up!"
Num 16:15 Moshe was very angry and said to YHVH, "Don't accept their grain offering! I haven't taken one donkey from them, I've done nothing wrong to any of them."
Num 16:16 Moshe said to Korach, "You and your group, be there before YHVH tomorrow — you, they and Aharon.
Num 16:17 Each of you take his fire pan and put incense in it; every one of you, bring before YHVH his fire pan, 250 fire pans, you too, and Aharon — each one his fire pan."
Num 16:18 Each man took his fire pan, put fire in it, laid incense on it and stood at the entrance to the tent of meeting with Moshe and Aharon.
Num 16:19 Korach assembled all the group who were against them at the entrance to the tent of meeting. Then the esteem of YHVH appeared to the whole assembly.
Num 16:20 YHVH said to Moshe and Aharon,
Num 16:21 "Separate yourselves from this assembly; I'm going to destroy them right now!"
Num 16:22 They fell on their faces and said, "Oh Elohim, Elohim of the spirits of all humankind, if one person sins, are you going to be angry with the entire assembly?"
Num 16:23 YHVH answered Moshe,
Num 16:24 "Tell the assembly to move away from the homes of Korach, Datan and Aviram."
Num 16:25 Moshe got up and went to Datan and Aviram, and the leaders of Yisra’el followed him.
Num 16:26 There he said to the assembly, "Leave the tents of these wicked men! Don't touch anything that belongs to them, or you may be swept away in all their sins."
Num 16:27 So they moved away from all around the area where Korach, Datan and Aviram lived. Then Datan and Aviram came out and stood at the entrance to their tents with their wives, sons and little ones.
Num 16:28 Moshe said, "Here is how you will know that YHVH has sent me to do all these things and that I haven't done them out of my own ambition:
Num 16:29 if these men die a natural death like other people, only sharing the fate common to all humanity, then YHVH has not sent me.
Num 16:30 But if YHVH does something new — if the ground opens up and swallows them with everything they own, and they go down alive to Sh'ol — then you will understand that these men have had contempt for YHVH."
Num 16:31 The moment he finished speaking, the ground under them split apart —
Num 16:32 the earth opened its mouth and swallowed them up with their households, all the people who had sided with Korach and everything they owned.
Num 16:33 So they and everything they owned went down alive into Sh'ol, the earth closed over them and their existence in the community ceased.
Num 16:34 All Yisra’el around them fled at their shrieks, shouting, "The earth might swallow us too!"
Num 16:35 Then fire came out from YHVH and destroyed the 250 men who had offered the incense.
Num 16:36 (17:1) YHVH said to Moshe,
Num 16:37 (17:2) "Tell El`azar the son of Aharon the kohen to remove the fire pans from the fire, and scatter the smoldering coals at a distance, because they have become kadosh.
Num 16:38 (17:3) Also the fire pans of these men, whose sin cost them their lives, have become kadosh, because they were offered before YHVH. Therefore, have them hammered into plates to cover the altar. This will be a sign for the people of Yisra’el."
Num 16:39 (17:4) El`azar the kohen took the brass fire pans which the men who had been burned to death had offered, and they hammered them into a covering for the altar,
Num 16:40 (17:5) to remind the people of Yisra’el that an ordinary person, not descended from Aharon, is not to approach and burn incense before YHVH, if he wants to avoid the fate of Korach and his group — as YHVH had said to him through Moshe.
Num 16:41 (17:6) But the very next day, the whole community of the people of Yisra’el complained against Moshe and Aharon: "You have killed YHVH's people!"
Num 16:42 (17:7) However, as the community was assembling against Moshe and Aharon, they looked in the direction of the tent of meeting and saw the cloud cover it and the esteem of YHVH appear.
Num 16:43 (17:8) Moshe and Aharon came to the front of the tent of meeting.
Num 16:44 (17:9) YHVH said to Moshe,
Num 16:45 (17:10) "Get away from this assembly, and I will destroy them at once!" But they fell on their faces.
Num 16:46 (17:11) Moshe said to Aharon, "Take your fire pan, put fire from the altar in it, lay incense on it, and hurry with it to the assembly to make atonement for them, because anger has gone out from YHVH, and the plague has already begun!"
Num 16:47 (17:12) Aharon took it, as Moshe had said, and ran into the middle of the assembly. There the plague had already begun among the people, but he added the incense and made atonement for the people.
Num 16:48 (17:13) He stood between the dead and the living, and the plague was stopped.
Num 16:49 (17:14) Those dying from the plague numbered 14,700 — besides those who died in the Korach incident.
Num 16:50 (17:15) Aharon returned to Moshe at the entrance to the tent of meeting, and the plague was stopped.
Num 17:1 (17:16) YHVH said to Moshe,
Num 17:2 (17:17) "Speak to the people of Yisra’el, and take from them staffs, one for each ancestral tribe from each leader of a tribe, twelve staffs. Write each man's name on his staff;
Num 17:3 (17:18) and write Aharon's name on the staff of Levi, for each tribe's leader is to have one staff.
Num 17:4 (17:19) Put them in the tent of meeting in front of the testimony, where I meet with you.
Num 17:5 (17:20) The staff of the man I am going to choose will sprout buds — in this way I will put a stop to the complaints the people of Yisra’el keep making against you."
Num 17:6 (17:21) Moshe spoke to the people of Yisra’el, and all their leaders gave him staffs, one for each leader, according to their ancestral tribes, twelve staffs. Aharon's staff was among their staffs.
Num 17:7 (17:22) Moshe put the staffs before YHVH in the tent of the testimony.
Num 17:8 (17:23) The next day Moshe went into the tent of the testimony, and there he saw that Aharon's staff for the house of Levi had budded — it had sprouted not only buds but flowers and ripe almonds as well.
Num 17:9 (17:24) Moshe brought out all the staffs from before YHVH to all the people of Yisra’el, and they looked, and each man took back his staff.
Num 17:10 (17:25) YHVH said to Moshe, "Return Aharon's staff to its place in front of the testimony. It is to be kept there as a sign to the rebels, so that they will stop grumbling against me and thus not die."
Num 17:11 (17:26) Moshe did this; he did as YHVH had ordered him.
Num 17:12 (17:27) But the people of Yisra’el said to Moshe, "Oh no! We're dead men! Lost! We're all lost!
Num 17:13 (17:28) Whenever anyone approaches the tabernacle of YHVH, he dies! Will we all perish?"
Num 18:1 YHVH said to Aharon, "You, your sons and your father's family line will be responsible for anything that goes wrong in the sanctuary. You and your sons with you will be responsible for anything wrong in your service as kohanim.
Num 18:2 But you are to bring your kinsmen, the tribe of Levi, along with yourselves, to work together with you and help you — you and your sons with you — when you are there before the tent of meeting.
Num 18:3 They are to be at your disposal and perform all kinds of tasks related to the tent; only they are not to come near the kadosh furnishings or the altar, so that neither they nor you will die.
Num 18:4 They will work together with you in your duties related to the tent of meeting, whatever the service in the tent may be; but an unauthorized person is not to come near you.
Num 18:5 You will take charge of all the kadosh things and the altar, so that there will no longer be anger against the people of Yisra’el.
Num 18:6 I myself have taken your kinsmen the L'vi'im from among the people of Yisra’el; they have been given as a gift to YHVH for you, so that you can perform the service in the tent of meeting.
Num 18:7 You and your sons with you will exercise your prerogatives and duties as kohanim in regard to everything having to do with the altar and within the curtain. I entrust the service required of kohanim to you; the unauthorized person who tries to perform it is to be put to death."
Num 18:8 YHVH said to Aharon, "I myself have put you in charge of the contributions given to me. Everything consecrated by the people of Yisra’el I have given and set aside for you and your sons; this is a perpetual law.
Num 18:9 Here is what is to be yours of the especially kadosh things taken from the fire: every offering they make — that is, every grain offering, sin offering and guilt offering of theirs that they turn over to me — will be especially kadosh for you and your sons.
Num 18:10 You are to eat it in an especially kadosh place; every male may eat it; it will be set apart for you.
Num 18:11 "Also yours is the contribution the people of Yisra’el give in the form of wave offerings. I have given these to you, your sons and your daughters with you; this is a perpetual law. Everyone in your family who is clean may eat it.
Num 18:12 All the best of the olive oil, wine and grain, the first portion of what they give to YHVH, I have given to you.
Num 18:13 The first produce to turn ripe of all that is in their land, which they bring to YHVH, is to be yours; every clean person in your family may eat it.
Num 18:14 "Everything in Yisra’el which has been consecrated unconditionally is to be yours.
Num 18:15 "Everything that comes first out of the womb, of all living things which they offer to YHVH, whether human or animal, will be yours. However, the firstborn of a human being you must redeem, and the firstborn of an unclean beast you are to redeem.
Num 18:16 The sum to be paid for redeeming anyone a month old or over is to be five shekels of silver [two ounces], as you value it, using the sanctuary shekel (this is the same as twenty gerahs).
Num 18:17 But the firstborn of an ox, sheep or goat you are not to redeem; they are kadosh — you are to splash their blood against the altar and make their fat go up in smoke as an offering made by fire, as a fragrant aroma for YHVH.
Num 18:18 Their meat will be yours, like the breast that is waved and the right thigh — they will be yours.
Num 18:19 All the contributions of kadosh things which the people of Yisra’el offer to YHVH I have given to you, your sons and your daughters with you; this is a perpetual law, an eternal covenant of salt before YHVH for you and your descendants with you."
Num 18:20 YHVH said to Aharon, "You are not to have any inheritance or portion in their land; I am your portion and inheritance among the people of Yisra’el.
Num 18:21 "To the descendants of Levi I have given the entire tenth of the produce collected in Yisra’el. It is their inheritance in payment for the service they render in the tent of meeting.
Num 18:22 From now on, the people of Yisra’el are not to approach the tent of meeting, so that they will not bear the consequences of their sin and die.
Num 18:23 Only the L'vi'im are to perform the service in the tent of meeting, and they will be responsible for whatever they do wrong. This is to be a permanent regulation through all your generations. They are to have no inheritance among the people of Yisra’el,
Num 18:24 because I have given to the L'vi'im as their inheritance the tenths of the produce which the people of Yisra’el set aside as a gift for YHVH. This is why I have said to them that they are to have no inheritance among the people of Yisra’el."
Num 18:25 YHVH said to Moshe,
Num 18:26 "Tell the L'vi'im, 'When you take from the people of Yisra’el the tenth of the produce which I have given you from them as your inheritance, you are to set aside from it a gift for YHVH, one tenth of the tenth.
Num 18:27 The gift you set aside will be accounted to you as if it were grain from the threshing-floor and grape juice from the wine vat.
Num 18:28 In this way you will set aside a gift for YHVH from all your tenths that you receive from the people of Yisra’el, and from these tenths you are to give to Aharon the kohen the gift set aside for YHVH.
Num 18:29 From everything given to you, you are to set aside all that is due YHVH, the best part of it, its kadosh portion.'
Num 18:30 "Therefore you are to tell them, 'When you set aside from it its best part, it will be accounted to the L'vi'im as if it were grain from the threshing-floor and grape juice from the wine vat.
Num 18:31 You may eat it anywhere, you and your households; because it is your payment in return for your service in the tent of meeting.
Num 18:32 Moreover, because you will have set aside from it its best parts, you will not be committing any sin because of it; for you are not to profane the kadosh things of the people of Yisra’el, or you will die.' "
Num 16:1 Now Korach the son of Yitz'har, the son of K'hat, the son of Levi, along with Datan and Aviram, the sons of Eli'av, and On, the son of Pelet, descendants of Re'uven, took men and
Num 16:2 rebelled against Moshe. Siding with them were 250 men of Yisra’el, leaders of the community, key members of the council, men of reputation.
Num 16:3 They assembled themselves against Moshe and Aharon and said to them, "You take too much on yourselves! After all, the entire community is kadosh, every one of them, and YHVH is among them. So why do you lift yourselves up above YHVH's assembly?"
Num 16:4 When Moshe heard this he fell on his face.
Num 16:5 Then he said to Korach and his whole group, "In the morning, YHVH will show who are his and who is the kadosh person he will allow to approach him. Yes, he will bring whomever he chooses near to himself.
Num 16:6 Do this: take censers, Korach and all your group;
Num 16:7 put fire in them; and put incense in them before YHVH tomorrow. The one whom YHVH chooses will be the one who is kadosh! It is you, you sons of Levi, who are taking too much on yourselves!"
Num 16:8 Then Moshe said to Korach, "Listen here, you sons of Levi!
Num 16:9 Is it for you a mere trifle that the Elohim of Yisra’el has separated you from the community of Yisra’el to bring you close to himself, so that you can do the work in the tabernacle of YHVH and stand before the community serving them?
Num 16:10 He has brought you close and all your brothers the sons of Levi with you. Now you want the office of kohen too!
Num 16:11 That's why you and your group have gathered together against YHVH! After all, what is Aharon that you complain against him?"
Num 16:12 Then Moshe sent to summon Datan and Aviram, the sons of Eli'av. But they replied, "We won't come up!
Num 16:13 Is it such a mere trifle, bringing us up from a land flowing with milk and honey to kill us in the desert, that now you arrogate to yourself the role of dictator over us?
Num 16:14 You haven't at all brought us into a land flowing with milk and honey, and you haven't put us in possession of fields and vineyards. Do you think you can gouge out these men's eyes and blind them? We won't come up!"
Num 16:15 Moshe was very angry and said to YHVH, "Don't accept their grain offering! I haven't taken one donkey from them, I've done nothing wrong to any of them."
Num 16:16 Moshe said to Korach, "You and your group, be there before YHVH tomorrow — you, they and Aharon.
Num 16:17 Each of you take his fire pan and put incense in it; every one of you, bring before YHVH his fire pan, 250 fire pans, you too, and Aharon — each one his fire pan."
Num 16:18 Each man took his fire pan, put fire in it, laid incense on it and stood at the entrance to the tent of meeting with Moshe and Aharon.
Num 16:19 Korach assembled all the group who were against them at the entrance to the tent of meeting. Then the esteem of YHVH appeared to the whole assembly.
Num 16:20 YHVH said to Moshe and Aharon,
Num 16:21 "Separate yourselves from this assembly; I'm going to destroy them right now!"
Num 16:22 They fell on their faces and said, "Oh Elohim, Elohim of the spirits of all humankind, if one person sins, are you going to be angry with the entire assembly?"
Num 16:23 YHVH answered Moshe,
Num 16:24 "Tell the assembly to move away from the homes of Korach, Datan and Aviram."
Num 16:25 Moshe got up and went to Datan and Aviram, and the leaders of Yisra’el followed him.
Num 16:26 There he said to the assembly, "Leave the tents of these wicked men! Don't touch anything that belongs to them, or you may be swept away in all their sins."
Num 16:27 So they moved away from all around the area where Korach, Datan and Aviram lived. Then Datan and Aviram came out and stood at the entrance to their tents with their wives, sons and little ones.
Num 16:28 Moshe said, "Here is how you will know that YHVH has sent me to do all these things and that I haven't done them out of my own ambition:
Num 16:29 if these men die a natural death like other people, only sharing the fate common to all humanity, then YHVH has not sent me.
Num 16:30 But if YHVH does something new — if the ground opens up and swallows them with everything they own, and they go down alive to Sh'ol — then you will understand that these men have had contempt for YHVH."
Num 16:31 The moment he finished speaking, the ground under them split apart —
Num 16:32 the earth opened its mouth and swallowed them up with their households, all the people who had sided with Korach and everything they owned.
Num 16:33 So they and everything they owned went down alive into Sh'ol, the earth closed over them and their existence in the community ceased.
Num 16:34 All Yisra’el around them fled at their shrieks, shouting, "The earth might swallow us too!"
Num 16:35 Then fire came out from YHVH and destroyed the 250 men who had offered the incense.
Num 16:36 (17:1) YHVH said to Moshe,
Num 16:37 (17:2) "Tell El`azar the son of Aharon the kohen to remove the fire pans from the fire, and scatter the smoldering coals at a distance, because they have become kadosh.
Num 16:38 (17:3) Also the fire pans of these men, whose sin cost them their lives, have become kadosh, because they were offered before YHVH. Therefore, have them hammered into plates to cover the altar. This will be a sign for the people of Yisra’el."
Num 16:39 (17:4) El`azar the kohen took the brass fire pans which the men who had been burned to death had offered, and they hammered them into a covering for the altar,
Num 16:40 (17:5) to remind the people of Yisra’el that an ordinary person, not descended from Aharon, is not to approach and burn incense before YHVH, if he wants to avoid the fate of Korach and his group — as YHVH had said to him through Moshe.
Num 16:41 (17:6) But the very next day, the whole community of the people of Yisra’el complained against Moshe and Aharon: "You have killed YHVH's people!"
Num 16:42 (17:7) However, as the community was assembling against Moshe and Aharon, they looked in the direction of the tent of meeting and saw the cloud cover it and the esteem of YHVH appear.
Num 16:43 (17:8) Moshe and Aharon came to the front of the tent of meeting.
Num 16:44 (17:9) YHVH said to Moshe,
Num 16:45 (17:10) "Get away from this assembly, and I will destroy them at once!" But they fell on their faces.
Num 16:46 (17:11) Moshe said to Aharon, "Take your fire pan, put fire from the altar in it, lay incense on it, and hurry with it to the assembly to make atonement for them, because anger has gone out from YHVH, and the plague has already begun!"
Num 16:47 (17:12) Aharon took it, as Moshe had said, and ran into the middle of the assembly. There the plague had already begun among the people, but he added the incense and made atonement for the people.
Num 16:48 (17:13) He stood between the dead and the living, and the plague was stopped.
Num 16:49 (17:14) Those dying from the plague numbered 14,700 — besides those who died in the Korach incident.
Num 16:50 (17:15) Aharon returned to Moshe at the entrance to the tent of meeting, and the plague was stopped.
Num 17:1 (17:16) YHVH said to Moshe,
Num 17:2 (17:17) "Speak to the people of Yisra’el, and take from them staffs, one for each ancestral tribe from each leader of a tribe, twelve staffs. Write each man's name on his staff;
Num 17:3 (17:18) and write Aharon's name on the staff of Levi, for each tribe's leader is to have one staff.
Num 17:4 (17:19) Put them in the tent of meeting in front of the testimony, where I meet with you.
Num 17:5 (17:20) The staff of the man I am going to choose will sprout buds — in this way I will put a stop to the complaints the people of Yisra’el keep making against you."
Num 17:6 (17:21) Moshe spoke to the people of Yisra’el, and all their leaders gave him staffs, one for each leader, according to their ancestral tribes, twelve staffs. Aharon's staff was among their staffs.
Num 17:7 (17:22) Moshe put the staffs before YHVH in the tent of the testimony.
Num 17:8 (17:23) The next day Moshe went into the tent of the testimony, and there he saw that Aharon's staff for the house of Levi had budded — it had sprouted not only buds but flowers and ripe almonds as well.
Num 17:9 (17:24) Moshe brought out all the staffs from before YHVH to all the people of Yisra’el, and they looked, and each man took back his staff.
Num 17:10 (17:25) YHVH said to Moshe, "Return Aharon's staff to its place in front of the testimony. It is to be kept there as a sign to the rebels, so that they will stop grumbling against me and thus not die."
Num 17:11 (17:26) Moshe did this; he did as YHVH had ordered him.
Num 17:12 (17:27) But the people of Yisra’el said to Moshe, "Oh no! We're dead men! Lost! We're all lost!
Num 17:13 (17:28) Whenever anyone approaches the tabernacle of YHVH, he dies! Will we all perish?"
Num 18:1 YHVH said to Aharon, "You, your sons and your father's family line will be responsible for anything that goes wrong in the sanctuary. You and your sons with you will be responsible for anything wrong in your service as kohanim.
Num 18:2 But you are to bring your kinsmen, the tribe of Levi, along with yourselves, to work together with you and help you — you and your sons with you — when you are there before the tent of meeting.
Num 18:3 They are to be at your disposal and perform all kinds of tasks related to the tent; only they are not to come near the kadosh furnishings or the altar, so that neither they nor you will die.
Num 18:4 They will work together with you in your duties related to the tent of meeting, whatever the service in the tent may be; but an unauthorized person is not to come near you.
Num 18:5 You will take charge of all the kadosh things and the altar, so that there will no longer be anger against the people of Yisra’el.
Num 18:6 I myself have taken your kinsmen the L'vi'im from among the people of Yisra’el; they have been given as a gift to YHVH for you, so that you can perform the service in the tent of meeting.
Num 18:7 You and your sons with you will exercise your prerogatives and duties as kohanim in regard to everything having to do with the altar and within the curtain. I entrust the service required of kohanim to you; the unauthorized person who tries to perform it is to be put to death."
Num 18:8 YHVH said to Aharon, "I myself have put you in charge of the contributions given to me. Everything consecrated by the people of Yisra’el I have given and set aside for you and your sons; this is a perpetual law.
Num 18:9 Here is what is to be yours of the especially kadosh things taken from the fire: every offering they make — that is, every grain offering, sin offering and guilt offering of theirs that they turn over to me — will be especially kadosh for you and your sons.
Num 18:10 You are to eat it in an especially kadosh place; every male may eat it; it will be set apart for you.
Num 18:11 "Also yours is the contribution the people of Yisra’el give in the form of wave offerings. I have given these to you, your sons and your daughters with you; this is a perpetual law. Everyone in your family who is clean may eat it.
Num 18:12 All the best of the olive oil, wine and grain, the first portion of what they give to YHVH, I have given to you.
Num 18:13 The first produce to turn ripe of all that is in their land, which they bring to YHVH, is to be yours; every clean person in your family may eat it.
Num 18:14 "Everything in Yisra’el which has been consecrated unconditionally is to be yours.
Num 18:15 "Everything that comes first out of the womb, of all living things which they offer to YHVH, whether human or animal, will be yours. However, the firstborn of a human being you must redeem, and the firstborn of an unclean beast you are to redeem.
Num 18:16 The sum to be paid for redeeming anyone a month old or over is to be five shekels of silver [two ounces], as you value it, using the sanctuary shekel (this is the same as twenty gerahs).
Num 18:17 But the firstborn of an ox, sheep or goat you are not to redeem; they are kadosh — you are to splash their blood against the altar and make their fat go up in smoke as an offering made by fire, as a fragrant aroma for YHVH.
Num 18:18 Their meat will be yours, like the breast that is waved and the right thigh — they will be yours.
Num 18:19 All the contributions of kadosh things which the people of Yisra’el offer to YHVH I have given to you, your sons and your daughters with you; this is a perpetual law, an eternal covenant of salt before YHVH for you and your descendants with you."
Num 18:20 YHVH said to Aharon, "You are not to have any inheritance or portion in their land; I am your portion and inheritance among the people of Yisra’el.
Num 18:21 "To the descendants of Levi I have given the entire tenth of the produce collected in Yisra’el. It is their inheritance in payment for the service they render in the tent of meeting.
Num 18:22 From now on, the people of Yisra’el are not to approach the tent of meeting, so that they will not bear the consequences of their sin and die.
Num 18:23 Only the L'vi'im are to perform the service in the tent of meeting, and they will be responsible for whatever they do wrong. This is to be a permanent regulation through all your generations. They are to have no inheritance among the people of Yisra’el,
Num 18:24 because I have given to the L'vi'im as their inheritance the tenths of the produce which the people of Yisra’el set aside as a gift for YHVH. This is why I have said to them that they are to have no inheritance among the people of Yisra’el."
Num 18:25 YHVH said to Moshe,
Num 18:26 "Tell the L'vi'im, 'When you take from the people of Yisra’el the tenth of the produce which I have given you from them as your inheritance, you are to set aside from it a gift for YHVH, one tenth of the tenth.
Num 18:27 The gift you set aside will be accounted to you as if it were grain from the threshing-floor and grape juice from the wine vat.
Num 18:28 In this way you will set aside a gift for YHVH from all your tenths that you receive from the people of Yisra’el, and from these tenths you are to give to Aharon the kohen the gift set aside for YHVH.
Num 18:29 From everything given to you, you are to set aside all that is due YHVH, the best part of it, its kadosh portion.'
Num 18:30 "Therefore you are to tell them, 'When you set aside from it its best part, it will be accounted to the L'vi'im as if it were grain from the threshing-floor and grape juice from the wine vat.
Num 18:31 You may eat it anywhere, you and your households; because it is your payment in return for your service in the tent of meeting.
Num 18:32 Moreover, because you will have set aside from it its best parts, you will not be committing any sin because of it; for you are not to profane the kadosh things of the people of Yisra’el, or you will die.' "
Subscribe to:
Posts (Atom)
