Mark 1-2
Mar 1:1 תחלת בשורת ישוע המשיח בן־האלהים׃
Mar 1:2 ככתוב בנביאים הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך׃
Mar 1:3 קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו׃
Mar 1:4 יוחנן היה טבל במדבר וקורא טבילת התשובה לסליחת חטאים׃
Mar 1:5 ותצא אליו כל־ארץ יהודה ובני ירושלים ויטבלו כלם על־ידו בנהר הירדן מתודים את־חטאתם׃
Mar 1:6 ויוחנן לבוש שער גמלים ואזור עור במתניו ומאכלו חגבים ודבש היער׃
Mar 1:7 ויקרא לאמר בוא יבא אחרי החזק ממני אשר קטנתי מלכרע להתיר את־שרוך נעליו׃
Mar 1:8 אנכי טבלתי אתכם במים והוא יטבל אתכם ברוח הקדש׃
Mar 1:9 ויהי בימים ההם ויבא ישוע מנצרת אשר בגליל ויטבל על־ידי יוחנן בירדן׃
Mar 1:10 ויהי אך־עלה עלה מן־המים וירא השמים והנה נפתחו והרוח כיונה ירדת עליו׃
Mar 1:11 ויהי קול מן־השמים אתה בני ידידי אשר רציתי־בו׃
Mar 1:12 ומהר הוציאו הרוח המדברה׃
Mar 1:13 ויהי שם במדבר ארבעים יום והשטן נסהו ויהי עם־החיות והמלאכים שרתוהו׃
Mar 1:14 ואחרי אשר הסגר יוחנן בא ישוע הגלילה ויקרא את־בשורת מלכות האלהים ויאמר׃
Mar 1:15 מלאה העת וקרבה מלכות האלהים שובו והאמינו בבשורה׃
Mar 1:16 ויהי בהתהלכו על־יד ים־הגליל וירא והנה שמעון ואנדרי אחי שמעון פרשים מצודה בים כי דיגים היו׃
Mar 1:17 ויאמר אליהם ישוע לכו אחרי ואתנכם דיגי אנשים׃
Mar 1:18 ויעזבו מהר את־מכמרתיהם וילכו אחריו׃
Mar 1:19 ויהי כעברו מעט משם וירא את־יעקב בן־זבדי ואת־יוחנן אחיו וגם־המה באניה ומתקנים את־המכמרות׃
Mar 1:20 וימהר ויקרא אליהם ויעזבו את־זבדי אביהם באניה עם־השכירים וילכו אחריו׃
Mar 1:21 ויבאו אל־כפר נחום וימהר לבוא בשבת לבית הכנסת וילמד׃
Mar 1:22 וישתוממו על־תורתו כי־היה מלמדם כאיש שלטון ולא כספרים׃
Mar 1:23 ואיש היה שם בבית הכנסת שלהם אשר־רוח טמאה בו ויזעק לאמר׃
Mar 1:24 אהה מה־לנו ולך ישוע הנצרי להאבידנו באת ידעתיך מי אתה קדוש האלהים׃
Mar 1:25 ויגער־בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו׃
Mar 1:26 ויסחבהו רוח הטמאה ויזעק בקול גדול ויצא ממנו׃
Mar 1:27 ויבהלו כלם וישאלו איש את־רעהו לאמר מה־זאת מה־היא התורה החדשה אשר אף־לרוחות הטמאה מצוה הוא בגבורה והנה שמעות לו׃
Mar 1:28 ויצא שמעו מהר בכל־סביבות ארץ הגליל׃
Mar 1:29 ויהי אחרי צאתם מבית הכנסת ויבאו ביתה שמעון ואנדרי עם יעקב ויוחנן׃
Mar 1:30 וחותנת שמעון שכבה אחוזת הקדחת וימהרו וידברו אליו עליה׃
Mar 1:31 ויגש ויאחז בידה ויקימה ותרף ממנה הקדחת פתאם ותשרת אותם׃
Mar 1:32 ויהי בערב כבוא השמש ויביאו אליו את כל־החולים ואת אחוזי השדים׃
Mar 1:33 וכל־העיר נאספו יחדו פתח הבית׃
Mar 1:34 וירפא רבים אשר היו חולים חליים שונים ויגרש שדים הרבה ולא־נתן את־השדים לדבר כי ידעהו׃
Mar 1:35 וישכם בבקר בעוד נשף ויצא וילך אל־מקום חרבה ויתפלל שם׃
Mar 1:36 וירדפו אחריו שמעון והאנשים אשר אתו׃
Mar 1:37 וימצאהו ויאמרו אליו הנה כלם מבקשים אותך׃
Mar 1:38 ויאמר אליהם לכו ונלכה אל־ערי הפרזות הקרבות ואקרא גם־שם כי בעבור־זאת יצאתי׃
Mar 1:39 ויהי קרא בכנסיותיהם בכל־הגליל ויגרש את־השדים׃
Mar 1:40 ויבוא אליו איש מצרע ויתחנן אליו ויכרע על־ברכיו ויאמר לו אם־תרצה תוכל לטהרני׃
Mar 1:41 וירחם עליו ישוע וישלח ידו ויגע־בו ויאמר רצה אנכי טהר׃
Mar 1:42 עודנו מדבר והצרעת סרה ממנו ויטהר׃
Mar 1:43 ויגער־בו וימהר להוציאו החוצה׃
Mar 1:44 ויאמר אליו ראה אל־תגיד לאיש דבר ולך הראה אל־הכהן והקרב לטהרתך את אשר־צוה משה לעדות להם׃
Mar 1:45 והוא יצא ויחל לקרא הרבה ולהשמיע הדבר עד אשר לא־יכל לבוא עוד אל־עיר לעיני העם וישב מחוץ לעיר במקמות חרבה ויבאו אליו מכל־עבריו מסביב׃
Mar 2:1 ויהי מימים ויבא שנית אל־כפר נחום וישמעו כי־הוא בבית׃
Mar 2:2 ויאספו רבים מהרה עד־אפס מקום לעמד אף־לפני הפתח וידבר אליהם את־הדבר׃
Mar 2:3 ויבאו אליו אנשים נשאים איש נכה אברים וישאהו בארבעה׃
Mar 2:4 ולא יכלו לגשת אליו מפני העם ויסירו את־הגג במקום אשר היה שם ויחתרו חתירה ויורידו את־המשכב אשר שכב עליה נכה האברים׃
Mar 2:5 ויהי כראות ישוע את־אמונתם ויאמר אל־נכה האברים בני נסלחו־לך חטאתיך׃
Mar 2:6 ושם אנשים מן־הסופרים ישבים ויאמרו בלבם׃
Mar 2:7 מה־לזה כי ידבר גדופים כאלה מי יכל לסלח לחטאים כי אם האלהים לבדו׃
Mar 2:8 וידע ישוע ברוחו כי־כן חשבים בלבבם ויאמר אליהם מדוע תחשבו כאלה בלבבכם׃
Mar 2:9 מה הנקל האמר אל־נכה האברים נסלחו־לך חטאתיך אם־אמור קום שא את משכבך והתהלך׃
Mar 2:10 ולמען תדעון כי בן־האדם יש־לו השלטן לסלח לחטאים בארץ ויאמר אל־נכה האברים׃
Mar 2:11 לך אני אמר קום שא את־משכבך ולך אל־ביתך׃
Mar 2:12 ויקם פתאם וישא את־משכבו ויצא לעיני כלם עד כי־תמהו כלם וישבחו את־האלהים לאמר מעולם לא־ראינו כזאת׃
Mar 2:13 וישב ויצא אל־יד הים ויבאו אליו כל־העם וילמדם׃
Mar 2:14 ויהי בעברו וירא את־לוי בן־חלפי ישב בבית המכס ויאמר אליו לכה אחרי ויקם וילך אחריו׃
Mar 2:15 ויהי כאשר הסב בביתו ויסבו מוכסים וחטאים רבים עם־ישוע ועם־תלמידיו כי רבים היו ההלכים אחריו׃
Mar 2:16 והסופרים והפרושים ראו אתו אכל עם־המוכסים והחטאים ויאמרו אל־תלמידיו מה־לרבכם כי אכל ושתה הוא עם־המוכסים והחטאים׃
Mar 2:17 וישמע ישוע ויאמר החזקים אינם צריכים לרפא כי אם־החלים לא באתי לקרא הצדיקים כי אם־החטאים (לתשובה)׃
Mar 2:18 ותלמידי יוחנן ותלמידי הפרושים היו מרבים לצום ויבאו ויאמרו אליו מדוע תלמידי יוחנן ותלמידי הפרושים צמים ותלמידיך אינם צמים׃
Mar 2:19 ויאמר אליהם ישוע איך יוכלו בני החפה לצום בעוד החתן עמהם כל־ימי היות החתן עמהם לא יוכלו לצום׃
Mar 2:20 הנה ימים באים ולקח מאתם החתן ואז יצומו בימים ההם׃
Mar 2:21 אין־אדם תפר טלאי בד חדש על־שמלה בלה כי אם־כן ינתק מלויו החדש מן־הבלה ויתרחב הקרע׃
Mar 2:22 ואין אדם נתן יין חדש בנאדות בלים כי אם־כן יבקע היין החדש את־הנאדות והיין ישפך והנאדות יאבדו אבל יין חדש ינתן בנאדות חדשים׃
Mar 2:23 ויהי כעברו בשבת בין השדות ויחלו תלמידיו לקטף מלילת בלכתם׃
Mar 2:24 ויאמרו אליו הפרושים ראה מה־המה עשים בשבת את אשר־לא יעשה׃
Mar 2:25 ויאמר אליהם הכי לא קראתם את־אשר עשה דוד בהיתו חסר ורעב הוא ואנשיו׃
Mar 2:26 אשר בא אל־בית אלהים בימי אביתר הכהן הגדול ויאכל את־לחם הפנים אשר לא נתן לאכלה כי אם־לכהנים ויתן גם־לאנשים אשר אתו׃
Mar 2:27 ויאמר אליהם השבת נתנה בעבור האדם ולא האדם בעבור השבת׃
Mar 2:28 לכן אדון בן־האדם גם לשבת׃
Showing posts with label Mark. Show all posts
Showing posts with label Mark. Show all posts
Shemot Gospel
Mark 1-2
Mar 1:1 The beginning of the Besorah of יהושע HaMoshiach, the Son of Elohim.
Mar 1:2 As it has been written in the Nevi'im, “See, I send My messenger before Your face, who shall prepare Your way before You,1
Footnote: 1Mal. 3:1.
Mar 1:3 a voice of one crying in the wilderness, ‘Prepare the way of יהוה, make His paths straight.’ ”1
Footnote: 1Isa. 40:3.
Mar 1:4 Yocḥanan came mikvah-ing in the wilderness and proclaiming a mikvah of repentance for the forgiveness of sins.
Mar 1:5 And all the country of Yehuḏah, and those of Yerushalayim, went out to him and were all mikvah-ed by him in the Yardĕn River, confessing their sins.
Mar 1:6 And Yocḥanan was clothed with camel’s hair and a leather girdle around his waist, and eating locusts and wild honey.
Mar 1:7 And he proclaimed, saying, “After me comes One who is mightier than I, whose sandal strap I am not worthy to stoop down and loosen.
Mar 1:8 “I indeed did immerse you in water, but He shall immerse you in Ruach HaKadosh.”
Mar 1:9 And it came to be in those days that יהושע came from Natsareth of Galil, and was mikvah-ed by Yocḥanan in the Yardĕn.
Mar 1:10 And immediately, coming up from the water, He saw the heavens being torn open and the Ruach coming down on Him like a dove.
Mar 1:11 And a voice came out of HaShamayim, “You are My Son, the Beloved, in whom I did delight.”
Mar 1:12 And immediately the Ruach drove Him into the wilderness.
Mar 1:13 And He was there in the wilderness forty days, tried by HaSatan, and was with the wild beasts. And the Malachim attended Him.
Mar 1:14 And after Yocḥanan was delivered up, יהושע came to Galil, proclaiming the Besorah of the reign of Elohim,
Mar 1:15 and saying, “The time has been filled, and the reign of Elohim has come near. Repent, and believe in the Besorah.”
Mar 1:16 And walking by the Sea of Galil, He saw Shimʽon, and Andri his brother, casting a net into the sea, for they were fishers.
Mar 1:17 And יהושע said to them, “Come, follow Me, and I shall make you become fishers of men.”
Mar 1:18 And immediately they left their nets and followed Him.
Mar 1:19 And having gone on a little from there, He saw Yaʽakovthe son of Zaḇdai, and Yocḥanan his brother, and they were in the boat mending their nets.
Mar 1:20 And immediately He called them, and leaving their father Zaḇdai in the boat with the hired servants, they went after Him.
Mar 1:21 And they went into Kephar Naḥum, and immediately on the Shabbat He went into the congregation and taught.
Mar 1:22 And they were astonished at His teaching, for He was teaching them as possessing authority, and not as the scribes.
Mar 1:23 And there was a man in their congregation with an unclean spirit, and he cried out,
Mar 1:24 saying, “Ha! What have we to do with You, יהושע of Natsareth? Did You come to destroy us? I know who You are: the Kadosh One of Elohim!”
Mar 1:25 And יהושע rebuked him, saying, “Be silenced, and come out of him!”
Mar 1:26 And throwing him into convulsions, the unclean spirit called out with a loud voice, and came out of him.
Mar 1:27 And they were all so amazed, as to reason among themselves, saying, “What is this, a fresh teaching? With authority He commands even the unclean spirits, and they obey Him!”
Mar 1:28 And news about Him immediately spread into all the country around Galil.
Mar 1:29 And coming out of the congregation, they went straight to the house of Shimʽon and Andri, with Yaʽakov and Yocḥanan.
Mar 1:30 And the mother-in-law of Shimʽon lay sick with inflammation, and immediately they spoke to Him about her.
Mar 1:31 And having come, He took her by the hand and lifted her up, and immediately the inflammation left her, and she served them.
Mar 1:32 And when evening came, when the sun had set, they brought to Him all who were sick and those who were demon-possessed.
Mar 1:33 And the entire city had gathered at the door.
Mar 1:34 And He healed many who were sick with various diseases, and cast out many demons, and was not allowing the demons to speak, because they knew Him.
Mar 1:35 And having risen very early in the morning, while still dark, He went out, and went away to a lonely place, and there He prayed.
Mar 1:36 And Shimʽon and those who were with Him searched for Him,
Mar 1:37 and when they found Him, they said to Him, “All are seeking You.”
Mar 1:38 And He said to them, “Let us go into the neighboring towns, so that I proclaim there also, because for this I have come forth.”
Mar 1:39 And He was proclaiming in their congregations, in all Galil, and casting out demons.
Mar 1:40 And a leper came to Him, calling upon Him, kneeling down to Him and saying to Him, “If You desire, You are able to make me clean.”
Mar 1:41 And יהושע, moved with compassion, stretched out His hand and touched him, and said to him, “I desire it. Be cleansed.”
Mar 1:42 And immediately the leprosy left him, and he was cleansed.
Mar 1:43 And having strictly warned him, He immediately sent him away,
Mar 1:44 and said to him, “See, say none at all to anyone, but go show yourself to the kohen, and offer for your cleansing what Mosheh ordered, as a witness to them.”
Mar 1:45 But he went out and began to publish it so much, and to spread the word, that יהושע was no longer able to openly enter the city, but was outside in lonely places. Yet they came to Him from all directions.
Mar 2:1 And some days later He again entered into Kephar Naḥum, and it was heard that He was in the house.
Mar 2:2 And so many gathered together, that there was no more room, not even at the door. And He spoke the Word to them.
Mar 2:3 And they came to Him, bringing a paralytic, carried by four.
Mar 2:4 And not being able to come near Him because of the crowd, they uncovered the roof where He was. And when they had broken through, they let down the bed on which the paralytic was lying.
Mar 2:5 And when יהושע saw their belief, He said to the paralytic, “Son, your sins are forgiven you.”
Mar 2:6 Now some of the scribes were sitting there, and reasoning in their hearts,
Mar 2:7 “Why does this One talk like this? He is blaspheming! Who is able to forgive sins but Elohim alone?”
Mar 2:8 And immediately יהושע, knowing in His spirit that they were reasoning that way within themselves, said to them, “Why do you reason about all this in your hearts?
Mar 2:9 “Which is easier, to say to the paralytic, ‘Your sins are forgiven,’ or to say, ‘Rise, take up your bed and walk’?
Mar 2:10 “But in order for you to know that the Son of Aḏam possesses authority on earth to forgive sins...” He said to the paralytic,
Mar 2:11 “I say to you, rise, take up your bed, and go to your house.”
Mar 2:12 And he rose straightaway, and took up the bed, and went out before all, so that all were amazed and praised Elohim, saying, “We have never seen the like of it!”
Mar 2:13 And He went out again by the sea, and all the crowd was coming to Him, and He taught them.
Mar 2:14 And passing by, He saw Lĕwi the son of Alphai sitting at the tax office, and said to him, “Follow Me.” And having risen he followed Him.
Mar 2:15 And it came to be, as He sat at the table at his house, that many tax collectors and sinners also sat with יהושע and His talmidim, for there were many, and they followed Him.
Mar 2:16 And when the scribes and Pharisees saw Him eating with the tax collectors and sinners, they said to His talmidim, “Why does He eat and drink with tax collectors and sinners?”
Mar 2:17 And hearing this, יהושע said to them, “Those who are healthy have no need of a healer, but those who are sick. I did not come to call the righteous to repentance, but sinners.”
Mar 2:18 And the talmidim of Yocḥanan and of the Pharisees were fasting. And they came and said to Him, “Why do the talmidim of Yocḥanan and of the Pharisees fast, but Your talmidim do not fast?”
Mar 2:19 And יהושע said to them, “Are the friends of the bridegroom able to fast while the bridegroom is with them? As long as they have the bridegroom with them they are not able to fast.
Mar 2:20 “But the days shall come when the bridegroom shall be taken away from them, and then they shall fast in those days.
Mar 2:21 “And no one sews a piece of unshrunk cloth on an old garment, otherwise the renewed piece pulls away from the old, and the tear is made worse.
Mar 2:22 “And no one puts new wine into old wineskins, otherwise the new wine bursts the wineskins, and the wine runs out, and the wineskins are ruined. But new wine is to be put into fresh wineskins.”
Mar 2:23 And it came to be that He went through the grainfields on the Shabbat. And as they went His talmidim began to pluck heads of grain,
Mar 2:24 and the Pharisees said to Him, “Look, why do they do what is not right on the Shabbat?”
Mar 2:25 And He said to them, “Have you never read what Dawiḏ did when he had need and was hungry, he and those with him?
Mar 2:26 “How he went into the House of Elohim, while Eḇyathar was Kohen Gadol, and ate the showbread, which is not right to eat, except for the kohanim, and he gave it also to those who were with him?”
Mar 2:27 And He said to them, “The Shabbat was made for man, and not man for the Shabbat.
Mar 2:28 “So the Son of Aḏam is also Master of the Shabbat.”
1 Footnote: 1Mt. 12:8.
Mar 1:1 The beginning of the Besorah of יהושע HaMoshiach, the Son of Elohim.
Mar 1:2 As it has been written in the Nevi'im, “See, I send My messenger before Your face, who shall prepare Your way before You,1
Footnote: 1Mal. 3:1.
Mar 1:3 a voice of one crying in the wilderness, ‘Prepare the way of יהוה, make His paths straight.’ ”1
Footnote: 1Isa. 40:3.
Mar 1:4 Yocḥanan came mikvah-ing in the wilderness and proclaiming a mikvah of repentance for the forgiveness of sins.
Mar 1:5 And all the country of Yehuḏah, and those of Yerushalayim, went out to him and were all mikvah-ed by him in the Yardĕn River, confessing their sins.
Mar 1:6 And Yocḥanan was clothed with camel’s hair and a leather girdle around his waist, and eating locusts and wild honey.
Mar 1:7 And he proclaimed, saying, “After me comes One who is mightier than I, whose sandal strap I am not worthy to stoop down and loosen.
Mar 1:8 “I indeed did immerse you in water, but He shall immerse you in Ruach HaKadosh.”
Mar 1:9 And it came to be in those days that יהושע came from Natsareth of Galil, and was mikvah-ed by Yocḥanan in the Yardĕn.
Mar 1:10 And immediately, coming up from the water, He saw the heavens being torn open and the Ruach coming down on Him like a dove.
Mar 1:11 And a voice came out of HaShamayim, “You are My Son, the Beloved, in whom I did delight.”
Mar 1:12 And immediately the Ruach drove Him into the wilderness.
Mar 1:13 And He was there in the wilderness forty days, tried by HaSatan, and was with the wild beasts. And the Malachim attended Him.
Mar 1:14 And after Yocḥanan was delivered up, יהושע came to Galil, proclaiming the Besorah of the reign of Elohim,
Mar 1:15 and saying, “The time has been filled, and the reign of Elohim has come near. Repent, and believe in the Besorah.”
Mar 1:16 And walking by the Sea of Galil, He saw Shimʽon, and Andri his brother, casting a net into the sea, for they were fishers.
Mar 1:17 And יהושע said to them, “Come, follow Me, and I shall make you become fishers of men.”
Mar 1:18 And immediately they left their nets and followed Him.
Mar 1:19 And having gone on a little from there, He saw Yaʽakovthe son of Zaḇdai, and Yocḥanan his brother, and they were in the boat mending their nets.
Mar 1:20 And immediately He called them, and leaving their father Zaḇdai in the boat with the hired servants, they went after Him.
Mar 1:21 And they went into Kephar Naḥum, and immediately on the Shabbat He went into the congregation and taught.
Mar 1:22 And they were astonished at His teaching, for He was teaching them as possessing authority, and not as the scribes.
Mar 1:23 And there was a man in their congregation with an unclean spirit, and he cried out,
Mar 1:24 saying, “Ha! What have we to do with You, יהושע of Natsareth? Did You come to destroy us? I know who You are: the Kadosh One of Elohim!”
Mar 1:25 And יהושע rebuked him, saying, “Be silenced, and come out of him!”
Mar 1:26 And throwing him into convulsions, the unclean spirit called out with a loud voice, and came out of him.
Mar 1:27 And they were all so amazed, as to reason among themselves, saying, “What is this, a fresh teaching? With authority He commands even the unclean spirits, and they obey Him!”
Mar 1:28 And news about Him immediately spread into all the country around Galil.
Mar 1:29 And coming out of the congregation, they went straight to the house of Shimʽon and Andri, with Yaʽakov and Yocḥanan.
Mar 1:30 And the mother-in-law of Shimʽon lay sick with inflammation, and immediately they spoke to Him about her.
Mar 1:31 And having come, He took her by the hand and lifted her up, and immediately the inflammation left her, and she served them.
Mar 1:32 And when evening came, when the sun had set, they brought to Him all who were sick and those who were demon-possessed.
Mar 1:33 And the entire city had gathered at the door.
Mar 1:34 And He healed many who were sick with various diseases, and cast out many demons, and was not allowing the demons to speak, because they knew Him.
Mar 1:35 And having risen very early in the morning, while still dark, He went out, and went away to a lonely place, and there He prayed.
Mar 1:36 And Shimʽon and those who were with Him searched for Him,
Mar 1:37 and when they found Him, they said to Him, “All are seeking You.”
Mar 1:38 And He said to them, “Let us go into the neighboring towns, so that I proclaim there also, because for this I have come forth.”
Mar 1:39 And He was proclaiming in their congregations, in all Galil, and casting out demons.
Mar 1:40 And a leper came to Him, calling upon Him, kneeling down to Him and saying to Him, “If You desire, You are able to make me clean.”
Mar 1:41 And יהושע, moved with compassion, stretched out His hand and touched him, and said to him, “I desire it. Be cleansed.”
Mar 1:42 And immediately the leprosy left him, and he was cleansed.
Mar 1:43 And having strictly warned him, He immediately sent him away,
Mar 1:44 and said to him, “See, say none at all to anyone, but go show yourself to the kohen, and offer for your cleansing what Mosheh ordered, as a witness to them.”
Mar 1:45 But he went out and began to publish it so much, and to spread the word, that יהושע was no longer able to openly enter the city, but was outside in lonely places. Yet they came to Him from all directions.
Mar 2:1 And some days later He again entered into Kephar Naḥum, and it was heard that He was in the house.
Mar 2:2 And so many gathered together, that there was no more room, not even at the door. And He spoke the Word to them.
Mar 2:3 And they came to Him, bringing a paralytic, carried by four.
Mar 2:4 And not being able to come near Him because of the crowd, they uncovered the roof where He was. And when they had broken through, they let down the bed on which the paralytic was lying.
Mar 2:5 And when יהושע saw their belief, He said to the paralytic, “Son, your sins are forgiven you.”
Mar 2:6 Now some of the scribes were sitting there, and reasoning in their hearts,
Mar 2:7 “Why does this One talk like this? He is blaspheming! Who is able to forgive sins but Elohim alone?”
Mar 2:8 And immediately יהושע, knowing in His spirit that they were reasoning that way within themselves, said to them, “Why do you reason about all this in your hearts?
Mar 2:9 “Which is easier, to say to the paralytic, ‘Your sins are forgiven,’ or to say, ‘Rise, take up your bed and walk’?
Mar 2:10 “But in order for you to know that the Son of Aḏam possesses authority on earth to forgive sins...” He said to the paralytic,
Mar 2:11 “I say to you, rise, take up your bed, and go to your house.”
Mar 2:12 And he rose straightaway, and took up the bed, and went out before all, so that all were amazed and praised Elohim, saying, “We have never seen the like of it!”
Mar 2:13 And He went out again by the sea, and all the crowd was coming to Him, and He taught them.
Mar 2:14 And passing by, He saw Lĕwi the son of Alphai sitting at the tax office, and said to him, “Follow Me.” And having risen he followed Him.
Mar 2:15 And it came to be, as He sat at the table at his house, that many tax collectors and sinners also sat with יהושע and His talmidim, for there were many, and they followed Him.
Mar 2:16 And when the scribes and Pharisees saw Him eating with the tax collectors and sinners, they said to His talmidim, “Why does He eat and drink with tax collectors and sinners?”
Mar 2:17 And hearing this, יהושע said to them, “Those who are healthy have no need of a healer, but those who are sick. I did not come to call the righteous to repentance, but sinners.”
Mar 2:18 And the talmidim of Yocḥanan and of the Pharisees were fasting. And they came and said to Him, “Why do the talmidim of Yocḥanan and of the Pharisees fast, but Your talmidim do not fast?”
Mar 2:19 And יהושע said to them, “Are the friends of the bridegroom able to fast while the bridegroom is with them? As long as they have the bridegroom with them they are not able to fast.
Mar 2:20 “But the days shall come when the bridegroom shall be taken away from them, and then they shall fast in those days.
Mar 2:21 “And no one sews a piece of unshrunk cloth on an old garment, otherwise the renewed piece pulls away from the old, and the tear is made worse.
Mar 2:22 “And no one puts new wine into old wineskins, otherwise the new wine bursts the wineskins, and the wine runs out, and the wineskins are ruined. But new wine is to be put into fresh wineskins.”
Mar 2:23 And it came to be that He went through the grainfields on the Shabbat. And as they went His talmidim began to pluck heads of grain,
Mar 2:24 and the Pharisees said to Him, “Look, why do they do what is not right on the Shabbat?”
Mar 2:25 And He said to them, “Have you never read what Dawiḏ did when he had need and was hungry, he and those with him?
Mar 2:26 “How he went into the House of Elohim, while Eḇyathar was Kohen Gadol, and ate the showbread, which is not right to eat, except for the kohanim, and he gave it also to those who were with him?”
Mar 2:27 And He said to them, “The Shabbat was made for man, and not man for the Shabbat.
Mar 2:28 “So the Son of Aḏam is also Master of the Shabbat.”
1 Footnote: 1Mt. 12:8.
Vayak'hel Gospel (Hebrew)
Mark 15
Mar 15:1 ויהי לפנות הבקר וימהרו ראשי הכהנים ועמהם הזקנים והסופרים וכל־הסנהדרין להועץ ויאסרו את־ישוע ויוליכהו משם וימסרהו אל־פילטוס׃
Mar 15:2 וישאל אותו פילטוס האתה מלך היהודים ויען ויאמר אליו אתה אמרת׃
Mar 15:3 וראשי הכהנים הרבו לשטנו׃
Mar 15:4 ויוסף פילטוס וישאלהו לאמר האינך משיב דבר ראה כמה הם ענו בך׃
Mar 15:5 וישוע לא־השיב עוד אף־דבר אחד ויתמה פילטוס׃
Mar 15:6 ומדי חג בחגו היה פוטר להם אסיר אחד את אשר יבקשו׃
Mar 15:7 ויהי איש הנקרא בשם בר־אבא אסור עם־המורדים אשר רצחו רצח בעת המרד׃
Mar 15:8 ויעל ההמון ויחלו לבקש שיעשה להם כפעם בפעם׃
Mar 15:9 ויען אתם פילטוס ויאמר רצונכם שאתיר לכם את־מלך היהודים׃
Mar 15:10 כי ידע אשר רק־מקנאה מסרוהו ראשי הכהנים׃
Mar 15:11 וראשי הכהנים הסיתו את־ההמון לבלתי התיר להם כי אם־בר־אבא׃
Mar 15:12 ויסף פילטוס ויען ויאמר להם ומה־אפוא רצונכם שאעשה לאשר אתם קראים מלך היהודים׃
Mar 15:13 ויקראו עוד הצלב אתו׃
Mar 15:14 ויאמר אליהם פילטוס מה־אפוא רעה עשה והם הרבו־עוד לקרא הצלב אתו׃
Mar 15:15 ויואל פילטוס לעשות כרצון העם ויתר להם את בר־אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב׃
Mar 15:16 ויוליכהו אנשי הצבא אל־תוך החצר הוא בית המשפט ויזעיקו את־כל־הגדוד׃
Mar 15:17 וילבישהו ארגמן וישרגו עטרת קצים ויעטרהו׃
Mar 15:18 ויחלו לברכו לאמר שלום לך מלך היהודים׃
Mar 15:19 ויכו על־ראשו בקנה וירקו בו ויכרעו על־ברכיהם וישתחוו לו׃
Mar 15:20 ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את־הארגמן וילבישהו את־בגדיו ויוציאהו לצלב אתו׃
Mar 15:21 ואיש אחד עבר והוא בא מן־השדה ושמו שמעון הקוריני אבי אלכסנדרוס ורופוס ויאנסו אתו לשאת את־צלובו׃
Mar 15:22 ויביאהו אל־גלגלתא המקום הוא מקום הגלגלת׃
Mar 15:23 ויתנו־לו לשתות יין מסוך במר והוא לא לקח׃
Mar 15:24 ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו בגדיו להם ויפילו עליהם גורל מה־יקח איש איש׃
Mar 15:25 ותהי השעה השלישית ויצלבהו׃
Mar 15:26 ומכתב דבר־אשמתו כתוב למעלה מלך היהודים׃
Mar 15:27 ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃
Mar 15:28 וימלא הכתוב האמר ואת־פשעים נמנה׃
Mar 15:29 והעברים גדפו אותו ויניעו ראשם ויאמרו האח אתה ההורס את־ההיכל ובונה אותו בשלשת ימים׃
Mar 15:30 הושע את־עצמך ורדה מן־הצלוב׃
Mar 15:31 וכן גם־ראשי הכהנים עם־הסופרים התלוצצו איש אל־רעהו ויאמרו את־אחרים הושיע ואת־עצמו לא יוכל להושיע׃
Mar 15:32 המשיח מלך ישראל ירד עתה מן־הצלוב למען נראה ונאמין וגם־הנצלבים אתו חרפוהו׃
Mar 15:33 ובהיות השעה הששית היה חשך על־כל־הארץ עד השעה התשיעית׃
Mar 15:34 ובשעה התשיעית ויזעק ישוע בקול גדול אלהי אלהי למה שבקתני ופרושו אלי אלי למה עזבתני׃
Mar 15:35 וישמעו אנשים מן העמדים שם ויאמרו הנה אל־אליהו הוא קורא׃
Mar 15:36 וירץ אחד מהם וימלא ספוג חמץ וישם על־קנה וישקהו ויאמר הניחו ונראה אם־יבא אליהו להורידו׃
Mar 15:37 וישוע נתן קול גדול ויפח את־נפשו׃
Mar 15:38 ופרכת ההיכל נקרעה לשנים קרעים מלמעלה למטה׃
Mar 15:39 וירא שר המאה העמד מנגד כי בזעקו ככה יצאה נפשו ויאמר אכן האיש הזה היה בן־האלהים׃
Mar 15:40 וגם־נשים היו שם צפות מרחוק ובתוכן גם־מרים המגדלית ומרים אמו של־יעקב הצעיר ושל־יוסי ושלמית׃
Mar 15:41 אשר בהיותו בגליל גם־הלכו אחריו וגם שרתהו ואחרות רבות אשר־עלו אתו ירושלים׃
Mar 15:42 ועת הערב הגיע ומפני אשר ערב שבת היה הוא היום שלפני השבת׃
Mar 15:43 ויבא יוסף הרמתי יועץ נכבד אשר היה מחכה גם־הוא למלכות האלהים ויתחזק ויבא אל־פילטוס וישאל את־גופת ישוע׃
Mar 15:44 ויתמה פילטוס על־אשר מת ויקרא אל־שר המאה וישאלהו הכבר גוע׃
Mar 15:45 וידע מפי־שר המאה כי־כן ויתן את־גופתו מתנה ליוסף׃
Mar 15:46 והוא קנה סדין ויורד אתו ויכרכהו בסדין וישימהו בקבר חצוב בסלע ויגל אבן על־פתח הקבר׃
Mar 15:47 ומרים המגדלית ומרים אם יוסי ראו את־המקום אשר הושם שמה׃
Mar 15:1 ויהי לפנות הבקר וימהרו ראשי הכהנים ועמהם הזקנים והסופרים וכל־הסנהדרין להועץ ויאסרו את־ישוע ויוליכהו משם וימסרהו אל־פילטוס׃
Mar 15:2 וישאל אותו פילטוס האתה מלך היהודים ויען ויאמר אליו אתה אמרת׃
Mar 15:3 וראשי הכהנים הרבו לשטנו׃
Mar 15:4 ויוסף פילטוס וישאלהו לאמר האינך משיב דבר ראה כמה הם ענו בך׃
Mar 15:5 וישוע לא־השיב עוד אף־דבר אחד ויתמה פילטוס׃
Mar 15:6 ומדי חג בחגו היה פוטר להם אסיר אחד את אשר יבקשו׃
Mar 15:7 ויהי איש הנקרא בשם בר־אבא אסור עם־המורדים אשר רצחו רצח בעת המרד׃
Mar 15:8 ויעל ההמון ויחלו לבקש שיעשה להם כפעם בפעם׃
Mar 15:9 ויען אתם פילטוס ויאמר רצונכם שאתיר לכם את־מלך היהודים׃
Mar 15:10 כי ידע אשר רק־מקנאה מסרוהו ראשי הכהנים׃
Mar 15:11 וראשי הכהנים הסיתו את־ההמון לבלתי התיר להם כי אם־בר־אבא׃
Mar 15:12 ויסף פילטוס ויען ויאמר להם ומה־אפוא רצונכם שאעשה לאשר אתם קראים מלך היהודים׃
Mar 15:13 ויקראו עוד הצלב אתו׃
Mar 15:14 ויאמר אליהם פילטוס מה־אפוא רעה עשה והם הרבו־עוד לקרא הצלב אתו׃
Mar 15:15 ויואל פילטוס לעשות כרצון העם ויתר להם את בר־אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב׃
Mar 15:16 ויוליכהו אנשי הצבא אל־תוך החצר הוא בית המשפט ויזעיקו את־כל־הגדוד׃
Mar 15:17 וילבישהו ארגמן וישרגו עטרת קצים ויעטרהו׃
Mar 15:18 ויחלו לברכו לאמר שלום לך מלך היהודים׃
Mar 15:19 ויכו על־ראשו בקנה וירקו בו ויכרעו על־ברכיהם וישתחוו לו׃
Mar 15:20 ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את־הארגמן וילבישהו את־בגדיו ויוציאהו לצלב אתו׃
Mar 15:21 ואיש אחד עבר והוא בא מן־השדה ושמו שמעון הקוריני אבי אלכסנדרוס ורופוס ויאנסו אתו לשאת את־צלובו׃
Mar 15:22 ויביאהו אל־גלגלתא המקום הוא מקום הגלגלת׃
Mar 15:23 ויתנו־לו לשתות יין מסוך במר והוא לא לקח׃
Mar 15:24 ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו בגדיו להם ויפילו עליהם גורל מה־יקח איש איש׃
Mar 15:25 ותהי השעה השלישית ויצלבהו׃
Mar 15:26 ומכתב דבר־אשמתו כתוב למעלה מלך היהודים׃
Mar 15:27 ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃
Mar 15:28 וימלא הכתוב האמר ואת־פשעים נמנה׃
Mar 15:29 והעברים גדפו אותו ויניעו ראשם ויאמרו האח אתה ההורס את־ההיכל ובונה אותו בשלשת ימים׃
Mar 15:30 הושע את־עצמך ורדה מן־הצלוב׃
Mar 15:31 וכן גם־ראשי הכהנים עם־הסופרים התלוצצו איש אל־רעהו ויאמרו את־אחרים הושיע ואת־עצמו לא יוכל להושיע׃
Mar 15:32 המשיח מלך ישראל ירד עתה מן־הצלוב למען נראה ונאמין וגם־הנצלבים אתו חרפוהו׃
Mar 15:33 ובהיות השעה הששית היה חשך על־כל־הארץ עד השעה התשיעית׃
Mar 15:34 ובשעה התשיעית ויזעק ישוע בקול גדול אלהי אלהי למה שבקתני ופרושו אלי אלי למה עזבתני׃
Mar 15:35 וישמעו אנשים מן העמדים שם ויאמרו הנה אל־אליהו הוא קורא׃
Mar 15:36 וירץ אחד מהם וימלא ספוג חמץ וישם על־קנה וישקהו ויאמר הניחו ונראה אם־יבא אליהו להורידו׃
Mar 15:37 וישוע נתן קול גדול ויפח את־נפשו׃
Mar 15:38 ופרכת ההיכל נקרעה לשנים קרעים מלמעלה למטה׃
Mar 15:39 וירא שר המאה העמד מנגד כי בזעקו ככה יצאה נפשו ויאמר אכן האיש הזה היה בן־האלהים׃
Mar 15:40 וגם־נשים היו שם צפות מרחוק ובתוכן גם־מרים המגדלית ומרים אמו של־יעקב הצעיר ושל־יוסי ושלמית׃
Mar 15:41 אשר בהיותו בגליל גם־הלכו אחריו וגם שרתהו ואחרות רבות אשר־עלו אתו ירושלים׃
Mar 15:42 ועת הערב הגיע ומפני אשר ערב שבת היה הוא היום שלפני השבת׃
Mar 15:43 ויבא יוסף הרמתי יועץ נכבד אשר היה מחכה גם־הוא למלכות האלהים ויתחזק ויבא אל־פילטוס וישאל את־גופת ישוע׃
Mar 15:44 ויתמה פילטוס על־אשר מת ויקרא אל־שר המאה וישאלהו הכבר גוע׃
Mar 15:45 וידע מפי־שר המאה כי־כן ויתן את־גופתו מתנה ליוסף׃
Mar 15:46 והוא קנה סדין ויורד אתו ויכרכהו בסדין וישימהו בקבר חצוב בסלע ויגל אבן על־פתח הקבר׃
Mar 15:47 ומרים המגדלית ומרים אם יוסי ראו את־המקום אשר הושם שמה׃
Vayak'hel Gospel
Mark 15
Mar 15:1 And immediately, in the morning, the chief kohanim had a council meeting with the elders and scribes and all the council. Having bound יהושע, they led Him away, and delivered Him to Pilate.
Mar 15:2 And Pilate asked Him, “Are You the Sovereign of the Yehuḏim?” And He answering, said to him, “You say it.”
Mar 15:3 And the chief kohanim accused Him of much, but He made no answer.
Mar 15:4 And Pilate again asked Him, saying, “Have You no answer? See how much they witness against You!”
Mar 15:5 But יהושע still gave no answer, so that Pilate marveled.
Mar 15:6 And at a festival he released to them one prisoner, whomever they were asking.
Mar 15:7 And there was one called Barabba, chained with his fellow rebels, who had committed murder in the uprising.
Mar 15:8 And the crowd, crying aloud, began to ask, as he had always done for them.
Mar 15:9 But Pilate answered them, saying, “Do you wish me to release for you the Sovereign of the Yehuḏim?”
Mar 15:10 For he knew that the chief kohanim had handed Him over because of envy.
Mar 15:11 And the chief kohanim stirred up the crowd, that he should rather release Barabba to them.
Mar 15:12 And Pilate answered and again said to them, “What then do you wish me to do to Him whom you call the Sovereign of the Yehuḏim?”
Mar 15:13 And again they cried out, “Impale Him!”
Mar 15:14 And Pilate said to them, “Why, what evil has He done?” And they vehemently cried out, “Impale Him!”
Mar 15:15 And Pilate, wishing to satisfy the crowd, released Barabba to them, and having whipped Him, he delivered יהושע over to be impaled.
Mar 15:16 And the soldiers led Him away into the court, which is the palace, and they called together the entire company of soldiers,
Mar 15:17 and decked Him with purple. And they plaited a crown of thorns, put it on Him,
Mar 15:18 and they began to call out to Him, “Greetings, Sovereign of the Yehuḏim!”
Mar 15:19 And they kept beating Him on the head with a reed and were spitting on Him. And bending the knee, they were bowing down to Him.
Mar 15:20 And when they had mocked Him, they took the purple off Him, and put His own garments on Him, and led Him out to impale Him.
Mar 15:21 And they compelled a passer-by, Shimʽon, a Cyrenian, coming from a field, the father of Alexander and Rufus, to bear His stake.
Mar 15:22 And they brought Him to the place Golgotha, which is translated, Place of a Skull.
Mar 15:23 And they were giving Him wine mixed with myrrh to drink, but He did not take it.
Mar 15:24 And when they impaled Him, they divided His garments, casting lots for them, what each one should take.
Mar 15:25 And it was the third hour, and they impaled Him.
Mar 15:26 And the inscription of His accusation was written above: THE SOVEREIGN OF THE YEHUḎIM.
Mar 15:27 And with Him they impaled two robbers, one on His right and the other on His left.
Mar 15:28 And the Scripture was filled which says, “And He was reckoned with the Torahless.”
Mar 15:29 And those passing by were blaspheming Him, shaking their heads and saying, “Ah! You who destroy the Kodesh and build it in three days,
Mar 15:30 save Yourself, and come down from the stake!”
Mar 15:31 And likewise the chief kohanim and the scribes, mocking to one another said, “He saved others, He is unable to save Himself.
Mar 15:32 “The Mashiach? The Sovereign of Yisra’el? Come down now from the stake, so that we see and believe.” And those who were impaled with Him were reproaching Him.
Mar 15:33 And when the sixth hour came, darkness came over all the land until the ninth hour.
Mar 15:34 And at the ninth hour יהושע cried out with a loud voice, saying, “Ěli, Ěli, lamah sheḇaqtani?”1 which is translated, “My Ěl, My Ěl, why have You forsaken Me?” Footnote: 1In Hebrew - “Eli, Eli lamah azaḇtani” - as per Ps. 22:1.
Mar 15:35 And some of those standing by, when they heard it, said, “See, He is calling for Ěliyahu!”
Mar 15:36 And someone ran and filled a sponge with sour wine, and put it on a reed, and offered it to Him to drink, saying, “Leave Him, let us see if Ěliyahu does come to take Him down.”
Mar 15:37 And יהושע cried out with a loud voice, and breathed His last.
Mar 15:38 And the veil of the Bayith was torn in two from top to bottom.
Mar 15:39 And when the captain, who was standing opposite Him, saw that He cried out like this and breathed His last, he said, “Truly this Man was the Son of Elohim!”
Mar 15:40 And there were also women watching from a distance, among whom was also Miryam from Maḡdala, and Miryam the mother of Ya`akov̱ the Less and of Yosĕph, and Shelomah,
Mar 15:41 who also followed Him and attended Him when He was in Galil, and many other women who came up with Him to Yerushalayim.
Mar 15:42 And when evening had come, because it was the Preparation Day, that is, the day before the Shabbat,
Mar 15:43 Yosĕph of Ramathayim, a prominent council member, who was himself waiting for the reign of Elohim, came, boldly went in to Pilate and asked for the body of יהושע.
Mar 15:44 But Pilate wondered whether He was already dead, so summoning the captain, he asked him if He was already dead.
Mar 15:45 And when he learned this from the captain, he gave the body to Yosĕph.
Mar 15:46 And he, having bought fine linen, took Him down, and wrapped Him in the linen. And he laid Him in a tomb which had been hewn out of the rock, and rolled a stone against the entrance of the tomb.
Mar 15:47 And Miryam from Maḡdala, and Miryam the mother of Yosĕph, saw where He was laid.
Mar 15:1 And immediately, in the morning, the chief kohanim had a council meeting with the elders and scribes and all the council. Having bound יהושע, they led Him away, and delivered Him to Pilate.
Mar 15:2 And Pilate asked Him, “Are You the Sovereign of the Yehuḏim?” And He answering, said to him, “You say it.”
Mar 15:3 And the chief kohanim accused Him of much, but He made no answer.
Mar 15:4 And Pilate again asked Him, saying, “Have You no answer? See how much they witness against You!”
Mar 15:5 But יהושע still gave no answer, so that Pilate marveled.
Mar 15:6 And at a festival he released to them one prisoner, whomever they were asking.
Mar 15:7 And there was one called Barabba, chained with his fellow rebels, who had committed murder in the uprising.
Mar 15:8 And the crowd, crying aloud, began to ask, as he had always done for them.
Mar 15:9 But Pilate answered them, saying, “Do you wish me to release for you the Sovereign of the Yehuḏim?”
Mar 15:10 For he knew that the chief kohanim had handed Him over because of envy.
Mar 15:11 And the chief kohanim stirred up the crowd, that he should rather release Barabba to them.
Mar 15:12 And Pilate answered and again said to them, “What then do you wish me to do to Him whom you call the Sovereign of the Yehuḏim?”
Mar 15:13 And again they cried out, “Impale Him!”
Mar 15:14 And Pilate said to them, “Why, what evil has He done?” And they vehemently cried out, “Impale Him!”
Mar 15:15 And Pilate, wishing to satisfy the crowd, released Barabba to them, and having whipped Him, he delivered יהושע over to be impaled.
Mar 15:16 And the soldiers led Him away into the court, which is the palace, and they called together the entire company of soldiers,
Mar 15:17 and decked Him with purple. And they plaited a crown of thorns, put it on Him,
Mar 15:18 and they began to call out to Him, “Greetings, Sovereign of the Yehuḏim!”
Mar 15:19 And they kept beating Him on the head with a reed and were spitting on Him. And bending the knee, they were bowing down to Him.
Mar 15:20 And when they had mocked Him, they took the purple off Him, and put His own garments on Him, and led Him out to impale Him.
Mar 15:21 And they compelled a passer-by, Shimʽon, a Cyrenian, coming from a field, the father of Alexander and Rufus, to bear His stake.
Mar 15:22 And they brought Him to the place Golgotha, which is translated, Place of a Skull.
Mar 15:23 And they were giving Him wine mixed with myrrh to drink, but He did not take it.
Mar 15:24 And when they impaled Him, they divided His garments, casting lots for them, what each one should take.
Mar 15:25 And it was the third hour, and they impaled Him.
Mar 15:26 And the inscription of His accusation was written above: THE SOVEREIGN OF THE YEHUḎIM.
Mar 15:27 And with Him they impaled two robbers, one on His right and the other on His left.
Mar 15:28 And the Scripture was filled which says, “And He was reckoned with the Torahless.”
Mar 15:29 And those passing by were blaspheming Him, shaking their heads and saying, “Ah! You who destroy the Kodesh and build it in three days,
Mar 15:30 save Yourself, and come down from the stake!”
Mar 15:31 And likewise the chief kohanim and the scribes, mocking to one another said, “He saved others, He is unable to save Himself.
Mar 15:32 “The Mashiach? The Sovereign of Yisra’el? Come down now from the stake, so that we see and believe.” And those who were impaled with Him were reproaching Him.
Mar 15:33 And when the sixth hour came, darkness came over all the land until the ninth hour.
Mar 15:34 And at the ninth hour יהושע cried out with a loud voice, saying, “Ěli, Ěli, lamah sheḇaqtani?”1 which is translated, “My Ěl, My Ěl, why have You forsaken Me?” Footnote: 1In Hebrew - “Eli, Eli lamah azaḇtani” - as per Ps. 22:1.
Mar 15:35 And some of those standing by, when they heard it, said, “See, He is calling for Ěliyahu!”
Mar 15:36 And someone ran and filled a sponge with sour wine, and put it on a reed, and offered it to Him to drink, saying, “Leave Him, let us see if Ěliyahu does come to take Him down.”
Mar 15:37 And יהושע cried out with a loud voice, and breathed His last.
Mar 15:38 And the veil of the Bayith was torn in two from top to bottom.
Mar 15:39 And when the captain, who was standing opposite Him, saw that He cried out like this and breathed His last, he said, “Truly this Man was the Son of Elohim!”
Mar 15:40 And there were also women watching from a distance, among whom was also Miryam from Maḡdala, and Miryam the mother of Ya`akov̱ the Less and of Yosĕph, and Shelomah,
Mar 15:41 who also followed Him and attended Him when He was in Galil, and many other women who came up with Him to Yerushalayim.
Mar 15:42 And when evening had come, because it was the Preparation Day, that is, the day before the Shabbat,
Mar 15:43 Yosĕph of Ramathayim, a prominent council member, who was himself waiting for the reign of Elohim, came, boldly went in to Pilate and asked for the body of יהושע.
Mar 15:44 But Pilate wondered whether He was already dead, so summoning the captain, he asked him if He was already dead.
Mar 15:45 And when he learned this from the captain, he gave the body to Yosĕph.
Mar 15:46 And he, having bought fine linen, took Him down, and wrapped Him in the linen. And he laid Him in a tomb which had been hewn out of the rock, and rolled a stone against the entrance of the tomb.
Mar 15:47 And Miryam from Maḡdala, and Miryam the mother of Yosĕph, saw where He was laid.
Ki Tisa Gospel (Hebrew)
Mark 13-14
Mar 13:1 ויהי בצאתו מן־המקדש ויאמר אליו אחד מתלמידיו רבי ראה מה־יפו האבנים והבנינים האלה׃
Mar 13:2 ויען אתו ישוע ויאמר הראית את־הבנינים הגדולים האלה לא־תשאר אבן על־אבן אשר לא תתפרק׃
Mar 13:3 וישב על־הר הזיתים ממול המקדש וישאלהו פטרוס ויעקב ויוחנן ואנדרי והם לבדם אתו׃
Mar 13:4 אמר־נא לנו מתי תהיה־זאת ומה־הוא האות בבא העת אשר תעשה־בה כל־זאת׃
Mar 13:5 ויען ישוע וידבר אליהם השמרו לכם פן־יתעה אתכם איש׃
Mar 13:6 כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא והתעו רבים׃
Mar 13:7 ובשמעכם מלחמות ושמעות מלחמה אל־תבהלו כי־היו תהיה זאת ועוד לא בא הקץ׃
Mar 13:8 כי־יקום גוי על־גוי וממלכה על־ממלכה והיה רעש כה וכה והיה רעב ומהומה׃
Mar 13:9 אלה ראשית החבלים ואתם השמרו בנפשתיכם כי־ימסרו אתכם לסנהדריות והכיתם בבתי כנסיות ולפני נגידים ומלכים תובאו למעני לעדות להם׃
Mar 13:10 והבשורה צריכה להקרא בראשנה לכל־הגוים׃
Mar 13:11 וכאשר יוליכו ומסרו אתכם אל־תדאגו ואל־תחשבו מה־תדברו כי הדבר אשר יושם בפיכם בשעה ההיא אותו תדברו יען אשר לא־אתם המדברים כי אם־רוח הקדש׃
Mar 13:12 ואח ימסר את־אחיו למות ואב את־בנו וקמו בנים באבותם והמיתו אותם׃
Mar 13:13 והייתם שנואים לכל למען שמי והמחכה עד־עת קץ הוא יושע׃
Mar 13:14 וכי תראו את־שקוץ משמם אשר אמר דניאל הנביא עמד במקום אשר לא־לו הקורא יבין אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל־ההרים׃
Mar 13:15 ואשר על־הגג אל־ירד הביתה ואל־יבא בו לשאת דבר מביתו׃
Mar 13:16 ואשר בשדה אל־ישב הביתה לשאת מלבושו׃
Mar 13:17 ואוי להרות ולמיניקות בימים ההמה׃
Mar 13:18 אך התפללו אשר לא־תהיה מנוסתכם בחרף׃
Mar 13:19 כי הימים ההם יהיו עת צרה אשר לא־נהיתה כמוה מראשית הבריאה אשר ברא אלהים עד־עתה וכמוה לא־תהיה עוד׃
Mar 13:20 ולולי קצר יהוה את־הימים ההם לא־יושע כל־בשר אך למען הבחירים אשר בחר בם קצר את־הימים׃
Mar 13:21 ואז אם־יאמר אליכם איש הנה־פה המשיח או הנהו שם אל־תאמינו׃
Mar 13:22 כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ונתנו אתות ומופתים להתעות אף את־הבחירים אם־יוכלו׃
Mar 13:23 ואתם ראו הנה מראש הגדתי לכם את־כל׃
Mar 13:24 והיה בימים ההם אחרי הצרה ההיא תחשך השמש והירח לא־יגיה אורו׃
Mar 13:25 והכוכבים יפלו מן־השמים וחילי השמים יתמוטטו׃
Mar 13:26 ואז יראו את־בן־האדם בא בעננים בגבורה רבה ובכבוד׃
Mar 13:27 ואז ישלח את־מלאכיו ויקבץ את־בחיריו מארבע הרוחות מקצה הארץ עד־קצה השמים׃
Mar 13:28 ומן־התאנה למדו־נא את־משל הדבר כשירטב ענפה ופרח עלה ידעתם כי קרוב הקיץ׃
Mar 13:29 כן גם־אתם בראתכם כי־היו אלה דעו כי־קרוב הוא בפתח׃
Mar 13:30 אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד אשר־יהיו כל־אלה׃
Mar 13:31 השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃
Mar 13:32 אך עת־בוא היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע גם־לא מלאכי השמים גם־לא הבן מבלעדי האב׃
Mar 13:33 ראו שקדו והתפללו כי לא ידעתם מתי העת׃
Mar 13:34 והיה כאיש הולך למרחק אשר עזב את־ביתו ויתן רשות לעבדיו ולאיש את־מלאכתו ואת־השוער צוה לשקד׃
Mar 13:35 לכן שקדו כי לא ידעתם מתי יבוא בעל הבית אם־בערב או־בחצות הלילה אם־בעת קריאת התרנגול או בבקר׃
Mar 13:36 פן־יבוא פתאם ומצא אתכם ישנים׃
Mar 13:37 ואת אשר אמרתי לכם הנני אמר לכל שקדו׃
Mar 14:1 ויהי עוד יומים וחג הפסח והמצות בא ויבקשו ראשי הכהנים והסופרים לתפשו בערמה להמיתו׃
Mar 14:2 ויאמרו לא בחג פן־תהיה מהומה בעם׃
Mar 14:3 ויהי בהיותו בבית־היני בית שמעון המצרע ויסב אל־השלחן ותבא אשה ובידה פך־מרקחת נרד זך ויקר מאד ותשבר את־הפך ותצק על־ראשו׃
Mar 14:4 ויש אשר מתרעמים איש אל־רעהו לאמר על־מה היה אבוד המרקחה הזאת׃
Mar 14:5 כי ראויה היתה זאת להמכר ביותר משלש מאות דינר ולתת לעניים ויגערו בה׃
Mar 14:6 ויאמר ישוע הניחו לה למה תלאו נפשה מעשה טוב עשתה עמדי׃
Mar 14:7 כי העניים תמיד עמכם וכשתרצו תוכלו להיטיב להם ואנכי לא־אהיה אתכם תמיד׃
Mar 14:8 את אשר היה לאל ידה עשתה קדמה לסוך את־גופי לקבורתו׃
Mar 14:9 אמן אמר אני לכם כי באשר תקרא הבשורה הזאת אל־כל־העולם גם את־אשר עשתה היא יספר לזכרון לה׃
Mar 14:10 ויהודה איש־קריות אחד משנים העשר הלך אל־ראשי הכהנים למסר אותו אליהם׃
Mar 14:11 והם כשמעם שמחו ויאמרו לתת־לו כסף ויבקש תאנה למסרו׃
Mar 14:12 ויהי בחג המצות ביום הראשון אשר יזבח הפסח ויאמרו אליו תלמידיו איפה תחפץ לאכל את־הפסח ונלכה ונכין׃
Mar 14:13 וישלח שנים מתלמידיו ויאמר אליהם לכו העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו׃
Mar 14:14 ובאשר יבוא שמה אמרו לבעל הבית כה אמר הרב איה המלון אשר אכל שם את־הפסח עם־תלמידי׃
Mar 14:15 והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה ומוכנה ושם הכינו לנו׃
Mar 14:16 ויצאו תלמידיו ויבאו העירה וימצאו כאשר אמר להם ויכינו את־הפסח׃
Mar 14:17 ויהי בערב ויבא עם־שנים העשר׃
Mar 14:18 ויסבו ויאכלו ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם אחד מכם ימסרני והוא אכל אתי׃
Mar 14:19 ויחלו להתעצב ויאמרו אליו זה אחר זה הכי אני הוא׃
Mar 14:20 ויען ויאמר אליהם אחד משנים העשר הוא הטבל עמי בקערה׃
Mar 14:21 הן בן־האדם הלך ילך ככתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על־ידו ימסר בן־האדם טוב לאיש ההוא שלא נולד׃
Mar 14:22 ויהי באכלם ויקח ישוע לחם ויברך ויבצע ויתן להם ויאמר קחו אכלו זה הוא גופי׃
Mar 14:23 ויקח את־הכוס ויברך ויתן להם וישתו ממנה כלם׃
Mar 14:24 ויאמר להם זה דמי דם־הברית החדשה הנשפך בעד רבים׃
Mar 14:25 אמן אמר אני לכם שתה לא־אשתה עוד מפרי הגפן עד־היום ההוא אשר אשתה אתו חדש במלכות האלהים׃
Mar 14:26 ואחרי קראם את־ההלל ויצאו אל־הר הזיתים׃
Mar 14:27 ויאמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את־הרעה ותפוצין הצאן׃
Mar 14:28 אך אחרי קומי מן־המתים אלך לפניכם הגלילה׃
Mar 14:29 ויאמר אליו פטרוס גם אם־יכשלו כלם אני לא אכשל׃
Mar 14:30 ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי היום בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול פעמים אתה תכחש־בי שלש פעמים׃
Mar 14:31 והוא התאמץ ויוסף לדבר ויאמר גם כי־יהיה עלי למות אתך כחש לא־אכחש בך וכן אמרו גם־כלם׃
Mar 14:32 ויבאו אל־חצר אחת ושמה גת־שמני ויאמר אל־תלמידיו שבו־לכם פה עד אשר אתפלל׃
Mar 14:33 ויקח אתו את־פטרוס ואת־יעקב ואת־יוחנן ויחל להשתומם ולמוג׃
Mar 14:34 ויאמר אליהם נפשי מרה־לי עד־מות עמדו־פה ושקדו׃
Mar 14:35 ויעבר מעט משם והלאה ויפל ארצה ויתפלל אשר אם־יוכל היות תעבר מעליו השעה הזאת׃
Mar 14:36 ויאמר אבא אבי כל תוכל העבר־נא מעלי את־הכוס הזאת אך־לא את־אשר אני רוצה כי אם־את אשר־אתה׃
Mar 14:37 ויבא וימצאם ישנים ויאמר אל־פטרוס שמעון התישן הכי־לא יכלת לשקד שעה אחת׃
Mar 14:38 שקדו והתפללו פן־תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר רפה׃
Mar 14:39 ויסף לסור ויתפלל באמרו עוד־הפעם כדברים ההמה׃
Mar 14:40 וישב וימצאם שנית ישנים כי עיניהם כבדות ולא ידעו מה־יענהו׃
Mar 14:41 ויבא פעם שלישית ויאמר אליהם נומו עוד ונוחו רב־לי כי־באה השעה הנה בן־האדם נמסר בידי חטאים׃
Mar 14:42 קומו ונלכה הנה המוסר אותי קרב׃
Mar 14:43 עודנו מדבר ויהודה בא והוא אחד משנים העשר ועמו המון רב בחרבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים והסופרים והזקנים׃
Mar 14:44 והמוסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשו אתו והוליכהו אל־ימלט׃
Mar 14:45 הוא בא והוא נגש אליו ויאמר רבי רבי וינשק־לו׃
Mar 14:46 וישלחו־בו את־ידיהם ויתפשהו׃
Mar 14:47 ואחד מן־העמדים אצלו שלף את־חרבו ויך את־עבד הכהן הגדול ויקצץ את־אזנו׃
Mar 14:48 ויען ישוע ויאמר אליהם כצאת על־פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות לתפשני׃
Mar 14:49 ואני יום יום הייתי אצלכם מלמד במקדש ולא החזקתם בי אבל למען מלאת דברי הכתובים׃
Mar 14:50 ויעזבו אתו כלם וינוסו׃
Mar 14:51 ונער אחד הלך אחריו מעטף בסדין לכסות את־ערותו ויאחזהו הנערים׃
Mar 14:52 ויעזב את־הסדין בידם וינס מפניהם ערם׃
Mar 14:53 ויוליכו את־ישוע אל־הכהן הגדול ויקהלו אליו כל־ראשי הכהנים והזקנים והסופרים׃
Mar 14:54 ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד־לחצר הכהן הגדול פנימה וישב שם עם־המשרתים ויתחמם נגד האור׃
Mar 14:55 וראשי הכהנים וכל־הסנהדרין בקשו עדות על־ישוע להמיתו ולא מצאו׃
Mar 14:56 כי רבים ענו בו עדות שקר אבל לא היו דבריהם מכונים׃
Mar 14:57 ויקומו אנשים ויענו בו עדות שקר לאמר׃
Mar 14:58 שמענו אתו אמר אני אהרס את־ההיכל הזה מעשה ידי אדם ולשלשת ימים אבנה היכל אחר אשר איננו מעשה ידי אדם׃
Mar 14:59 וגם־בזאת לא היתה עדותם מכונת׃
Mar 14:60 ויקם הכהן הגדול ויעמד בתוך וישאל את־ישוע לאמר האינך משיב דבר מה־זה אלה ענים בך׃
Mar 14:61 והוא החריש ולא השיב דבר ויוסף עוד הכהן הגדול לשאל אתו ויאמר אליו האתה הוא המשיח בן־המברך׃
Mar 14:62 ויאמר ישוע אני הוא ואתם תראו את־בן־האדם יושב לימין הגבורה ובא עם־ענני השמים׃
Mar 14:63 ויקרע הכהן הגדול את־בגדיו ויאמר מה־לנו עוד לבקש עדים׃
Mar 14:64 הנה שמעתם את־הגדוף מה־דעתכם וירשיעהו כלם כי־חיב מיתה הוא׃
Mar 14:65 ויחלו מהם לרק בו ויחפו את־פניו ויכהו באגרף ויאמרו אליו הנבא והמשרתים אחזהו במכות על־הלחי׃
Mar 14:66 ויהי בהיות פטרוס בתחתית החצר ותבא אחת משפחות הכהן הגדול׃
Mar 14:67 ותרא את־פטרוס כי מתחמם הוא ותבט־בו ותאמר גם־אתה היית עם־הנצרי ישוע׃
Mar 14:68 ויכחש ויאמר לא אדע ולא אבין מה את אמרת ויצא החוצה אל־האולם ויקרא התרנגל׃
Mar 14:69 ותראהו השפחה ותאמר עוד אל־העמדים שם זה הוא אחד מהם ויכחש פעם שנית׃
Mar 14:70 ומעט אחרי־כן גם־העמדים שם אמרו אל־פטרוס אמנם אתה אחד מהם כי אף־גלילי אתה ולשונך כלשונם׃
Mar 14:71 ויחל להחרים את־נפשו ולהשבע לאמר לא ידעתי את־האיש הזה אשר דברתם׃
Mar 14:72 והתרנגל קרא פעם שנית ויזכר פטרוס את־הדבר אשר אמר־לו ישוע בטרם יקרא התרנגל פעמים תכחש בי שלש פעמים וישם על־לבו ויב׃
Mar 13:1 ויהי בצאתו מן־המקדש ויאמר אליו אחד מתלמידיו רבי ראה מה־יפו האבנים והבנינים האלה׃
Mar 13:2 ויען אתו ישוע ויאמר הראית את־הבנינים הגדולים האלה לא־תשאר אבן על־אבן אשר לא תתפרק׃
Mar 13:3 וישב על־הר הזיתים ממול המקדש וישאלהו פטרוס ויעקב ויוחנן ואנדרי והם לבדם אתו׃
Mar 13:4 אמר־נא לנו מתי תהיה־זאת ומה־הוא האות בבא העת אשר תעשה־בה כל־זאת׃
Mar 13:5 ויען ישוע וידבר אליהם השמרו לכם פן־יתעה אתכם איש׃
Mar 13:6 כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא והתעו רבים׃
Mar 13:7 ובשמעכם מלחמות ושמעות מלחמה אל־תבהלו כי־היו תהיה זאת ועוד לא בא הקץ׃
Mar 13:8 כי־יקום גוי על־גוי וממלכה על־ממלכה והיה רעש כה וכה והיה רעב ומהומה׃
Mar 13:9 אלה ראשית החבלים ואתם השמרו בנפשתיכם כי־ימסרו אתכם לסנהדריות והכיתם בבתי כנסיות ולפני נגידים ומלכים תובאו למעני לעדות להם׃
Mar 13:10 והבשורה צריכה להקרא בראשנה לכל־הגוים׃
Mar 13:11 וכאשר יוליכו ומסרו אתכם אל־תדאגו ואל־תחשבו מה־תדברו כי הדבר אשר יושם בפיכם בשעה ההיא אותו תדברו יען אשר לא־אתם המדברים כי אם־רוח הקדש׃
Mar 13:12 ואח ימסר את־אחיו למות ואב את־בנו וקמו בנים באבותם והמיתו אותם׃
Mar 13:13 והייתם שנואים לכל למען שמי והמחכה עד־עת קץ הוא יושע׃
Mar 13:14 וכי תראו את־שקוץ משמם אשר אמר דניאל הנביא עמד במקום אשר לא־לו הקורא יבין אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל־ההרים׃
Mar 13:15 ואשר על־הגג אל־ירד הביתה ואל־יבא בו לשאת דבר מביתו׃
Mar 13:16 ואשר בשדה אל־ישב הביתה לשאת מלבושו׃
Mar 13:17 ואוי להרות ולמיניקות בימים ההמה׃
Mar 13:18 אך התפללו אשר לא־תהיה מנוסתכם בחרף׃
Mar 13:19 כי הימים ההם יהיו עת צרה אשר לא־נהיתה כמוה מראשית הבריאה אשר ברא אלהים עד־עתה וכמוה לא־תהיה עוד׃
Mar 13:20 ולולי קצר יהוה את־הימים ההם לא־יושע כל־בשר אך למען הבחירים אשר בחר בם קצר את־הימים׃
Mar 13:21 ואז אם־יאמר אליכם איש הנה־פה המשיח או הנהו שם אל־תאמינו׃
Mar 13:22 כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ונתנו אתות ומופתים להתעות אף את־הבחירים אם־יוכלו׃
Mar 13:23 ואתם ראו הנה מראש הגדתי לכם את־כל׃
Mar 13:24 והיה בימים ההם אחרי הצרה ההיא תחשך השמש והירח לא־יגיה אורו׃
Mar 13:25 והכוכבים יפלו מן־השמים וחילי השמים יתמוטטו׃
Mar 13:26 ואז יראו את־בן־האדם בא בעננים בגבורה רבה ובכבוד׃
Mar 13:27 ואז ישלח את־מלאכיו ויקבץ את־בחיריו מארבע הרוחות מקצה הארץ עד־קצה השמים׃
Mar 13:28 ומן־התאנה למדו־נא את־משל הדבר כשירטב ענפה ופרח עלה ידעתם כי קרוב הקיץ׃
Mar 13:29 כן גם־אתם בראתכם כי־היו אלה דעו כי־קרוב הוא בפתח׃
Mar 13:30 אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד אשר־יהיו כל־אלה׃
Mar 13:31 השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃
Mar 13:32 אך עת־בוא היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע גם־לא מלאכי השמים גם־לא הבן מבלעדי האב׃
Mar 13:33 ראו שקדו והתפללו כי לא ידעתם מתי העת׃
Mar 13:34 והיה כאיש הולך למרחק אשר עזב את־ביתו ויתן רשות לעבדיו ולאיש את־מלאכתו ואת־השוער צוה לשקד׃
Mar 13:35 לכן שקדו כי לא ידעתם מתי יבוא בעל הבית אם־בערב או־בחצות הלילה אם־בעת קריאת התרנגול או בבקר׃
Mar 13:36 פן־יבוא פתאם ומצא אתכם ישנים׃
Mar 13:37 ואת אשר אמרתי לכם הנני אמר לכל שקדו׃
Mar 14:1 ויהי עוד יומים וחג הפסח והמצות בא ויבקשו ראשי הכהנים והסופרים לתפשו בערמה להמיתו׃
Mar 14:2 ויאמרו לא בחג פן־תהיה מהומה בעם׃
Mar 14:3 ויהי בהיותו בבית־היני בית שמעון המצרע ויסב אל־השלחן ותבא אשה ובידה פך־מרקחת נרד זך ויקר מאד ותשבר את־הפך ותצק על־ראשו׃
Mar 14:4 ויש אשר מתרעמים איש אל־רעהו לאמר על־מה היה אבוד המרקחה הזאת׃
Mar 14:5 כי ראויה היתה זאת להמכר ביותר משלש מאות דינר ולתת לעניים ויגערו בה׃
Mar 14:6 ויאמר ישוע הניחו לה למה תלאו נפשה מעשה טוב עשתה עמדי׃
Mar 14:7 כי העניים תמיד עמכם וכשתרצו תוכלו להיטיב להם ואנכי לא־אהיה אתכם תמיד׃
Mar 14:8 את אשר היה לאל ידה עשתה קדמה לסוך את־גופי לקבורתו׃
Mar 14:9 אמן אמר אני לכם כי באשר תקרא הבשורה הזאת אל־כל־העולם גם את־אשר עשתה היא יספר לזכרון לה׃
Mar 14:10 ויהודה איש־קריות אחד משנים העשר הלך אל־ראשי הכהנים למסר אותו אליהם׃
Mar 14:11 והם כשמעם שמחו ויאמרו לתת־לו כסף ויבקש תאנה למסרו׃
Mar 14:12 ויהי בחג המצות ביום הראשון אשר יזבח הפסח ויאמרו אליו תלמידיו איפה תחפץ לאכל את־הפסח ונלכה ונכין׃
Mar 14:13 וישלח שנים מתלמידיו ויאמר אליהם לכו העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו׃
Mar 14:14 ובאשר יבוא שמה אמרו לבעל הבית כה אמר הרב איה המלון אשר אכל שם את־הפסח עם־תלמידי׃
Mar 14:15 והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה ומוכנה ושם הכינו לנו׃
Mar 14:16 ויצאו תלמידיו ויבאו העירה וימצאו כאשר אמר להם ויכינו את־הפסח׃
Mar 14:17 ויהי בערב ויבא עם־שנים העשר׃
Mar 14:18 ויסבו ויאכלו ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם אחד מכם ימסרני והוא אכל אתי׃
Mar 14:19 ויחלו להתעצב ויאמרו אליו זה אחר זה הכי אני הוא׃
Mar 14:20 ויען ויאמר אליהם אחד משנים העשר הוא הטבל עמי בקערה׃
Mar 14:21 הן בן־האדם הלך ילך ככתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על־ידו ימסר בן־האדם טוב לאיש ההוא שלא נולד׃
Mar 14:22 ויהי באכלם ויקח ישוע לחם ויברך ויבצע ויתן להם ויאמר קחו אכלו זה הוא גופי׃
Mar 14:23 ויקח את־הכוס ויברך ויתן להם וישתו ממנה כלם׃
Mar 14:24 ויאמר להם זה דמי דם־הברית החדשה הנשפך בעד רבים׃
Mar 14:25 אמן אמר אני לכם שתה לא־אשתה עוד מפרי הגפן עד־היום ההוא אשר אשתה אתו חדש במלכות האלהים׃
Mar 14:26 ואחרי קראם את־ההלל ויצאו אל־הר הזיתים׃
Mar 14:27 ויאמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את־הרעה ותפוצין הצאן׃
Mar 14:28 אך אחרי קומי מן־המתים אלך לפניכם הגלילה׃
Mar 14:29 ויאמר אליו פטרוס גם אם־יכשלו כלם אני לא אכשל׃
Mar 14:30 ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי היום בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול פעמים אתה תכחש־בי שלש פעמים׃
Mar 14:31 והוא התאמץ ויוסף לדבר ויאמר גם כי־יהיה עלי למות אתך כחש לא־אכחש בך וכן אמרו גם־כלם׃
Mar 14:32 ויבאו אל־חצר אחת ושמה גת־שמני ויאמר אל־תלמידיו שבו־לכם פה עד אשר אתפלל׃
Mar 14:33 ויקח אתו את־פטרוס ואת־יעקב ואת־יוחנן ויחל להשתומם ולמוג׃
Mar 14:34 ויאמר אליהם נפשי מרה־לי עד־מות עמדו־פה ושקדו׃
Mar 14:35 ויעבר מעט משם והלאה ויפל ארצה ויתפלל אשר אם־יוכל היות תעבר מעליו השעה הזאת׃
Mar 14:36 ויאמר אבא אבי כל תוכל העבר־נא מעלי את־הכוס הזאת אך־לא את־אשר אני רוצה כי אם־את אשר־אתה׃
Mar 14:37 ויבא וימצאם ישנים ויאמר אל־פטרוס שמעון התישן הכי־לא יכלת לשקד שעה אחת׃
Mar 14:38 שקדו והתפללו פן־תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר רפה׃
Mar 14:39 ויסף לסור ויתפלל באמרו עוד־הפעם כדברים ההמה׃
Mar 14:40 וישב וימצאם שנית ישנים כי עיניהם כבדות ולא ידעו מה־יענהו׃
Mar 14:41 ויבא פעם שלישית ויאמר אליהם נומו עוד ונוחו רב־לי כי־באה השעה הנה בן־האדם נמסר בידי חטאים׃
Mar 14:42 קומו ונלכה הנה המוסר אותי קרב׃
Mar 14:43 עודנו מדבר ויהודה בא והוא אחד משנים העשר ועמו המון רב בחרבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים והסופרים והזקנים׃
Mar 14:44 והמוסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשו אתו והוליכהו אל־ימלט׃
Mar 14:45 הוא בא והוא נגש אליו ויאמר רבי רבי וינשק־לו׃
Mar 14:46 וישלחו־בו את־ידיהם ויתפשהו׃
Mar 14:47 ואחד מן־העמדים אצלו שלף את־חרבו ויך את־עבד הכהן הגדול ויקצץ את־אזנו׃
Mar 14:48 ויען ישוע ויאמר אליהם כצאת על־פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות לתפשני׃
Mar 14:49 ואני יום יום הייתי אצלכם מלמד במקדש ולא החזקתם בי אבל למען מלאת דברי הכתובים׃
Mar 14:50 ויעזבו אתו כלם וינוסו׃
Mar 14:51 ונער אחד הלך אחריו מעטף בסדין לכסות את־ערותו ויאחזהו הנערים׃
Mar 14:52 ויעזב את־הסדין בידם וינס מפניהם ערם׃
Mar 14:53 ויוליכו את־ישוע אל־הכהן הגדול ויקהלו אליו כל־ראשי הכהנים והזקנים והסופרים׃
Mar 14:54 ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד־לחצר הכהן הגדול פנימה וישב שם עם־המשרתים ויתחמם נגד האור׃
Mar 14:55 וראשי הכהנים וכל־הסנהדרין בקשו עדות על־ישוע להמיתו ולא מצאו׃
Mar 14:56 כי רבים ענו בו עדות שקר אבל לא היו דבריהם מכונים׃
Mar 14:57 ויקומו אנשים ויענו בו עדות שקר לאמר׃
Mar 14:58 שמענו אתו אמר אני אהרס את־ההיכל הזה מעשה ידי אדם ולשלשת ימים אבנה היכל אחר אשר איננו מעשה ידי אדם׃
Mar 14:59 וגם־בזאת לא היתה עדותם מכונת׃
Mar 14:60 ויקם הכהן הגדול ויעמד בתוך וישאל את־ישוע לאמר האינך משיב דבר מה־זה אלה ענים בך׃
Mar 14:61 והוא החריש ולא השיב דבר ויוסף עוד הכהן הגדול לשאל אתו ויאמר אליו האתה הוא המשיח בן־המברך׃
Mar 14:62 ויאמר ישוע אני הוא ואתם תראו את־בן־האדם יושב לימין הגבורה ובא עם־ענני השמים׃
Mar 14:63 ויקרע הכהן הגדול את־בגדיו ויאמר מה־לנו עוד לבקש עדים׃
Mar 14:64 הנה שמעתם את־הגדוף מה־דעתכם וירשיעהו כלם כי־חיב מיתה הוא׃
Mar 14:65 ויחלו מהם לרק בו ויחפו את־פניו ויכהו באגרף ויאמרו אליו הנבא והמשרתים אחזהו במכות על־הלחי׃
Mar 14:66 ויהי בהיות פטרוס בתחתית החצר ותבא אחת משפחות הכהן הגדול׃
Mar 14:67 ותרא את־פטרוס כי מתחמם הוא ותבט־בו ותאמר גם־אתה היית עם־הנצרי ישוע׃
Mar 14:68 ויכחש ויאמר לא אדע ולא אבין מה את אמרת ויצא החוצה אל־האולם ויקרא התרנגל׃
Mar 14:69 ותראהו השפחה ותאמר עוד אל־העמדים שם זה הוא אחד מהם ויכחש פעם שנית׃
Mar 14:70 ומעט אחרי־כן גם־העמדים שם אמרו אל־פטרוס אמנם אתה אחד מהם כי אף־גלילי אתה ולשונך כלשונם׃
Mar 14:71 ויחל להחרים את־נפשו ולהשבע לאמר לא ידעתי את־האיש הזה אשר דברתם׃
Mar 14:72 והתרנגל קרא פעם שנית ויזכר פטרוס את־הדבר אשר אמר־לו ישוע בטרם יקרא התרנגל פעמים תכחש בי שלש פעמים וישם על־לבו ויב׃
Ki Tisa Gospel
Mark 13-14
Mar 13:1 And as He went out of the Kodesh, one of His talmidim said to Him, “Rabbi, see what stones! And what buildings!”
Mar 13:2 And יהושע answering, said to him, “Do you see these great buildings? Not one stone shall be left upon another at all, which shall not be thrown down.”1 Footnote: 1Mt.24.
Mar 13:3 And as He sat on the Mount of Olives opposite the Kodesh, Kĕpha, and Ya`akov̱, and Yochanan, and Andri asked Him separately,
Mar 13:4 “Say to us, when shall these events be? And what shall be the sign when all this is going to be accomplished?”
Mar 13:5 And יהושע began to say to them, “Take heed that no one leads you astray,
Mar 13:6 for many shall come in My Name, saying, ‘I am He,’ and they shall lead many astray.
Mar 13:7 “And when you hear of fighting and reports of fighting, do not be troubled – it has to take place, but the end is not yet.
Mar 13:8 “For nation shall rise against nation, and reign against reign. And there shall be earthquakes in various places, and there shall be scarcities of food, and disturbances. These are the beginnings of birth-pains.
Mar 13:9 “But take heed to yourselves, for they shall deliver you up to councils and to congregations. You shall be beaten, and you shall be brought before rulers and sovereigns for My sake, for a witness to them.
Mar 13:10 “And the Gospel has to be proclaimed first to all the nations.
Mar 13:11 “And when they lead you away and deliver you up, do not worry beforehand what you are to say. But whatever is given you in that hour, speak that, for it is not you who are speaking, but the Ruach HaKadosh.
Mar 13:12 “And brother shall deliver up brother to death, and a father his child. And children shall rise up against parents and shall put them to death.
Mar 13:13 “And you shall be hated by all because of My Name. But he who endures to the end, he shall be saved.1 Footnote: 1Mt. 10:22, Mt. 24:13.
Mar 13:14 “And when you see the ‘abomination that lays waste,’1 spoken of by Dani’ĕl HaNavi, set up where it should not be” – he who reads, let him understand – “then let those who are in Yehuḏah flee to the mountains. Footnote: 1See Abomination that lays waste in Explanatory Notes.
Mar 13:15 “And he who is on the house-top, let him not go down into the house, nor come in to take whatever out of his house.
Mar 13:16 “And he who is in the field, let him not go back to get his cloak.
Mar 13:17 “And woe to those who are pregnant and to those nursing children in those days!
Mar 13:18 “And pray that your flight does not take place in winter.
Mar 13:19 “For in those days there shall be distress, such as has not been from the beginning of creation which Elohim created until this time, nor ever shall be.
Mar 13:20 “And if the Master had not shortened those days, no flesh would have been saved; but because of the chosen ones, whom He chose, He shortened the days.
Mar 13:21 “And if anyone then says to you, ‘Look, here is HaMashiach!’ or, ‘Look, there!’ do not believe it.
Mar 13:22 “For false messiahs and false prophets shall rise and show signs and wonders to lead astray, if possible, even the chosen ones.
Mar 13:23 “And you, take heed. See, I have forewarned you of it all.
Mar 13:24 “But in those days, after that distress, the sun shall be darkened, and the moon shall not give its light,
Mar 13:25 and the stars of heaven shall fall, and the powers in the heavens shall be shaken.
Mar 13:26 “And then they shall see the Son of Aḏam coming in the clouds with much power and esteem.
Mar 13:27 “And then He shall send His Melachim, and assemble His chosen ones from the four winds, from the farthest part of earth to the farthest part of heaven.
Mar 13:28 “And learn this parable from the fig tree: When its branch has already become tender, and puts forth leaves, you know that the summer is near.
Mar 13:29 “So you also, when you see these taking place, know that it is near, at the door.
Mar 13:30 “Truly, I say to you, this generation shall by no means pass away till all this takes place.
Mar 13:31 “The heaven and the earth shall pass away, but My words shall by no means pass away.
Mar 13:32 “But concerning that day and the hour no one knows, not even the Melachim in heaven, nor the Son, but only the Father.
Mar 13:33 “Take heed, watch and pray, for you do not know when the time is –
Mar 13:34 as a man going abroad, having left his house and given authority to his servants, and to each his work, and commanded the doorkeeper to watch.
Mar 13:35 “Watch therefore, for you do not know when the master of the house is coming – in the evening or at midnight, or at the crowing of the cock, or in the morning,
Mar 13:36 lest, coming suddenly, he should find you sleeping.
Mar 13:37 “And what I say to you, I say to all: Watch!”
Mar 14:1 Now Pesach and Chag Matzot was after two days. And the chief kohanim and the scribes were seeking how to take Him through treachery and put Him to death.
Mar 14:2 And they said, “Not at the festival, lest there shall be an uproar of the people.”
Mar 14:3 And while He was in Bĕyth Anyah in the house of Shimʽon the leper, and sitting at the table, a woman came having an alabaster flask of perfume, genuine nard, very costly. And breaking the flask she poured it on His head.
Mar 14:4 But there were some who were much displeased among themselves, and said, “Why was this perfume wasted?
Mar 14:5 “For it could have been sold for more than three hundred pieces of silver and given to the poor.” And they were scolding her.
Mar 14:6 But יהושע said, “Leave her alone. Why do you trouble her? She has done a good work for Me.
Mar 14:7 “For you have the poor with you always, and you are able do good to them, whenever you wish. But you do not always have Me.
Mar 14:8 “What she had, she used. She took it beforehand to anoint My body for the burial.
Mar 14:9 “Truly, I say to you, wherever this Good News is proclaimed in all the world, what this woman did shall also be spoken of, to her remembrance.”
Mar 14:10 And Yehuḏah from Qerioth, one of the twelve, went to the chief kohanim to deliver Him up to them.
Mar 14:11 And when they heard it, they were glad, and promised to give him silver. And he was seeking how to deliver Him up, conveniently.
Mar 14:12 And on the first day of Chag Matzot, when they were slaughtering the Pesach lamb, His talmidim said to Him, “Where do You wish us to go and prepare, for You to eat the Seder?”
Mar 14:13 And He sent out two of His talmidim and said to them, “Go into the city, and there a man bearing a jar of water shall meet you, follow him.
Mar 14:14 “And wherever he enters, say to the master of the house, ‘The Rabbi says, “Where is the guest room in which I am to eat the Seder with My talmidim?” ’
Mar 14:15 “And he shall show you a large upper room, furnished, ready. Prepare for us there.”
Mar 14:16 And His talmidim went out and came into the city, and found it as He said to them, and they prepared the Seder.
Mar 14:17 And evening having come, He came with the twelve.
Mar 14:18 And as they sat and ate, יהושע said, “Truly, I say to you, one of you who is eating with Me shall deliver Me up.”
Mar 14:19 And they began to be grieved, and to say to Him one by one, “Is it I?” And another, “Is it I?”
Mar 14:20 And He answering, said to them, “It is one of the twelve, he who is dipping with Me in the dish.
Mar 14:21 “The Son of Aḏam is indeed going, as it has been written of Him, but woe to that man by whom the Son of Aḏam is delivered up! It would have been good for that man if he had not been born.”
Mar 14:22 And as they were eating, יהושע took matzah, having blessed, broke it, gave it to them and said, “Take, eat, this is My body.”
Mar 14:23 And taking the cup, giving thanks, He gave it to them, and they all drank from it.
Mar 14:24 And He said to them, “This is My blood, that of the renewed covenant, which is shed for many.
Mar 14:25 “Truly, I say to you, I shall certainly no more drink of the fruit of the vine till that day when I drink it anew in the reign of Elohim.”
Mar 14:26 And having sung a song, they went out to the Mount of Olives.
Mar 14:27 And יהושע said to them, “All of you shall stumble in Me this night, for it has been written, ‘I shall strike the shepherd, and the sheep shall be scattered.’
Mar 14:28 “But after I am raised, I shall go before you to Galil.”
Mar 14:29 And Kĕpha said to Him, “Even if all shall stumble, yet not I.”
Mar 14:30 And יהושע said to him, “Truly, I say to you that today, this night, before the cock shall crow twice, you shall deny Me three times.”
Mar 14:31 But he spoke more strongly, “If I have to die with You, I shall not deny You!” And they all said the same.
Mar 14:32 And they came to a place called Gethsemane. And He said to His talmidim, “Sit here while I pray.”
Mar 14:33 And He took with Him Kĕpha, and Ya`akov̱, and Yochanan, and He began to be greatly amazed, and to be deeply distressed.
Mar 14:34 And He said to them, “My being is exceedingly grieved, even to death. Stay here and watch.”
Mar 14:35 And He went on a little, and fell on the ground, and was praying that if it were possible, the hour might pass from Him.
Mar 14:36 And He said, “Abba, Father, all is possible for You. Make this cup pass from Me. Yet not what I desire, but what You desire.”
Mar 14:37 And He came and found them sleeping, and said to Kĕpha, “Shimʽon, are you sleeping? You were not able to watch one hour!
Mar 14:38 “Watch and pray, lest you enter into trial. The spirit indeed is eager, but the flesh is weak.”
Mar 14:39 And again He went away and prayed, and spoke the same words.
Mar 14:40 And having returned, He found them asleep again, for their eyes were heavy. And they did not know what to answer Him.
Mar 14:41 And He came the third time and said to them, “Are you still sleeping and resting? It is enough! The hour has come. See, the Son of Aḏam is being delivered up into the hands of the sinners.
Mar 14:42 “Rise up, let us go. See, he who is delivering Me up has drawn near.”
Mar 14:43 And immediately, while He was still speaking, Yehuḏah, one of the twelve, with a large crowd with swords and clubs, came from the chief kohanim and the scribes and the elders.
Mar 14:44 And the one who was delivering Him up had given them a signal, saying, “Whomever I kiss, it is He – seize Him and lead Him away safely.”
Mar 14:45 And coming, going straight up to Him, he said to Him, “Rabbi, Rabbi!” and kissed Him.
Mar 14:46 And they laid their hands on Him and seized Him.
Mar 14:47 And one of those standing by drew his sword and struck the servant of the Kohen Gadol, and cut off his ear.
Mar 14:48 And יהושע answering, said to them, “Have you come out as against a robber, with swords and clubs, to take Me?
Mar 14:49 “Daily I was with you in the Kodesh teaching, and you did not seize Me. But let the Scriptures be filled.”
Mar 14:50 And they all left Him and fled.
Mar 14:51 And a certain young man was following Him, having a linen cloth thrown around his naked body. And when they seized him,
Mar 14:52 he left the linen cloth and fled from them naked.
Mar 14:53 And they led יהושע away to the Kohen Gadol. And all the chief kohanim, and the elders, and the scribes came together to Him.
Mar 14:54 And Kĕpha followed Him at a distance, even into the courtyard of the Kohen Gadol. And he was sitting with the officers and warming himself at the fire.
Mar 14:55 And the chief kohanim and all the council were seeking witness against יהושע to put Him to death, and they were finding none.
Mar 14:56 For many bore false witness against Him, but their evidences did not agree.
Mar 14:57 And some rose up and bore false witness against Him, saying,
Mar 14:58 “We heard Him saying, ‘I shall destroy this bayith that is made with hands, and within three days I shall build another made without hands.’ ”
Mar 14:59 And not even then did their witness agree.
Mar 14:60 Then the Kohen Gadol stood up in the centre and asked יהושע, saying, “Have You no answer to make? What do these witness against You?”
Mar 14:61 But He remained silent and gave no answer. Again the Kohen Gadol asked Him, saying to Him, “Are You the Mashiach, the Son of the Blessed?”
Mar 14:62 And יהושע said, “I am, and you shall see the Son of Aḏam sitting at the right hand of the Power, and coming with the clouds of the heaven.”
Mar 14:63 And tearing his garments, the Kohen Gadol said, “What further need do we have of witnesses?
Mar 14:64 “You have heard the blasphemy! What do you think?” And they all condemned Him to be liable to death.
Mar 14:65 And some began to spit on Him, and to blindfold Him, and to beat Him, and to say to Him, “Prophesy!” And the officers struck Him with the palms of their hands.
Mar 14:66 And as Kĕpha was below in the courtyard, one of the slave girls of the Kohen Gadol came,
Mar 14:67 and seeing Kĕpha warming himself, she looked at him and said, “And you were with יהושע of Natsareth.”
Mar 14:68 But he denied it, saying, “I do not know nor understand what you are saying.” And he went out onto the porch, and a cock crowed.
Mar 14:69 And the slave girl saw him again, and began to say to those who stood by, “This is one of them.”
Mar 14:70 And again he was denying it. And after a little while those who stood by again said to Kĕpha, “Truly you are one of them, for you are a Galilean too, and your speech is alike.”
Mar 14:71 And he began to curse and swear, “I do not know this Man of whom you speak!”
Mar 14:72 And a second time the cock crowed. And Kĕpha remembered the word that יהושע had said to him, “Before the cock crows twice, you shall deny Me three times.” And thinking on it, he wept.
Mar 13:1 And as He went out of the Kodesh, one of His talmidim said to Him, “Rabbi, see what stones! And what buildings!”
Mar 13:2 And יהושע answering, said to him, “Do you see these great buildings? Not one stone shall be left upon another at all, which shall not be thrown down.”1 Footnote: 1Mt.24.
Mar 13:3 And as He sat on the Mount of Olives opposite the Kodesh, Kĕpha, and Ya`akov̱, and Yochanan, and Andri asked Him separately,
Mar 13:4 “Say to us, when shall these events be? And what shall be the sign when all this is going to be accomplished?”
Mar 13:5 And יהושע began to say to them, “Take heed that no one leads you astray,
Mar 13:6 for many shall come in My Name, saying, ‘I am He,’ and they shall lead many astray.
Mar 13:7 “And when you hear of fighting and reports of fighting, do not be troubled – it has to take place, but the end is not yet.
Mar 13:8 “For nation shall rise against nation, and reign against reign. And there shall be earthquakes in various places, and there shall be scarcities of food, and disturbances. These are the beginnings of birth-pains.
Mar 13:9 “But take heed to yourselves, for they shall deliver you up to councils and to congregations. You shall be beaten, and you shall be brought before rulers and sovereigns for My sake, for a witness to them.
Mar 13:10 “And the Gospel has to be proclaimed first to all the nations.
Mar 13:11 “And when they lead you away and deliver you up, do not worry beforehand what you are to say. But whatever is given you in that hour, speak that, for it is not you who are speaking, but the Ruach HaKadosh.
Mar 13:12 “And brother shall deliver up brother to death, and a father his child. And children shall rise up against parents and shall put them to death.
Mar 13:13 “And you shall be hated by all because of My Name. But he who endures to the end, he shall be saved.1 Footnote: 1Mt. 10:22, Mt. 24:13.
Mar 13:14 “And when you see the ‘abomination that lays waste,’1 spoken of by Dani’ĕl HaNavi, set up where it should not be” – he who reads, let him understand – “then let those who are in Yehuḏah flee to the mountains. Footnote: 1See Abomination that lays waste in Explanatory Notes.
Mar 13:15 “And he who is on the house-top, let him not go down into the house, nor come in to take whatever out of his house.
Mar 13:16 “And he who is in the field, let him not go back to get his cloak.
Mar 13:17 “And woe to those who are pregnant and to those nursing children in those days!
Mar 13:18 “And pray that your flight does not take place in winter.
Mar 13:19 “For in those days there shall be distress, such as has not been from the beginning of creation which Elohim created until this time, nor ever shall be.
Mar 13:20 “And if the Master had not shortened those days, no flesh would have been saved; but because of the chosen ones, whom He chose, He shortened the days.
Mar 13:21 “And if anyone then says to you, ‘Look, here is HaMashiach!’ or, ‘Look, there!’ do not believe it.
Mar 13:22 “For false messiahs and false prophets shall rise and show signs and wonders to lead astray, if possible, even the chosen ones.
Mar 13:23 “And you, take heed. See, I have forewarned you of it all.
Mar 13:24 “But in those days, after that distress, the sun shall be darkened, and the moon shall not give its light,
Mar 13:25 and the stars of heaven shall fall, and the powers in the heavens shall be shaken.
Mar 13:26 “And then they shall see the Son of Aḏam coming in the clouds with much power and esteem.
Mar 13:27 “And then He shall send His Melachim, and assemble His chosen ones from the four winds, from the farthest part of earth to the farthest part of heaven.
Mar 13:28 “And learn this parable from the fig tree: When its branch has already become tender, and puts forth leaves, you know that the summer is near.
Mar 13:29 “So you also, when you see these taking place, know that it is near, at the door.
Mar 13:30 “Truly, I say to you, this generation shall by no means pass away till all this takes place.
Mar 13:31 “The heaven and the earth shall pass away, but My words shall by no means pass away.
Mar 13:32 “But concerning that day and the hour no one knows, not even the Melachim in heaven, nor the Son, but only the Father.
Mar 13:33 “Take heed, watch and pray, for you do not know when the time is –
Mar 13:34 as a man going abroad, having left his house and given authority to his servants, and to each his work, and commanded the doorkeeper to watch.
Mar 13:35 “Watch therefore, for you do not know when the master of the house is coming – in the evening or at midnight, or at the crowing of the cock, or in the morning,
Mar 13:36 lest, coming suddenly, he should find you sleeping.
Mar 13:37 “And what I say to you, I say to all: Watch!”
Mar 14:1 Now Pesach and Chag Matzot was after two days. And the chief kohanim and the scribes were seeking how to take Him through treachery and put Him to death.
Mar 14:2 And they said, “Not at the festival, lest there shall be an uproar of the people.”
Mar 14:3 And while He was in Bĕyth Anyah in the house of Shimʽon the leper, and sitting at the table, a woman came having an alabaster flask of perfume, genuine nard, very costly. And breaking the flask she poured it on His head.
Mar 14:4 But there were some who were much displeased among themselves, and said, “Why was this perfume wasted?
Mar 14:5 “For it could have been sold for more than three hundred pieces of silver and given to the poor.” And they were scolding her.
Mar 14:6 But יהושע said, “Leave her alone. Why do you trouble her? She has done a good work for Me.
Mar 14:7 “For you have the poor with you always, and you are able do good to them, whenever you wish. But you do not always have Me.
Mar 14:8 “What she had, she used. She took it beforehand to anoint My body for the burial.
Mar 14:9 “Truly, I say to you, wherever this Good News is proclaimed in all the world, what this woman did shall also be spoken of, to her remembrance.”
Mar 14:10 And Yehuḏah from Qerioth, one of the twelve, went to the chief kohanim to deliver Him up to them.
Mar 14:11 And when they heard it, they were glad, and promised to give him silver. And he was seeking how to deliver Him up, conveniently.
Mar 14:12 And on the first day of Chag Matzot, when they were slaughtering the Pesach lamb, His talmidim said to Him, “Where do You wish us to go and prepare, for You to eat the Seder?”
Mar 14:13 And He sent out two of His talmidim and said to them, “Go into the city, and there a man bearing a jar of water shall meet you, follow him.
Mar 14:14 “And wherever he enters, say to the master of the house, ‘The Rabbi says, “Where is the guest room in which I am to eat the Seder with My talmidim?” ’
Mar 14:15 “And he shall show you a large upper room, furnished, ready. Prepare for us there.”
Mar 14:16 And His talmidim went out and came into the city, and found it as He said to them, and they prepared the Seder.
Mar 14:17 And evening having come, He came with the twelve.
Mar 14:18 And as they sat and ate, יהושע said, “Truly, I say to you, one of you who is eating with Me shall deliver Me up.”
Mar 14:19 And they began to be grieved, and to say to Him one by one, “Is it I?” And another, “Is it I?”
Mar 14:20 And He answering, said to them, “It is one of the twelve, he who is dipping with Me in the dish.
Mar 14:21 “The Son of Aḏam is indeed going, as it has been written of Him, but woe to that man by whom the Son of Aḏam is delivered up! It would have been good for that man if he had not been born.”
Mar 14:22 And as they were eating, יהושע took matzah, having blessed, broke it, gave it to them and said, “Take, eat, this is My body.”
Mar 14:23 And taking the cup, giving thanks, He gave it to them, and they all drank from it.
Mar 14:24 And He said to them, “This is My blood, that of the renewed covenant, which is shed for many.
Mar 14:25 “Truly, I say to you, I shall certainly no more drink of the fruit of the vine till that day when I drink it anew in the reign of Elohim.”
Mar 14:26 And having sung a song, they went out to the Mount of Olives.
Mar 14:27 And יהושע said to them, “All of you shall stumble in Me this night, for it has been written, ‘I shall strike the shepherd, and the sheep shall be scattered.’
Mar 14:28 “But after I am raised, I shall go before you to Galil.”
Mar 14:29 And Kĕpha said to Him, “Even if all shall stumble, yet not I.”
Mar 14:30 And יהושע said to him, “Truly, I say to you that today, this night, before the cock shall crow twice, you shall deny Me three times.”
Mar 14:31 But he spoke more strongly, “If I have to die with You, I shall not deny You!” And they all said the same.
Mar 14:32 And they came to a place called Gethsemane. And He said to His talmidim, “Sit here while I pray.”
Mar 14:33 And He took with Him Kĕpha, and Ya`akov̱, and Yochanan, and He began to be greatly amazed, and to be deeply distressed.
Mar 14:34 And He said to them, “My being is exceedingly grieved, even to death. Stay here and watch.”
Mar 14:35 And He went on a little, and fell on the ground, and was praying that if it were possible, the hour might pass from Him.
Mar 14:36 And He said, “Abba, Father, all is possible for You. Make this cup pass from Me. Yet not what I desire, but what You desire.”
Mar 14:37 And He came and found them sleeping, and said to Kĕpha, “Shimʽon, are you sleeping? You were not able to watch one hour!
Mar 14:38 “Watch and pray, lest you enter into trial. The spirit indeed is eager, but the flesh is weak.”
Mar 14:39 And again He went away and prayed, and spoke the same words.
Mar 14:40 And having returned, He found them asleep again, for their eyes were heavy. And they did not know what to answer Him.
Mar 14:41 And He came the third time and said to them, “Are you still sleeping and resting? It is enough! The hour has come. See, the Son of Aḏam is being delivered up into the hands of the sinners.
Mar 14:42 “Rise up, let us go. See, he who is delivering Me up has drawn near.”
Mar 14:43 And immediately, while He was still speaking, Yehuḏah, one of the twelve, with a large crowd with swords and clubs, came from the chief kohanim and the scribes and the elders.
Mar 14:44 And the one who was delivering Him up had given them a signal, saying, “Whomever I kiss, it is He – seize Him and lead Him away safely.”
Mar 14:45 And coming, going straight up to Him, he said to Him, “Rabbi, Rabbi!” and kissed Him.
Mar 14:46 And they laid their hands on Him and seized Him.
Mar 14:47 And one of those standing by drew his sword and struck the servant of the Kohen Gadol, and cut off his ear.
Mar 14:48 And יהושע answering, said to them, “Have you come out as against a robber, with swords and clubs, to take Me?
Mar 14:49 “Daily I was with you in the Kodesh teaching, and you did not seize Me. But let the Scriptures be filled.”
Mar 14:50 And they all left Him and fled.
Mar 14:51 And a certain young man was following Him, having a linen cloth thrown around his naked body. And when they seized him,
Mar 14:52 he left the linen cloth and fled from them naked.
Mar 14:53 And they led יהושע away to the Kohen Gadol. And all the chief kohanim, and the elders, and the scribes came together to Him.
Mar 14:54 And Kĕpha followed Him at a distance, even into the courtyard of the Kohen Gadol. And he was sitting with the officers and warming himself at the fire.
Mar 14:55 And the chief kohanim and all the council were seeking witness against יהושע to put Him to death, and they were finding none.
Mar 14:56 For many bore false witness against Him, but their evidences did not agree.
Mar 14:57 And some rose up and bore false witness against Him, saying,
Mar 14:58 “We heard Him saying, ‘I shall destroy this bayith that is made with hands, and within three days I shall build another made without hands.’ ”
Mar 14:59 And not even then did their witness agree.
Mar 14:60 Then the Kohen Gadol stood up in the centre and asked יהושע, saying, “Have You no answer to make? What do these witness against You?”
Mar 14:61 But He remained silent and gave no answer. Again the Kohen Gadol asked Him, saying to Him, “Are You the Mashiach, the Son of the Blessed?”
Mar 14:62 And יהושע said, “I am, and you shall see the Son of Aḏam sitting at the right hand of the Power, and coming with the clouds of the heaven.”
Mar 14:63 And tearing his garments, the Kohen Gadol said, “What further need do we have of witnesses?
Mar 14:64 “You have heard the blasphemy! What do you think?” And they all condemned Him to be liable to death.
Mar 14:65 And some began to spit on Him, and to blindfold Him, and to beat Him, and to say to Him, “Prophesy!” And the officers struck Him with the palms of their hands.
Mar 14:66 And as Kĕpha was below in the courtyard, one of the slave girls of the Kohen Gadol came,
Mar 14:67 and seeing Kĕpha warming himself, she looked at him and said, “And you were with יהושע of Natsareth.”
Mar 14:68 But he denied it, saying, “I do not know nor understand what you are saying.” And he went out onto the porch, and a cock crowed.
Mar 14:69 And the slave girl saw him again, and began to say to those who stood by, “This is one of them.”
Mar 14:70 And again he was denying it. And after a little while those who stood by again said to Kĕpha, “Truly you are one of them, for you are a Galilean too, and your speech is alike.”
Mar 14:71 And he began to curse and swear, “I do not know this Man of whom you speak!”
Mar 14:72 And a second time the cock crowed. And Kĕpha remembered the word that יהושע had said to him, “Before the cock crows twice, you shall deny Me three times.” And thinking on it, he wept.
Tetzaveh Gospel (Hebrew)
Mark 12
Mar 12:1 ויחל לדבר אליהם במשלים לאמר איש אחד נטע כרם ויעש גדר סביב ויחצב יקב ויבן מגדל ויתנהו אל־כרמים וילך למרחקים׃
Mar 12:2 ולמועד שלח עבד אל־הכרמים לקחת מאת הכרמים מפרי הכרם׃
Mar 12:3 ויאחזהו ויכהו וישלחהו ריקם׃
Mar 12:4 ויסף לשלח אליהם עבד אחר ואתו (סקלו באבנים ו) מחצו ראשו וישלחהו בחרפה׃
Mar 12:5 ויסף וישלח אחר וגם־אתו הרגו וכן עשו לרבים אחרים מהם הכו ומהם הרגו׃
Mar 12:6 ולו עוד בן יחיד אשר אהבו וישלח גם־אתו אליהם באחרנה כי־אמר מפני בני יגורו׃
Mar 12:7 והכרמים ההם אמרו איש אל־רעהו הנה־זה הוא היורש לכו ונהרגהו והירשה תהיה לנו׃
Mar 12:8 ויאחזהו ויהרגו אותו וישליכהו אל־מחוץ לכרם׃
Mar 12:9 ועתה מה־יעשה בעל הכרם הלא יבוא ויאבד את־הכרמים ההם ונתן את־הכרם לאחרים׃
Mar 12:10 הלא קראתם את־הכתוב הזה אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃
Mar 12:11 מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃
Mar 12:12 ויבקשו לתפשו וייראו מפני העם יען אשר־הבינו כי עליהם דבר את־המשל הזה ויניחהו וילכו׃
Mar 12:13 וישלחו אליו אנשים מן־הפרושים ומאנשי הורדוס לתפש אתו בדברו׃
Mar 12:14 ויבאו ויאמרו אליו רבי ידענו כי־איש אמת אתה ולא־תגור מפני איש כי לא תשא פני איש ובאמת מורה אתה את־דרך האלהים הנכון לתת מס אל־קיסר אם־לא הנתן אם־לא נתן׃
Mar 12:15 והוא ידע את־חנפתם ויאמר אליהם מה־תנסוני הביאו אלי דינר ואראה׃
Mar 12:16 ויביאו ויאמר אליהם הצורה הזאת והמכתב אשר עליו של־מי הם ויאמרו אליו של־קיסר׃
Mar 12:17 ויען ישוע ויאמר אליהם את אשר לקיסר תנו לקיסר ואת אשר לאלהים תנו לאלהים ויתמהו עליו׃
Mar 12:18 ויבאו אליו מן־הצדוקים האמרים אין תחית המתים וישאלהו לאמר׃
Mar 12:19 רבי משה כתב לנו כי ימות אחי־איש והניח אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את־אשתו והקים זרע לאחיו׃
Mar 12:20 והנה שבעה אחים ויקח הראשון אשה וימת ולא־השאיר אחריו זרע׃
Mar 12:21 ויקח אתה השני וימת ולא־הניח זרע וכן גם השלישי׃
Mar 12:22 ויקחוה כל־השבעה ולא־השאירו אחריהם זרע ואחרנה לכלם מתה גם האשה׃
Mar 12:23 ועתה בתחית המתים כשיקומו למי מהם תהיה לאשה כי לשבעה היתה לאשה׃
Mar 12:24 ויאמר ישוע אליהם הלא טעים אתם באשר לא ידעתם את־הכתובים ולא את־גבורת האלהים׃
Mar 12:25 כי בעת קומם מן־המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי־יהיו כמלאכי השמים׃
Mar 12:26 ועל־דבר המתים שיקומו הלא קראתם בספר משה בסנה את אשר־דבר אליו האלהים לאמר אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב׃
Mar 12:27 האלהים איננו אלהי המתים כי אם־אלהי החיים לכן טועים אתם הרבה׃
Mar 12:28 ואחד מן־הסופרים שמע אתם מתוכחים ויקרב אליהם וירא כי היטב השיבם וישאלהו מה־היא הראשנה לכל־המצות׃
Mar 12:29 ויען אתו ישוע הראשנה לכל־המצות שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד׃
Mar 12:30 ואהבת את יהוה אלהיך בכל־לבבך ובכל־נפשך ובכל־מדעך ובכל־מאדך זאת היא המצוה הראשנה׃
Mar 12:31 והשנית הדמה לה ואהבת לרעך כמוך ואין מצוה גדולה מאלה׃
Mar 12:32 ויאמר אליו הסופר אמנם רבי יפה דברת כי אלהים אחד הוא ואין עוד מלבדו׃
Mar 12:33 ולאהבה אתו בכל־לבב ובכל־מדע ובכל־נפש ובכל־מאד ולאהבה את־הרע כנפשך גדולה היא מכל־עלות וזבחים׃
Mar 12:34 וירא ישוע כי־ענה בדעת ויאמר אליו לא־רחוק אתה ממלכות האלהים ואיש לא־ערב עוד את־לבו לשאל אותו שאלה׃
Mar 12:35 וישוע מלמד במקדש ויען ויאמר איך יאמרו הסופרים כי המשיח בן־דוד הוא׃
Mar 12:36 הלא דוד אמר ברוח הקדש נאם יהוה לאדני שב לימיני עד־אשית איביך הדם לרגליך׃
Mar 12:37 הנה־דוד בעצמו קרא־לו אדון ואיך הוא בנו ויאהב רב העם לשמע אתו׃
Mar 12:38 ויאמר אליהם בלמד אתם השמרו מן־הסופרים האהבים להתהלך עטופי טלית ושישאלו בשלומם בשוקים׃
Mar 12:39 ולשבת ראשנים בבתי כנסיות ולהסב ראשנים בסעודות׃
Mar 12:40 הבלעים את־בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עינים המה משפט גדול יתר מאד ישפטו׃
Mar 12:41 וישוע ישב ממול ארון האוצר והוא ראה את־העם משימים מעות בארון האוצר ועשירים רבים נתנו הרבה׃
Mar 12:42 ותבא אלמנה עניה ותתן שתי פרוטות אשר הן רבע אסר׃
Mar 12:43 ויקרא אל־תלמידיו ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכל־הנתנים אל־ארון האוצר׃
Mar 12:44 כי כלם נתנו מן־העדף שלהם והיא ממחסרה נתנה כל־אשר־לה את כל־מחיתה׃
Mar 12:1 ויחל לדבר אליהם במשלים לאמר איש אחד נטע כרם ויעש גדר סביב ויחצב יקב ויבן מגדל ויתנהו אל־כרמים וילך למרחקים׃
Mar 12:2 ולמועד שלח עבד אל־הכרמים לקחת מאת הכרמים מפרי הכרם׃
Mar 12:3 ויאחזהו ויכהו וישלחהו ריקם׃
Mar 12:4 ויסף לשלח אליהם עבד אחר ואתו (סקלו באבנים ו) מחצו ראשו וישלחהו בחרפה׃
Mar 12:5 ויסף וישלח אחר וגם־אתו הרגו וכן עשו לרבים אחרים מהם הכו ומהם הרגו׃
Mar 12:6 ולו עוד בן יחיד אשר אהבו וישלח גם־אתו אליהם באחרנה כי־אמר מפני בני יגורו׃
Mar 12:7 והכרמים ההם אמרו איש אל־רעהו הנה־זה הוא היורש לכו ונהרגהו והירשה תהיה לנו׃
Mar 12:8 ויאחזהו ויהרגו אותו וישליכהו אל־מחוץ לכרם׃
Mar 12:9 ועתה מה־יעשה בעל הכרם הלא יבוא ויאבד את־הכרמים ההם ונתן את־הכרם לאחרים׃
Mar 12:10 הלא קראתם את־הכתוב הזה אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃
Mar 12:11 מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃
Mar 12:12 ויבקשו לתפשו וייראו מפני העם יען אשר־הבינו כי עליהם דבר את־המשל הזה ויניחהו וילכו׃
Mar 12:13 וישלחו אליו אנשים מן־הפרושים ומאנשי הורדוס לתפש אתו בדברו׃
Mar 12:14 ויבאו ויאמרו אליו רבי ידענו כי־איש אמת אתה ולא־תגור מפני איש כי לא תשא פני איש ובאמת מורה אתה את־דרך האלהים הנכון לתת מס אל־קיסר אם־לא הנתן אם־לא נתן׃
Mar 12:15 והוא ידע את־חנפתם ויאמר אליהם מה־תנסוני הביאו אלי דינר ואראה׃
Mar 12:16 ויביאו ויאמר אליהם הצורה הזאת והמכתב אשר עליו של־מי הם ויאמרו אליו של־קיסר׃
Mar 12:17 ויען ישוע ויאמר אליהם את אשר לקיסר תנו לקיסר ואת אשר לאלהים תנו לאלהים ויתמהו עליו׃
Mar 12:18 ויבאו אליו מן־הצדוקים האמרים אין תחית המתים וישאלהו לאמר׃
Mar 12:19 רבי משה כתב לנו כי ימות אחי־איש והניח אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את־אשתו והקים זרע לאחיו׃
Mar 12:20 והנה שבעה אחים ויקח הראשון אשה וימת ולא־השאיר אחריו זרע׃
Mar 12:21 ויקח אתה השני וימת ולא־הניח זרע וכן גם השלישי׃
Mar 12:22 ויקחוה כל־השבעה ולא־השאירו אחריהם זרע ואחרנה לכלם מתה גם האשה׃
Mar 12:23 ועתה בתחית המתים כשיקומו למי מהם תהיה לאשה כי לשבעה היתה לאשה׃
Mar 12:24 ויאמר ישוע אליהם הלא טעים אתם באשר לא ידעתם את־הכתובים ולא את־גבורת האלהים׃
Mar 12:25 כי בעת קומם מן־המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי־יהיו כמלאכי השמים׃
Mar 12:26 ועל־דבר המתים שיקומו הלא קראתם בספר משה בסנה את אשר־דבר אליו האלהים לאמר אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב׃
Mar 12:27 האלהים איננו אלהי המתים כי אם־אלהי החיים לכן טועים אתם הרבה׃
Mar 12:28 ואחד מן־הסופרים שמע אתם מתוכחים ויקרב אליהם וירא כי היטב השיבם וישאלהו מה־היא הראשנה לכל־המצות׃
Mar 12:29 ויען אתו ישוע הראשנה לכל־המצות שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד׃
Mar 12:30 ואהבת את יהוה אלהיך בכל־לבבך ובכל־נפשך ובכל־מדעך ובכל־מאדך זאת היא המצוה הראשנה׃
Mar 12:31 והשנית הדמה לה ואהבת לרעך כמוך ואין מצוה גדולה מאלה׃
Mar 12:32 ויאמר אליו הסופר אמנם רבי יפה דברת כי אלהים אחד הוא ואין עוד מלבדו׃
Mar 12:33 ולאהבה אתו בכל־לבב ובכל־מדע ובכל־נפש ובכל־מאד ולאהבה את־הרע כנפשך גדולה היא מכל־עלות וזבחים׃
Mar 12:34 וירא ישוע כי־ענה בדעת ויאמר אליו לא־רחוק אתה ממלכות האלהים ואיש לא־ערב עוד את־לבו לשאל אותו שאלה׃
Mar 12:35 וישוע מלמד במקדש ויען ויאמר איך יאמרו הסופרים כי המשיח בן־דוד הוא׃
Mar 12:36 הלא דוד אמר ברוח הקדש נאם יהוה לאדני שב לימיני עד־אשית איביך הדם לרגליך׃
Mar 12:37 הנה־דוד בעצמו קרא־לו אדון ואיך הוא בנו ויאהב רב העם לשמע אתו׃
Mar 12:38 ויאמר אליהם בלמד אתם השמרו מן־הסופרים האהבים להתהלך עטופי טלית ושישאלו בשלומם בשוקים׃
Mar 12:39 ולשבת ראשנים בבתי כנסיות ולהסב ראשנים בסעודות׃
Mar 12:40 הבלעים את־בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עינים המה משפט גדול יתר מאד ישפטו׃
Mar 12:41 וישוע ישב ממול ארון האוצר והוא ראה את־העם משימים מעות בארון האוצר ועשירים רבים נתנו הרבה׃
Mar 12:42 ותבא אלמנה עניה ותתן שתי פרוטות אשר הן רבע אסר׃
Mar 12:43 ויקרא אל־תלמידיו ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכל־הנתנים אל־ארון האוצר׃
Mar 12:44 כי כלם נתנו מן־העדף שלהם והיא ממחסרה נתנה כל־אשר־לה את כל־מחיתה׃
Tetzaveh Gospel
Mark 12
Mar 12:1 And He began to speak to them in parables, “A man planted a vineyard and put a hedge around it, and dug a vat for the winepress and built a watchtower, and let it out to farmers and went away.
Mar 12:2 “And at harvest time he sent a servant to the farmers, to receive some of the fruit of the vineyard from the farmers.
Mar 12:3 “And they seized him and beat him and sent him away empty-handed.
Mar 12:4 “And again he sent them another servant, and throwing stones at him, they wounded him in the head, and sent him away, having insulted him.
Mar 12:5 “And again he sent another, and they killed him; and many others, beating some and killing some.
Mar 12:6 “He had one more son, his beloved. He sent him last of all, saying, ‘They shall respect my son.’
Mar 12:7 “But those farmers said among themselves, ‘This is the heir. Come, let us kill him, and the inheritance shall be ours.’
Mar 12:8 “So they took him and killed him and threw him out of the vineyard.
Mar 12:9 “What then shall the owner of the vineyard do? He shall come and destroy the farmers, and give the vineyard to others.
Mar 12:10 “Have you not read this Scripture, ‘The stone which the builders rejected has become the chief corner-stone. (Reference: Tehillim 118:22)
Mar 12:11 ‘This was from יהוה, and it is marvelous in our eyes’?”
Mar 12:12 And they were seeking to seize Him, but feared the crowd, for they knew He had spoken the parable against them. And leaving Him, they went away.
Mar 12:13 And they sent to Him some of the Pharisees and the Herodians, to catch Him in a word.
Mar 12:14 And when they came, they said to Him, “Rabbi, we know that You are true, and it does not concern You about anyone, for You are not partial to any, but teach the way of Elohim in truth. Is it right to pay taxes to Caesar, or not?
Mar 12:15 “Should we pay, or should we not pay?” And He, knowing their hypocrisy, said to them, “Why do you try Me? Bring Me a silver piece to look at.”
Mar 12:16 And they brought it, and He said to them, “Whose likeness and inscription is this?” And they said to Him, “Caesar’s.”
Mar 12:17 So יהושע said to them, “Give to Caesar what is Caesar’s, and to Elohim what is Elohim’s.” And they marveled at Him.
Mar 12:18 And Sadducees, who say there is no resurrection, came to Him. And they asked Him, saying,
Mar 12:19 “Rabbi, Moshe wrote to us that if a brother of anyone dies, and leaves his wife behind, and leaves no children, his brother should take his wife and raise up offspring for his brother.
Mar 12:20 “There were seven brothers, and the first took a wife, and died, leaving no offspring.
Mar 12:21 “And the second took her, and he died, leaving behind no offspring. And the third likewise.
Mar 12:22 “And the seven left no offspring. Last of all the woman died too.
Mar 12:23 “In the resurrection then, when they rise, whose wife shall she be? For seven had her as wife.”
Mar 12:24 And יהושע answering, said to them, “Is this not why you go astray, because you do not know the Tanakh1 nor the power of Elohim? Footnote: 1Mt. 22:29.
Mar 12:25 “For when they rise from the dead, they neither marry nor are given in marriage, but are as messengers in the heavens.
Mar 12:26 “And concerning the dead, that they rise – have you not read in the book of Moshe, at the bush, how Elohim spoke to him, saying, ‘I am the Elohim of Avraham, and the Elohim of Yitzchak, and the Elohim of Ya`akov̱’?
Mar 12:27 “He is not the Elohim of the dead, but Elohim of the living. You, then, go greatly astray.”
Mar 12:28 And one of the scribes coming near, hearing them reasoning together, knowing that He had answered them well, asked Him, “Which is the first command of all?”
Mar 12:29 And יהושע answered him, “The first of all the commands is, ‘Hear, O Yisra’ĕl, יהוה our Elohim, יהוה is one.
Mar 12:30 ‘And you shall love יהוה your Elohim with all your heart, and with all your being, and with all your mind, and with all your strength.’ This is the first command.
Mar 12:31 “And the second, like it, is this, ‘You shall love your neighbor as yourself.’ There is no other command greater than these.”
Mar 12:32 And the scribe said to Him, “Well said, Rabbi. You have spoken the truth, for there is one Elohim, and there is no other besides Him.
Mar 12:33 “And to love Him with all the heart, and with all the understanding, and with all the being, and with all the strength, and to love one’s neighbor as oneself, is more than all the burnt offerings and offerings.”
Mar 12:34 And when יהושע saw that he answered wisely, He said to him, “You are not far from the reign of Elohim.” And after that no one was bold enough to question Him.
Mar 12:35 And יהושע responding, said, while teaching in the Mikdash, “How is it that the scribes say that the Mashiach is the Son of Dawiḏ?
Mar 12:36 “Dawiḏ himself said by the Ruach HaKadosh, ‘יהוה said to my Master, “Sit at My right hand, until I make Your enemies a footstool of Your feet.” ’
Mar 12:37 “Dawiḏ himself calls Him ‘Master.’ In what way then is He his Son?” And the large crowd heard Him gladly.
Mar 12:38 And in His torah He was saying to them, “Beware of the scribes, who like to walk around in long robes, and like greetings in the market-places,
Mar 12:39 and the best seats in the congregations, and the best places at feasts,
Mar 12:40 who are devouring widows’ houses, and for a show make long prayers. These shall receive greater judgment.”
Mar 12:41 And sitting opposite the treasury He saw how the people put copper into the treasury. And many rich ones put in much.
Mar 12:42 And a poor widow came and threw in two small copper coins, which amount to a cent.
Mar 12:43 And calling near His talmidim He said to them, “Truly, I say to you that this poor widow has put in more than all those putting into the treasury,
Mar 12:44 for they all put in out of their excess, but she out of her poverty put in all that she had, her entire livelihood.”
Mar 12:1 And He began to speak to them in parables, “A man planted a vineyard and put a hedge around it, and dug a vat for the winepress and built a watchtower, and let it out to farmers and went away.
Mar 12:2 “And at harvest time he sent a servant to the farmers, to receive some of the fruit of the vineyard from the farmers.
Mar 12:3 “And they seized him and beat him and sent him away empty-handed.
Mar 12:4 “And again he sent them another servant, and throwing stones at him, they wounded him in the head, and sent him away, having insulted him.
Mar 12:5 “And again he sent another, and they killed him; and many others, beating some and killing some.
Mar 12:6 “He had one more son, his beloved. He sent him last of all, saying, ‘They shall respect my son.’
Mar 12:7 “But those farmers said among themselves, ‘This is the heir. Come, let us kill him, and the inheritance shall be ours.’
Mar 12:8 “So they took him and killed him and threw him out of the vineyard.
Mar 12:9 “What then shall the owner of the vineyard do? He shall come and destroy the farmers, and give the vineyard to others.
Mar 12:10 “Have you not read this Scripture, ‘The stone which the builders rejected has become the chief corner-stone. (Reference: Tehillim 118:22)
Mar 12:11 ‘This was from יהוה, and it is marvelous in our eyes’?”
Mar 12:12 And they were seeking to seize Him, but feared the crowd, for they knew He had spoken the parable against them. And leaving Him, they went away.
Mar 12:13 And they sent to Him some of the Pharisees and the Herodians, to catch Him in a word.
Mar 12:14 And when they came, they said to Him, “Rabbi, we know that You are true, and it does not concern You about anyone, for You are not partial to any, but teach the way of Elohim in truth. Is it right to pay taxes to Caesar, or not?
Mar 12:15 “Should we pay, or should we not pay?” And He, knowing their hypocrisy, said to them, “Why do you try Me? Bring Me a silver piece to look at.”
Mar 12:16 And they brought it, and He said to them, “Whose likeness and inscription is this?” And they said to Him, “Caesar’s.”
Mar 12:17 So יהושע said to them, “Give to Caesar what is Caesar’s, and to Elohim what is Elohim’s.” And they marveled at Him.
Mar 12:18 And Sadducees, who say there is no resurrection, came to Him. And they asked Him, saying,
Mar 12:19 “Rabbi, Moshe wrote to us that if a brother of anyone dies, and leaves his wife behind, and leaves no children, his brother should take his wife and raise up offspring for his brother.
Mar 12:20 “There were seven brothers, and the first took a wife, and died, leaving no offspring.
Mar 12:21 “And the second took her, and he died, leaving behind no offspring. And the third likewise.
Mar 12:22 “And the seven left no offspring. Last of all the woman died too.
Mar 12:23 “In the resurrection then, when they rise, whose wife shall she be? For seven had her as wife.”
Mar 12:24 And יהושע answering, said to them, “Is this not why you go astray, because you do not know the Tanakh1 nor the power of Elohim? Footnote: 1Mt. 22:29.
Mar 12:25 “For when they rise from the dead, they neither marry nor are given in marriage, but are as messengers in the heavens.
Mar 12:26 “And concerning the dead, that they rise – have you not read in the book of Moshe, at the bush, how Elohim spoke to him, saying, ‘I am the Elohim of Avraham, and the Elohim of Yitzchak, and the Elohim of Ya`akov̱’?
Mar 12:27 “He is not the Elohim of the dead, but Elohim of the living. You, then, go greatly astray.”
Mar 12:28 And one of the scribes coming near, hearing them reasoning together, knowing that He had answered them well, asked Him, “Which is the first command of all?”
Mar 12:29 And יהושע answered him, “The first of all the commands is, ‘Hear, O Yisra’ĕl, יהוה our Elohim, יהוה is one.
Mar 12:30 ‘And you shall love יהוה your Elohim with all your heart, and with all your being, and with all your mind, and with all your strength.’ This is the first command.
Mar 12:31 “And the second, like it, is this, ‘You shall love your neighbor as yourself.’ There is no other command greater than these.”
Mar 12:32 And the scribe said to Him, “Well said, Rabbi. You have spoken the truth, for there is one Elohim, and there is no other besides Him.
Mar 12:33 “And to love Him with all the heart, and with all the understanding, and with all the being, and with all the strength, and to love one’s neighbor as oneself, is more than all the burnt offerings and offerings.”
Mar 12:34 And when יהושע saw that he answered wisely, He said to him, “You are not far from the reign of Elohim.” And after that no one was bold enough to question Him.
Mar 12:35 And יהושע responding, said, while teaching in the Mikdash, “How is it that the scribes say that the Mashiach is the Son of Dawiḏ?
Mar 12:36 “Dawiḏ himself said by the Ruach HaKadosh, ‘יהוה said to my Master, “Sit at My right hand, until I make Your enemies a footstool of Your feet.” ’
Mar 12:37 “Dawiḏ himself calls Him ‘Master.’ In what way then is He his Son?” And the large crowd heard Him gladly.
Mar 12:38 And in His torah He was saying to them, “Beware of the scribes, who like to walk around in long robes, and like greetings in the market-places,
Mar 12:39 and the best seats in the congregations, and the best places at feasts,
Mar 12:40 who are devouring widows’ houses, and for a show make long prayers. These shall receive greater judgment.”
Mar 12:41 And sitting opposite the treasury He saw how the people put copper into the treasury. And many rich ones put in much.
Mar 12:42 And a poor widow came and threw in two small copper coins, which amount to a cent.
Mar 12:43 And calling near His talmidim He said to them, “Truly, I say to you that this poor widow has put in more than all those putting into the treasury,
Mar 12:44 for they all put in out of their excess, but she out of her poverty put in all that she had, her entire livelihood.”
Terumah Gospel (Hebrew)
Mark 10 - 11
Mar 10:1 ויקם משם וילך אל־גבול יהודה מעבר הירדן ויקהלו עוד אליו המון עם וילמדם כפעם בפעם׃
Mar 10:2 ויגשו אליו הפרושים לנסותו וישאלהו ויאמרו היוכל איש לשלח את־אשתו׃
Mar 10:3 ויען ויאמר אליהם מה־צוה אתכם משה׃
Mar 10:4 ויאמרו משה התיר לכתב ספר כריתת ולשלח׃
Mar 10:5 ויען ישוע ויאמר אליהם מפני קשי לבבכם כתב לכם את־המצוה הזאת׃
Mar 10:6 אבל מראשית הבריאה זכר ונקבה ברא אתם אלהים׃
Mar 10:7 על־כן יעזב־איש את־אביו ואת־אמו ודבק באשתו׃
Mar 10:8 והיו שניהם לבשר אחד ואם־כן אפוא אינם עוד שנים כי אם־בשר אחד׃
Mar 10:9 לכן את אשר־חבר אלהים לא יפרידנו אדם׃
Mar 10:10 ויהי בבית וישובו תלמידיו לשאל אתו על־זאת׃
Mar 10:11 ויאמר אליהם המשלח את־אשתו ולקח אחרת נאף הוא עליה׃
Mar 10:12 ואשה כי תעזב אישה והיתה לאיש אחר נאפת היא׃
Mar 10:13 ויביאו אליו ילדים למען יגע בהם ויגערו התלמידים במביאים אתם׃
Mar 10:14 וירא ישוע וירע לו ויאמר אליהם הניחו לילדים לבוא אלי ואל־תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃
Mar 10:15 אמן אמר אני לכם כל אשר־לא יקבל את־מלכות האלהים כילד לא־יבא בה׃
Mar 10:16 ויחבקם וישת ידיו עליהם ויברכם׃
Mar 10:17 ויהי בצאתו לדרך והנה־איש רץ לקראתו ויכרע לפניו וישאל אותו לאמר רבי הטוב מה אעשה ואירש חיי עולם׃
Mar 10:18 ויאמר לו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב כי אם אחד והוא האלהים׃
Mar 10:19 הן ידעת את־המצות לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא־תענה עד שקר לא תעשק כבד את־אביך ואת־אמך׃
Mar 10:20 ויען ויאמר אליו רבי את־כל־אלה שמרתי מנעורי׃
Mar 10:21 ויבט־בו ישוע ויאהבהו ויאמר אליו אחת חסרת לך מכר את־כל־אשר־לך ותן לעניים ויהי־לך אוצר בשמים ובוא שא את־הצלוב ולך אחרי׃
Mar 10:22 ויצר־לו על־הדבר הזה ויעצב וילך לו כי־הון רב היה לו׃
Mar 10:23 ויבט ישוע סביב ויאמר אל־תלמידיו כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא במלכות האלהים׃
Mar 10:24 ויבהלו התלמידים על־דבריו ויסף ישוע ויען ויאמר להם בני מה קשה לבטחים על־חילם לבוא אל־מלכות האלהים׃
Mar 10:25 נקל לגמל לעבר בנקב המחט מבוא עשיר אל־מלכות האלהים׃
Mar 10:26 ויוסיפו עוד להשתומם ויאמרו איש אל־אחיו ומי־אפוא יוכל להושע׃
Mar 10:27 ויבט־בם ישוע ויאמר מבני אדם תפלא זאת אך לא מאלהים כי מאלהים לא יפלא כל־דבר׃
Mar 10:28 ויחל פטרוס לאמר אליו הן אנחנו עזבנו את־הכל ונלך אחריך׃
Mar 10:29 ויען ישוע ויאמר אמן אמר אני לכם כי אין איש אשר עזב את־ביתו או את־אחיו או את־אחיותיו או את־אביו או את־אמו או את־אשתו או את־בניו או את שדותיו למעני ולמען הבשורה׃
Mar 10:30 אשר לא יקח עתה בזמן הזה בכל־הרדיפות מאה פעמים כהמה בתים ואחים ואחיות ואמות ובנים ושדות ולעולם הבא חיי עולם׃
Mar 10:31 ואולם רבים מן־הראשונים יהיו אחרונים והאחרונים ראשונים׃
Mar 10:32 ויהי בדרך בעלותם ירושלים וישוע הולך לפניהם והמה נבהלים והולכים אחריו בחרדה ויוסף לקחת אליו את־שנים העשר ויחל להגיד להם את־אשר יקרהו לאמר׃
Mar 10:33 הנה אנחנו עלים ירושלימה ובן־האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים וירשיעהו למות וימסרו אתו לגוים׃
Mar 10:34 ויהתלו בו ויכהו בשוטים וירקו בפניו וימיתהו וביום השלישי קום יקום׃
Mar 10:35 ויקרבו אליו יעקב ויוחנן בני זבדי ויאמרו רבי חפצים אנחנו שתעשה לנו את־אשר נשאל ממך׃
Mar 10:36 ויאמר אליהם מה־אויתם כי־אעשה לכם׃
Mar 10:37 ויאמרו אליו תנה־לנו לשבת אחד לימינך ואחד לשמאלך בכבודך׃
Mar 10:38 ויאמר אליהם ישוע לא ידעתם את אשר שאלתם התוכלו לשתות את־הכוס אשר אני שתה ולהטבל הטבילה אשר אני נטבל׃
Mar 10:39 ויאמרו אליו נוכל ויאמר אליהם ישוע את־הכוס אשר־אני שתה תשתו והטבילה אשר אני נטבל תטבלו׃
Mar 10:40 אך שבת לימיני ולשמאלי אין בידי לתת בלתי לאשר הוכן להם׃
Mar 10:41 ויהי כשמע זאת העשרה ויחלו לכעוס אל־יעקב ויוחנן׃
Mar 10:42 ויקרא להם ישוע ויאמר אליהם אתם ידעתם כי הנחשבים להשתרר על־הגוים הם רדים בהם וגדוליהם שולטים עליהם׃
Mar 10:43 ולא יהיה כן בקרבכם כי אם־החפץ להיות גדול בכם יהיה לכם למשרת׃
Mar 10:44 והחפץ להיות הראש יהיה עבד לכל׃
Mar 10:45 כי בן־האדם גם־הוא לא בא למען ישרתוהו כי אם־לשרת ולתת את־נפשו כפר תחת רבים׃
Mar 10:46 ויבאו יריחו ויהי כצאתו מיריחו הוא ותלמידיו והמון עם רב והנה ברטימי בן־טימי איש עור ישב על־יד הדרך לבקש צדקה׃
Mar 10:47 וישמע כי הוא ישוע הנצרי ויחל לצעק ויאמר אנא בן־דוד ישוע חנני׃
Mar 10:48 ויגערו־בו רבים להחשתו והוא הרבה עוד לזעק בן־דוד חנני׃
Mar 10:49 ויעמד ישוע ויאמר קראו־לו ויקראו לעור ויאמרו אליו חזק קום קרא־לך׃
Mar 10:50 וישלך את־שמלתו מעליו ויקם ויבא אל־ישוע׃
Mar 10:51 ויען ישוע ויאמר אליו מה־תרצה שאעשה־לך ויאמר אליו העור רבוני אשר אראה׃
Mar 10:52 ויאמר ישוע אליו לך־לך אמונתך הושיעה לך וכרגע נפקחו עיניו וילך אחרי ישוע בדרך׃
Mar 11:1 ויהי כאשר קרבו לירושלים אל־בית־פגי ובית־היני אל־הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו׃
Mar 11:2 ויאמר אליהם לכו אל־הכפר אשר ממולכם והיה כבאכם שמה ומצאתם עיר אסור אשר לא־ישב עליו אדם אותו התירו והביאו׃
Mar 11:3 וכי־יאמר אליכם איש למה תעשו זאת ואמרתם האדון צריך לו והוא מהר ישלחנו הנה׃
Mar 11:4 וילכו וימצאו העיר אסור אל־השער בחוץ על־אם הדרך ויתירוהו׃
Mar 11:5 ואנשים מן־העמדים שם אמרו אליהם מה־זאת עשיתם להתיר את־העיר׃
Mar 11:6 ויאמרו אליהם כאשר צוה ישוע ויניחו להם׃
Mar 11:7 ויביאו את־העיר אל־ישוע וישימו עליו את־בגדיהם וישב עליו׃
Mar 11:8 ורבים פרשו את־בגדיהם על־הדרך ואחרים כרתו ענפים מן־העצים וישטחו על־הדרך׃
Mar 11:9 וההלכים לפניו ואחריו צעקו לאמר הושע־נא ברוך הבא בשם יהוה׃
Mar 11:10 ברוכה מלכות דוד אבינו הבאה (בשם יהוה) הושע־נא במרומים׃
Mar 11:11 ויבא ישוע ירושלים אל־בית המקדש וירא ויתבונן על־הכל והיום רפה לערוב ויצא אל־בית־היני עם־שנים העשר׃
Mar 11:12 ויהי ממחרת בצאתם מבית־היני וירעב׃
Mar 11:13 וירא תאנה מרחוק ולה עלים ויבא לראות הימצא־בה פרי ויקרב אליה ולא־מצא בה כי אם־עלים כי לא היתה עת תאנים׃
Mar 11:14 ויען ויאמר אליה מעתה איש אל־יאכל פרי ממך עד־עולם וישמעו תלמידיו׃
Mar 11:15 ויבאו ירושלים ויבא ישוע אל־בית המקדש ויחל לגרש משם את־המוכרים ואת־הקונים במקדש ואת־שלחנות השלחנים ואת־מושבות מכרי היונים הפך׃
Mar 11:16 ולא הניח לאיש לשאת כלי דרך המקדש׃
Mar 11:17 וילמד ויאמר להם הלא כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא לכל־העמים ואתם עשיתם אתו מערת פריצים׃
Mar 11:18 וישמעו הסופרים וראשי הכהנים ויתנכלו אתו להשמידו כי יראו מפניו יען אשר כל־העם משתוממים על־תורתו׃
Mar 11:19 ויהי בערב ויצא אל־מחוץ לעיר׃
Mar 11:20 ויהי הם עברים בבקר ויראו את־התאנה כי יבשה משרשיה׃
Mar 11:21 ויזכר פטרוס ויאמר אליו רבי הנה התאנה אשר אררתה יבשה׃
Mar 11:22 ויען ישוע ויאמר אליהם תהי־נא בכם אמונת אלהים׃
Mar 11:23 כי־אמן אמר אני לכם כל־אשר יאמר אל־ההר הזה הנשא והעתק אל־תוך הים ואין ספק בלבבו כי אם־יאמין כי יעשה דברו כן־יהיה־לו כאשר אמר׃
Mar 11:24 על־כן אני אמר לכם כל אשר תשאלו בתפלתכם האמינו כי תקחו ויהי לכם׃
Mar 11:25 וכי תעמדו להתפלל תמחלו לכל־איש את אשר בלבבכם עליו למען יסלח אביכם שבשמים גם־הוא לפשעיכם׃
Mar 11:26 ואתם אם־לא תמחלו אף־אביכם שבשמים לא־יסלח לפשעיכם׃
Mar 11:27 וישובו ויבאו ירושלים ויהי הוא מתהלך במקדש ויבאו אליו ראשי הכהנים והסופרים והזקנים׃
Mar 11:28 ויאמרו אליו באי־זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך את־הרשות הזאת לעשות את־אלה׃
Mar 11:29 ויען ישוע ויאמר אליהם גם־אני אשאלה אתכם דבר אחד ואתם השיבוני ואמר לכם באי־זו רשות אני עשה אלה׃
Mar 11:30 טבילת יוחנן המשמים היתה אם־מבני אדם השיבוני׃
Mar 11:31 ויועצו יחדו לאמר אם־נאמר משמים יאמר מדוע אפוא לא האמנתם בו׃
Mar 11:32 או הנאמר מבני־אדם וייראו את־העם כי־כלם חשבו את־יוחנן לנביא באמת׃
Mar 11:33 ויענו ויאמרו אל־ישוע לא ידענו ויען ישוע ויאמר אליהם אם־כן גם־אני לא אמר לכם באי־זו רשות אני עשה אלה׃
Mar 10:1 ויקם משם וילך אל־גבול יהודה מעבר הירדן ויקהלו עוד אליו המון עם וילמדם כפעם בפעם׃
Mar 10:2 ויגשו אליו הפרושים לנסותו וישאלהו ויאמרו היוכל איש לשלח את־אשתו׃
Mar 10:3 ויען ויאמר אליהם מה־צוה אתכם משה׃
Mar 10:4 ויאמרו משה התיר לכתב ספר כריתת ולשלח׃
Mar 10:5 ויען ישוע ויאמר אליהם מפני קשי לבבכם כתב לכם את־המצוה הזאת׃
Mar 10:6 אבל מראשית הבריאה זכר ונקבה ברא אתם אלהים׃
Mar 10:7 על־כן יעזב־איש את־אביו ואת־אמו ודבק באשתו׃
Mar 10:8 והיו שניהם לבשר אחד ואם־כן אפוא אינם עוד שנים כי אם־בשר אחד׃
Mar 10:9 לכן את אשר־חבר אלהים לא יפרידנו אדם׃
Mar 10:10 ויהי בבית וישובו תלמידיו לשאל אתו על־זאת׃
Mar 10:11 ויאמר אליהם המשלח את־אשתו ולקח אחרת נאף הוא עליה׃
Mar 10:12 ואשה כי תעזב אישה והיתה לאיש אחר נאפת היא׃
Mar 10:13 ויביאו אליו ילדים למען יגע בהם ויגערו התלמידים במביאים אתם׃
Mar 10:14 וירא ישוע וירע לו ויאמר אליהם הניחו לילדים לבוא אלי ואל־תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃
Mar 10:15 אמן אמר אני לכם כל אשר־לא יקבל את־מלכות האלהים כילד לא־יבא בה׃
Mar 10:16 ויחבקם וישת ידיו עליהם ויברכם׃
Mar 10:17 ויהי בצאתו לדרך והנה־איש רץ לקראתו ויכרע לפניו וישאל אותו לאמר רבי הטוב מה אעשה ואירש חיי עולם׃
Mar 10:18 ויאמר לו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב כי אם אחד והוא האלהים׃
Mar 10:19 הן ידעת את־המצות לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא־תענה עד שקר לא תעשק כבד את־אביך ואת־אמך׃
Mar 10:20 ויען ויאמר אליו רבי את־כל־אלה שמרתי מנעורי׃
Mar 10:21 ויבט־בו ישוע ויאהבהו ויאמר אליו אחת חסרת לך מכר את־כל־אשר־לך ותן לעניים ויהי־לך אוצר בשמים ובוא שא את־הצלוב ולך אחרי׃
Mar 10:22 ויצר־לו על־הדבר הזה ויעצב וילך לו כי־הון רב היה לו׃
Mar 10:23 ויבט ישוע סביב ויאמר אל־תלמידיו כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא במלכות האלהים׃
Mar 10:24 ויבהלו התלמידים על־דבריו ויסף ישוע ויען ויאמר להם בני מה קשה לבטחים על־חילם לבוא אל־מלכות האלהים׃
Mar 10:25 נקל לגמל לעבר בנקב המחט מבוא עשיר אל־מלכות האלהים׃
Mar 10:26 ויוסיפו עוד להשתומם ויאמרו איש אל־אחיו ומי־אפוא יוכל להושע׃
Mar 10:27 ויבט־בם ישוע ויאמר מבני אדם תפלא זאת אך לא מאלהים כי מאלהים לא יפלא כל־דבר׃
Mar 10:28 ויחל פטרוס לאמר אליו הן אנחנו עזבנו את־הכל ונלך אחריך׃
Mar 10:29 ויען ישוע ויאמר אמן אמר אני לכם כי אין איש אשר עזב את־ביתו או את־אחיו או את־אחיותיו או את־אביו או את־אמו או את־אשתו או את־בניו או את שדותיו למעני ולמען הבשורה׃
Mar 10:30 אשר לא יקח עתה בזמן הזה בכל־הרדיפות מאה פעמים כהמה בתים ואחים ואחיות ואמות ובנים ושדות ולעולם הבא חיי עולם׃
Mar 10:31 ואולם רבים מן־הראשונים יהיו אחרונים והאחרונים ראשונים׃
Mar 10:32 ויהי בדרך בעלותם ירושלים וישוע הולך לפניהם והמה נבהלים והולכים אחריו בחרדה ויוסף לקחת אליו את־שנים העשר ויחל להגיד להם את־אשר יקרהו לאמר׃
Mar 10:33 הנה אנחנו עלים ירושלימה ובן־האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים וירשיעהו למות וימסרו אתו לגוים׃
Mar 10:34 ויהתלו בו ויכהו בשוטים וירקו בפניו וימיתהו וביום השלישי קום יקום׃
Mar 10:35 ויקרבו אליו יעקב ויוחנן בני זבדי ויאמרו רבי חפצים אנחנו שתעשה לנו את־אשר נשאל ממך׃
Mar 10:36 ויאמר אליהם מה־אויתם כי־אעשה לכם׃
Mar 10:37 ויאמרו אליו תנה־לנו לשבת אחד לימינך ואחד לשמאלך בכבודך׃
Mar 10:38 ויאמר אליהם ישוע לא ידעתם את אשר שאלתם התוכלו לשתות את־הכוס אשר אני שתה ולהטבל הטבילה אשר אני נטבל׃
Mar 10:39 ויאמרו אליו נוכל ויאמר אליהם ישוע את־הכוס אשר־אני שתה תשתו והטבילה אשר אני נטבל תטבלו׃
Mar 10:40 אך שבת לימיני ולשמאלי אין בידי לתת בלתי לאשר הוכן להם׃
Mar 10:41 ויהי כשמע זאת העשרה ויחלו לכעוס אל־יעקב ויוחנן׃
Mar 10:42 ויקרא להם ישוע ויאמר אליהם אתם ידעתם כי הנחשבים להשתרר על־הגוים הם רדים בהם וגדוליהם שולטים עליהם׃
Mar 10:43 ולא יהיה כן בקרבכם כי אם־החפץ להיות גדול בכם יהיה לכם למשרת׃
Mar 10:44 והחפץ להיות הראש יהיה עבד לכל׃
Mar 10:45 כי בן־האדם גם־הוא לא בא למען ישרתוהו כי אם־לשרת ולתת את־נפשו כפר תחת רבים׃
Mar 10:46 ויבאו יריחו ויהי כצאתו מיריחו הוא ותלמידיו והמון עם רב והנה ברטימי בן־טימי איש עור ישב על־יד הדרך לבקש צדקה׃
Mar 10:47 וישמע כי הוא ישוע הנצרי ויחל לצעק ויאמר אנא בן־דוד ישוע חנני׃
Mar 10:48 ויגערו־בו רבים להחשתו והוא הרבה עוד לזעק בן־דוד חנני׃
Mar 10:49 ויעמד ישוע ויאמר קראו־לו ויקראו לעור ויאמרו אליו חזק קום קרא־לך׃
Mar 10:50 וישלך את־שמלתו מעליו ויקם ויבא אל־ישוע׃
Mar 10:51 ויען ישוע ויאמר אליו מה־תרצה שאעשה־לך ויאמר אליו העור רבוני אשר אראה׃
Mar 10:52 ויאמר ישוע אליו לך־לך אמונתך הושיעה לך וכרגע נפקחו עיניו וילך אחרי ישוע בדרך׃
Mar 11:1 ויהי כאשר קרבו לירושלים אל־בית־פגי ובית־היני אל־הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו׃
Mar 11:2 ויאמר אליהם לכו אל־הכפר אשר ממולכם והיה כבאכם שמה ומצאתם עיר אסור אשר לא־ישב עליו אדם אותו התירו והביאו׃
Mar 11:3 וכי־יאמר אליכם איש למה תעשו זאת ואמרתם האדון צריך לו והוא מהר ישלחנו הנה׃
Mar 11:4 וילכו וימצאו העיר אסור אל־השער בחוץ על־אם הדרך ויתירוהו׃
Mar 11:5 ואנשים מן־העמדים שם אמרו אליהם מה־זאת עשיתם להתיר את־העיר׃
Mar 11:6 ויאמרו אליהם כאשר צוה ישוע ויניחו להם׃
Mar 11:7 ויביאו את־העיר אל־ישוע וישימו עליו את־בגדיהם וישב עליו׃
Mar 11:8 ורבים פרשו את־בגדיהם על־הדרך ואחרים כרתו ענפים מן־העצים וישטחו על־הדרך׃
Mar 11:9 וההלכים לפניו ואחריו צעקו לאמר הושע־נא ברוך הבא בשם יהוה׃
Mar 11:10 ברוכה מלכות דוד אבינו הבאה (בשם יהוה) הושע־נא במרומים׃
Mar 11:11 ויבא ישוע ירושלים אל־בית המקדש וירא ויתבונן על־הכל והיום רפה לערוב ויצא אל־בית־היני עם־שנים העשר׃
Mar 11:12 ויהי ממחרת בצאתם מבית־היני וירעב׃
Mar 11:13 וירא תאנה מרחוק ולה עלים ויבא לראות הימצא־בה פרי ויקרב אליה ולא־מצא בה כי אם־עלים כי לא היתה עת תאנים׃
Mar 11:14 ויען ויאמר אליה מעתה איש אל־יאכל פרי ממך עד־עולם וישמעו תלמידיו׃
Mar 11:15 ויבאו ירושלים ויבא ישוע אל־בית המקדש ויחל לגרש משם את־המוכרים ואת־הקונים במקדש ואת־שלחנות השלחנים ואת־מושבות מכרי היונים הפך׃
Mar 11:16 ולא הניח לאיש לשאת כלי דרך המקדש׃
Mar 11:17 וילמד ויאמר להם הלא כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא לכל־העמים ואתם עשיתם אתו מערת פריצים׃
Mar 11:18 וישמעו הסופרים וראשי הכהנים ויתנכלו אתו להשמידו כי יראו מפניו יען אשר כל־העם משתוממים על־תורתו׃
Mar 11:19 ויהי בערב ויצא אל־מחוץ לעיר׃
Mar 11:20 ויהי הם עברים בבקר ויראו את־התאנה כי יבשה משרשיה׃
Mar 11:21 ויזכר פטרוס ויאמר אליו רבי הנה התאנה אשר אררתה יבשה׃
Mar 11:22 ויען ישוע ויאמר אליהם תהי־נא בכם אמונת אלהים׃
Mar 11:23 כי־אמן אמר אני לכם כל־אשר יאמר אל־ההר הזה הנשא והעתק אל־תוך הים ואין ספק בלבבו כי אם־יאמין כי יעשה דברו כן־יהיה־לו כאשר אמר׃
Mar 11:24 על־כן אני אמר לכם כל אשר תשאלו בתפלתכם האמינו כי תקחו ויהי לכם׃
Mar 11:25 וכי תעמדו להתפלל תמחלו לכל־איש את אשר בלבבכם עליו למען יסלח אביכם שבשמים גם־הוא לפשעיכם׃
Mar 11:26 ואתם אם־לא תמחלו אף־אביכם שבשמים לא־יסלח לפשעיכם׃
Mar 11:27 וישובו ויבאו ירושלים ויהי הוא מתהלך במקדש ויבאו אליו ראשי הכהנים והסופרים והזקנים׃
Mar 11:28 ויאמרו אליו באי־זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך את־הרשות הזאת לעשות את־אלה׃
Mar 11:29 ויען ישוע ויאמר אליהם גם־אני אשאלה אתכם דבר אחד ואתם השיבוני ואמר לכם באי־זו רשות אני עשה אלה׃
Mar 11:30 טבילת יוחנן המשמים היתה אם־מבני אדם השיבוני׃
Mar 11:31 ויועצו יחדו לאמר אם־נאמר משמים יאמר מדוע אפוא לא האמנתם בו׃
Mar 11:32 או הנאמר מבני־אדם וייראו את־העם כי־כלם חשבו את־יוחנן לנביא באמת׃
Mar 11:33 ויענו ויאמרו אל־ישוע לא ידענו ויען ישוע ויאמר אליהם אם־כן גם־אני לא אמר לכם באי־זו רשות אני עשה אלה׃
Terumah Gospel
Mark 10 - 11
Mar 10:1 And rising up from there He came into the borders of Yehuḏah by the other side of the Yardĕn. And crowds gathered to Him again, and as He usually did, He was teaching them again.
Mar 10:2 And Pharisees came and asked Him, “Is it right for a man to put away his wife?” – trying Him.
Mar 10:3 And He answering, said to them, “What did Moshe command you?”
Mar 10:4 And they said, “Moshe allowed a man to write a certificate of divorce, and to put her away.”
Mar 10:5 And יהושע said to them, “Because of the hardness of your heart he wrote you this tsav.
Mar 10:6 “However, from the beginning of the creation, Elohim ‘made them male and female.’
Mar 10:7 ‘For this cause a man shall leave his father and mother and cleave to his wife,
Mar 10:8 and the two shall become one flesh,’ so that they are no longer two, but one flesh.
Mar 10:9 “Therefore what Elohim has joined together, let man not separate.”
Mar 10:10 And in the house His talmidim asked Him about this again.
Mar 10:11 And He said to them, “Whoever puts away his wife and marries another commits adultery against her.
Mar 10:12 “And if a woman puts away her husband and marries another, she commits adultery.”1 Footnote: 1Mt. 5:32.
Mar 10:13 And they were bringing little children for Him to touch them, but the talmidim were rebuking those who were bringing them.
Mar 10:14 And when יהושע saw it, He was much displeased and said to them, “Let the little children come to Me, and do not forbid them, for of such is the reign of Elohim.
Mar 10:15 “Truly, I say to you, whoever does not receive the reign of Elohim as a little child, shall certainly not enter into it.”
Mar 10:16 And taking them up in His arms, laying His hands on them, He blessed them.
Mar 10:17 And as He was setting out on the way, one came running, and knelt before Him, and asked Him, “Good Teacher, what shall I do to inherit everlasting life?”
Mar 10:18 And יהושע said to him, “Why do you call Me good? No one is good except One – Elohim.
Mar 10:19 “You know the mitzvot, ‘Do not commit adultery,’ ‘Do not murder,’ ‘Do not steal,’ ‘Do not bear false witness,’ ‘Do not rob,’ ‘Respect your father and your mother.’ ”
Mar 10:20 And he answering, said to Him, “Teacher, all these I have watched over from my youth.”
Mar 10:21 And יהושע, looking at him, loved him, and said to him, “One matter you lack: Go, sell all you possess and give to the poor, and you shall have treasure in heaven. And come, follow Me, taking up the stake.”
Mar 10:22 But he, being sad at this word, went away grieved, for he had many possessions.
Mar 10:23 And יהושע, looking around, said to His talmidim, “How hard it is for those who have riches to enter into the reign of Elohim!”
Mar 10:24 And the talmidim were astonished at His words. And יהושע responding, said to them again, “Children, how hard it is for those who trust in riches to enter into the reign of Elohim!
Mar 10:25 “It is easier for a camel to enter through the eye of a needle than for a rich man to enter into the reign of Elohim.”
Mar 10:26 And they were immeasurably astonished, saying among themselves, “Who then is able to be saved?”
Mar 10:27 And looking at them, יהושע said, “With men it is impossible, but not with Elohim, for with Elohim all is possible.”
Mar 10:28 And Kĕpha began to say to Him, “See, we have left all and we have followed You.”
Mar 10:29 יהושע said, “Truly, I say to you, there is no one who has left house or brothers or sisters or father or mother or wife or children or lands, for the sake of Me and the Good News,
Mar 10:30 who shall not receive a hundredfold now in this time, houses and brothers and sisters and mothers and children and lands, with persecutions, and in the age to come, everlasting life.
Mar 10:31 “But many who are first shall be last, and the last first.”
Mar 10:32 And they were on the way, going up to Yerushalayim, and יהושע was going before them. And they were astonished, and those who followed were afraid. And again He took the twelve aside and began to say to them what was about to befall Him:
Mar 10:33 “See, we are going up to Yerushalayim, and the Son of Aḏam shall be delivered to the chief kohanim and to the scribes, and they shall condemn Him to death and shall deliver Him to the goyim,
Mar 10:34 and they shall mock Him, and flog Him, and spit on Him, and kill Him. And the third day He shall rise again.”
Mar 10:35 And Ya`akov̱ and Yochanan, the sons of Zaḇdai, came up to Him, saying, “Rabbi, we wish that You would do for us whatever we ask.”
Mar 10:36 And He said to them, “What do you wish Me to do for you?”
Mar 10:37 And they said to Him, “Grant us to be seated in Your esteem, one on Your right hand and the other on Your left.”
Mar 10:38 But יהושע said to them, “You do not know what you ask. Are you able to drink the cup that I drink, and be immersed with the immersion that I am immersed with?”
Mar 10:39 And they said to Him, “We are able.” And יהושע said to them, “You shall indeed drink the cup that I drink, and with the immersion I am immersed with you shall be immersed,1 Footnote: 1Mt. 20:23.
Mar 10:40 but to sit on My right hand and on My left is not Mine to give, but it is for those for whom it has been prepared.”
Mar 10:41 And when the ten heard it, they began to be sorely displeased with Ya`akov̱ and Yochanan.
Mar 10:42 And יהושע, calling them near, said to them, “You know that those who think to rule the goyim are masters over them, and their great ones exercise authority over them.
Mar 10:43 “But it is not so among you, but whoever wishes to become great among you shall be your slave.
Mar 10:44 “And whoever wishes to be first among you, shall be slave of all.
Mar 10:45 “For even the Son of Aḏam did not come to be served, but to serve, and to give His life a ransom for many.”
Mar 10:46 And they came to Yericḥo. And as He was leaving Yericḥo with His talmidim and a large crowd, blind Bartimai, the son of Timai, was sitting by the way begging.
Mar 10:47 And when he heard that it was יהושע of Natsareth, he began to cry out and to say, “יהושע, Son of Dawiḏ, have compassion on me!”
Mar 10:48 And many were reprimanding him to be silent, but he cried out all the more, “Son of Dawiḏ, have compassion on me!”
Mar 10:49 And יהושע stopped and said, “Call him.” And they called the blind man, saying to him, “Take courage, arise, He is calling you.”
Mar 10:50 And he, throwing aside his garment, rose and came to יהושע.
Mar 10:51 And יהושע responding, said to him, “What do you desire I do for you?” And the blind man said to Him, “Rabboni, that I receive my sight.”
Mar 10:52 And יהושע said to him, “Go, your belief has healed you.” And immediately he saw again and followed יהושע on the way.
Mar 11:1 And when they came near Yerushalayim, to Bĕyth Phaḡi and Bĕyth Anyah, at Har Zayith, He sent out two of His talmidim,
Mar 11:2 and said to them, “Go into the village opposite you, and immediately entering into it, you shall find a colt tied, on which no one has sat. Loosen it and bring it.
Mar 11:3 “And if anyone says to you, ‘Why are you doing this?’ say, ‘The Master needs it and shall send it back straightaway.’ ”
Mar 11:4 So they went away, and found the colt tied by the door outside on the street, and they loosened it.
Mar 11:5 And some of those standing there said to them, “What are you doing, loosening the colt?”
Mar 11:6 And they said to them, as יהושע had said. So they let them go.
Mar 11:7 And they brought the colt to יהושע and threw their garments on it, and He sat on it.
Mar 11:8 And many spread their garments on the way, and others were cutting down branches from the trees and were spreading them on the way.
Mar 11:9 And those going before and those following cried out, saying, “Hoshia-na! ‘Blessed is He who is coming in the Name of יהוה!’
Mar 11:10 Blessed is the coming reign of our father Dawiḏ – in the Name of יהוה! Hoshia-na in the highest!”
Mar 11:11 And יהושע went into Yerushalayim and into the Mikdash. And having looked around on all, He went out to Bĕyth Anyah with the twelve, as the hour was already late.
Mar 11:12 And on the next day, when they had come out from Bĕyth Anyah, He was hungry.
Mar 11:13 And seeing at a distance a fig tree having leaves, He went to see whether He would find any fruit on it. And when He came to it, He found none but leaves, for it was not the season for figs.
Mar 11:14 And יהושע, responding, said to it, “Let no one eat fruit from you ever again.” And His taught ones heard it.
Mar 11:15 And they came to Yerushalayim. יהושע, entering into the Mikdash, began to drive out those who bought and sold in the Mikdash, and overturned the tables of the money-changers and the seats of those selling doves.
Mar 11:16 And He did not allow anyone to carry a vessel through the Mikdash.
Mar 11:17 And He was teaching, saying to them, “Has it not been written, ‘My House shall be called a house of prayer for all nations’? But you have made it a ‘den of robbers.’ ”
Mar 11:18 And the scribes and the head kohanim heard it and they were seeking how to destroy Him, for they feared Him, because all the crowd was astonished at His teaching.
Mar 11:19 And when evening came, He went out of the city.
Mar 11:20 And in the morning, passing by, they saw the fig tree dried up from the roots.
Mar 11:21 Then Kĕpha, remembering, said to Him, “Rabbi, look! The fig tree which You cursed has withered.”
Mar 11:22 And יהושע answering, said to them, “Have belief in Elohim.
Mar 11:23 “For truly, I say to you, whoever says to this mountain, ‘Be removed and be thrown into the sea,’ and does not doubt in his heart, but believes that what he says, shall be done, he shall have whatever he says.
Mar 11:24 “Because of this I say to you, whatever you ask when you pray, believe that you receive them, and you shall have them.
Mar 11:25 “And whenever you stand praying, if you hold whatever against anyone, forgive, so that your Father in the heavens shall also forgive you your trespasses.
Mar 11:26 “But if you do not forgive, neither shall your Father in the heavens forgive your trespasses.”
Mar 11:27 And they came again to Yerushalayim. And as He was walking in the Mikdash, the head kohanim, and the scribes, and the elders came to Him,
Mar 11:28 and they said to Him, “By what authority are You doing these? And who gave You this authority to do these?”
Mar 11:29 And יהושע answering, said to them, “I shall ask you one question, and answer Me, and I shall say to you by what authority I do these:
Mar 11:30 “The immersion of Yochanan – was it from heaven or from men? Answer Me.”
Mar 11:31 And they reasoned among themselves, saying, “If we say, ‘From heaven,’ He shall say, ‘Then why did you not believe him?’
Mar 11:32 “But if we say, ‘From men’ ” – they feared the people, for all held that Yochanan was a Navi indeed.
Mar 11:33 And answering they said to יהושע, “We do not know.” And יהושע answering, said to them, “Neither do I say to you by what authority I do these.”
Mar 10:1 And rising up from there He came into the borders of Yehuḏah by the other side of the Yardĕn. And crowds gathered to Him again, and as He usually did, He was teaching them again.
Mar 10:2 And Pharisees came and asked Him, “Is it right for a man to put away his wife?” – trying Him.
Mar 10:3 And He answering, said to them, “What did Moshe command you?”
Mar 10:4 And they said, “Moshe allowed a man to write a certificate of divorce, and to put her away.”
Mar 10:5 And יהושע said to them, “Because of the hardness of your heart he wrote you this tsav.
Mar 10:6 “However, from the beginning of the creation, Elohim ‘made them male and female.’
Mar 10:7 ‘For this cause a man shall leave his father and mother and cleave to his wife,
Mar 10:8 and the two shall become one flesh,’ so that they are no longer two, but one flesh.
Mar 10:9 “Therefore what Elohim has joined together, let man not separate.”
Mar 10:10 And in the house His talmidim asked Him about this again.
Mar 10:11 And He said to them, “Whoever puts away his wife and marries another commits adultery against her.
Mar 10:12 “And if a woman puts away her husband and marries another, she commits adultery.”1 Footnote: 1Mt. 5:32.
Mar 10:13 And they were bringing little children for Him to touch them, but the talmidim were rebuking those who were bringing them.
Mar 10:14 And when יהושע saw it, He was much displeased and said to them, “Let the little children come to Me, and do not forbid them, for of such is the reign of Elohim.
Mar 10:15 “Truly, I say to you, whoever does not receive the reign of Elohim as a little child, shall certainly not enter into it.”
Mar 10:16 And taking them up in His arms, laying His hands on them, He blessed them.
Mar 10:17 And as He was setting out on the way, one came running, and knelt before Him, and asked Him, “Good Teacher, what shall I do to inherit everlasting life?”
Mar 10:18 And יהושע said to him, “Why do you call Me good? No one is good except One – Elohim.
Mar 10:19 “You know the mitzvot, ‘Do not commit adultery,’ ‘Do not murder,’ ‘Do not steal,’ ‘Do not bear false witness,’ ‘Do not rob,’ ‘Respect your father and your mother.’ ”
Mar 10:20 And he answering, said to Him, “Teacher, all these I have watched over from my youth.”
Mar 10:21 And יהושע, looking at him, loved him, and said to him, “One matter you lack: Go, sell all you possess and give to the poor, and you shall have treasure in heaven. And come, follow Me, taking up the stake.”
Mar 10:22 But he, being sad at this word, went away grieved, for he had many possessions.
Mar 10:23 And יהושע, looking around, said to His talmidim, “How hard it is for those who have riches to enter into the reign of Elohim!”
Mar 10:24 And the talmidim were astonished at His words. And יהושע responding, said to them again, “Children, how hard it is for those who trust in riches to enter into the reign of Elohim!
Mar 10:25 “It is easier for a camel to enter through the eye of a needle than for a rich man to enter into the reign of Elohim.”
Mar 10:26 And they were immeasurably astonished, saying among themselves, “Who then is able to be saved?”
Mar 10:27 And looking at them, יהושע said, “With men it is impossible, but not with Elohim, for with Elohim all is possible.”
Mar 10:28 And Kĕpha began to say to Him, “See, we have left all and we have followed You.”
Mar 10:29 יהושע said, “Truly, I say to you, there is no one who has left house or brothers or sisters or father or mother or wife or children or lands, for the sake of Me and the Good News,
Mar 10:30 who shall not receive a hundredfold now in this time, houses and brothers and sisters and mothers and children and lands, with persecutions, and in the age to come, everlasting life.
Mar 10:31 “But many who are first shall be last, and the last first.”
Mar 10:32 And they were on the way, going up to Yerushalayim, and יהושע was going before them. And they were astonished, and those who followed were afraid. And again He took the twelve aside and began to say to them what was about to befall Him:
Mar 10:33 “See, we are going up to Yerushalayim, and the Son of Aḏam shall be delivered to the chief kohanim and to the scribes, and they shall condemn Him to death and shall deliver Him to the goyim,
Mar 10:34 and they shall mock Him, and flog Him, and spit on Him, and kill Him. And the third day He shall rise again.”
Mar 10:35 And Ya`akov̱ and Yochanan, the sons of Zaḇdai, came up to Him, saying, “Rabbi, we wish that You would do for us whatever we ask.”
Mar 10:36 And He said to them, “What do you wish Me to do for you?”
Mar 10:37 And they said to Him, “Grant us to be seated in Your esteem, one on Your right hand and the other on Your left.”
Mar 10:38 But יהושע said to them, “You do not know what you ask. Are you able to drink the cup that I drink, and be immersed with the immersion that I am immersed with?”
Mar 10:39 And they said to Him, “We are able.” And יהושע said to them, “You shall indeed drink the cup that I drink, and with the immersion I am immersed with you shall be immersed,1 Footnote: 1Mt. 20:23.
Mar 10:40 but to sit on My right hand and on My left is not Mine to give, but it is for those for whom it has been prepared.”
Mar 10:41 And when the ten heard it, they began to be sorely displeased with Ya`akov̱ and Yochanan.
Mar 10:42 And יהושע, calling them near, said to them, “You know that those who think to rule the goyim are masters over them, and their great ones exercise authority over them.
Mar 10:43 “But it is not so among you, but whoever wishes to become great among you shall be your slave.
Mar 10:44 “And whoever wishes to be first among you, shall be slave of all.
Mar 10:45 “For even the Son of Aḏam did not come to be served, but to serve, and to give His life a ransom for many.”
Mar 10:46 And they came to Yericḥo. And as He was leaving Yericḥo with His talmidim and a large crowd, blind Bartimai, the son of Timai, was sitting by the way begging.
Mar 10:47 And when he heard that it was יהושע of Natsareth, he began to cry out and to say, “יהושע, Son of Dawiḏ, have compassion on me!”
Mar 10:48 And many were reprimanding him to be silent, but he cried out all the more, “Son of Dawiḏ, have compassion on me!”
Mar 10:49 And יהושע stopped and said, “Call him.” And they called the blind man, saying to him, “Take courage, arise, He is calling you.”
Mar 10:50 And he, throwing aside his garment, rose and came to יהושע.
Mar 10:51 And יהושע responding, said to him, “What do you desire I do for you?” And the blind man said to Him, “Rabboni, that I receive my sight.”
Mar 10:52 And יהושע said to him, “Go, your belief has healed you.” And immediately he saw again and followed יהושע on the way.
Mar 11:1 And when they came near Yerushalayim, to Bĕyth Phaḡi and Bĕyth Anyah, at Har Zayith, He sent out two of His talmidim,
Mar 11:2 and said to them, “Go into the village opposite you, and immediately entering into it, you shall find a colt tied, on which no one has sat. Loosen it and bring it.
Mar 11:3 “And if anyone says to you, ‘Why are you doing this?’ say, ‘The Master needs it and shall send it back straightaway.’ ”
Mar 11:4 So they went away, and found the colt tied by the door outside on the street, and they loosened it.
Mar 11:5 And some of those standing there said to them, “What are you doing, loosening the colt?”
Mar 11:6 And they said to them, as יהושע had said. So they let them go.
Mar 11:7 And they brought the colt to יהושע and threw their garments on it, and He sat on it.
Mar 11:8 And many spread their garments on the way, and others were cutting down branches from the trees and were spreading them on the way.
Mar 11:9 And those going before and those following cried out, saying, “Hoshia-na! ‘Blessed is He who is coming in the Name of יהוה!’
Mar 11:10 Blessed is the coming reign of our father Dawiḏ – in the Name of יהוה! Hoshia-na in the highest!”
Mar 11:11 And יהושע went into Yerushalayim and into the Mikdash. And having looked around on all, He went out to Bĕyth Anyah with the twelve, as the hour was already late.
Mar 11:12 And on the next day, when they had come out from Bĕyth Anyah, He was hungry.
Mar 11:13 And seeing at a distance a fig tree having leaves, He went to see whether He would find any fruit on it. And when He came to it, He found none but leaves, for it was not the season for figs.
Mar 11:14 And יהושע, responding, said to it, “Let no one eat fruit from you ever again.” And His taught ones heard it.
Mar 11:15 And they came to Yerushalayim. יהושע, entering into the Mikdash, began to drive out those who bought and sold in the Mikdash, and overturned the tables of the money-changers and the seats of those selling doves.
Mar 11:16 And He did not allow anyone to carry a vessel through the Mikdash.
Mar 11:17 And He was teaching, saying to them, “Has it not been written, ‘My House shall be called a house of prayer for all nations’? But you have made it a ‘den of robbers.’ ”
Mar 11:18 And the scribes and the head kohanim heard it and they were seeking how to destroy Him, for they feared Him, because all the crowd was astonished at His teaching.
Mar 11:19 And when evening came, He went out of the city.
Mar 11:20 And in the morning, passing by, they saw the fig tree dried up from the roots.
Mar 11:21 Then Kĕpha, remembering, said to Him, “Rabbi, look! The fig tree which You cursed has withered.”
Mar 11:22 And יהושע answering, said to them, “Have belief in Elohim.
Mar 11:23 “For truly, I say to you, whoever says to this mountain, ‘Be removed and be thrown into the sea,’ and does not doubt in his heart, but believes that what he says, shall be done, he shall have whatever he says.
Mar 11:24 “Because of this I say to you, whatever you ask when you pray, believe that you receive them, and you shall have them.
Mar 11:25 “And whenever you stand praying, if you hold whatever against anyone, forgive, so that your Father in the heavens shall also forgive you your trespasses.
Mar 11:26 “But if you do not forgive, neither shall your Father in the heavens forgive your trespasses.”
Mar 11:27 And they came again to Yerushalayim. And as He was walking in the Mikdash, the head kohanim, and the scribes, and the elders came to Him,
Mar 11:28 and they said to Him, “By what authority are You doing these? And who gave You this authority to do these?”
Mar 11:29 And יהושע answering, said to them, “I shall ask you one question, and answer Me, and I shall say to you by what authority I do these:
Mar 11:30 “The immersion of Yochanan – was it from heaven or from men? Answer Me.”
Mar 11:31 And they reasoned among themselves, saying, “If we say, ‘From heaven,’ He shall say, ‘Then why did you not believe him?’
Mar 11:32 “But if we say, ‘From men’ ” – they feared the people, for all held that Yochanan was a Navi indeed.
Mar 11:33 And answering they said to יהושע, “We do not know.” And יהושע answering, said to them, “Neither do I say to you by what authority I do these.”
Mishpatim Gospel (Hebrew)
Mark 9
Mar 9:1 ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי יש בעמדים פה אשר לא־יטעמו טעם מיתה עד כי־יראו מלכות האלהים באה בגבורה׃
Mar 9:2 ואחרי ששת ימים לקח ישוע את־פטרוס ואת־יעקב ואת־יוחנן ויעלם לבדם עמו על־הר גבה וישתנה לעיניהם׃
Mar 9:3 ויזהירו בגדיו ויהיו לבנים מאד כשלג אשר לא יוכל כובס בארץ להלבין כמוהם׃
Mar 9:4 וירא אליהם אליהו ומשה ויהיו מדברים עם־ישוע׃
Mar 9:5 ויען פטרוס ויאמר אל־ישוע רבי טוב לנו להיות פה נעשה־נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת׃
Mar 9:6 כי לא־ידע מה־ידבר כי נבהלו׃
Mar 9:7 ויהי ענן סוכך עליהם ויצא מן־הענן קול אמר זה בני ידידי אליו תשמעון׃
Mar 9:8 ויביטו פתאם כה וכה ולא־ראו עוד איש בלתי את־ישוע לבדו אתם׃
Mar 9:9 וירדו מן־ההר ויזהירם לבלתי הגיד לאיש את־אשר ראו עד כי־יקום בן־האדם מן־המתים׃
Mar 9:10 וישמרו את־הדבר בלבבם וידרשו לדעת התקומה מן־המתים מה־היא׃
Mar 9:11 וישאלהו לאמר מה־זה אמרים הסופרים כי אליהו בוא יבוא בראשונה׃
Mar 9:12 ויען ויאמר להם הנה אליהו בא בראשונה וישיב את־הכל ומה־כתוב על בן־האדם הלא אשר יענה הרבה וימאס׃
Mar 9:13 אבל אמר אני לכם גם־בא אליהו וגם־עשו לו כרצונם ככתוב עליו׃
Mar 9:14 ויהי כבואו אל־התלמידים וירא עם־רב סביבותם וסופרים מתוכחים עמם׃
Mar 9:15 וכל־העם כראותם אתו כן תמהו וירוצו אליו וישאלו־לו לשלום׃
Mar 9:16 וישאל את־הסופרים מה־אתם מתוכחים עמהם׃
Mar 9:17 ויען אחד מן־העם ויאמר רבי הבאתי אליך את־בני אשר־רוח אלם בקרבו׃
Mar 9:18 ובכל־מקום אשר יאחזהו הוא מרצץ אתו וירד רירו וחרק שניו ויבש גופו ואמר אל־תלמידיך לגרשו ולא יכלו׃
Mar 9:19 ויען ויאמר להם הוי דור חסר אמונה עד־מתי אהיה עמכם עד־מתי אשא אתכם הביאו אתו לפני׃
Mar 9:20 ויביאהו לפניו ויהי כאשר ראהו ויזעזענו הרוח פתאם ויפל ארצה ויתגולל ויורד רירו׃
Mar 9:21 וישאל את־אביו כמה ימים היתה־לו זאת ויאמר מימי נעוריו׃
Mar 9:22 ופעמים רבות הפיל אתו גם־באש גם־במים להאבידו אך אם־יכל תוכל רחם עלינו ועזרנו׃
Mar 9:23 ויאמר אליו ישוע לאמר אם־תוכל אמרת כל יוכל המאמין׃
Mar 9:24 ויתן אבי הילד את־קלו בבכי ויאמר אני מאמין אדני עזר־נא לחסרון אמונתי׃
Mar 9:25 וירא ישוע את־העם מתקבץ אליו ויגער ברוח הטמא ויאמר רוח אלם וחרש אני מצוך צא ממנו ואל־תסף לבוא־בו עוד׃
Mar 9:26 ויצעק ויזעזע אתו מאד ויצא ויהי כמת ורבים אמרו כי גוע׃
Mar 9:27 ויחזק ישוע בידו ויעירהו ויקם׃
Mar 9:28 ויהי כאשר בא הביתה וישאלהו תלמידיו בהיותם אתו לבדם לאמר מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו׃
Mar 9:29 ויאמר אליהם המין הזה יצא לא יצא כי אם־בתפלה ובצום׃
Mar 9:30 ויצאו משם ויעברו בגליל ולא אבה להודע לאיש׃
Mar 9:31 כי היה מלמד את־תלמידיו לאמר אליהם כי עתיד בן־האדם להמסר בידי בני־אדם ויהרגהו ואחרי מותו יקום ביום השלישי׃
Mar 9:32 והם לא הבינו את הדבר וייראו לשאל אותו׃
Mar 9:33 ויבא אל־כפר־נחום ויהי בבית ויאמר אליהם מה התוכחתם איש עם־רעהו בדרך׃
Mar 9:34 ויחרישו כי התעשקו בדרך מי הגדול בהם׃
Mar 9:35 וישב ויקרא אל־שנים העשר ויאמר אליהם איש כי־יחפץ להיות הראשון הוא יהיה האחרון לכלם ומשרת כלם׃
Mar 9:36 ויקח ילד ויעמידהו בתוכם ויחבקהו ויאמר להם׃
Mar 9:37 המקבל בשמי ילד אחד כזה הוא מקבל אותי והמקבל אותי איננו מקבל אותי כי אם־את אשר שלחני׃
Mar 9:38 ויען יוחנן ויאמר אליו רבי ראינו איש מגרש שדים בשמך ואיננו הולך אחרינו ונכלאנו יען אשר לא־הלך אחרינו׃
Mar 9:39 ויאמר ישוע אל־תכלאהו כי אין איש עשה גבורה בשמי ויוכל במהרה לדבר־בי רעה׃
Mar 9:40 כי כל אשר איננו לצרינו לנו הוא׃
Mar 9:41 כי כל־המשקה אתכם כוס מים בשמי באשר למשיח אתם אמן אמר אני לכם לא־יאבד שכרו׃
Mar 9:42 וכל־המכשיל אחד הקטנים המאמינים בי טוב לו שיתלה פלח־רכב על־צוארו והשלך בים׃
Mar 9:43 ואם־ידך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא לחיים ואתה קטע מהיות לך שתי ידים ותלך אל־גיהנם אל־האש אשר לא תכבה׃
Mar 9:44 אשר־שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃
Mar 9:45 ואם־רגלך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא לחיים ואתה פסח מהיות לך שתי רגלים ותשלך לגיהנם אל־האש אשר לא תכבה׃
Mar 9:46 אשר־שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃
Mar 9:47 ואם־עינך תכשילך עקר אתה טוב לך לבוא במלכות האלהים בעל עין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך לגיהנם׃
Mar 9:48 אשר־שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃
Mar 9:49 כי כל־איש באש ימלח וכל־קרבן במלח ימלח׃
Mar 9:50 טוב המלח ואם־המלח יהיה תפל במה תתקנו אותו יהי־לכם מלח בקרבכם ויהי שלום ביניכם׃
Mar 9:1 ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי יש בעמדים פה אשר לא־יטעמו טעם מיתה עד כי־יראו מלכות האלהים באה בגבורה׃
Mar 9:2 ואחרי ששת ימים לקח ישוע את־פטרוס ואת־יעקב ואת־יוחנן ויעלם לבדם עמו על־הר גבה וישתנה לעיניהם׃
Mar 9:3 ויזהירו בגדיו ויהיו לבנים מאד כשלג אשר לא יוכל כובס בארץ להלבין כמוהם׃
Mar 9:4 וירא אליהם אליהו ומשה ויהיו מדברים עם־ישוע׃
Mar 9:5 ויען פטרוס ויאמר אל־ישוע רבי טוב לנו להיות פה נעשה־נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת׃
Mar 9:6 כי לא־ידע מה־ידבר כי נבהלו׃
Mar 9:7 ויהי ענן סוכך עליהם ויצא מן־הענן קול אמר זה בני ידידי אליו תשמעון׃
Mar 9:8 ויביטו פתאם כה וכה ולא־ראו עוד איש בלתי את־ישוע לבדו אתם׃
Mar 9:9 וירדו מן־ההר ויזהירם לבלתי הגיד לאיש את־אשר ראו עד כי־יקום בן־האדם מן־המתים׃
Mar 9:10 וישמרו את־הדבר בלבבם וידרשו לדעת התקומה מן־המתים מה־היא׃
Mar 9:11 וישאלהו לאמר מה־זה אמרים הסופרים כי אליהו בוא יבוא בראשונה׃
Mar 9:12 ויען ויאמר להם הנה אליהו בא בראשונה וישיב את־הכל ומה־כתוב על בן־האדם הלא אשר יענה הרבה וימאס׃
Mar 9:13 אבל אמר אני לכם גם־בא אליהו וגם־עשו לו כרצונם ככתוב עליו׃
Mar 9:14 ויהי כבואו אל־התלמידים וירא עם־רב סביבותם וסופרים מתוכחים עמם׃
Mar 9:15 וכל־העם כראותם אתו כן תמהו וירוצו אליו וישאלו־לו לשלום׃
Mar 9:16 וישאל את־הסופרים מה־אתם מתוכחים עמהם׃
Mar 9:17 ויען אחד מן־העם ויאמר רבי הבאתי אליך את־בני אשר־רוח אלם בקרבו׃
Mar 9:18 ובכל־מקום אשר יאחזהו הוא מרצץ אתו וירד רירו וחרק שניו ויבש גופו ואמר אל־תלמידיך לגרשו ולא יכלו׃
Mar 9:19 ויען ויאמר להם הוי דור חסר אמונה עד־מתי אהיה עמכם עד־מתי אשא אתכם הביאו אתו לפני׃
Mar 9:20 ויביאהו לפניו ויהי כאשר ראהו ויזעזענו הרוח פתאם ויפל ארצה ויתגולל ויורד רירו׃
Mar 9:21 וישאל את־אביו כמה ימים היתה־לו זאת ויאמר מימי נעוריו׃
Mar 9:22 ופעמים רבות הפיל אתו גם־באש גם־במים להאבידו אך אם־יכל תוכל רחם עלינו ועזרנו׃
Mar 9:23 ויאמר אליו ישוע לאמר אם־תוכל אמרת כל יוכל המאמין׃
Mar 9:24 ויתן אבי הילד את־קלו בבכי ויאמר אני מאמין אדני עזר־נא לחסרון אמונתי׃
Mar 9:25 וירא ישוע את־העם מתקבץ אליו ויגער ברוח הטמא ויאמר רוח אלם וחרש אני מצוך צא ממנו ואל־תסף לבוא־בו עוד׃
Mar 9:26 ויצעק ויזעזע אתו מאד ויצא ויהי כמת ורבים אמרו כי גוע׃
Mar 9:27 ויחזק ישוע בידו ויעירהו ויקם׃
Mar 9:28 ויהי כאשר בא הביתה וישאלהו תלמידיו בהיותם אתו לבדם לאמר מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו׃
Mar 9:29 ויאמר אליהם המין הזה יצא לא יצא כי אם־בתפלה ובצום׃
Mar 9:30 ויצאו משם ויעברו בגליל ולא אבה להודע לאיש׃
Mar 9:31 כי היה מלמד את־תלמידיו לאמר אליהם כי עתיד בן־האדם להמסר בידי בני־אדם ויהרגהו ואחרי מותו יקום ביום השלישי׃
Mar 9:32 והם לא הבינו את הדבר וייראו לשאל אותו׃
Mar 9:33 ויבא אל־כפר־נחום ויהי בבית ויאמר אליהם מה התוכחתם איש עם־רעהו בדרך׃
Mar 9:34 ויחרישו כי התעשקו בדרך מי הגדול בהם׃
Mar 9:35 וישב ויקרא אל־שנים העשר ויאמר אליהם איש כי־יחפץ להיות הראשון הוא יהיה האחרון לכלם ומשרת כלם׃
Mar 9:36 ויקח ילד ויעמידהו בתוכם ויחבקהו ויאמר להם׃
Mar 9:37 המקבל בשמי ילד אחד כזה הוא מקבל אותי והמקבל אותי איננו מקבל אותי כי אם־את אשר שלחני׃
Mar 9:38 ויען יוחנן ויאמר אליו רבי ראינו איש מגרש שדים בשמך ואיננו הולך אחרינו ונכלאנו יען אשר לא־הלך אחרינו׃
Mar 9:39 ויאמר ישוע אל־תכלאהו כי אין איש עשה גבורה בשמי ויוכל במהרה לדבר־בי רעה׃
Mar 9:40 כי כל אשר איננו לצרינו לנו הוא׃
Mar 9:41 כי כל־המשקה אתכם כוס מים בשמי באשר למשיח אתם אמן אמר אני לכם לא־יאבד שכרו׃
Mar 9:42 וכל־המכשיל אחד הקטנים המאמינים בי טוב לו שיתלה פלח־רכב על־צוארו והשלך בים׃
Mar 9:43 ואם־ידך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא לחיים ואתה קטע מהיות לך שתי ידים ותלך אל־גיהנם אל־האש אשר לא תכבה׃
Mar 9:44 אשר־שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃
Mar 9:45 ואם־רגלך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא לחיים ואתה פסח מהיות לך שתי רגלים ותשלך לגיהנם אל־האש אשר לא תכבה׃
Mar 9:46 אשר־שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃
Mar 9:47 ואם־עינך תכשילך עקר אתה טוב לך לבוא במלכות האלהים בעל עין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך לגיהנם׃
Mar 9:48 אשר־שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃
Mar 9:49 כי כל־איש באש ימלח וכל־קרבן במלח ימלח׃
Mar 9:50 טוב המלח ואם־המלח יהיה תפל במה תתקנו אותו יהי־לכם מלח בקרבכם ויהי שלום ביניכם׃
Mishpatim Gospel
Mark 9
Mar 9:1 And He said to them, “Truly, I say to you that there are some standing here who shall not taste of death at all until they see the reign of Elohim having come in power:”1 Footnote: 1vv. 2-7.
Mar 9:2 And after six days יהושע took Kĕpha, and Ya`akov̱, and Yochanan, and led them up on a high mountain alone by themselves. And He was transformed before them.
Mar 9:3 And His garments became glittering, exceedingly white, like snow, such as no launderer on earth is able to whiten.
Mar 9:4 And there appeared to them Ěliyahu with Moshe,1 and they were talking with יהושע. Footnote: 1See Mt. 17:2-9, Lk. 9:28-35, Lk. 16:31, John. 5:47, Mal. 4:4-5.
Mar 9:5 And Kĕpha responding, said to יהושע, “Rabbi, it is good for us to be here. And let us make three sukkahs, one for You, and one for Moshe, and one for Ěliyahu,”
Mar 9:6 because he did not know what to say, for they were exceedingly afraid.
Mar 9:7 And there came a cloud overshadowing them, and a voice came out of the cloud, saying, “This is My Son, the Beloved. Hear Him!”
Mar 9:8 And suddenly, looking around, they no longer saw anyone with them, but only יהושע.
Mar 9:9 And as they were coming down from the mountain, He ordered them not to relate to anyone what they saw, till the Son of Aḏam had risen from the dead.
Mar 9:10 And they kept this matter to themselves, debating what the rising from the dead meant.
Mar 9:11 And they asked Him, saying, “Why do the scribes say that Ěliyahu has to come first?”
Mar 9:12 And He said to them, “Ěliyahu indeed, having come first, restores all matters1. And how has it been written concerning the Son of Aḏam, that He is to suffer much and be despised? Footnote: 1Mt. 17:11, Acts 3:21.
Mar 9:13 “But I say to you that even Ěliyahu has come, and they did to him whatever they wished, as it has been written of him.”
Mar 9:14 And coming to the talmidim, He saw a large crowd around them, and scribes disputing with them.
Mar 9:15 And immediately, when all the crowd saw Him, they were greatly astonished, and running near, greeted Him.
Mar 9:16 And He asked the scribes, “What are you disputing with them?”
Mar 9:17 And one of the crowd answering, said, “Teacher, I brought You my son, who has a dumb spirit.
Mar 9:18 “And wherever he seizes him, he throws him down, and he foams at the mouth, and gnashes his teeth, and he wastes away. And I spoke to Your talmidim, that they should cast him out, but they were not able.”
Mar 9:19 And He answered him and said, “O unbelieving generation, how long shall I be with you? How long shall I put up with you? Bring him to Me.”
Mar 9:20 So they brought him to Him. And when he saw Him, immediately the spirit threw him into convulsions. And falling on the ground, he rolled about, foaming at the mouth.
Mar 9:21 And He asked his father, “How long has he been like this?” And he said, “From childhood,
Mar 9:22 and often he has thrown him both into the fire and into the water to destroy him. But if it is at all possible for You, have compassion on us and help us.”
Mar 9:23 And יהושע said to him, “If you are able to believe, all is possible to him who believes.”
Mar 9:24 And immediately the father of the child cried out and said with tears, “I believe Master, help my unbelief!”
Mar 9:25 And when יהושע saw that a crowd came running together, He rebuked the unclean spirit, saying to him, “You deaf and dumb spirit, I order you, come out of him, and never again enter into him!”
Mar 9:26 And crying out, and convulsing him much, it came out of him. And he became as one dead, so that many said that he was dead.
Mar 9:27 But יהושע, taking him by the hand, lifted him up, and he arose.
Mar 9:28 And when He came into a house, His talmidim asked Him separately, “Why were we unable to cast him out?”
Mar 9:29 And He said to them, “It is impossible for this kind to come out except through prayer and fasting.”
Mar 9:30 And going from there they passed through Galil. And He did not wish anyone to know,
Mar 9:31 for He was teaching His talmidim and said to them, “The Son of Aḏam is being delivered into the hands of men, and they shall kill Him. And having been killed, He shall rise the third day.”
Mar 9:32 But they did not understand the word, and they were afraid to ask Him.
Mar 9:33 And they came to Kephar Naḥum, and having come in the house He asked them, “What was it you disputed among yourselves on the way?”
Mar 9:34 And they were silent, for on the way they had disputed with one another who was the greatest.
Mar 9:35 And sitting down, He called the twelve and said to them, “If anyone wishes to be first, he shall be last of all and servant of all.”
Mar 9:36 And He took a little child and set him in their midst, and taking him in His arms, He said to them,
Mar 9:37 “Whoever receives one of such little children in My Name receives Me. And whoever receives Me, receives not Me, but the One who sent Me.”
Mar 9:38 And Yochanan said to Him, “Teacher, we saw someone, who does not follow us, casting out demons in Your Name, and we forbade him because he does not follow us.”
Mar 9:39 And יהושע said, “Do not forbid him, for no one who works a miracle in My Name is able to readily speak evil of Me.
Mar 9:40 “For he who is not against us is for us.
Mar 9:41 “For whoever gives you a cup of water to drink in My Name, because you are of Mashiach, truly, I say to you, he shall by no means lose his reward.
Mar 9:42 “And whoever causes one of these little ones who believe in Me to stumble, it is better for him if a millstone were hung around his neck, and he were thrown into the sea.
Mar 9:43 “And if your hand makes you stumble, cut it off. It is better for you to enter into life crippled, than having two hands, to go into Gehenna, into the unquenchable fire,
Mar 9:44 where ‘their worm does not die and the fire is not quenched.’
Mar 9:45 “And if your foot makes you stumble, cut it off. It is better for you to enter into life crippled, than having two feet, to be thrown into Gehenna, into the unquenchable fire,
Mar 9:46 where ‘their worm does not die and the fire is not quenched.’
Mar 9:47 “And if your eye makes you stumble, pluck it out. It is better for you to enter into the reign of Elohim with one eye, than having two eyes, to be thrown into the fire of Gehenna,
Mar 9:48 where ‘their worm does not die and the fire is not quenched.’
Mar 9:49 “For everyone shall be seasoned with fire, and every offering shall be seasoned with salt.
Mar 9:50 “Salt is good, but if the salt becomes tasteless, how shall you season it? Have salt in yourselves, and be at peace among one another.”
Mar 9:1 And He said to them, “Truly, I say to you that there are some standing here who shall not taste of death at all until they see the reign of Elohim having come in power:”1 Footnote: 1vv. 2-7.
Mar 9:2 And after six days יהושע took Kĕpha, and Ya`akov̱, and Yochanan, and led them up on a high mountain alone by themselves. And He was transformed before them.
Mar 9:3 And His garments became glittering, exceedingly white, like snow, such as no launderer on earth is able to whiten.
Mar 9:4 And there appeared to them Ěliyahu with Moshe,1 and they were talking with יהושע. Footnote: 1See Mt. 17:2-9, Lk. 9:28-35, Lk. 16:31, John. 5:47, Mal. 4:4-5.
Mar 9:5 And Kĕpha responding, said to יהושע, “Rabbi, it is good for us to be here. And let us make three sukkahs, one for You, and one for Moshe, and one for Ěliyahu,”
Mar 9:6 because he did not know what to say, for they were exceedingly afraid.
Mar 9:7 And there came a cloud overshadowing them, and a voice came out of the cloud, saying, “This is My Son, the Beloved. Hear Him!”
Mar 9:8 And suddenly, looking around, they no longer saw anyone with them, but only יהושע.
Mar 9:9 And as they were coming down from the mountain, He ordered them not to relate to anyone what they saw, till the Son of Aḏam had risen from the dead.
Mar 9:10 And they kept this matter to themselves, debating what the rising from the dead meant.
Mar 9:11 And they asked Him, saying, “Why do the scribes say that Ěliyahu has to come first?”
Mar 9:12 And He said to them, “Ěliyahu indeed, having come first, restores all matters1. And how has it been written concerning the Son of Aḏam, that He is to suffer much and be despised? Footnote: 1Mt. 17:11, Acts 3:21.
Mar 9:13 “But I say to you that even Ěliyahu has come, and they did to him whatever they wished, as it has been written of him.”
Mar 9:14 And coming to the talmidim, He saw a large crowd around them, and scribes disputing with them.
Mar 9:15 And immediately, when all the crowd saw Him, they were greatly astonished, and running near, greeted Him.
Mar 9:16 And He asked the scribes, “What are you disputing with them?”
Mar 9:17 And one of the crowd answering, said, “Teacher, I brought You my son, who has a dumb spirit.
Mar 9:18 “And wherever he seizes him, he throws him down, and he foams at the mouth, and gnashes his teeth, and he wastes away. And I spoke to Your talmidim, that they should cast him out, but they were not able.”
Mar 9:19 And He answered him and said, “O unbelieving generation, how long shall I be with you? How long shall I put up with you? Bring him to Me.”
Mar 9:20 So they brought him to Him. And when he saw Him, immediately the spirit threw him into convulsions. And falling on the ground, he rolled about, foaming at the mouth.
Mar 9:21 And He asked his father, “How long has he been like this?” And he said, “From childhood,
Mar 9:22 and often he has thrown him both into the fire and into the water to destroy him. But if it is at all possible for You, have compassion on us and help us.”
Mar 9:23 And יהושע said to him, “If you are able to believe, all is possible to him who believes.”
Mar 9:24 And immediately the father of the child cried out and said with tears, “I believe Master, help my unbelief!”
Mar 9:25 And when יהושע saw that a crowd came running together, He rebuked the unclean spirit, saying to him, “You deaf and dumb spirit, I order you, come out of him, and never again enter into him!”
Mar 9:26 And crying out, and convulsing him much, it came out of him. And he became as one dead, so that many said that he was dead.
Mar 9:27 But יהושע, taking him by the hand, lifted him up, and he arose.
Mar 9:28 And when He came into a house, His talmidim asked Him separately, “Why were we unable to cast him out?”
Mar 9:29 And He said to them, “It is impossible for this kind to come out except through prayer and fasting.”
Mar 9:30 And going from there they passed through Galil. And He did not wish anyone to know,
Mar 9:31 for He was teaching His talmidim and said to them, “The Son of Aḏam is being delivered into the hands of men, and they shall kill Him. And having been killed, He shall rise the third day.”
Mar 9:32 But they did not understand the word, and they were afraid to ask Him.
Mar 9:33 And they came to Kephar Naḥum, and having come in the house He asked them, “What was it you disputed among yourselves on the way?”
Mar 9:34 And they were silent, for on the way they had disputed with one another who was the greatest.
Mar 9:35 And sitting down, He called the twelve and said to them, “If anyone wishes to be first, he shall be last of all and servant of all.”
Mar 9:36 And He took a little child and set him in their midst, and taking him in His arms, He said to them,
Mar 9:37 “Whoever receives one of such little children in My Name receives Me. And whoever receives Me, receives not Me, but the One who sent Me.”
Mar 9:38 And Yochanan said to Him, “Teacher, we saw someone, who does not follow us, casting out demons in Your Name, and we forbade him because he does not follow us.”
Mar 9:39 And יהושע said, “Do not forbid him, for no one who works a miracle in My Name is able to readily speak evil of Me.
Mar 9:40 “For he who is not against us is for us.
Mar 9:41 “For whoever gives you a cup of water to drink in My Name, because you are of Mashiach, truly, I say to you, he shall by no means lose his reward.
Mar 9:42 “And whoever causes one of these little ones who believe in Me to stumble, it is better for him if a millstone were hung around his neck, and he were thrown into the sea.
Mar 9:43 “And if your hand makes you stumble, cut it off. It is better for you to enter into life crippled, than having two hands, to go into Gehenna, into the unquenchable fire,
Mar 9:44 where ‘their worm does not die and the fire is not quenched.’
Mar 9:45 “And if your foot makes you stumble, cut it off. It is better for you to enter into life crippled, than having two feet, to be thrown into Gehenna, into the unquenchable fire,
Mar 9:46 where ‘their worm does not die and the fire is not quenched.’
Mar 9:47 “And if your eye makes you stumble, pluck it out. It is better for you to enter into the reign of Elohim with one eye, than having two eyes, to be thrown into the fire of Gehenna,
Mar 9:48 where ‘their worm does not die and the fire is not quenched.’
Mar 9:49 “For everyone shall be seasoned with fire, and every offering shall be seasoned with salt.
Mar 9:50 “Salt is good, but if the salt becomes tasteless, how shall you season it? Have salt in yourselves, and be at peace among one another.”
Yitro Gospel (Hebrew)
Mark 7 - 8
Mar 7:1 ויקהלו אליו הפרושים ואנשים מן־הסופרים אשר באו מירושלים׃
Mar 7:2 ויהי כראותם מתלמידיו אכלים לחם בידים טמאות כלומר בלא נטילה ויוכיחו אתם׃
Mar 7:3 כי הפרושים וכל־היהודים לא יאכלו עד־אשר נטלו את־ידיהם עד־הפרק באחזם במה־שמסרו הזקנים׃
Mar 7:4 ואת אשר מן־השוק אינם אכלים בלא טבילה ועוד דברים רבים אשר קבלו לשמר כמו טבילת כסות וכדים ויורות (ומטות)׃
Mar 7:5 וישאלו אותו הפרושים והסופרים מדוע תלמידיך אינם נהגים כפי מסרת הזקנים כי־אכלים לחם בלא נטילת ידים׃
Mar 7:6 ויען ויאמר אליהם היטב נבא ישעיהו עליכם החנפים ככתוב העם הזה בשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃
Mar 7:7 ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃
Mar 7:8 כי עזבתם את־מצות אלהים להחזיק במסרת בני־אדם (טבילות כדים וכסות וכאלה רבות אתם עשים)׃
Mar 7:9 ויאמר אליהם יפה בטלתם את־מצות האלהים כדי שתשמרו את־המסרת שלכם׃
Mar 7:10 כי־משה אמר כבד את־אביך ואת־אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃
Mar 7:11 ואתם אמרים איש כי־יאמר לאביו ולאמו קרבן פרושו מתנה לאלהים מה־שאתה נהנה לי׃
Mar 7:12 ולא תניחו לו לעשות עוד מאומה לאביו ולאמו׃
Mar 7:13 ותפרו את־דבר האלהים על־ידי קבלתכם אשר קבלתם והרבה כאלה אתם עשים׃
Mar 7:14 ויקרא אל־כל־העם ויאמר אליהם שמעו אלי כלכם והבינו׃
Mar 7:15 אין דבר מחוץ לאדם אשר יוכל לטמא אותו בבאו אל־קרבו כי אם־הדברים היוצאים ממנו המה יטמאו את־האדם׃
Mar 7:16 כל־אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
Mar 7:17 ויהי כאשר שב הביתה מן־ההמון וישאלהו תלמידיו על־דבר המשל׃
Mar 7:18 ויאמר אליהם האף־אתם חסרי בינה הלא תשכילו כי כל־הבא אל־תוך האדם מחוצה לו לא יטמאנו׃
Mar 7:19 כי לא־יבוא בלבו כי אם־בכרשו ויצא אל־בית הכסא המנקה כל־הנאכל׃
Mar 7:20 ויאמר היצא מן־האדם הוא מטמא את־האדם׃
Mar 7:21 כי מקרב האדם מלבו יצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח׃
Mar 7:22 וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות ועין רעה וגדוף וזדון וסכלות׃
Mar 7:23 כל־הרעות האלה מקרב האדם הן יוצאות ומטמאות אתו׃
Mar 7:24 ויקם משם וילך לו אל־גבולות צור וצידון ובבואו הביתה לא אבה שיודע לאיש ולא יכל להסתר׃
Mar 7:25 כי אשה אשר רוח טמאה נכנסה בבתה הקטנה שמעה את־שמעו ותבא ותפל לרגליו׃
Mar 7:26 והאשה יונית וארץ מולדתה פניקיא אשר לסוריא ותבקש ממנו לגרש את־השד מבתה׃
Mar 7:27 ויאמר אליה ישוע הניחי לבנים לשבע בראשונה כי לא־טוב לקחת לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃
Mar 7:28 ותען ותאמר אליו כן אדני אבל גם־צעירי הכלבים יאכלו תחת השלחן מפרורי לחם הבנים׃
Mar 7:29 ויאמר אליה בגלל דברך זה לכי־לך יצא השד מבתך׃
Mar 7:30 ותבא אל־ביתה ותמצא את־הילדה משכבת על־המטה והשד יצא ממנה׃
Mar 7:31 וישב ויצא מגבול צור וצידון ויבא אל־ים הגליל בתוך גבול עשר הערים׃
Mar 7:32 ויביאו אליו איש אשר היה חרש ואלם ויתחננו לו לשום עליו את־ידו׃
Mar 7:33 ויקח אתו לבדו מקרב ההמון וישם את־אצבעותיו באזניו וירק ויגע על־לשנו׃
Mar 7:34 ויבט השמימה ויאנח ויאמר אליו אפתח ופרושו התפתח׃
Mar 7:35 וברגע נפתחו אזניו ויתר אסור לשונו וידבר בשפה ברורה׃
Mar 7:36 ויצו עליהם שלא־יגידו לאיש וכאשר יזהירם כן ירבו להשמיע׃
Mar 7:37 וישתוממו עד־מאד ויאמרו את־הכל עשה יפה גם־החרשים הוא עשה לשמעים גם־האלמים למדברים׃
Mar 8:1 ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה־יאכלו ויקרא ישוע אל־תלמידיו ויאמר אליהם׃
Mar 8:2 נכמרו רחמי על־העם כי־זה שלשת ימים עמדו עמי ואין להם לחם לאכל׃
Mar 8:3 והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי־יש בהם אשר באו ממרחק׃
Mar 8:4 ויענו תלמידיו ויאמרו אליו מאין יוכל איש להשביע את־אלה לחם פה במדבר׃
Mar 8:5 וישאל אותם ויאמר כמה ככרות־לחם יש לכם ויאמרו שבע׃
Mar 8:6 ויצו את־העם לשבת לארץ ויקח את־שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם׃
Mar 8:7 ולהם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם־את־אלה׃
Mar 8:8 ויאכלו וישבעו וישאו מן־הפתותים הנותרים שבעה דודים׃
Mar 8:9 והאכלים כארבעת אלפים וישלחם׃
Mar 8:10 וירד באניה עם־תלמידיו ויבא אל־גלילות דלמנותא׃
Mar 8:11 ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח עמו וישאלו מאתו אות מן־השמים למען נסתו׃
Mar 8:12 ויאנח ברוחו ויאמר מה־הדור הזה מבקש־לו אות אמן אמר אני לכם אם־ינתן אות לדור הזה׃
Mar 8:13 ויעל מעליהם וישב וירד באניה ויעבר אל־עבר הים׃
Mar 8:14 והם שכחו לקחת בידם לחם ולא־היה להם באניה בלתי אם־ככר־לחם אחת׃
Mar 8:15 ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס׃
Mar 8:16 ויחשבו כה וכה ויאמרו איש אל־רעהו על כי־לחם אין אתנו׃
Mar 8:17 וידע ישוע ויאמר להם מה־תחשבו על כי־לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו קשה׃
Mar 8:18 עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו׃
Mar 8:19 כאשר פרסתי את־חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר׃
Mar 8:20 ובשבע לארבעת אלפי איש כמה דודים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שבעה׃
Mar 8:21 ויאמר אליהם איך לא תבינו׃
Mar 8:22 ויבא אל־בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו׃
Mar 8:23 ויאחז ביד העור ויוליכהו אל־מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם ידיו עליו וישאלהו ויאמר אליו הראה אתה׃
Mar 8:24 ויבט ויאמר אראה את־בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה׃
Mar 8:25 ויוסף וישם שנית ידיו על־עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד־למרחוק׃
Mar 8:26 וישלחהו אל־ביתו ויאמר אל־תבא אל־תוך הכפר (ואל־תדבר לאיש בכפר)׃
Mar 8:27 ויצא ישוע ותלמידיו ללכת אל־כפרי קיסריה של־פיליפוס ויהי בדרך וישאל את־תלמידיו ויאמר אליהם מה־אמרים לי בני אדם מי־אני׃
Mar 8:28 ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים אחד מן־הנביאים׃
Mar 8:29 וישאל אתם לאמר ואתם מה־תאמרו לי מי־אני ויען פטרוס ויאמר אליו אתה הוא המשיח׃
Mar 8:30 ויעד בם לבלתי דבר־עליו לאיש׃
Mar 8:31 ויחל להורתם שצריך בן־האדם לענות הרבה והזקנים וראשי הכהנים והסופרים ימאסהו ויהרג ומקצה שלשת ימים קום יקום׃
Mar 8:32 והוא דבר את־הדבר הזה באזני כלם ויקחהו פטרוס ויחל לגער־בו׃
Mar 8:33 ויפן אחריו ויבט אל־תלמידיו ויגער בפטרוס ויאמר סור מעל פני השטן כי אין לבך לדברי האלהים כי אם־לדברי האדם׃
Mar 8:34 ויקרא אל־העם ואל־תלמידיו ויאמר אליהם החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את־צלובו וילך אחרי׃
Mar 8:35 כי כל־אשר יחפץ להציל את־נפשו יאבדנה וכל אשר תאבד נפשו למעני ולמען הבשורה הוא יצילנה׃
Mar 8:36 כי מה־יסכן לאדם שיקנה את־כל־העולם ונשחתה נפשו׃
Mar 8:37 או מה־יתן איש פדיון נפשו׃
Mar 8:38 כי האיש אשר־הייתי אני ודברי לו לחרפה בדור הנאף והחוטא הזה אף־הוא יהיה לחרפה לבן־האדם בבואו בכבוד אביו עם־המלאכים הקדושים׃
Mar 7:1 ויקהלו אליו הפרושים ואנשים מן־הסופרים אשר באו מירושלים׃
Mar 7:2 ויהי כראותם מתלמידיו אכלים לחם בידים טמאות כלומר בלא נטילה ויוכיחו אתם׃
Mar 7:3 כי הפרושים וכל־היהודים לא יאכלו עד־אשר נטלו את־ידיהם עד־הפרק באחזם במה־שמסרו הזקנים׃
Mar 7:4 ואת אשר מן־השוק אינם אכלים בלא טבילה ועוד דברים רבים אשר קבלו לשמר כמו טבילת כסות וכדים ויורות (ומטות)׃
Mar 7:5 וישאלו אותו הפרושים והסופרים מדוע תלמידיך אינם נהגים כפי מסרת הזקנים כי־אכלים לחם בלא נטילת ידים׃
Mar 7:6 ויען ויאמר אליהם היטב נבא ישעיהו עליכם החנפים ככתוב העם הזה בשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃
Mar 7:7 ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃
Mar 7:8 כי עזבתם את־מצות אלהים להחזיק במסרת בני־אדם (טבילות כדים וכסות וכאלה רבות אתם עשים)׃
Mar 7:9 ויאמר אליהם יפה בטלתם את־מצות האלהים כדי שתשמרו את־המסרת שלכם׃
Mar 7:10 כי־משה אמר כבד את־אביך ואת־אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃
Mar 7:11 ואתם אמרים איש כי־יאמר לאביו ולאמו קרבן פרושו מתנה לאלהים מה־שאתה נהנה לי׃
Mar 7:12 ולא תניחו לו לעשות עוד מאומה לאביו ולאמו׃
Mar 7:13 ותפרו את־דבר האלהים על־ידי קבלתכם אשר קבלתם והרבה כאלה אתם עשים׃
Mar 7:14 ויקרא אל־כל־העם ויאמר אליהם שמעו אלי כלכם והבינו׃
Mar 7:15 אין דבר מחוץ לאדם אשר יוכל לטמא אותו בבאו אל־קרבו כי אם־הדברים היוצאים ממנו המה יטמאו את־האדם׃
Mar 7:16 כל־אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
Mar 7:17 ויהי כאשר שב הביתה מן־ההמון וישאלהו תלמידיו על־דבר המשל׃
Mar 7:18 ויאמר אליהם האף־אתם חסרי בינה הלא תשכילו כי כל־הבא אל־תוך האדם מחוצה לו לא יטמאנו׃
Mar 7:19 כי לא־יבוא בלבו כי אם־בכרשו ויצא אל־בית הכסא המנקה כל־הנאכל׃
Mar 7:20 ויאמר היצא מן־האדם הוא מטמא את־האדם׃
Mar 7:21 כי מקרב האדם מלבו יצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח׃
Mar 7:22 וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות ועין רעה וגדוף וזדון וסכלות׃
Mar 7:23 כל־הרעות האלה מקרב האדם הן יוצאות ומטמאות אתו׃
Mar 7:24 ויקם משם וילך לו אל־גבולות צור וצידון ובבואו הביתה לא אבה שיודע לאיש ולא יכל להסתר׃
Mar 7:25 כי אשה אשר רוח טמאה נכנסה בבתה הקטנה שמעה את־שמעו ותבא ותפל לרגליו׃
Mar 7:26 והאשה יונית וארץ מולדתה פניקיא אשר לסוריא ותבקש ממנו לגרש את־השד מבתה׃
Mar 7:27 ויאמר אליה ישוע הניחי לבנים לשבע בראשונה כי לא־טוב לקחת לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃
Mar 7:28 ותען ותאמר אליו כן אדני אבל גם־צעירי הכלבים יאכלו תחת השלחן מפרורי לחם הבנים׃
Mar 7:29 ויאמר אליה בגלל דברך זה לכי־לך יצא השד מבתך׃
Mar 7:30 ותבא אל־ביתה ותמצא את־הילדה משכבת על־המטה והשד יצא ממנה׃
Mar 7:31 וישב ויצא מגבול צור וצידון ויבא אל־ים הגליל בתוך גבול עשר הערים׃
Mar 7:32 ויביאו אליו איש אשר היה חרש ואלם ויתחננו לו לשום עליו את־ידו׃
Mar 7:33 ויקח אתו לבדו מקרב ההמון וישם את־אצבעותיו באזניו וירק ויגע על־לשנו׃
Mar 7:34 ויבט השמימה ויאנח ויאמר אליו אפתח ופרושו התפתח׃
Mar 7:35 וברגע נפתחו אזניו ויתר אסור לשונו וידבר בשפה ברורה׃
Mar 7:36 ויצו עליהם שלא־יגידו לאיש וכאשר יזהירם כן ירבו להשמיע׃
Mar 7:37 וישתוממו עד־מאד ויאמרו את־הכל עשה יפה גם־החרשים הוא עשה לשמעים גם־האלמים למדברים׃
Mar 8:1 ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה־יאכלו ויקרא ישוע אל־תלמידיו ויאמר אליהם׃
Mar 8:2 נכמרו רחמי על־העם כי־זה שלשת ימים עמדו עמי ואין להם לחם לאכל׃
Mar 8:3 והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי־יש בהם אשר באו ממרחק׃
Mar 8:4 ויענו תלמידיו ויאמרו אליו מאין יוכל איש להשביע את־אלה לחם פה במדבר׃
Mar 8:5 וישאל אותם ויאמר כמה ככרות־לחם יש לכם ויאמרו שבע׃
Mar 8:6 ויצו את־העם לשבת לארץ ויקח את־שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם׃
Mar 8:7 ולהם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם־את־אלה׃
Mar 8:8 ויאכלו וישבעו וישאו מן־הפתותים הנותרים שבעה דודים׃
Mar 8:9 והאכלים כארבעת אלפים וישלחם׃
Mar 8:10 וירד באניה עם־תלמידיו ויבא אל־גלילות דלמנותא׃
Mar 8:11 ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח עמו וישאלו מאתו אות מן־השמים למען נסתו׃
Mar 8:12 ויאנח ברוחו ויאמר מה־הדור הזה מבקש־לו אות אמן אמר אני לכם אם־ינתן אות לדור הזה׃
Mar 8:13 ויעל מעליהם וישב וירד באניה ויעבר אל־עבר הים׃
Mar 8:14 והם שכחו לקחת בידם לחם ולא־היה להם באניה בלתי אם־ככר־לחם אחת׃
Mar 8:15 ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס׃
Mar 8:16 ויחשבו כה וכה ויאמרו איש אל־רעהו על כי־לחם אין אתנו׃
Mar 8:17 וידע ישוע ויאמר להם מה־תחשבו על כי־לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו קשה׃
Mar 8:18 עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו׃
Mar 8:19 כאשר פרסתי את־חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר׃
Mar 8:20 ובשבע לארבעת אלפי איש כמה דודים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שבעה׃
Mar 8:21 ויאמר אליהם איך לא תבינו׃
Mar 8:22 ויבא אל־בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו׃
Mar 8:23 ויאחז ביד העור ויוליכהו אל־מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם ידיו עליו וישאלהו ויאמר אליו הראה אתה׃
Mar 8:24 ויבט ויאמר אראה את־בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה׃
Mar 8:25 ויוסף וישם שנית ידיו על־עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד־למרחוק׃
Mar 8:26 וישלחהו אל־ביתו ויאמר אל־תבא אל־תוך הכפר (ואל־תדבר לאיש בכפר)׃
Mar 8:27 ויצא ישוע ותלמידיו ללכת אל־כפרי קיסריה של־פיליפוס ויהי בדרך וישאל את־תלמידיו ויאמר אליהם מה־אמרים לי בני אדם מי־אני׃
Mar 8:28 ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים אחד מן־הנביאים׃
Mar 8:29 וישאל אתם לאמר ואתם מה־תאמרו לי מי־אני ויען פטרוס ויאמר אליו אתה הוא המשיח׃
Mar 8:30 ויעד בם לבלתי דבר־עליו לאיש׃
Mar 8:31 ויחל להורתם שצריך בן־האדם לענות הרבה והזקנים וראשי הכהנים והסופרים ימאסהו ויהרג ומקצה שלשת ימים קום יקום׃
Mar 8:32 והוא דבר את־הדבר הזה באזני כלם ויקחהו פטרוס ויחל לגער־בו׃
Mar 8:33 ויפן אחריו ויבט אל־תלמידיו ויגער בפטרוס ויאמר סור מעל פני השטן כי אין לבך לדברי האלהים כי אם־לדברי האדם׃
Mar 8:34 ויקרא אל־העם ואל־תלמידיו ויאמר אליהם החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את־צלובו וילך אחרי׃
Mar 8:35 כי כל־אשר יחפץ להציל את־נפשו יאבדנה וכל אשר תאבד נפשו למעני ולמען הבשורה הוא יצילנה׃
Mar 8:36 כי מה־יסכן לאדם שיקנה את־כל־העולם ונשחתה נפשו׃
Mar 8:37 או מה־יתן איש פדיון נפשו׃
Mar 8:38 כי האיש אשר־הייתי אני ודברי לו לחרפה בדור הנאף והחוטא הזה אף־הוא יהיה לחרפה לבן־האדם בבואו בכבוד אביו עם־המלאכים הקדושים׃
Yitro Gospel
Mark 7-8
Mar 7:1 And the Pharisees and some of the scribes assembled to Him, having come from Yerushalayim.
Mar 7:2 And seeing some of His talmidim eat bread with defiled, that is, with unwashed hands, they found fault.
Mar 7:3 For the Pharisees, and all the Yehuḏim, do not eat unless they wash their hands thoroughly, holding fast the tradition of the elders,
Mar 7:4 and coming from the market-place, they do not eat unless they wash. And there are many other traditions which they have received and hold fast – the washing of cups and utensils and copper vessels and couches.
Mar 7:5 Then the Pharisees and scribes asked Him, “Why do Your talmidim not walk according to the tradition of the elders, but eat bread with unwashed hands?”
Mar 7:6 And He answering, said to them, “Well did Yesha’Yahu prophesy concerning you hypocrites, as it has been written, ‘This people respect Me with their lips, but their heart is far from Me.
Mar 7:7 And in vain do they worship Me, teaching as doctrines man-made rules.’1 Footnote: 1See Isa. 29:13, 2 Ki. 17:19, and Mt. 15:3-9.
Mar 7:8 “Forsaking the command of Elohim, you hold fast the tradition of men.”
Mar 7:9 And He said to them, “Well do you set aside the command of Elohim, in order to guard your tradition.
Mar 7:10 “For Moshe said, ‘Respect your father and your mother,’ and, ‘He who curses father or mother, let him be put to death.’
Mar 7:11 “But you say, ‘If a man says to his father or mother, “Whatever profit you might have received from me, is Qorban (that is, a gift),” ’
Mar 7:12 you no longer let him do any matter at all for his father or his mother,
Mar 7:13 nullifying the Word of Elohim through your tradition which you have handed down. And many such traditions you do.”
Mar 7:14 And calling the crowd to Him, He said to them, “Hear Me, everyone, and understand:
Mar 7:15 “There is no matter that enters a man from outside which is able to defile him, but it is what comes out of him that defiles the man.
Mar 7:16 “If anyone has ears to hear, let him hear!”
Mar 7:17 And when He went from the crowd into a house, His talmidim asked Him concerning the parable.
Mar 7:18 And He said to them, “Are you also without understanding? Do you not perceive that whatever enters a man from outside is unable to defile him,
Mar 7:19 because it does not enter his heart but his stomach,1 and is eliminated?” Footnote: 1Mt. 15:20.
Mar 7:20 And He said, “What comes out of a man, that defiles a man.
Mar 7:21 “For from within, out of the heart of men, proceed evil reasonings, adulteries, whorings, murders,
Mar 7:22 thefts, greedy desires, wickednesses, deceit, indecency, an evil eye, blasphemy, pride, foolishness.
Mar 7:23 “All these wicked matters come from within and defile a man.”
Mar 7:24 And rising up from there He went to the borders of Tsor and Tsiḏon. And entering into a house He wished no one to know it, but it was impossible to be hidden.
Mar 7:25 For a woman whose young daughter had an unclean spirit heard about Him, and she came and fell at His feet.
Mar 7:26 Now the woman was a Greek, a Syro-Phoenician by birth, and she kept asking Him to cast the demon out of her daughter.
Mar 7:27 And יהושע said to her, “Let the children be satisfied first, for it is not good to take the children’s bread and throw it to the little dogs.”1 Footnote: 1Mt. 15:27.
Mar 7:28 But she answering, said to Him, “Yea, Master, for even the little dogs under the table eat from the children’s crumbs.”
Mar 7:29 And He said to her, “Because of this word go, the demon has gone out of your daughter.”
Mar 7:30 And having come into her house, she found the demon gone out, and her daughter lying on the bed.
Mar 7:31 And again, going out from the borders of Tsor and Tsiḏon, He came to the Sea of Galil, through the midst of the borders of Dekapolis.
Mar 7:32 And they brought to Him one who was deaf and spoke with difficulty, and they begged Him to lay His hand upon him.
Mar 7:33 And taking him away from the crowd, He put His fingers in his ears, and having spit, He touched his tongue.
Mar 7:34 And looking up to the heaven, He sighed, and said to him, “Ephphatha,” that is, “Be opened.”
Mar 7:35 And immediately his ears were opened, and the binding of his tongue was loosed, and he was speaking plainly.
Mar 7:36 And He ordered them, that they should say it to no one, but the more He ordered them, the more they published it.
Mar 7:37 And they were immeasurably astonished, saying, “He has done all well. He makes even the deaf to hear and the dumb to speak.”
Mar 8:1 In those days, the crowd being very great and not having any to eat, יהושע called His talmidim near and said to them,
Mar 8:2 “I have compassion on the crowd, for they have now been with Me three days and do not have food to eat.
Mar 8:3 “And if I dismiss them unfed to their home, they shall faint on the way, for some of them have come from far.”
Mar 8:4 And His talmidim answered Him, “How shall anyone be able to feed these people with bread here in the desert?”
Mar 8:5 And He asked them, “How many loaves do you have?” And they said, “Seven.”
Mar 8:6 And He commanded the crowd to sit down on the ground. And taking the seven loaves, giving thanks, He broke them and gave them to His talmidim to set before them. And they set them before the crowd.
Mar 8:7 And they had a few small fishes. And having blessed, He said to set them also before them.
Mar 8:8 And they ate and were satisfied, and they picked up seven large baskets of broken pieces.
Mar 8:9 And those eating were about four thousand, and He dismissed them.
Mar 8:10 And immediately entering into the boat with His talmidim, He came to the parts of Dalmanutha.
Mar 8:11 And the Pharisees came out and began to dispute with Him, seeking from Him a sign from heaven, trying Him.
Mar 8:12 And sighing deeply in His spirit He said, “Why does this generation seek a sign? Truly, I say to you, no sign shall be given to this generation.”
Mar 8:13 And leaving them, again entering into the boat, He went away to the other side.
Mar 8:14 And they had forgotten to take bread, and they did not have more than one loaf with them in the boat.
Mar 8:15 And He was warning them, saying, “Mind! Beware of the leaven of the Pharisees and of the leaven of Herodes.”
Mar 8:16 And they were reasoning with one another, saying, “Because we have no bread.”
Mar 8:17 And יהושע, being aware of it, said to them, “Why do you reason because you have no bread? Do you not yet perceive nor understand? Is your heart still hardened?
Mar 8:18 “Having eyes, do you not see? And having ears, do you not hear? And do you not remember?
Mar 8:19 “When I broke the five loaves for the five thousand, how many baskets filled with broken pieces did you pick up?” They said to Him, “Twelve.”
Mar 8:20 “And when I broke the seven for the four thousand, how many large baskets filled with broken pieces did you pick up?” And they said, “Seven.”
Mar 8:21 And He said to them, “How do you not understand?”
Mar 8:22 And He came to Bĕyth Tsaiḏa, and they brought a blind man to Him, and begged Him to touch him.
Mar 8:23 And taking the blind man by the hand He led him out of the village. And having spit on his eyes, laying hands on him, He asked him, “Do you see at all?”
Mar 8:24 And he looked up and said, “I see men like trees, walking.”
Mar 8:25 Then He placed His hands on his eyes again and made him look up. And he was restored, and saw all clearly.
Mar 8:26 And He sent him away to his home, saying, “Do not go into the village.”
Mar 8:27 And יהושע and His talmidim went out to the villages of Caesarea Philippi. And on the way He asked His talmidim, saying to them, “Who do men say I am?”
Mar 8:28 And they said to Him, “Yochanan the Immerser, and others, Ěliyahu, but others, one of the nevi’im.”
Mar 8:29 And He asked them, “And you, who do you say I am?” And Kĕpha answering, said to Him, “You are the Mashiach.”
Mar 8:30 And He warned them that they should speak to no one about Him.
Mar 8:31 And He began to teach them that the Son of Aḏam has to suffer much, and be rejected by the elders and chief kohanim and Torah-teachers, and be killed, and after three days to rise again.
Mar 8:32 And He was speaking about this openly. Then Kĕpha, taking Him aside, began to rebuke Him.
Mar 8:33 And turning around and seeing His talmidim, He rebuked Kĕpha, saying, “Get behind Me, Satan! For your thoughts are not those of Elohim, but those of men.”
Mar 8:34 And calling near the crowd with His talmidim, He said to them, “Whoever desires to come after Me, let him deny himself, and take up his stake, and follow Me.
Mar 8:35 “For whoever desires to save his life shall lose it, but whoever loses his life for the sake of Me and the Good News, he shall save it.
Mar 8:36 “For what shall it profit a man if he gains all the world, and loses his own life?
Mar 8:37 “Or what shall a man give in exchange for his life?
Mar 8:38 “For whoever is ashamed of Me and My words in this adulterous and sinning generation, of him the Son of Aḏam also shall be ashamed when He comes in the esteem of His Father with the kadosh messengers.”
Mar 7:1 And the Pharisees and some of the scribes assembled to Him, having come from Yerushalayim.
Mar 7:2 And seeing some of His talmidim eat bread with defiled, that is, with unwashed hands, they found fault.
Mar 7:3 For the Pharisees, and all the Yehuḏim, do not eat unless they wash their hands thoroughly, holding fast the tradition of the elders,
Mar 7:4 and coming from the market-place, they do not eat unless they wash. And there are many other traditions which they have received and hold fast – the washing of cups and utensils and copper vessels and couches.
Mar 7:5 Then the Pharisees and scribes asked Him, “Why do Your talmidim not walk according to the tradition of the elders, but eat bread with unwashed hands?”
Mar 7:6 And He answering, said to them, “Well did Yesha’Yahu prophesy concerning you hypocrites, as it has been written, ‘This people respect Me with their lips, but their heart is far from Me.
Mar 7:7 And in vain do they worship Me, teaching as doctrines man-made rules.’1 Footnote: 1See Isa. 29:13, 2 Ki. 17:19, and Mt. 15:3-9.
Mar 7:8 “Forsaking the command of Elohim, you hold fast the tradition of men.”
Mar 7:9 And He said to them, “Well do you set aside the command of Elohim, in order to guard your tradition.
Mar 7:10 “For Moshe said, ‘Respect your father and your mother,’ and, ‘He who curses father or mother, let him be put to death.’
Mar 7:11 “But you say, ‘If a man says to his father or mother, “Whatever profit you might have received from me, is Qorban (that is, a gift),” ’
Mar 7:12 you no longer let him do any matter at all for his father or his mother,
Mar 7:13 nullifying the Word of Elohim through your tradition which you have handed down. And many such traditions you do.”
Mar 7:14 And calling the crowd to Him, He said to them, “Hear Me, everyone, and understand:
Mar 7:15 “There is no matter that enters a man from outside which is able to defile him, but it is what comes out of him that defiles the man.
Mar 7:16 “If anyone has ears to hear, let him hear!”
Mar 7:17 And when He went from the crowd into a house, His talmidim asked Him concerning the parable.
Mar 7:18 And He said to them, “Are you also without understanding? Do you not perceive that whatever enters a man from outside is unable to defile him,
Mar 7:19 because it does not enter his heart but his stomach,1 and is eliminated?” Footnote: 1Mt. 15:20.
Mar 7:20 And He said, “What comes out of a man, that defiles a man.
Mar 7:21 “For from within, out of the heart of men, proceed evil reasonings, adulteries, whorings, murders,
Mar 7:22 thefts, greedy desires, wickednesses, deceit, indecency, an evil eye, blasphemy, pride, foolishness.
Mar 7:23 “All these wicked matters come from within and defile a man.”
Mar 7:24 And rising up from there He went to the borders of Tsor and Tsiḏon. And entering into a house He wished no one to know it, but it was impossible to be hidden.
Mar 7:25 For a woman whose young daughter had an unclean spirit heard about Him, and she came and fell at His feet.
Mar 7:26 Now the woman was a Greek, a Syro-Phoenician by birth, and she kept asking Him to cast the demon out of her daughter.
Mar 7:27 And יהושע said to her, “Let the children be satisfied first, for it is not good to take the children’s bread and throw it to the little dogs.”1 Footnote: 1Mt. 15:27.
Mar 7:28 But she answering, said to Him, “Yea, Master, for even the little dogs under the table eat from the children’s crumbs.”
Mar 7:29 And He said to her, “Because of this word go, the demon has gone out of your daughter.”
Mar 7:30 And having come into her house, she found the demon gone out, and her daughter lying on the bed.
Mar 7:31 And again, going out from the borders of Tsor and Tsiḏon, He came to the Sea of Galil, through the midst of the borders of Dekapolis.
Mar 7:32 And they brought to Him one who was deaf and spoke with difficulty, and they begged Him to lay His hand upon him.
Mar 7:33 And taking him away from the crowd, He put His fingers in his ears, and having spit, He touched his tongue.
Mar 7:34 And looking up to the heaven, He sighed, and said to him, “Ephphatha,” that is, “Be opened.”
Mar 7:35 And immediately his ears were opened, and the binding of his tongue was loosed, and he was speaking plainly.
Mar 7:36 And He ordered them, that they should say it to no one, but the more He ordered them, the more they published it.
Mar 7:37 And they were immeasurably astonished, saying, “He has done all well. He makes even the deaf to hear and the dumb to speak.”
Mar 8:1 In those days, the crowd being very great and not having any to eat, יהושע called His talmidim near and said to them,
Mar 8:2 “I have compassion on the crowd, for they have now been with Me three days and do not have food to eat.
Mar 8:3 “And if I dismiss them unfed to their home, they shall faint on the way, for some of them have come from far.”
Mar 8:4 And His talmidim answered Him, “How shall anyone be able to feed these people with bread here in the desert?”
Mar 8:5 And He asked them, “How many loaves do you have?” And they said, “Seven.”
Mar 8:6 And He commanded the crowd to sit down on the ground. And taking the seven loaves, giving thanks, He broke them and gave them to His talmidim to set before them. And they set them before the crowd.
Mar 8:7 And they had a few small fishes. And having blessed, He said to set them also before them.
Mar 8:8 And they ate and were satisfied, and they picked up seven large baskets of broken pieces.
Mar 8:9 And those eating were about four thousand, and He dismissed them.
Mar 8:10 And immediately entering into the boat with His talmidim, He came to the parts of Dalmanutha.
Mar 8:11 And the Pharisees came out and began to dispute with Him, seeking from Him a sign from heaven, trying Him.
Mar 8:12 And sighing deeply in His spirit He said, “Why does this generation seek a sign? Truly, I say to you, no sign shall be given to this generation.”
Mar 8:13 And leaving them, again entering into the boat, He went away to the other side.
Mar 8:14 And they had forgotten to take bread, and they did not have more than one loaf with them in the boat.
Mar 8:15 And He was warning them, saying, “Mind! Beware of the leaven of the Pharisees and of the leaven of Herodes.”
Mar 8:16 And they were reasoning with one another, saying, “Because we have no bread.”
Mar 8:17 And יהושע, being aware of it, said to them, “Why do you reason because you have no bread? Do you not yet perceive nor understand? Is your heart still hardened?
Mar 8:18 “Having eyes, do you not see? And having ears, do you not hear? And do you not remember?
Mar 8:19 “When I broke the five loaves for the five thousand, how many baskets filled with broken pieces did you pick up?” They said to Him, “Twelve.”
Mar 8:20 “And when I broke the seven for the four thousand, how many large baskets filled with broken pieces did you pick up?” And they said, “Seven.”
Mar 8:21 And He said to them, “How do you not understand?”
Mar 8:22 And He came to Bĕyth Tsaiḏa, and they brought a blind man to Him, and begged Him to touch him.
Mar 8:23 And taking the blind man by the hand He led him out of the village. And having spit on his eyes, laying hands on him, He asked him, “Do you see at all?”
Mar 8:24 And he looked up and said, “I see men like trees, walking.”
Mar 8:25 Then He placed His hands on his eyes again and made him look up. And he was restored, and saw all clearly.
Mar 8:26 And He sent him away to his home, saying, “Do not go into the village.”
Mar 8:27 And יהושע and His talmidim went out to the villages of Caesarea Philippi. And on the way He asked His talmidim, saying to them, “Who do men say I am?”
Mar 8:28 And they said to Him, “Yochanan the Immerser, and others, Ěliyahu, but others, one of the nevi’im.”
Mar 8:29 And He asked them, “And you, who do you say I am?” And Kĕpha answering, said to Him, “You are the Mashiach.”
Mar 8:30 And He warned them that they should speak to no one about Him.
Mar 8:31 And He began to teach them that the Son of Aḏam has to suffer much, and be rejected by the elders and chief kohanim and Torah-teachers, and be killed, and after three days to rise again.
Mar 8:32 And He was speaking about this openly. Then Kĕpha, taking Him aside, began to rebuke Him.
Mar 8:33 And turning around and seeing His talmidim, He rebuked Kĕpha, saying, “Get behind Me, Satan! For your thoughts are not those of Elohim, but those of men.”
Mar 8:34 And calling near the crowd with His talmidim, He said to them, “Whoever desires to come after Me, let him deny himself, and take up his stake, and follow Me.
Mar 8:35 “For whoever desires to save his life shall lose it, but whoever loses his life for the sake of Me and the Good News, he shall save it.
Mar 8:36 “For what shall it profit a man if he gains all the world, and loses his own life?
Mar 8:37 “Or what shall a man give in exchange for his life?
Mar 8:38 “For whoever is ashamed of Me and My words in this adulterous and sinning generation, of him the Son of Aḏam also shall be ashamed when He comes in the esteem of His Father with the kadosh messengers.”
Subscribe to:
Posts (Atom)
