B'reisheet (parsha) Gospel (Hebrew)

Mattithyahu 1-2

Mat 1:1 ספר תולדת ישוע המשיח בן־דוד בן־אברהם׃

Mat 1:2 אברהם הוליד את־יצחק ויצחק הוליד את־יעקב ויעקב הוליד את־יהודה ואת־אחיו׃

Mat 1:3 ויהודה הוליד את־פרץ ואת־זרח מתמר ופרץ הוליד את־חצרון וחצרון הוליד את־רם׃

Mat 1:4 ורם הוליד את־עמינדב ועמינדב הוליד את־נחשון ונחשון הוליד את־שלמון׃

Mat 1:5 ושלמון הוליד את־בעז מרחב ובעז הוליד את־עובד מרות ועובד הוליד את־ישי׃

Mat 1:6 וישי הוליד את־דוד המלך ודוד המלך הוליד את־שלמה מאשת אוריה׃

Mat 1:7 ושלמה הוליד את־רחבעם ורחבעם הוליד את־אביה ואביה הוליד את־אסא׃

Mat 1:8 ואסא הוליד את־יהושפט ויהושפט הוליד את־יורם ויורם הוליד את עזיהו׃

Mat 1:9 ועזיהו הוליד את־יותם ויותם הוליד את־אחז ואחז הוליד את־יחזקיהו׃

Mat 1:10 ויחזקיהו הוליד את־מנשה ומנשה הוליד את־אמון ואמון הוליד את־יאשיהו׃

Mat 1:11 ויאשיהו הוליד את־יכניהו ואת־אחיו לעת גלות בבל׃

Mat 1:12 ואחרי גלותם בבלה הוליד יכניהו את שאלתיאל ושאלתיאל הוליד את־זרבבל׃

Mat 1:13 וזרבבל הוליד את־אביהוד ואביהוד הוליד את־אליקים ואליקים הוליד את עזור׃

Mat 1:14 ועזור הוליד את־צדוק וצדוק הוליד את־יכין ויכין הוליד את־אליהוד׃

Mat 1:15 ואליהוד הוליד את־אלעזר ואלעזר הוליד את־מתן ומתן הוליד את־יעקב׃

Mat 1:16 ויעקב הוליד את־יוסף בעל מרים אשר ממנה נולד ישוע הנקרא משיח׃

Mat 1:17 והנה כל־הדרות מן־אברהם עד־דוד ארבעה עשר דרות ומן־דוד עד־גלות בבל ארבעה עשר דרות ומגלות בבל עד־המשיח ארבעה עשר דרות׃

Mat 1:18 וזה דבר הלדת ישוע המשיח מרים אמו היתה מארשה ליוסף ובטרם יבא אליה נמצאת הרה מרוח הקדש׃

Mat 1:19 ויוסף בעלה איש צדיק ולא אבה לתתה לחרפה ויאמר אשלחנה בסתר׃

Mat 1:20 הוא חשב כזאת והנה מלאך יהוה נראה אליו בחלום ויאמר יוסף בן־דוד אל־תירא מקחת את מרים אשתך כי הנוצר בקרבה מרוח הקדש הוא׃

Mat 1:21 והיא ילדת בן וקראת את־שמו ישוע כי הוא יושיע את־עמו מחטאתיהם׃

Mat 1:22 וכל־זאת היתה למלאת את־דבר יהוה אשר־דבר ביד הנביא לאמר׃

Mat 1:23 הנה העלמה הרה וילדת בן וקראו שמו עמנואל אשר פרושו האל עמנו׃

Mat 1:24 וייקץ יוסף משנתו ויעש כאשר צוהו מלאך יהוה ויאסף את־אשתו אל ביתו׃

Mat 1:25 ולא ידעה עד כי־ילדה בן (את־בכורה) ויקרא את־שמו ישוע׃

Mat 2:1 ויהי בימי הורדוס המלך כאשר נולד ישוע בבית־לחם יהודה ויבאו מגושים מארץ מזרח ירושלים׃

Mat 2:2 ויאמרו איה מלך היהודים אשר ילד כי ראינו את־כוכבו במזרח ונבא להשתחות לו׃

Mat 2:3 ויהי כשמע הורדוס המלך את־דבריהם ויחרד הוא וכל־ירושלים עמו׃

Mat 2:4 ויקהל את־כל־ראשי הכהנים וסופרי העם וישאל אתם לאמר איפה יולד המשיח׃

Mat 2:5 ויאמרו לו בבית־לחם יהודה כי־כן כתוב ביד הנביא׃

Mat 2:6 ואתה בית־לחם ארץ יהודה אינך צעיר באלפי יהודה כי ממך יצא מושל אשר ירעה את־עמי ישראל׃

Mat 2:7 אז קרא הורדוס למגושים בסתר ויחקר לדעת העת אשר נראה הכוכב׃

Mat 2:8 וישלחם בית־לחם ויאמר לכו חקרו היטב על־דבר הנער והיה כי־תמצאון אתו והגדתם לי ואבאה להשתחות־לו גם־אני׃

Mat 2:9 ויהי כשמעם את־דברי המלך וילכו והנה הכוכב אשר־ראו במזרח הלך לפניהם עד אשר־בא ויעמד ממעל לאשר־היה שם הילד׃

Mat 2:10 ויראו את־הכוכב וישמחו שמחה גדולה עד־מאד׃

Mat 2:11 ויבאו הביתה וימצאו את־הילד עם־מרים אמו ויפלו על־פניהם וישתחוו־לו ויפתחו את־אוצרותם ויקריבו לו מנחה זהב ולבונה ומר׃

Mat 2:12 ויצוו בחלום לבלתי שוב אל־הורדוס וילכו בדרך אחר אל־ארצם׃

Mat 2:13 הם הלכו משם והנה מלאך יהוה נראה אל־יוסף בחלום לאמר קום קח את־הילד ואת־אמו וברח־לך מצרימה והיה־שם עד־אם אמרתי אליך כי הורדוס מבקש את־נפש הנער לקחתה׃

Mat 2:14 ויקם ויקח את־הילד ואת־אמו לילה ויברח מצרימה׃

Mat 2:15 ויהי־שם עד מות הורדוס למלאת את־דבר יהוה ביד הנביא לאמר ממצרים קראתי לבני׃

Mat 2:16 וירא הורדוס כי התלו בו המגושים ויקצף מאד וישלח ויהרג את־כל־הילדים אשר בבית־לחם ובכל־גבוליה למבן־שנתים ולמטה לפי העת אשר חקר מפי המגושים׃

Mat 2:17 אז הוקם הנאמר בפי ירמיהו הנביא לאמר׃

Mat 2:18 קול ברמה נשמע נהי ובכי תמרורים רחל מבכה על־בניה מאנה להנחם על־בניה כי איננו׃

Mat 2:19 ויהי אחרי מות הורדוס והנה מלאך יהוה נראה בחלום אל־יוסף בארץ מצרים׃

Mat 2:20 ויאמר אליו קום קח את־הילד ואת־אמו ולך שוב אל־ארץ ישראל כי מתו המבקשים את־נפש הילד׃

Mat 2:21 ויקם ויקח את־הילד ואת־אמו ויבא ארצה ישראל׃

Mat 2:22 וכשמעו כי ארכלוס מלך ביהודה תחת הורדוס אביו ויירא ללכת שמה ויצוה בחלום וילך לו אל־ארצות הגליל׃

Mat 2:23 ויבא וישב בעיר הנקראת נצרת למלאת הדבר הנאמר על־פי הנביאים כי נצרי יקרא לו׃

B'reisheet (parsha) Gospel

Mattithyahu 1-2

Mat 1:1 The book of the genealogy of יהושע Messiah, Son of Dawiḏ, Son of Avraham:

Mat 1:2 Avraham brought forth Yitzchak, and Yitzchak brought forth Yaʽaqoḇ, and Yaʽaqoḇ brought forth Y’huḏah and his brothers.

Mat 1:3 And Y’huḏah brought forth Perets and Zeraḥ by Tamar, and Perets brought forth Ḥetsron, and Ḥetsron brought forth Ram.

Mat 1:4 And Ram brought forth Amminaḏaḇ, and Amminaḏaḇ brought forth Naḥshon, and Naḥshon brought forth Salmon.

Mat 1:5 And Salmon brought forth Boʽaz by Raḥaḇ, and Boʽaz brought forth Oḇĕḏ by Ruth, and Oḇĕḏ brought forth Yishai.

Mat 1:6 And Yishai brought forth Dawiḏ HaMelech, and Dawiḏ HaMelech brought forth Shelomoh by Uriyah’s wife.

Mat 1:7 And Shelomoh brought forth Reḥaḇʽam, and Reḥaḇʽam¹ brought forth Aḇiyah, and Aḇiyah brought forth Asa. Footnote: ¹His mother was an Ammorite - 1 Ki. 14:21,31.

Mat 1:8 And Asa brought forth Yehoshaphat, and Yehoshaphat brought forth Yoram, and Yoram brought forth Uzziyah.

Mat 1:9 And Uzziyah brought forth Yotham, and Yotham brought forth Aḥaz, and Aḥaz brought forth Ḥizqiyahu.

Mat 1:10 And Ḥizqiyahu brought forth Menashsheh, and Menashsheh brought forth Amon, and Amon brought forth Yoshiyahu.

Mat 1:11 And Yoshiyahu brought forth Yeḵonyah and his brothers at the time of the exile to Baḇel.

Mat 1:12 And after the exile to Baḇel, Yeḵonyah brought forth She’alti’ĕl, and She’alti’ĕl brought forth Zerubbaḇel.

Mat 1:13 And Zerubbaḇel brought forth Aḇihuḏ, and Aḇihuḏ brought forth Elyaqim, and Elyaqim brought forth Azor.

Mat 1:14 And Azor brought forth Tsaḏoq, and Tsaḏoq brought forth Aqim, and Aqim brought forth Elihuḏ.

Mat 1:15 And Elihuḏ brought forth Elʽazar, and Elʽazar brought forth Mattan, and Mattan brought forth Yaʽaqoḇ.

Mat 1:16 And Yaʽaqoḇ brought forth Yosĕph the father of Miryam, of whom was born יהושע who is called Moshiach.

Mat 1:17 So all the generations from Avraham to Dawiḏ were fourteen generations, and from Dawiḏ until the exile to Baḇel were fourteen generations, and from the exile to Baḇel until HaMoshiach were fourteen generations.

Mat 1:18 But the birth of יהושע HaMoshiach was as follows: After His mother Miryam was engaged to Yosĕph, before they came together, she was found to be pregnant from the Ruach HaKodesh.

Mat 1:19 And Yosĕph her husband, being righteous, and not wishing to make a show of her, had in mind to put her away secretly.

Mat 1:20 But while he thought about this, see, a messenger of יהוה appeared to him in a dream, saying, “Yosĕph, son of Dawiḏ, do not be afraid to take Miryam as your wife, for that which is in her was brought forth from the Ruach HaKodesh.

Mat 1:21 “And she shall give birth to a Son, and you shall call His Name יהושע for He shall save¹ His people from their sins.” Footnote: ¹This is the precise meaning of the Heḇrew of His Name.

Mat 1:22 And all this came to be in order to fill what was spoken by יהוה through the navi, saying,

Mat 1:23 “See, a maiden shall conceive, and she shall give birth to a Son, and they shall call His Name Immanu’ĕl,” which translated, means, “Ěl with us.”

Mat 1:24 And Yosĕph, awaking from his sleep, did as the messenger of יהוה commanded him and took his wife,

Mat 1:25 but knew her not until she gave birth to her Son, the first-born. And he called His Name יהושע.

Mat 2:1 And יהושע having been born in Bĕyth Leḥem of Y’huḏah in the days of Herodes HaMelech, see, Magi from the East came to Yerushalayim,

Mat 2:2 saying, “Where is He who has been born Sovereign of the Y’huḏim? For we saw His star in the East and have come to do reverence to Him.”

Mat 2:3 And Herodes HaMelech, having heard, was troubled, and all Yerushalayim with him.

Mat 2:4 And having gathered all the chief kohanim and scribes of the people together, he asked them where the Messiah was to be born.

Mat 2:5 And they said to him, “In Bĕyth Leḥem of Y’huḏah, for thus it has been written by the navi,

Mat 2:6 ‘But you, Bĕyth Leḥem, in the land of Y’huḏah, you are by no means least among the rulers of Y’huḏah, for out of you shall come a Ruler who shall shepherd My people Yisra’ĕl.’ ”¹ Footnote: ¹Mic. 5:2.

Mat 2:7 Then Herodes, having called the Magi secretly, learned exactly from them what time the star appeared.

Mat 2:8 And having sent them to Bĕyth Leḥem, he said, “Go and search diligently for the Child, and when you have found Him, bring back word to me, so that I too might go and do reverence to Him.”

Mat 2:9 And having heard the sovereign, they went. And see, the star which they had seen in the East went before them, until it came and stood over where the Child was.

Mat 2:10 And seeing the star, they rejoiced with exceedingly great joy.

Mat 2:11 And coming into the house, they saw the Child with Miryam His mother, and fell down and did reverence to Him, and opening their treasures, they presented to Him gifts of gold, and frankincense, and myrrh.

Mat 2:12 And having been warned in a dream that they should not return to Herodes, they departed for their own country by another way.

Mat 2:13 And when they had left, see, a messenger of יהוה appeared to Yosĕph in a dream, saying, “Arise, take the Child and His mother, and flee to Mitsrayim, and remain there until I bring you word, for Herodes is about to seek the Child to destroy Him.”

Mat 2:14 And rising up, he took the Child and His mother by night and departed for Mitsrayim,

Mat 2:15 and remained there until the death of Herodes, to fill what was spoken by יהוה through the prophet, saying, “Out of Mitsrayim I have called My Son.”¹ Footnote:¹Ex. 4:22-23, Hos. 11:1, Rev. 21:7

Mat 2:16 Then Herodes, having seen that he was fooled by the Magi, was greatly enraged, and he sent forth and slew all the male children in Bĕyth Leḥem and in all its borders, from two years old and under, according to the time which he had exactly learnt from the Magi.

Mat 2:17 Then was filled what was spoken by Yirmeyahu the navi, saying,

Mat 2:18 “A voice was heard in Ramah, wailing and weeping, and great mourning – Raḥĕl weeping for her children, refusing to be comforted, because they were no more.”

Mat 2:19 And Herodes having died, see, a messenger of יהוה appeared in a dream to Yosĕph in Mitsrayim,

Mat 2:20 saying, “Arise, and take the Child and His mother, and go into the land of Yisra’ĕl, for those seeking the life of the Child are dead.”

Mat 2:21 And rising up, he took the Child and His mother, and came into the land of Yisra’ĕl.

Mat 2:22 But hearing that Archelaos was reigning over Yehuḏah instead of his father Herodes, he was afraid to go there. And having been warned in a dream, he departed to the parts of Galil,

Mat 2:23 and came and dwelt in a city called Natsareth – thus to fill what was spoken by the Nevi'im, “He shall be called a Natsarene.”

Vayeshev Gospel (Hebrew)

MattithYahu 19-20
Mat 19:1 ויהי ככלות ישוע לדבר את הדברים האלה ויסע מן־הגליל ויבא אל־גבול יהודה בעבר הירדן׃
Mat 19:2 וילכו אחריו המון עם־רב וירפאם שם׃
Mat 19:3 ויגשו אליו הפרושים לנסותו ויאמרו היוכל איש לשלח את־אשתו על־כל־דבר׃
Mat 19:4 ויען ויאמר אליהם הלא קראתם כי מראש היצר זכר ונקבה ברא אתם׃
Mat 19:5 ואמר על־כן יעזב־איש את־אביו ואת־אמו ודבק באשתו והיו שניהם לבשר אחד׃
Mat 19:6 אם־כן אינם עוד שנים כי אם־בשר אחד לכן את אשר חבר האלהים אל־יפרד האדם׃
Mat 19:7 ויאמרו אליו ולמה זה צוה משה לתת־לה ספר כריתת ולשלחה׃
Mat 19:8 ויאמר אליהם מפני קשי לבבכם הניח לכם משה לשלח את־נשיכם ומראש לא היה הדבר כן׃
Mat 19:9 ואני אמר לכם המשלח את־אשתו שלא על־דבר זנות ונשא אחרת נאף הוא (והנשא את־הגרושה נאף הוא)׃
Mat 19:10 ויאמרו אליו התלמידים אם־זה משפט האיש את־אשתו לא טוב לקחת אשה׃
Mat 19:11 ויאמר אליהם לא יוכל כל־אדם קבל את־הדבר הזה כי־אם אלה אשר־נתן להם׃
Mat 19:12 יש סריסים אשר נולדו כן מבטן אמם ויש סריסים המסרסים על־ידי אדם ויש סריסים אשר סרסו עצמם למען מלכות השמים מי שיוכל לקבל יקבל׃
Mat 19:13 אז יביאו אליו ילדים למען ישים עליהם את־ידיו ויתפלל ויגערו־בם התלמידים׃
Mat 19:14 וישוע אמר הניחו לילדים ואל־תמנעום מבוא אלי כי לאלה מלכות השמים׃
Mat 19:15 וישם את־ידיו עליהם ויעבר משם׃
Mat 19:16 והנה־איש נגש אליו ויאמר רבי (הטוב) מה הטוב אשר אעשה ואקנה חיי עולם׃
Mat 19:17 ויאמר אליו מה־זה תשאלני על־הטוב אין־טוב כי אם־אחד והוא האלהים ואם־חפצך לבוא לחיים שמר את־המצות׃
Mat 19:18 ויאמר אליו מה הנה ויאמר ישוע אלה הן לא תרצח לא תנאף לא תגנב לא תענה עד שקר׃
Mat 19:19 כבד את־אביך ואת־אימך ואהבת לרעך כמוך׃
Mat 19:20 ויאמר אליו הבחור את־כל־אלה שמרתי מנעורי ומה חסרתי עוד׃
Mat 19:21 ויאמר ישוע אליו אם־חפצך להיות שלם לך מכר את־רכשך ונתת לעניים והיה לך אוצר בשמים ושוב הלם והלכת אחרי׃
Mat 19:22 ויהי כשמע הבחור את־הדבר הזה ויתעצב וילך כי נכסים רבים היו לו׃
Mat 19:23 ויאמר ישוע אל־תלמידיו אמן אמר אני לכם קשה לעשיר לבוא אל־מלכות השמים׃
Mat 19:24 ועוד אני אמר לכם נקל לגמל לעבר בנקב המחט מבא עשיר אל־מלכות האלהים׃
Mat 19:25 והתלמידים כשמעם זאת השתוממו מאד ויאמרו מי אפוא יוכל להושע׃
Mat 19:26 ויבט־בם ישוע ויאמר להם מבני אדם יפלא הדבר ומהאלהים לא יפלא כל־דבר׃
Mat 19:27 ויען פטרוס ויאמר אליו הן אנחנו עזבנו את־הכל ונלך אחריך ומה־יהיה חלקנו׃
Mat 19:28 ויאמר ישוע אליהם אמן אמר אני לכם אתם ההלכים אחרי בהתחדש הבריאה כאשר ישב בן־האדם על־כסא כבודו גם־אתם תשבו על־שנים עשר כסאות לשפט את־שנים עשר שבטי ישראל׃
Mat 19:29 וכל־איש אשר עזב בתים ואחים ואחיות ואב ואם ואשת ובנים ושדות למען שמי הוא יקח מאה שערים וחיי עולם יירש׃
Mat 19:30 ואולם רבים מן־הראשונים יהיו אחרונים ומן־האחרונים ראשונים׃
Mat 20:1 כי דומה מלכות השמים לאיש בעל־בית אשר השכים בבקר ויצא לשכר פעלים לכרמו׃
Mat 20:2 ויפסק עם הפעלים דינר ליום וישלחם אל־כרמו׃
Mat 20:3 ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק׃
Mat 20:4 ויאמר להם לכו גם־אתם אל־כרמי ואני אתן לכם כמשפט וילכו׃
Mat 20:5 ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה׃
Mat 20:6 ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל־היום׃
Mat 20:7 ויאמרו לו כי לא־שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם־אתם אל־הכרם ושכרכם יתן לכם׃
Mat 20:8 ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל־פקידו קרא את־הפעלים ותן להם את־שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים׃
Mat 20:9 ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד׃
Mat 20:10 ובבא הראשונים דמו בנפשם כי יקחו יותר ויקחו גם־הם איש איש דינר אחד׃
Mat 20:11 ויהי בקחתם וילונו על־בעל הבית לאמר׃
Mat 20:12 אלה האחרונים לא עשו כי אם־שעה אחת ואתה השוית אתם לנו אשר סבלנו את־טרח היום וחמו׃
Mat 20:13 ויען ויאמר אל־אחד מהם רעי לא הוניתי אתך הלא דינר פסקת עמי׃
Mat 20:14 קח את־שלך ולך ואני רצוני שאתן לזה האחרון כמוך׃
Mat 20:15 הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם־תרע עינך על־אשר טוב אני׃
Mat 20:16 כן יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים (כי־רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים)׃
Mat 20:17 ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את־שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך׃
Mat 20:18 הננו עלים ירושלימה ובן־האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים והרשיעהו למות׃
Mat 20:19 ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי יקום׃
Mat 20:20 אז נגשה אליו אם בני זבדי עם־בניה ותשתחו לו לבקש ממנו דבר׃
Mat 20:21 ויאמר אליה מה־בקשתך ותאמר אליו אמר־נא וישבו שני־בני האלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך׃
Mat 20:22 ויען ישוע ויאמר לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו לשתות את־הכוס אשר אני עתיד לשתותו ולהטבל טבילה אשר אני נטבל ויאמרו אליו נוכל׃
Mat 20:23 ויאמר אליהם הן את־כוסי תשתו (וטבילה אשר אני נטבל תטבלו) ושבת לימיני ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם מאת אבי׃
Mat 20:24 ויהי כאשר שמעו־זאת העשרה ויכעסו אל־שני האחים׃
Mat 20:25 וישוע קרא להם ויאמר אתם ידעתם כי־שרי הגוים רדים בהם והגדולים שלטים עליהם׃
Mat 20:26 ואתם אל־יהי כן ביניכם כי החפץ להיות גדול בקרבכם יהי לכם למשרת׃
Mat 20:27 והחפץ להיות לראש בקרבכם יהי לכם עבד׃
Mat 20:28 כאשר בן־האדם לא בא למען אשר־ישרתוהו כי אם־לשרת ולתת את־נפשו כפר תחת רבים׃
Mat 20:29 ויהי כצאתם מיריחו וילך אחריו המון עם־רב׃
Mat 20:30 והנה שני־עורים ישבים על־יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו־נא אדנינו בן־דוד׃
Mat 20:31 ויגער־בם העם להחשתם והם צעקו עוד ויאמרו אדנינו חננו־נא בן־דוד׃
Mat 20:32 ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה־תרצו שאעשה לכם׃
Mat 20:33 ויאמרו אליו אדנינו אשר תפקחנה עינינו׃
Mat 20:34 ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם נפקחו עיניהם וילכו אחריו׃

Vayeshev Gospel

MattithYahu 19-20
Mat 19:1 And it came to be, when יהושע had ended these words, that He left Galil and came to the borders of Yehuḏah beyond the Yardĕn.
Mat 19:2 And large crowds followed Him, and He healed them there.
Mat 19:3 And the Pharisees came to Him, trying Him, and saying to Him, “Is it right for a man to put away his wife for every reason?”
Mat 19:4 And He answering, said to them, “Did you not read that He who made them at the beginning made them male and female,
Mat 19:5 and said, ‘For this cause a man shall leave his father and mother and cleave to his wife, and the two shall become one flesh’?
Mat 19:6 “So that they are no longer two, but one flesh. Therefore, what Elohim has joined together, let man not separate.”
Mat 19:7 They said to Him, “Why then did Moshe command to give a certificate of divorce, and to put her away?”
Mat 19:8 He said to them, “Because of the hardness of your hearts, Moshe allowed you to put away your wives, but from the beginning it was not so.
Mat 19:9 “And I say to you, whoever puts away his wife, except on the ground of whoring, and marries another, commits adultery.1 And whoever marries her who has been put away commits adultery.”1
Mat 19:10 His talmidim said to Him, “If such is the case of the man with his wife, it is good not to marry.”
Mat 19:11 And He said to them, “Not all receive this word, but only those to whom it has been given,
Mat 19:12 for there are eunuchs, who were so born from their mother’s womb, and there are eunuchs who were made eunuchs by men, and there are eunuchs who have made themselves eunuchs for the sake of the reign of the heavens. He who is able to receive it, let him receive it.”
Mat 19:13 Then young children were brought to Him to lay His hands on them and pray, and the talmidim rebuked them.
Mat 19:14 But יהושע said, “Allow the young children and do not stop them from coming to Me, for of such is the reign of the heavens.”
Mat 19:15 And having laid hands on them He went from there.
Mat 19:16 And see, one came and said to Him, “Good Teacher, what good shall I do to have everlasting life?”
Mat 19:17 And He said to him, “Why do you call Me good? No one is good except One – Elohim. But if you wish to enter into life, guard the mitzvot.”1 Footnote:1See Lk. 10:28, John 12:50, Rev. 22:14.
Mat 19:18 He said to Him, “Which?” And יהושע said, “ ‘You shall not murder,’ ‘You shall not commit adultery,’ ‘You shall not steal,’ ‘You shall not bear false witness,’
Mat 19:19 ‘Respect your father and your mother,’ and ‘You shall love your neighbor as yourself.’ ”
Mat 19:20 The young man said to Him, “All these I have watched over from my youth, what do I still lack?”
Mat 19:21 יהושע said to him, “If you wish to be perfect, go, sell what you have and give to the poor, and you shall have treasure in heaven. And come, follow Me.”
Mat 19:22 And when the young man heard the word, he went away sad, because he had many possessions.
Mat 19:23 And יהושע said to His talmidim, “Truly, I say to you that it is hard for a rich man to enter into the reign of the heavens.
Mat 19:24 And again I say to you, it is easier for a camel to go through the eye of a needle than for a rich man to enter into the reign of Elohim.”
Mat 19:25 And when His talmidim heard it, they were very astonished, saying, “Who then is able to be saved?”
Mat 19:26 And looking intently יהושע said to them, “With men this is impossible, but with Elohim all is possible.”
Mat 19:27 Then Kĕpha answering, said to Him, “See, we have left all and followed You. What then shall we have?”
Mat 19:28 And יהושע said to them, “Truly I say to you, when the Son of Aḏam sits on the throne of His esteem, you who have followed Me in the rebirth, shall also sit on twelve thrones, judging the twelve tribes of Yisra’ĕl.
Mat 19:29 “And everyone who has left houses or brothers or sisters or father or mother or wife or children or lands, for My Name’s sake, shall receive a hundredfold, and shall inherit everlasting life.
Mat 19:30 “But many who are first shall be last, and the last first.
Mat 20:1 “For the reign of the heavens is like a man, a householder who went out early in the morning to hire workers for his vineyard.
Mat 20:2 “And when he had agreed with the workers for a silver piece a day, he sent them into his vineyard.
Mat 20:3 “And he went out about the third hour and saw others standing idle in the market-place,
Mat 20:4 and said to them, ‘You too go into the vineyard, and whatever is right I shall give you.’ And they went.
Mat 20:5 “Having gone out again about the sixth and the ninth hour, he did likewise.
Mat 20:6 “And about the eleventh hour, having gone out, he found others standing idle, and said to them, ‘Why do you stand here idle all day?’
Mat 20:7 “They said to him, ‘Because no one hired us.’ He said to them, ‘You too go into the vineyard, and whatever is right you shall receive.’
Mat 20:8 “And when evening came, the master of the vineyard said to his manager, ‘Call the workers and pay them their wages, beginning with the last to the first.’
Mat 20:9 “And when those came who were hired about the eleventh hour, they each received a silver piece.
Mat 20:10 “And when the first came, they thought they would receive more. But they too received each a silver piece.
Mat 20:11 “And when they received it, they grumbled against the householder,
Mat 20:12 saying, ‘These last have worked only one hour, and you made them equal to us who have borne the burden and the heat of the day.’
Mat 20:13 “But he answering, said to one of them, ‘Friend, I do you no wrong. Did you not agree with me for a silver piece?
Mat 20:14 ‘Take yours and go. But I wish to give to this last man as also to you.
Mat 20:15 ‘Is it not right for me to do what I wish with my own? Or is your eye evil because I am good?’
Mat 20:16 “Thus the last shall be first, and the first last. For many are called, but few chosen.”1 Footnote:1See 22:14.
Mat 20:17 And יהושע, going up to Yerushalayim, took the twelve talmidim aside on the way and said to them,
Mat 20:18 “See, we are going up to Yerushalayim, and the Son of Aḏam shall be delivered up to the chief Kohanim and to the scribes. And they shall condemn Him to death,
Mat 20:19 and deliver Him to the gentiles to mock and to flog and to impale. And the third day He shall be raised.”
Mat 20:20 Then the mother of the sons of Zaḇdai came to Him with her sons, bowing down and making a request of Him.
Mat 20:21 And He said to her, “What do you wish?” She said to Him, “Command that these two sons of mine might sit, one on Your right hand and the other on the left, in Your reign.”
Mat 20:22 But יהושע answering, said, “You do not know what you ask. Are you able to drink the cup that I am about to drink, and to be immersed with the immersion that I am immersed with?” They said to Him, “We are able.”
Mat 20:23 And He said to them, “You shall indeed drink My cup, and you shall be immersed with the immersion that I am immersed with.1 But to sit on My right hand and on My left is not Mine to give, but it is for those for whom it has been prepared by My Father.” Footnote:1See Mark 10:39 and Luke 12:50.
Mat 20:24 And when the ten heard it, they were displeased at the two brothers.
Mat 20:25 But יהושע called them near and said, “You know that the rulers of the gentiles are masters over them, and those who are great exercise authority over them.
Mat 20:26 “But it shall not be so among you, but whoever wishes to become great among you, let him be your slave.
Mat 20:27 “And whoever wishes to be first among you, let him be your slave,
Mat 20:28 even as the Son of Aḏam did not come to be served, but to serve,1 and to give His life as a ransom for many.” Footnote:1See Mark 10:45 and Isa. 49:1-7.
Mat 20:29 And as they were leaving Yeriḥo, a large crowd followed Him.
Mat 20:30 And see, two blind men sitting by the way, having heard that יהושע was passing by, cried out, saying, “Have compassion on us, O Master, Son of Dawiḏ!”
Mat 20:31 And the crowd rebuked them that they should be silent, but they cried out all the more, saying, “Have compassion on us, O Master, Son of Dawiḏ!”
Mat 20:32 And יהושע stopped and called them, and said, “What do you wish Me to do for you?”
Mat 20:33 They said to Him, “Master, that our eyes be opened.”
Mat 20:34 And having been moved with compassion, יהושע touched their eyes. And immediately their eyes received sight, and they followed Him.

Vayishlach Gospel (Hebrew)

MattithYahu 17-18
Mat 17:1 ומקץ ששת ימים לקח לו ישוע את־פטרוס ואת־יעקב ואת־יוחנן אחיו ויעלם בדד על־הר גבוה׃
Mat 17:2 וישתנה לעיניהם ויזהירו פניו כשמש ובגדיו כאור הלבינו׃
Mat 17:3 והנה נראו אליהם משה ואליהו והם מדברים אתו׃
Mat 17:4 ויען פטרוס ויאמר אל־ישוע אדני טוב לנו להיות פה אם־טוב בעיניך נעשה פה שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת׃
Mat 17:5 עודנו מדבר והנה ענן־אור הצל עליהם והנה קול מתוך הענן אמר זה־בני ידידי אשר רציתי בו אליו תשמעון׃
Mat 17:6 ויהי כשמע התלמידים ויפלו על־פניהם וייראו מאד׃
Mat 17:7 ויגש ישוע ויגע־בם ויאמר קומו אל־תיראו׃
Mat 17:8 וישאו עיניהם ולא ראו איש בלתי ישוע לבדו׃
Mat 17:9 וברדתם מן־ההר צוה עליהם ישוע לאמר לא תגידו לאיש את־דבר המראה עד אם־קם בן־האדם מעם המתים׃
Mat 17:10 וישאלהו תלמידיו לאמר מה־זה אמרים הסופרים אליהו בוא יבוא בראשונה׃
Mat 17:11 ויען ישוע ויאמר אליהם אכן אליהו יבא (בראשונה) והשיב את־הכל׃
Mat 17:12 אבל אמר אני לכם אליהו כבר בא ולא הכירהו ויעשו־בו כרצונם וכן גם־בן־האדם יענה על־ידם׃
Mat 17:13 אז הבינו התלמידים כי על־יוחנן המטביל דבר אליהם׃
Mat 17:14 ויהי כבואם אל־המון העם ויגש אליו איש ויכרע על־ברכיו לנגדו׃
Mat 17:15 ויאמר אדני רחם־נא על־בני כי־מכה ירח הוא וחליו רע כי־פעמים רבות הוא נפל באש ופעמים רבות אל־תוך המים׃
Mat 17:16 ואביא אתו אל־תלמידיך ולא יכלו לרפא לו׃
Mat 17:17 ויען ישוע ויאמר הוי דור חסר אמונה ופתלתל עד־מתי אהיה עמכם עד־מתי אשא אתכם הביאו אותו אלי הנה׃
Mat 17:18 ויגער־בו ישוע ויצא השד ממנו וירפא הנער מן־השעה ההיא׃
Mat 17:19 ויגשו התלמידים אל־ישוע והוא לבדו ויאמרו מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו׃
Mat 17:20 ויאמר ישוע אליהם מפני חסר אמונתכם כי אמן אמר אני לכם אם־יש בכם אמונה כגרגר החרדל ואמרתם אל־ההר הזה העתק מזה שמה ונעתק ממקומו ואין דבר אשר יבצר מכם׃
Mat 17:21 והמין הזה לא יצא כי אם־בתפלה ובצום׃
Mat 17:22 ויהי בעברם בארץ הגליל ויאמר אליהם ישוע עתיד בן־האדם להמסר בידי אנשים׃
Mat 17:23 ויהרגהו וביום השלישי קום יקום ויתעצבו מאד׃
Mat 17:24 ויהי כבואם אל־כפר־נחום ויגשו אל־פטרוס גבאי מחצית השקל ויאמרו הלא יתן רבכם את־מחצית השקל׃
Mat 17:25 ויאמר יתן ובבואו הביתה קדם אתו ישוע לשאל ויאמר מה־דעתך שמעון מלכי הארץ ממי יקחו מכס ומס מאת בניהם או מאת הזרים׃
Mat 17:26 ויאמר פטרוס אליו מאת הזרים ויאמר לו ישוע אם־כן אפוא הבנים פטורים המה׃
Mat 17:27 ואולם למען אשר־לא־נהיה להם למכשול לך אל־הים והשלכת חכה אל־תוכו ואת־הדג הראשון אשר יעלה שאהו וכאשר תפתח את־פיו תמצא בו מטבע אותו קח ושקלת על ידי ועל ידך׃
Mat 18:1 בשעה ההיא נגשו התלמידים אל־ישוע ויאמרו מי אפוא הגדול במלכות השמים׃
Mat 18:2 ויקרא ישוע אליו ילד קטן ויעמידהו בתוכם׃
Mat 18:3 ויאמר אמן אמר אני לכם אם־לא תשובו להיות כילדים לא תבאו אל־מלכות השמים׃
Mat 18:4 לכן כל־המשפיל את־עצמו כילד הזה הוא הגדול במלכות השמים׃
Mat 18:5 והמקבל ילד אחד כזה בשמי אותי הוא מקבל׃
Mat 18:6 המכשיל את־אחד מן־הקטנים האלה המאמינים בי נוח לו שיתלה פלח־רכב על־צוארו וטבע במצולות ים׃
Mat 18:7 אוי לעולם מן־המכשלים כי המכשלים בוא יבאו אבל אוי לאיש ההוא אשר על־ידו יבוא המכשול׃
Mat 18:8 ואם־תכשילך ידך או רגלך קצץ אותה והשלך ממ טוב לך לבוא לחיים פסח או קטע מהיות לך שתי ידים או־שתי רגלים ותשלך אל־אש עולם׃
Mat 18:9 ואם־עינך תכשילך נקר אותה והשלך ממ טוב לך לבוא לחיים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך אל־אש גיהנם׃
Mat 18:10 ראו פן־תבזו אחד הקטנים האלה כי אמר אני לכם מלאכיהם ראים תמיד את־פני אבי שבשמים׃
Mat 18:11 (כי בן־האדם בא להושיע את־האבד ׃)
Mat 18:12 מה־דעתכם כי־יהיו לאיש מאה כבשים ואבד אחד מהם הלא יעזב את־התשעים ותשעה על־ההרים והלך לבקש את־האבד׃
Mat 18:13 והיה כאשר ימצאהו אמן אמר אני לכם כי־ישמח עליו יותר מעל התשעים ותשעה אשר לא אבדו׃
Mat 18:14 כן איננו רצון מלפני אביכם שבשמים שיאבד אחד מן־הקטנים האלה׃
Mat 18:15 וכי יחטא־לך אחיך לך והוכחת אותו בינך לבינו ואם־ישמע אליך קנית לך אחיך׃
Mat 18:16 ואם־לא ישמע ולקחת עמך עוד אחד או שנים כי על־פי שנים או שלשה עדים יקום כל־דבר׃
Mat 18:17 ואם־לא ישמע אליהם והגדת אל־הקהל ואם־לא ישמע גם־אל־הקהל והיה לך כגוי וכמוכס׃
Mat 18:18 אמן אמר אני לכם כל אשר־תאסרו על־הארץ אסור יהיה בשמים וכל אשר־תתירו על־הארץ מתר יהיה בשמים׃
Mat 18:19 ועוד אמר אני לכם שנים מכם כי־יהיו לב אחד בארץ על־כל־דבר אשר ישאלו בוא יבוא להם מאת אבי שבשמים׃
Mat 18:20 כי בכל־מקום אשר יאספו שנים או שלשה בשמי שם אני בתוכם׃
Mat 18:21 ויגש אליו פטרוס ויאמר לו אדני כמה פעמים יחטא־לי אחי ומחלתי לו העד שבע פעמים׃
Mat 18:22 ויאמר אליו ישוע לא־אמר לך עד־שבע פעמים כי עד־שבעים ושבע׃
Mat 18:23 על־כן דומה מלכות השמים למלך בשר ודם שהיה יורד לחשבון עם־עבדיו׃
Mat 18:24 וכאשר החל לחשב הובא לפניו איש אשר היה חיב לו עשרת אלפים ככרי כסף׃
Mat 18:25 ולא היה־לו לשלם ויצו אדניו למכר אותו ואת־אשתו ואת־בניו ואת־כל־אשר־לו וישלם׃
Mat 18:26 ויפל העבד על־פניו וישתחו לו לאמר אדני הארך־לי אפך ואשלם לך הכל׃
Mat 18:27 ויהמו מעי אדני העבד ההוא ויפטרהו וימחל לו את חובו׃
Mat 18:28 ויצא העבד ההוא מלפניו וימצא אחד מחבריו והוא חיב־לו מאה דינרים ויחזק־בו ויחנקהו לאמר שלם את אשר אתה חיב לי׃
Mat 18:29 ויפל חברו לפני רגליו ויבקש ממנו לאמר הארך־לי אפך ואשלמה לך הכל׃
Mat 18:30 והוא מאן וילך ויניחהו במשמר עד שישלם־לו את־חובו׃
Mat 18:31 והעבדים חבריו ראו את־אשר נעשה ויעצבו מאד ויבאו ויגידו לאדניהם את־כל־אשר נעשה׃
Mat 18:32 ויקרא אליו אדניו ויאמר לו אתה עבד בליעל את־כל־החוב ההוא מחלתי לך יען אשר־בקשת ממני׃
Mat 18:33 הלא היה גם־עליך לרחם על חברך כאשר רחמתי־אני עליך׃
Mat 18:34 ויקצף אדניו ויתנהו ביד הנגשים עד כי־ישלם את־כל־חובו׃
Mat 18:35 ככה יעשה לכם גם־אבי שבשמים אם־לא תמחלו איש לאחיו בכל־לבבכם (על־חטאתם)׃

Vayishlach Gospel

MattithYahu 17 - 18
Mat 17:1 And after six days יהושע took Kĕpha, and Ya`akov̱, and Yochanan his brother, and brought them up on a high mountain by themselves,
Mat 17:2 and He was transformed before them, and His face shone like the sun, and His garments became as white as the light.
Mat 17:3 And see, Moshe and Ěliyahu appeared to them, talking with Him.
Mat 17:4 And Kĕpha answering, said to יהושע, “Master, it is good for us to be here. If You wish, let us make here three Succot: one for You, one for Moshe, and one for Ěliyahu.”1 Footnote:1Mark 9:4.
Mat 17:5 While he was still speaking, see, a bright cloud overshadowed them. And see, a voice came out of the cloud, saying, “This is My Son, the Beloved, in whom I did delight. Hear Him!”
Mat 17:6 And when the talmidim heard, they fell on their faces and were much afraid.
Mat 17:7 But יהושע came near and touched them and said, “Rise, and do not be afraid.”
Mat 17:8 And having lifted up their eyes, they saw no one but יהושע only.
Mat 17:9 And as they were coming down from the mountain, יהושע commanded them, saying, “Do not mention the vision to anyone until the Son of Aḏam is raised from the dead.”
Mat 17:10 And His talmidim asked Him, saying, “Why then do the scribes say that Ěliyahu has to come first?”
Mat 17:11 And יהושע answering, said to them, “Ěliyahu is indeed coming first, and shall restore all matters.1 Footnote:1See Mark 9:12 and Acts 3:21.
Mat 17:12 “But I say to you that Ěliyahu has already come, and they did not recognize him but did to him whatever they wished. In this way the Son of Aḏam is also about to suffer by them.”
Mat 17:13 Then the talmidim understood that He had spoken to them about Yochanan the Immerser.
Mat 17:14 And when they came to the crowd, a man came up to Him, kneeling down to Him and saying,
Mat 17:15 “Master, have compassion on my son, for he is an epileptic and suffers badly, for he often falls into the fire and often into the water.
Mat 17:16 “And I brought him to Your talmidim, but they were unable to heal him.”
Mat 17:17 And יהושע answering, said, “O generation, unbelieving and perverted, how long shall I be with you? How long shall I put up with you? Bring him here to Me.”
Mat 17:18 And יהושע rebuked the demon, and he came out of him. And the child was healed from that hour.
Mat 17:19 Then the talmidim came to יהושע by Himself and said, “Why were we unable to cast him out?”
Mat 17:20 And יהושע said to them, “Because of your unbelief, for truly, I say to you, if you have belief as a mustard seed, you shall say to this mountain, ‘Move from here to there,’ and it shall move. And no matter shall be impossible for you.
Mat 17:21 “But this kind does not go out except through prayer and fasting.”
Mat 17:22 And while they were staying in Galil, יהושע said to them, “The Son of Aḏam is about to be delivered up into the hands of men,
Mat 17:23 and they shall kill Him, and the third day He shall be raised up.” And they were deeply grieved.
Mat 17:24 And when they came into Kephar Naḥum, those who received the tax came to Kĕpha and said, “Does your Teacher not pay the tax?”
Mat 17:25 He said, “Yea.” And when he came into the house, יהושע spoke to him first, saying, “What do you think, Shimʽon? From whom do the sovereigns of the earth take toll or tax, from their own sons or from the strangers?”
Mat 17:26 Kĕpha then said to Him, “From the strangers.” יהושע said to him, “Then the sons are exempt.
Mat 17:27 “But, lest we cause them to stumble, go to the sea, cast in a hook, and take the fish that comes up first. And when you have opened its mouth, you shall find a piece of money. Take that and give it to them for Me and you.”
Mat 18:1 At that time the talmidim came to יהושע, saying, “Who, then, is greatest in the reign of the heavens?”
Mat 18:2 And יהושע called a little child to Him, set him in their midst,
Mat 18:3 and said, “Truly, I say to you, unless you turn and become as little children, you shall by no means enter into the reign of the heavens.
Mat 18:4 “Whoever then humbles himself as this little child is the greatest in the reign of the heavens.
Mat 18:5 “And whoever receives one little child like this in My Name receives Me.
Mat 18:6 “But whoever causes one of these little ones who believe in Me to stumble, it is better for him that a millstone be hung around his neck, and that he be drowned in the depth of the sea.
Mat 18:7 “Woe to the world because of stumbling-blocks! For it is necessary that stumbling-blocks come, but woe to that man by whom the stumbling-block comes!
Mat 18:8 “And if your hand or foot causes you to stumble, cut it off and throw it away from you. It is better for you to enter into life lame or crippled, rather than having two hands or two feet, to be thrown into the everlasting fire.
Mat 18:9 “And if your eye causes you to stumble, pluck it out and throw it away from you. It is better for you to enter into life with one eye, rather than having two eyes, to be thrown into the fire of Gehenna.
Mat 18:10 “See that you do not despise one of these little ones, for I say to you that in the heavens their messengers always see the face of My Father who is in the heavens.
Mat 18:11 “For the Son of Aḏam has come to save what was lost.
Mat 18:12 “What do you think? If a man has a hundred sheep, and one of them goes astray, would he not leave the ninety-nine on the mountains, going to seek the one that is straying?
Mat 18:13 “And if he should find it, truly, I say to you, he rejoices more over that sheep than over the ninety-nine that did not go astray.
Mat 18:14 “Thus it is not the desire of your Father who is in the heavens that one of these little ones should be lost.
Mat 18:15 “And if your brother sins against you, go and reprove him, between you and him alone. If he hears you, you have gained your brother.
Mat 18:16 “But if he does not hear, take with you one or two more, that ‘by the mouth of two or three witnesses every word might be established.’
Mat 18:17 “And if he refuses to hear them, say it to the assembly. And if he refuses even to hear the assembly, let him be to you like a gentile and a tax collector.
Mat 18:18 “Truly, I say to you, whatever you bind1 on earth shall be having been bound1 in heaven, and whatever you loosen1 on earth shall be having been loosened1 in heaven. Footnote: 1Binding and loosening is Heḇrew idiom for exercising authority (to prohibit and permit).
Mat 18:19 “Again I say to you that if two of you agree on earth concerning any matter that they ask, it shall be done for them by My Father in the heavens.
Mat 18:20 “For where two or three are gathered together in My Name, there I am in their midst.”
Mat 18:21 Then Kĕpha came to Him and said, “Master, how often shall my brother sin against me, and I forgive him? Up to seven times?”
Mat 18:22 יהושע said to him, “I do not say to you, up to seven times, but up to seventy times seven.
Mat 18:23 “Because of this the reign of the heavens is like a certain man, a sovereign who wished to settle accounts with his slaves.
Mat 18:24 “And when he had begun to settle, one was brought to him who owed him ten thousand talents,
Mat 18:25 but as he was unable to pay, his master commanded that he be sold, with his wife and children and all that he had, and payment to be made.
Mat 18:26 “Then the slave fell down before him, saying, ‘Master, have patience with me, and I shall pay you all.’
Mat 18:27 “And the master of that slave was moved with compassion, released him, and forgave him the debt.
Mat 18:28 “And that slave went out and found one of his fellow slaves who owed him a hundred pieces of money. And he laid hands on him and took him by the throat, saying, ‘Pay me what you owe!’
Mat 18:29 “Then his fellow slave fell down at his feet and begged him, saying, ‘Have patience with me, and I shall pay you all.’
Mat 18:30 “But he would not, and went and threw him into prison till he should pay the debt.
Mat 18:31 “And when his fellow slaves saw what had been done, they were deeply grieved, and came and reported to their master all that had taken place.
Mat 18:32 “Then his master called him and said to him, ‘Wicked slave! I forgave you all that debt seeing you begged me.
Mat 18:33 ‘Should you not also have had compassion on your fellow slave, as I also had compassion on you?’
Mat 18:34 “And his master was wroth, and delivered him to the torturers until he should pay all that was due to him.
Mat 18:35 “So also My heavenly Father shall do to you if each of you, from his heart, does not forgive his brother his trespasses.”

Vayetze Gospel (Hebrew)

MattithYahu 15-16
Mat 15:1 אז באו אל־ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים׃
Mat 15:2 ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם נטלים ידיהם לסעודה׃
Mat 15:3 ויען ויאמר אליהם מדוע גם־אתם עברים את־מצות אלהים למען קבלתכם׃
Mat 15:4 כי האלהים צוה לאמר כבד את־אביך ואת־אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃
Mat 15:5 ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן מה־שאתה נהנה לי אינו חיב בכבוד אביו ואמו׃
Mat 15:6 ותפרו את־דבר האלהים למען קבלתכם׃
Mat 15:7 חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר׃
Mat 15:8 נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבם רחק ממני׃
Mat 15:9 ותהי יראתם אתי מצות אנשים מלמדה׃
Mat 15:10 ויקרא אל־העם ויאמר להם שמעו והבינו׃
Mat 15:11 לא הנכנס אל־הפה יטמא את־האדם כי אם־היוצא מן־הפה הוא מטמא את־האדם׃
Mat 15:12 ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים שמעו את־הדבר הזה ויכשלו־בו׃
Mat 15:13 ויען ויאמר כל־מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר׃
Mat 15:14 הניחו אותם מדריכים עורים המה לעורים וכי־ידריך עור את־העור ונפלו שניהם אל־השחת׃
Mat 15:15 ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את־המשל הזה׃
Mat 15:16 ויאמר ישוע עדנה גם־אתם לא תשכילו׃
Mat 15:17 העוד לא תדעו כי כל־הבא אל־הפה יורד אל־הכרש וישפך משם למוצאות׃
Mat 15:18 אבל היוצא מן־הפה יוצא מן־הלב והוא מטמא את־האדם׃
Mat 15:19 כי מן־הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדות שקר וגדופים׃
Mat 15:20 אלה הם המטמאים את־האדם אבל אכילה בלא נטילת ידים לא תטמא את־האדם׃
Mat 15:21 ויצא ישוע משם ויסר אל־גלילות צור וצידון׃
Mat 15:22 והנה אשה כנענית יצאת מן־הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן־דוד כי בתי מענה מאד על־ידי שד׃
Mat 15:23 ולא־ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי־צעקת היא אחרינו׃
Mat 15:24 ויען ויאמר לא שלחתי בלתי אל־הצאן האבדות אשר לבית ישראל׃
Mat 15:25 והיא באה ותשתחו לו ותאמר אדני עזרני׃
Mat 15:26 ויען ויאמר לא־טוב לקחת את־לחם הבנים ולהשליכו לפני צעירי הכלבים׃
Mat 15:27 ותאמר כן אדני אפס כי־גם־צעירי הכלבים יאכלו מן־הפרורים הנפלים מעל־שלחן אדניהם׃
Mat 15:28 ויען ישוע ויאמר אליה אשה רבה אמונתך יהי־לך כרצונך ותרפא בתה מן־השעה ההיא׃
Mat 15:29 ויעבר ישוע משם ויבא אל־ים הגליל ויעל ההרה וישב שם׃
Mat 15:30 ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים אלמים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם׃
Mat 15:31 ויתמהו העם בראותם את־האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מהלכים והעורים ראים וישבחו את־אלהי ישראל׃
Mat 15:32 ויקרא ישוע אל־תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על־העם כי־זה עמדם עמדי שלשת ימים ואין להם מה־לאכל ואינני חפץ לשלחם רעבים פן־יתעלפו בדרך׃
Mat 15:33 ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו במדבר די־לחם להשביע את־המון רב כזה׃
Mat 15:34 ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים׃
Mat 15:35 ויצו את־המון העם וישבו לארץ׃
Mat 15:36 ויקח את־שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל־התלמידים והתלמידים נתנו לעם׃
Mat 15:37 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן־הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים׃
Mat 15:38 והאכלים ארבעת אלפים איש מלבד הנשים והטף׃
Mat 15:39 וישלח את־העם וירד באניה ויבא אל־גבול מגדן׃
Mat 16:1 ויגשו הפרושים והצדוקים לנסותו וישאלו מאתו להראותם אות מן־השמים׃
Mat 16:2 ויען ויאמר להם בערב תאמרו יום־צח יהיה כי אדמו השמים׃
Mat 16:3 ובבקר תאמרו היום סער כי־אדמו והתקדרו השמים חנפים אתם מכירים את־פני השמים ואתות העתים לא תכירו׃
Mat 16:4 דור רע ומנאף מבקש־לו אות ואות לא ינתן־לו בלתי אם־אות יונה הנביא ויעזבם וילך לו׃
Mat 16:5 ויבאו התלמידים אל־עבר הים והם שכחו לקחת אתם לחם׃
Mat 16:6 ויאמר ישוע אליהם ראו והשמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים׃
Mat 16:7 ויחשבו כה וכה בקרבם ויאמרו על־דבר שלא־לקחנו אתנו לחם׃
Mat 16:8 וידע ישוע ויאמר אליהם קטני אמונה מה־תחשבו בלבבכם אשר לא־לקחתם אתכם לחם׃
Mat 16:9 העוד לא תשכילו ולא תזכרו את־חמשת ככרות־הלחם לחמשת אלפים איש וכמה סלים נשאתם׃
Mat 16:10 ואת־שבע ככרות הלחם לארבעת אלפים איש וכמה דודים נשאתם׃
Mat 16:11 איך לא תבינו כי לא על־הלחם אמרתי אליהם השמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים׃
Mat 16:12 אז הבינו כי לא אמר להם להשמר משאר הלחם כי אם־מלמוד הפרושים והצדוקים׃
Mat 16:13 ויהי כבוא ישוע אל־גלילות קיסריה של־פילפוס וישאל את־תלמידיו לאמר מה־אמרים לי בני אדם מי הוא בן־האדם׃
Mat 16:14 ויאמרו יש אמרים יוחנן המטביל הוא ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים ירמיהו או אחד מן־הנביאים׃
Mat 16:15 ויאמר אליהם ואתם מה־תאמרו לי מי אני׃
Mat 16:16 ויען שמעון פטרוס ויאמר אתה הוא המשיח בן־אלהים חיים׃
Mat 16:17 ויען ויאמר אליו אשריך שמעון בר־יונה כי־בשר ודם לא גלה־לך את־זאת כי אם־אבי שבשמים׃
Mat 16:18 וגם־אני אמר לך כי אתה פטרוס ועל־הצור הזה אבנה את־קהלתי ושערי שאול לא יגברו עליה׃
Mat 16:19 ואתן לך את־מפתחות מלכות השמים וכל־אשר תאסר על־הארץ אסור יהיה בשמים וכל־אשר תתיר על־הארץ מתר יהיה בשמים׃
Mat 16:20 אז צוה על־תלמידיו אשר לא יספרו לאיש כי הוא המשיח׃
Mat 16:21 מן־העת ההיא החל ישוע להגיד לתלמידיו כי צריך הוא ללכת ירושלים ויענה הרבה מידי הזקנים וראשי הכהנים והסופרים ויהרג וביום השלישי קום יקום׃
Mat 16:22 ויקחהו פטרוס ויחל לגער־בו לאמר חס לך אדני אל־יהי־לך כזאת׃
Mat 16:23 ויפן ויאמר לפטרוס סור מעלי השטן מכשול אתה לי כי לבך לדברי בני־אדם ולא לדברי אלהים׃
Mat 16:24 ויאמר ישוע אל־תלמידיו איש כי־יחפץ ללכת אחרי יכחש בעצמו ונשא את־צלובו והלך אחרי׃
Mat 16:25 כי החפץ להציל את־נפשו תאבד נפשו ממנו והמאבד נפשו למעני הוא ימצאנה׃
Mat 16:26 כי מה־יועיל האדם שיקנה את־כל־העולם והשחית את־נפשו או מה־יתן האדם פדיון נפשו׃
Mat 16:27 כי בן־האדם עתיד לבוא בכבוד אביו עם־מלאכיו ואז ישלם לכל־איש כמעשהו׃
Mat 16:28 אמן אמר אני לכם כי יש בעמדים פה אשר לא־יטעמו טעם מיתה עד כי־יראו את־בן־האדם בא במלכותו׃

Vayetze Gospel

MattithYahu 15-16
Mat 15:1 Then there came to יהושע scribes and Pharisees from Yerushalayim, saying,
Mat 15:2 “Why do Your talmidim transgress the tradition of the elders? For they do not wash their hands when they eat bread.”
Mat 15:3 But He answering, said to them, “Why do you also transgress the command of Elohim1 because of your tradition? Footnote: 1See Mat. 5:20.
Mat 15:4 “For Elohim has commanded, saying, ‘Respect your father and your mother,’ and, ‘He who curses father or mother, let him be put to death.’
Mat 15:5 “But you say, ‘Whoever says to his father or mother, “Whatever profit you might have received from me has been dedicated,”
Mat 15:6 is certainly released from respecting his father or mother.’ So you have nullified the command of Elohim by your tradition.
Mat 15:7 “Hypocrites! Yesha’Yahu rightly prophesied about you, saying,
Mat 15:8 ‘This people draw near to Me with their mouth, and respect Me with their lips, but their heart is far from Me.
Mat 15:9 ‘But in vain do they worship Me, teaching as doctrines the commands of men.’ ”1 Footnote: 1Isa. 29:13, Mk. 7:7, 2 Ki. 17:19.
Mat 15:10 And calling the crowd near, He said to them, “Hear and understand:
Mat 15:11 “Not that which goes into the mouth defiles the man, but that which comes out of the mouth, this defiles the man.”
Mat 15:12 Then His talmidim came and said to Him, “Do You know that the Pharisees stumbled when they heard this word?”
Mat 15:13 But He answering, said, “Every plant which My heavenly Father has not planted shall be uprooted.
Mat 15:14 “Leave them alone. They are blind leaders of the blind. And if the blind leads the blind, both shall fall into a ditch.”
Mat 15:15 And Kĕpha answering, said to Him, “Explain this parable to us.”
Mat 15:16 And יהושע said, “Are you also still without understanding?
Mat 15:17 “Do you not understand that whatever enters into the mouth goes into the stomach, and is cast out in the sewer?
Mat 15:18 “But what comes out of the mouth comes from the heart, and these defile the man.
Mat 15:19 “For out of the heart come forth wicked reasonings, murders, adulteries, whorings, thefts, false witnessings, slanders.
Mat 15:20 “These defile the man, but to eat with unwashed hands does not defile the man.”
Mat 15:21 And יהושע went out from there and withdrew to the parts of Tsor and Tsiḏon.
Mat 15:22 And see, a woman of Kenaʽan came from those borders and cried out to Him, saying, “Have compassion on me, O Master, Son of Dawiḏ! My daughter is badly demon-possessed.”
Mat 15:23 But He did not answer her a word. And His talmidim came and asked Him, saying, “Send her away, because she cries after us.”
Mat 15:24 And He answering, said, “I was not sent except to the lost sheep of the house of Yisra’ĕl.”
Mat 15:25 But she came and was bowing to Him, saying, “Master, help me!”
Mat 15:26 And He answering, said, “It is not good to take the children’s bread and throw it to the little dogs.”
Mat 15:27 But she said, “Yea Master, for even the little dogs1 eat the crumbs which fall from their masters’ table.” Footnote:1See Rev. 22:15.
Mat 15:28 And יהושע answering, said to her, “O woman, your belief is great! Let it be to you as you desire.” And her daughter was healed from that hour.
Mat 15:29 And moving from there, יהושע came toward the Sea of Galil, and going up on the mountain, He was sitting there.
Mat 15:30 And large crowds came to Him, having with them those who were lame, blind, dumb, crippled, and many others. And they laid them down at the feet of יהושע, and He healed them,
Mat 15:31 so that the crowd marveled when they saw the dumb speaking, the crippled well, the lame walking, and the blind seeing. And they praised the Elohim of Yisra’ĕl.
Mat 15:32 And יהושע, having called His talmidim near, said, “I have compassion on the crowd, because they have now continued with Me three days and do not have whatever to eat. And I do not wish to send them away hungry, lest they faint on the way.”
Mat 15:33 And His talmidim said to Him, “Where are we to get enough bread in the desert to satisfy such a large crowd?”
Mat 15:34 And יהושע said to them, “How many loaves do you have?” And they said, “Seven, and a few little fish.”
Mat 15:35 And He commanded the crowd to sit down on the ground,
Mat 15:36 and taking the seven loaves and the fish, giving thanks, He broke them and gave to His talmidim, and the talmidim to the crowd.
Mat 15:37 And all ate and were satisfied, and they picked up what was left over of the broken pieces – seven large baskets, filled.
Mat 15:38 And those who ate were four thousand men, besides women and children.
Mat 15:39 And dismissing the crowd, He went into the boat, and came to the borders of Maḡdala.
Mat 16:1 And the Pharisees and Sadducees came, and trying Him asked that He would show them a sign from heaven.
Mat 16:2 And He answering, said to them, “When it is evening you say, ‘Fair weather, for the heaven is red,’
Mat 16:3 and in the morning, ‘Stormy weather today, for the heaven is red and overcast.’ You know how to discern the face of the heaven, but you are unable to discern the signs of the times!
Mat 16:4 “A wicked and adulterous generation seeks after a sign, and no sign shall be given to it except the sign of the prophet Yonah.” And He left them and went away.
Mat 16:5 And His talmidim came to the other side, and had forgotten to take bread.
Mat 16:6 And יהושע said to them, “Mind! And beware of the leaven of the Pharisees and the Sadducees.”
Mat 16:7 And they reasoned among themselves, saying, “Because we brought no bread!”
Mat 16:8 But יהושע, aware of this, said to them, “O you of little belief, why do you reason among yourselves because you brought no bread?
Mat 16:9 “Do you still not understand, neither remember the five loaves of the five thousand and how many baskets you picked up?
Mat 16:10 “Or the seven loaves of the four thousand and how many large baskets you picked up?
Mat 16:11 “How is it that you do not understand that I did not speak to you concerning bread, but to beware of the leaven of the Pharisees and Sadducees?”
Mat 16:12 Then they understood that He did not say to beware of the leaven of bread, but of the teaching of the Pharisees and the Sadducees.
Mat 16:13 Now when יהושע came into the parts of Caesarea Philippi, He asked His talmidim, saying, “Who do men say the Son of Aḏam is?”
Mat 16:14 And they said, “Some say Yocḥanan the Immerser, and others Ěliyahu, and others Yirmeyahu or one of the nevi’im.”
Mat 16:15 He said to them, “And you, who do you say I am?”
Mat 16:16 And Shimʽon Kĕpha answering, said, “You are the Mashiach, the Son of the living Elohim.”
Mat 16:17 And יהושע answering, said to him, “Blessed are you, Shimʽon Bar-Yonah, for flesh and blood has not revealed this to you, but My Father in the heavens.
Mat 16:18 “And I also say to you that you are Kĕpha, and on this rock I shall build My assembly, and the gates of the grave shall not overcome it.
Mat 16:19 “And I shall give you the keys of the reign of the heavens, and whatever you bind1 on earth shall be having been bound1 in the heavens, and whatever you loosen1 on earth shall be having been loosened1 in the heavens.” Footnote: 1Binding and loosening is Heḇrew idiom for exercising authority (to prohibit and permit).
Mat 16:20 Then He warned His talmidim that they should say to no one that He is יהושע the Mashiach.
Mat 16:21 From that time יהושע began to show to His talmidim that it was necessary for Him to go to Yerushalayim, and to suffer much from the elders and chief Kohanim and scribes, and be killed, and to be raised again the third day.
Mat 16:22 And Kĕpha took Him aside and began to rebuke Him, saying, “Be kind to Yourself, Master, this shall not be to You!”
Mat 16:23 But He turned and said to Kĕpha, “Get behind Me, HaSatan! You are a stumbling-block to Me, for your thoughts are not those of Elohim, but those of men.”
Mat 16:24 Then יהושע said to His talmidim, “If anyone wishes to come after Me, let him deny himself, and take up his stake, and follow Me.
Mat 16:25 “For whoever wishes to save his life shall lose it, and whoever loses his life for My sake shall find it.
Mat 16:26 “For what is a man profited if he gains all the world, and loses his own soul? Or what shall a man give in exchange for his soul?
Mat 16:27 “For the Son of Aḏam is going to come in the esteem of His Father with His messengers, and then He shall reward each according to his works.1 Footnote:1Ps. 62:12, Prov. 24:12, John 5:29, Rom. 2:6, 2 Cor. 5:10, Eph. 2:10, Titus 2:7 & 14, Jas. 2:14-24, Rev. 22:12.
Mat 16:28 “Truly, I say to you, there are some standing here who shall not taste death at all until they see the Son of Aḏam coming in His reign:”1 Footnote:1See 17:2-5.

Toldot Gospel (Hebrew)

MattithYahu 13-14
Mat 13:1 ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן־הבית וישב על־הים׃
Mat 13:2 ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל־האניה וישב בה וכל־העם עמדים על־שפת הים׃
Mat 13:3 וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע׃
Mat 13:4 ויזרע ויפל מן־הזרע על־יד הדרך ויבאו העוף ויאכלהו׃
Mat 13:5 ויש אשר נפל על־מקם הסלעים אשר אין שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי אין לו עמק אדמה׃
Mat 13:6 ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין־לו שרש׃
Mat 13:7 ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו׃
Mat 13:8 ויש אשר נפל על־האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃
Mat 13:9 מי אשר לו אזנים לשמע ישמע׃
Mat 13:10 ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם׃
Mat 13:11 ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את־סודות מלכות השמים ולהם לא נתן׃
Mat 13:12 כי מי שיש־לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם מה־שיש־לו ינטל ממנו׃
Mat 13:13 על־כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף־לא יבינו׃
Mat 13:14 ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל־תבינו וראו ראו ואל־תדעו׃
Mat 13:15 כי השמן לב־העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן־יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃
Mat 13:16 ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה׃
Mat 13:17 כי־אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו׃
Mat 13:18 לכן אתם שמעו־נא את משל הזורע׃
Mat 13:19 כל־איש שמע את־דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את־הזרוע בלבבו הוא הנזרע על־יד הדרך׃
Mat 13:20 והנזרע על־מקום הסלעים הוא השמע את־הדבר ומיד יקחנו בשמחה׃
Mat 13:21 ולו אין שרש תחתיו ויקום רק לשעה ובהיות צרה ורדיפה בגלל הדבר יכשל כרגע׃
Mat 13:22 והנזרע אל־הקצים הוא השמע את־הדבר ודאגת העולם הזה ונכלי העשר ימעכו את־הדבר ופרי לא־יהיה לו׃
Mat 13:23 והנזרע על־האדמה הטובה הוא השמע את־הדבר ומבין אתו אף־יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃
Mat 13:24 וישם לפניהם משל אחר ויאמר מלכות השמים דומה לאדם אשר זרע זרע טוב בשדהו׃
Mat 13:25 ויהי בהיות האנשים ישנים ויבא איבו ויזרע זונין בין החטים וילך לו׃
Mat 13:26 וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם־הזונין׃
Mat 13:27 ויגשו עבדי בעל־הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא־זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין׃
Mat 13:28 ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים התחפץ כי־נלך ונלקט אתם׃
Mat 13:29 ויאמר לא פן־תלקטו את־הזונין ושרשתם גם את־החטים׃
Mat 13:30 הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד־הקציר והיה בעת הקציר ואמרתי לקוצרים לקטו בראשונה את־הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי׃
Mat 13:31 וישם לפניהם משל אחר ויאמר מלכות השמים דומה לגרגר של־חרדל אשר לקחו איש ויזרע בשדהו׃
Mat 13:32 והוא קטן מכל־הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן־הירקות והיה לעץ עד־אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו׃
Mat 13:33 וישא עוד משלו ויאמר אליהם מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמן בשלש סאים קמח עד כי־יחמץ כלו׃
Mat 13:34 כל־אלה דבר ישוע במשלים אל־המון העם ובבלי משל לא דבר אליהם דבר׃
Mat 13:35 למלאת את אשר דבר הנביא לאמר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני־קדם׃
Mat 13:36 אז שלח ישוע את־המון העם ויבא הביתה ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו באר־נא לנו את־משל זוני השדה׃
Mat 13:37 ויען ויאמר אליהם הזורע את־הזרע הטוב הוא בן־האדם׃
Mat 13:38 והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה׃
Mat 13:39 והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים׃
Mat 13:40 והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרפו באש כן יהיה לקץ העולם הזה׃
Mat 13:41 בן־האדם ישלח את־מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל־המכשלות ואת כל־פעלי האון׃
Mat 13:42 והשליכו אתם אל־תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃
Mat 13:43 אז יזהירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם מי אשר לו אזנים לשמע ישמע׃
Mat 13:44 עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את־כל־אשר־לו וקנה את־השדה ההוא׃
Mat 13:45 עוד דומה מלכות השמים לאיש סחר המבקש מרגליות טבות׃
Mat 13:46 וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך וימכר את־כל־אשר־לו ויקן אתה׃
Mat 13:47 עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר השלכה לים ומינים שונים יאספו לתוכה׃
Mat 13:48 וכאשר נמלאה העלו אתה אל־שפת הים וישבו וילקטו את־המינים הטובים לתוך הכלים ואת הרעים השליכו׃
Mat 13:49 כן יהיה לקץ העולם המלאכים יצאו והבדילו את־הרשעים מתוך הצדיקים׃
Mat 13:50 והשליכום אל־תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃
Mat 13:51 ויאמר אליהם ישוע התבינו את־כל־אלה ויאמרו אליו הן אדנינו׃
Mat 13:52 ויאמר אליהם על־כן כל־סופר מלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל־בית המוציא מאוצרו חדשות וגם ישנות׃
Mat 13:53 ויהי ככלות ישוע לדבר את־המשלים האלה ויעבר משם׃
Mat 13:54 ויבא אל־ארצו וילמד אתם בבית הכנסת שלהם וישתוממו ויאמרו מאין לזה החכמה הזאת והגבורות׃
Mat 13:55 הלא זה הוא בן־החרש הלא שם אמו מרים ואחיו יעקב ויוסי ושמעון ויהודה׃
Mat 13:56 ואחיותיו הלא כלן אתנו הן ומאין איפוא לו כל־אלה׃
Mat 13:57 ויהי להם למכשול ויאמר ישוע אליהם אין הנביא נקלה אם־לא בארצו ובביתו׃
Mat 13:58 ולא־עשה שם גבורות רבות מפני חסר אמונתם׃
Mat 14:1 בעת ההיא שמע הורדוס שר־רבע המדינה את שמע ישוע׃
Mat 14:2 ויאמר אל־נעריו זה הוא יוחנן המטביל אשר נעור מן־המתים על־כן הכחות פעלים בו׃
Mat 14:3 כי הורדוס תפש את־יוחנן ויאסרהו וישימהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו׃
Mat 14:4 כי אמר יוחנן אליו אסורה היא לך׃
Mat 14:5 ויבקש להרגו ויירא את־ההמון כי לנביא חשבהו׃
Mat 14:6 ויהי ביום הלדת הורדוס ותרקד בת־הורודיה בתוכם ותיטב בעיני הורדוס׃
Mat 14:7 וישבע לה ויאמר מה־תשאל נפשך ואתן לך׃
Mat 14:8 ואמה שמה את־הדברים בפיה ותשאל לאמר תנה־לי פה בקערה את־ראש יוחנן המטביל׃
Mat 14:9 ויצר למלך אך בעבור השבועה והמסבים עמו צוה לתת לה׃
Mat 14:10 וישלח וישא את־ראש יוחנן מעליו בבית הסהר׃
Mat 14:11 ויביאו את־ראשו בקערה ויתנו בידי הנערה ותביאהו אל־אמה׃
Mat 14:12 ויגשו תלמידיו וישאו את־גויתו ויקברוה וילכו ויגידו לישוע׃
Mat 14:13 ויהי כשמעו את־זאת ויסר משם באניה אל־מקום חרבה ואין־איש אתו וישמעו המון העם וילכו אחריו ברגליהם מן־הערים׃
Mat 14:14 ויצא ישוע וירא המון עם־רב ויהמו מעיו להם וירפא את־החלשים אשר בהם׃
Mat 14:15 ויהי לעת ערב ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו המקום חרב וגם־נטה היום שלחה את־המון העם וילכו אל־הכפרים לקנות להם אכל׃
Mat 14:16 ויאמר אליהם אינם צריכים ללכת תנו־אתם להם לאכל׃
Mat 14:17 ויאמרו אליו אין־לנו פה כי אם־חמשת ככרות־לחם ושני דגים׃
Mat 14:18 ויאמר הביאום אלי הנה׃
Mat 14:19 ויצו את־העם לשבת על־הדשא ויקח את־חמשת ככרות־הלחם ואת־שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס ויתן את־הלחם לתלמידים והתלמידים נתנו לעם׃
Mat 14:20 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן־הפתותים הנותרים שנים עשר סלים מלאים׃
Mat 14:21 והאכלים כחמשת אלפים איש מלבד הנשים והטף׃
Mat 14:22 ויאץ ישוע בתלמידיו לרדת באניה לעבר לפניו אל־עבר הים עד אשר־ישלח את־העם׃
Mat 14:23 וישלח את־העם ויעל ההרה בדד להתפלל ויהי־ערב והוא לבדו שמה׃
Mat 14:24 והאניה באה עד חצי הים והגלים יטרפה כי הרוח לנגדה׃
Mat 14:25 ויהי באשמרת הרביעית ויבא אליהם ישוע והוא מהלך על־פני הים׃
Mat 14:26 והתלמידים ראו אותו מהלך על־פני הים ויבהלו ויאמרו מראה־רוח הוא ויצעקו מפחד׃
Mat 14:27 וימהר ישוע וידבר אליהם לאמר חזקו כי־אני הוא אל־תיראו׃
Mat 14:28 ויען פטרוס ויאמר אליו אם־אתה הוא אדני צוה־נא ואבא אליך על־המים׃
Mat 14:29 ויאמר בוא וירד פטרוס מן־האניה ויהלך על־פני המים לבוא אל־ישוע׃
Mat 14:30 ויהי כראתו את־הרוח כי חזקה היא ויירא ויחל לטבע ויצעק ויאמר אדני הושיעני׃
Mat 14:31 וימהר ישוע וישלח את־ידו ויחזק־בו ויאמר אליו קטן אמונה מה־לך כי חלק לבך׃
Mat 14:32 הם עלו אל־האניה והרוח שככה׃
Mat 14:33 ואנשי האניה נגשו וישתחוו־לו ויאמרו אבל בן־אלהים אתה׃
Mat 14:34 ויעברו את־הים ויבאו ארצה גניסר׃
Mat 14:35 ויכירו אתו אנשי המקום ההוא וישלחו אל־כל־סביבותיהם ויביאו אליו את כל־החולים׃
Mat 14:36 ויבקשו ממנו רק לנגע בכנף בגדו וכל־הנגעים נושעו׃

Toldot Gospel

MattithYahu 13-14
Mat 13:1 And on that day יהושע went out of the house and sat by the sea.
Mat 13:2 And large crowds were gathered together to Him, so that He went into a boat and sat down. And all the crowd stood on the beach.
Mat 13:3 And He spoke to them much in parables, saying, “See, the sower went out to sow.
Mat 13:4 “And as he sowed, some indeed fell by the wayside, and the birds came and devoured them.
Mat 13:5 “And others fell on rocky places, where they did not have much soil, and immediately they sprang up, because they had no depth of soil.
Mat 13:6 “But when the sun was up they were scorched, and because they had no root they withered.
Mat 13:7 “And others fell among thorns, and the thorns came up and choked them.
Mat 13:8 “And others fell on good soil and yielded a crop, some a hundredfold, some sixty, some thirty.
Mat 13:9 “He who has ears to hear, let him hear!”
Mat 13:10 And the talmidim came and said to Him, “Why do You speak to them in parables?”
Mat 13:11 And He answering, said to them, “Because it has been given to you to know the secrets of the reign of the heavens, but to them it has not been given.
Mat 13:12 “For whoever possesses, to him more shall be given, and he shall have overflowingly; but whoever does not possess, even what he possesses shall be taken away from him.
Mat 13:13 “Because of this I speak to them in parables, because seeing they do not see, and hearing they do not hear, nor do they understand.
Mat 13:14 “And in them the prophecy of Yesha’Yahu is completely filled, which says, ‘Hearing you shall hear and by no means understand, and seeing you shall see and by no means perceive,
Mat 13:15 for the heart of this people has become thickened, and their ears are hard of hearing, and their eyes they have closed, lest they should see with their eyes and hear with their ears, lest they should understand with their heart, and turn back, and I heal them.’
Mat 13:16 “And blessed are your eyes because they see, and your ears because they hear,
Mat 13:17 for truly I say to you, that many Nevi’im and Tzadikim longed to see what you see, and did not see it, and to hear what you hear, and did not hear it.
Mat 13:18 “You, then, hear the parable of the sower:
Mat 13:19 “When anyone hears the word of the reign, and does not understand it, then the wicked one comes and snatches away what was sown in his heart. This is that sown by the wayside.
Mat 13:20 “And that sown on rocky places, this is he who hears the word and immediately receives it with joy,
Mat 13:21 yet he has no root in himself, but is short-lived, and when pressure or persecution arises because of the word, immediately he stumbles.
Mat 13:22 “And that sown among the thorns is he who hears the word, and the worry of this age and the deceit of riches choke the word, and it becomes fruitless.1 Footnote: 1Lk. 21:34, 2 Tim. 3:4.
Mat 13:23 “And that sown on the good soil is he who hears the word and understands it, who indeed bears fruit and yields – some a hundredfold, some sixty, some thirty.”
Mat 13:24 Another parable He put before them, saying, “The reign of the heavens has become like a man who sowed good seed in his field,
Mat 13:25 but while men slept, his enemy came and sowed darnel among the wheat and went away.
Mat 13:26 “And when the blade sprouted and bore fruit, then the darnel also appeared.
Mat 13:27 “And the servants of the master of the house came and said to him, ‘Master, did you not sow good seed in your field? From where then does it have the darnel?’
Mat 13:28 “And he said to them, ‘A man, an enemy did this.’ And the servants said to him, ‘Do you wish then, that we go and gather them up?’
Mat 13:29 “But he said, ‘No, lest while you gather up the darnel you also uproot the wheat with them.
Mat 13:30 ‘Let both grow together until the harvest, and at the time of harvest I shall say to the reapers, “First gather the darnel and bind them in bundles to burn them, but gather the wheat into my granary.” ’ ”
Mat 13:31 Another parable He put before them, saying, “The reign of the heavens is like a mustard seed, which a man took and sowed in his field,
Mat 13:32 which indeed is less than all the seeds, but when it is grown it is greater than the plants and becomes a tree, so that the birds of the heaven come and dwell in its branches.”
Mat 13:33 Another parable He spoke to them, “The reign of the heavens is like leaven, which a woman took and hid in three measures of meal until all was leavened.”
Mat 13:34 יהושע said all this to the crowds in parables, and He did not speak to them without a parable,
Mat 13:35 so that what was spoken by the prophet might be filled, saying, “I shall open My mouth in parables, I shall pour forth what has been hidden from the foundation of the world.”
Mat 13:36 Then, having sent the crowds away, יהושע went into the house. And His talmidim came to Him, saying, “Explain to us the parable of the darnel of the field.”
Mat 13:37 And He answering, said to them, “He who is sowing the good seed is the Son of Aḏam,
Mat 13:38 and the field is the world. And the good seed, these are the sons of the reign, but the darnel are the sons of the wicked one,
Mat 13:39 and the enemy who sowed them is the devil. And the harvest is the end of the age, and the reapers are the messengers.
Mat 13:40 “As the darnel, then, is gathered and burned in the fire, so it shall be at the end of this age.
Mat 13:41 “The Son of Aḏam shall send out His messengers, and they shall gather out of His reign all the stumbling-blocks, and those doing Torahlessness,
Mat 13:42 and shall throw them into the furnace of fire – there shall be wailing and gnashing of teeth.
Mat 13:43 “Then the Tzadikim1 shall shine forth as the sun in the reign of their Father. He who has ears to hear, let him hear! Footnote: 1Ps. 37:29, Ps. 72:7, Ps. 75:10, Ps. 118:19-20, Ps. 146:8, Mal. 3:18, Rev. 22:11.
Mat 13:44 “Again, the reign of the heavens is like treasure hidden in a field, which a man having found it, hid, and for joy over it he goes and sells all that he has and buys that field.
Mat 13:45 “Again, the reign of the heavens is like a man, a merchant, seeking fine pearls,
Mat 13:46 who, when he had found one pearl of great price, went and sold all that he had and bought it.
Mat 13:47 “Again, the reign of the heavens is like a dragnet that was thrown into the sea and gathered some of every kind,
Mat 13:48 which, when it was filled, they drew to shore. And they sat down and gathered the good into containers, but threw the rotten away.
Mat 13:49 “Thus shall it be at the end of the age: the messengers shall come forth, and separate the wicked out of the midst of the Tzadikim,
Mat 13:50 and shall throw them into the furnace of fire – there shall be wailing and gnashing of teeth.”
Mat 13:51 יהושע said to them, “Have you understood all this?” They said to Him, “Yea, Master.”
Mat 13:52 And He said to them, “Therefore every scholar of Scripture taught in the reign of the heavens is like a householder who brings out of his treasure matters, renewed, and old.”1 Footnote: 1Old truths contained in the Scriptures, since the beginning.
Mat 13:53 And it came to be, when יהושע had ended these parables, that He left there.
Mat 13:54 And when He had come to His own country, He taught them in their congregation, so that they were astonished and said, “Where did this One get this wisdom and miracles?
Mat 13:55 “Is this not the son of the carpenter? Is not His mother called Miryam? And His brothers Ya`akov̱ and Yosĕph and Shimʽon and Yehuḏah?
Mat 13:56 “And His sisters, are they not all with us? Where then did this One get all this?”
Mat 13:57 And they stumbled at Him. But יהושע said to them, “A prophet is not unappreciated except in his own country and in his own house.”
Mat 13:58 And He did not do many miracles there because of their unbelief.
Mat 14:1 At that time Herodes the district ruler heard the report about יהושע,
Mat 14:2 and said to his servants, “This is Yochanan the Immerser. He has risen from the dead, and that is why these mighty powers are at work in him.”
Mat 14:3 For Herodes had arrested Yochanan, bound him and put him in prison because of Herodias, his brother Philip’s wife,
Mat 14:4 for Yochanan had said to him, “It is not right for you to have her.”
Mat 14:5 And wishing to kill him, he feared the crowd, because they held him as a Navi.
Mat 14:6 But as Herodes’ birthday was being held, the daughter of Herodias danced before them and pleased Herodes,
Mat 14:7 so he promised with an oath to give her whatever she asked.
Mat 14:8 And she, being urged on by her mother, said, “Give me here the head of Yochanan the Immerser on a dish.”
Mat 14:9 And the sovereign was sad, but because of the oaths and the guests he commanded it to be given,
Mat 14:10 and sent and beheaded Yochanan in prison.
Mat 14:11 And his head was brought on a dish and given to the girl, and she brought it to her mother.
Mat 14:12 And his talmidim came and took away the body and buried it, and went and reported to יהושע.
Mat 14:13 Now when יהושע heard it, He withdrew from there by boat to a deserted place, by Himself. And when the crowds heard it, they followed Him on foot from the cities.
Mat 14:14 And when יהושע came out, He saw a large crowd and was moved with compassion for them, and healed their sick.
Mat 14:15 And when evening came, His talmidim came to Him, saying, “This is a deserted place, and the hour is already late. Dismiss the crowds, so that they might go into the villages and buy food for themselves.”
Mat 14:16 But יהושע said to them, “They do not need to go away, give them to eat yourselves.”
Mat 14:17 And they said to Him, “We have here only five loaves and two fish.”
Mat 14:18 And He said, “Bring them here to Me.”
Mat 14:19 And commanding the crowds to sit down on the grass, and taking the five loaves and the two fish, and looking up to the heaven, He blessed and broke and gave the loaves to the taught ones. And the taught ones gave to the crowds,
Mat 14:20 and all ate and were satisfied. And they picked up the pieces left over – twelve baskets, filled.
Mat 14:21 And those who ate were about five thousand men, besides women and children.
Mat 14:22 And immediately יהושע made His taught ones enter into the boat and go before Him to the other side, while He dismissed the crowds.
Mat 14:23 And having dismissed the crowds, He went up to the mountain by Himself to pray. And when evening had come, He was alone there.
Mat 14:24 But the boat was now in the middle of the sea, agitated by the waves, for the wind was against it.
Mat 14:25 And in the fourth watch of the night יהושע went to them, walking on the sea.
Mat 14:26 And when the talmidim saw Him walking on the sea, they were troubled, saying, “It is a phantom!” And from fear they cried.
Mat 14:27 But immediately יהושע spoke to them, saying, “Take courage, it is I, do not be afraid.”
Mat 14:28 And Kĕpha answered Him and said, “Master, if it is You, command me to come to You on the water.”
Mat 14:29 And He said, “Come.” And when Kĕpha had come down out of the boat, he walked on the water to go to יהושע.
Mat 14:30 But when he saw that the wind was strong, he was afraid. And beginning to sink, he cried out, saying, “Master, save me!”
Mat 14:31 And immediately יהושע stretched out His hand and took hold of him, and said to him, “O you of little belief, why did you doubt?”
Mat 14:32 And when they came into the boat, the wind ceased.
Mat 14:33 And those in the boat came and did bow to Him, saying, “Truly You are the Son of Elohim.”
Mat 14:34 And having passed over, they came to the land of Gennĕsar.
Mat 14:35 And when the men of that place recognized Him, they sent out into all that surrounding country, and brought to Him all who were sick,
Mat 14:36 and begged Him to let them only touch the tzitzit1 of His garment. And as many as touched it were completely healed. Footnote: 1See Explanatory notes - Tzitzit.