Mark 12
Mar 12:1 ויחל לדבר אליהם במשלים לאמר איש אחד נטע כרם ויעש גדר סביב ויחצב יקב ויבן מגדל ויתנהו אל־כרמים וילך למרחקים׃
Mar 12:2 ולמועד שלח עבד אל־הכרמים לקחת מאת הכרמים מפרי הכרם׃
Mar 12:3 ויאחזהו ויכהו וישלחהו ריקם׃
Mar 12:4 ויסף לשלח אליהם עבד אחר ואתו (סקלו באבנים ו) מחצו ראשו וישלחהו בחרפה׃
Mar 12:5 ויסף וישלח אחר וגם־אתו הרגו וכן עשו לרבים אחרים מהם הכו ומהם הרגו׃
Mar 12:6 ולו עוד בן יחיד אשר אהבו וישלח גם־אתו אליהם באחרנה כי־אמר מפני בני יגורו׃
Mar 12:7 והכרמים ההם אמרו איש אל־רעהו הנה־זה הוא היורש לכו ונהרגהו והירשה תהיה לנו׃
Mar 12:8 ויאחזהו ויהרגו אותו וישליכהו אל־מחוץ לכרם׃
Mar 12:9 ועתה מה־יעשה בעל הכרם הלא יבוא ויאבד את־הכרמים ההם ונתן את־הכרם לאחרים׃
Mar 12:10 הלא קראתם את־הכתוב הזה אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃
Mar 12:11 מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃
Mar 12:12 ויבקשו לתפשו וייראו מפני העם יען אשר־הבינו כי עליהם דבר את־המשל הזה ויניחהו וילכו׃
Mar 12:13 וישלחו אליו אנשים מן־הפרושים ומאנשי הורדוס לתפש אתו בדברו׃
Mar 12:14 ויבאו ויאמרו אליו רבי ידענו כי־איש אמת אתה ולא־תגור מפני איש כי לא תשא פני איש ובאמת מורה אתה את־דרך האלהים הנכון לתת מס אל־קיסר אם־לא הנתן אם־לא נתן׃
Mar 12:15 והוא ידע את־חנפתם ויאמר אליהם מה־תנסוני הביאו אלי דינר ואראה׃
Mar 12:16 ויביאו ויאמר אליהם הצורה הזאת והמכתב אשר עליו של־מי הם ויאמרו אליו של־קיסר׃
Mar 12:17 ויען ישוע ויאמר אליהם את אשר לקיסר תנו לקיסר ואת אשר לאלהים תנו לאלהים ויתמהו עליו׃
Mar 12:18 ויבאו אליו מן־הצדוקים האמרים אין תחית המתים וישאלהו לאמר׃
Mar 12:19 רבי משה כתב לנו כי ימות אחי־איש והניח אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את־אשתו והקים זרע לאחיו׃
Mar 12:20 והנה שבעה אחים ויקח הראשון אשה וימת ולא־השאיר אחריו זרע׃
Mar 12:21 ויקח אתה השני וימת ולא־הניח זרע וכן גם השלישי׃
Mar 12:22 ויקחוה כל־השבעה ולא־השאירו אחריהם זרע ואחרנה לכלם מתה גם האשה׃
Mar 12:23 ועתה בתחית המתים כשיקומו למי מהם תהיה לאשה כי לשבעה היתה לאשה׃
Mar 12:24 ויאמר ישוע אליהם הלא טעים אתם באשר לא ידעתם את־הכתובים ולא את־גבורת האלהים׃
Mar 12:25 כי בעת קומם מן־המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי־יהיו כמלאכי השמים׃
Mar 12:26 ועל־דבר המתים שיקומו הלא קראתם בספר משה בסנה את אשר־דבר אליו האלהים לאמר אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב׃
Mar 12:27 האלהים איננו אלהי המתים כי אם־אלהי החיים לכן טועים אתם הרבה׃
Mar 12:28 ואחד מן־הסופרים שמע אתם מתוכחים ויקרב אליהם וירא כי היטב השיבם וישאלהו מה־היא הראשנה לכל־המצות׃
Mar 12:29 ויען אתו ישוע הראשנה לכל־המצות שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד׃
Mar 12:30 ואהבת את יהוה אלהיך בכל־לבבך ובכל־נפשך ובכל־מדעך ובכל־מאדך זאת היא המצוה הראשנה׃
Mar 12:31 והשנית הדמה לה ואהבת לרעך כמוך ואין מצוה גדולה מאלה׃
Mar 12:32 ויאמר אליו הסופר אמנם רבי יפה דברת כי אלהים אחד הוא ואין עוד מלבדו׃
Mar 12:33 ולאהבה אתו בכל־לבב ובכל־מדע ובכל־נפש ובכל־מאד ולאהבה את־הרע כנפשך גדולה היא מכל־עלות וזבחים׃
Mar 12:34 וירא ישוע כי־ענה בדעת ויאמר אליו לא־רחוק אתה ממלכות האלהים ואיש לא־ערב עוד את־לבו לשאל אותו שאלה׃
Mar 12:35 וישוע מלמד במקדש ויען ויאמר איך יאמרו הסופרים כי המשיח בן־דוד הוא׃
Mar 12:36 הלא דוד אמר ברוח הקדש נאם יהוה לאדני שב לימיני עד־אשית איביך הדם לרגליך׃
Mar 12:37 הנה־דוד בעצמו קרא־לו אדון ואיך הוא בנו ויאהב רב העם לשמע אתו׃
Mar 12:38 ויאמר אליהם בלמד אתם השמרו מן־הסופרים האהבים להתהלך עטופי טלית ושישאלו בשלומם בשוקים׃
Mar 12:39 ולשבת ראשנים בבתי כנסיות ולהסב ראשנים בסעודות׃
Mar 12:40 הבלעים את־בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עינים המה משפט גדול יתר מאד ישפטו׃
Mar 12:41 וישוע ישב ממול ארון האוצר והוא ראה את־העם משימים מעות בארון האוצר ועשירים רבים נתנו הרבה׃
Mar 12:42 ותבא אלמנה עניה ותתן שתי פרוטות אשר הן רבע אסר׃
Mar 12:43 ויקרא אל־תלמידיו ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכל־הנתנים אל־ארון האוצר׃
Mar 12:44 כי כלם נתנו מן־העדף שלהם והיא ממחסרה נתנה כל־אשר־לה את כל־מחיתה׃